סמל העיר לוד (עוצב על-ידי האדריכל זאב פבזנר ב-1958)
אגודת העיתונאים בתל-אביב פנתה השבוע לבית-הדין לעבודה בבקשה שיחייב את רשות השידור להעביר לידיה את כל ההסכמים והסיכומים בין הרשות למינהל מקרקעי ישראל בנוגע לפינוי השטחים שמחזיקה הרשות במתחם הקריה בתל-אביב. כמו כן דורשת האגודה לקבל לידיה שלל מסמכים נוספים הנוגעים לפינוי מבני הרשות ממתחם הקריה, כולל דו"חות שמאות, פרוטוקולים של דיונים ברשות על הפינוי והעתק מלא של הסכם המימון לרפורמה, שנחתם בקיץ האחרון בלוד. האגודה דורשת זאת כדי להבין "מדוע ועל בסיס מה הסכימה הרשות לוותר בנזיד עדשים מזכויותיה ומאחיזתה בקרקע".
לפי הבקשה, שהוגשה שלשום באמצעות עו"ד יריב רונן, בשנת 1996 חתם מנכ"ל הרשות דאז, מוטי קירשנבאום, על הסכם עם מינהל מקרקעי ישראל ולפיו רשות השידור תפנה את המבנים שבהם היא יושבת בתל-אביב לטובת מבנה חדש בן 8,500 מ"ר בנוי, שיתוכנן וייבנה על-ידי מינהל מקרקעי ישראל. אגודת העיתונאים מעריכה את שווי ההתחייבויות לרשות בהסכם זה בסכום של כחצי מיליארד שקל. בבקשה נטען עוד כי הרשות שכרה את שירותיו של שמאי מקרקעין שהעריך את שווי אחיזתה במתחם הקריה בסכום של 300 מיליון שקל. חרף זאת הסכימה בסופו של דבר הרשות להתפנות ממתחם הקריה תמורת 150 מיליון שקל בלבד.
לבקשה נלווה מכתב מאת צבי צימרמן, מנהל כוח האדם ברשות השידור, שהסביר לברוך אסקרוב, יו"ר ועד עיתונאי קול-ישראל תל-אביב ונציג אגודות העיתונאים, את נסיבות ההסכמה לפינוי תמורת סכום זה: "הגם ששווי הקרקע במתחם הקריה בתל-אביב גבוה יותר מהסכום אשר סוכם בהסכם המימון אשר נחתם בין הרשות לבין המדינה, הסכם זה נחתם בתום משא-ומתן ממושך, בין היתר על שווי הקרקע, וגובש על בסיס ההסכמות בין הצדדים, לרבות הסכום אותו יכולה היתה המדינה לשלם בגין קרקע זו".
האגודה בתל-אביב טוענת כי בהסכם המימון שנחתם בלוד ויתרה הרשות על כל זכות במתחם הקריה בתל-אביב, לרבות הסתלקות בלתי חוזרת מזכויותיה במתחם חלופי בדרום הקריה, כפי שהוקנו לה בהסכם המינהל מ-1996. "הכיצד נכנעו לתכתיב כה מכביד זה, הגובל בהפקרות?", תוהה האגודה. "[...] מדוע היה מי שמצא להתפרק מאחריותו הכלכלית כלפי כלל עובדי רשות השידור?". בבקשה נכתב כי האגודה "חוששת מאוד שבנסיבות העניין התבצע מעין תרגיל 'עוקץ' נגד רשות השידור בחסות משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר, כאשר הפער בין השווי המוצהר של המקרקעין לבין השווי הריאלי עצום ורב ואיננו מתקבל על הדעת".
יצוין כי בדיון שנערך בשבוע שעבר בוועדת הכלכלה של הכנסת התייחס מנכ"ל רשות השידור, יוני בן-מנחם, לפער בין הערכות השווי של שני השמאים. "השמאות שאנחנו עשינו היא יותר גדולה בהרבה מהשמאות הממשלתית, והם לא הסכימו לתת לנו את הכסף הזה", אמר בן-מנחם לחברי הוועדה. "[...] השמאות שאנחנו עשינו היא כמעט פי שניים ממה שעשה השמאי הממשלתי". בהמשך הדיון הוסיף בן-מנחם, בהלצה, "אולי כשכחלון יהיה יו"ר המינהל, הוא יחזיר לנו את הכסף".
אגודת העיתונאים טוענת עוד כי הרשות אינה מקיימת את פסק דינו של בית-הדין לעבודה, שהורה לעכב את המעבר ללוד, משום שאינה מנהלת משא-ומתן אמיתי ובתום לב עם נציגי העובדים. לבקשה נלווית חלופת מכתבים חריפה בין צימרמן לאסקרוב על שלל נושאים הקשורים לאיתור מתחם חדש לרשות השידור בגוש דן. כך, למשל, תהה אסקרוב מדוע אין הרשות שוכרת את שירותיהם של כלכלנים חיצוניים לקראת מיזם נדל"ן כה משמעותי. צימרמן השיב לו כי די בכלכלני רשות השידור לביצוע המשימה.
"תשובתכם אודות כלכלני הרשות, כי די בהם לביצוע הבדיקות – בצדק מדאיגה אותנו, ותדאיג כל אדם הגון הבוחן איכות על-פי מבחן התוצאה", כותב לו בתשובה אסקרוב. "הרי אלו הכלכלנים שאישרו לכם לחתום על הסכמי המימון שהפרו את ההסכם הקיבוצי עימנו, הסכם הרפורמה, כבר בראשית צאתו לדרך! הרי הם שאישרו תשלום נמוך להדהים על מתחם הקריה! הרי הם ששיערכו בניית קריית שידור חלופית במה שהתברר שאינו מתאים לבניית מחציתה(!) [...] סליחת כולם נבקשה, אבל אין לנו זכות מעובדינו לשתוק: לא נסכים שזכויותיהם הכלכליות של העובדים מונחות תהיינה על משענת קנה רצוץ, שעה שמושעות הן גם כיום, תחת אותו ניהול כלכלי שמבקשים אתם כי נסתפק בו".
כמו כן תוהה אגודת העיתונאים בנוגע לנוסח בקשת קבלת מידע (RFI) שהפיצה הרשות כחלק ממאמציה למצוא שטח באזור גוש דן להקמת מבנה חלופי לזה שבמתחם הקריה.
"האומנם האינטרס הכלכלי הוא אכן האינטרס שלנגד עיניכם, או שלוד ו/או תכתיב לוד הוא האינטרס?", שאל אסקרוב במכתבו. בהמשך טען כך כי "ה-RFI נוסח על-ידיכם באופן כה מוטה, מוגבל, מגביל, ללא כל היגיון כלכלי משכנע למגבלות שהושמו מרצון. עולה החשש כי נוסחו מבקש לקבוע מראש, בסיכוי רב ביותר, את התשובה. את לוד".
רשות השידור טרם השיבה על הבקשה.
31852-09-12