יום ראשון, שבועיים לפתיחת העונה, ובעיתונים עסוקים בהעברת הדקות שנותרו עד לדבר האמיתי. ביום ראשון אין תמימות דעים באשר לסיפור המרכזי. ב"מעריב" וב"ישראל היום" מתמקדים בהגרלה שקיבלו הקבוצות הישראליות ביום שישי, ב"הארץ" מביאים משום מקום את סיפור חזרתו מפציעה של רפאל נדאל, וב"ידיעות אחרונות" הולכים בכל הכוח על מחנה האימונים של נבחרת הכדורגל באנגליה.
"ידיעות" חסך לעצמו הטסת כתב למחנה, מאחר שיש לו את הכתב בלונדון גסן ואקד, אבל לא ויתר על הטסת צלם. "ידיעות" הוא העיתון היחיד עד כה ששלח הקיץ לחו"ל ארבעה מאנשיו, כשבכל היתר, במיוחד ב"מעריב", אין תקציב אפילו לחשוב על שדה התעופה.
רגע לפני שסוגרים את הקיץ, הנה האנקדוטות המעניינות ו/או הביזאריות מהימים האחרונים בתקשורת הספורט.
סגירה מוקדמת 1: ב"ידיעות אחרונות" של יום שישי לא היה זכר למשחקה של בני-יהודה לילה קודם, בגומלין באירופה מול פאסוש דה-פריירה הפורטוגלית. המשחק הסתיים סמוך לאחת בלילה, יותר מחצי שעה אחרי הדדליין המאוד מוקפד של ימי חמישי (בגלל הדפסת מספר עותקים גדול פי שלושה). ייתכן שבהדפסה מאוחרת יותר המשחק כן פורסם, אבל לא בעיתון שלי ולא של עשרות אלפים אחרים. לשווא הפכתי בעמודים בניסיון למצוא לפחות התנצלות, בדומה לזו שפורסמה ב"הארץ" ("המשחק הסתיים לאחר סגירת העיתון"), עניין אלמנטרי בכל עיתון שמכבד את קוראיו. ב"מעריב" הפגינו עצבי ברזל, המתינו עד לסיום ופירסמו עדכון על עליית הקבוצה לשלב הבא. אגב, ב"ישראל היום", שכידוע מופיע עדיין ללא עיתון יום שישי, נכתב ביום ראשון על היריבה הבאה של בני-יהודה בלי לטרוח לציין אפילו בשורה את התוצאה בפורטוגל. בשרוליק כנראה לוקחים כמובן מאליו שאין אחד במדינה שלא שמע מה עשתה הקבוצה מהשכונה. במלה אחת: עצלות.
סגירה מוקדמת 2. ספורט "הארץ" היה היחיד מבין עיתוני יום ראשון שפיספס את הידיעה על מכירת חלקו של רענן כץ במכבי תל-אביב. הסיפור עלה לראשונה בוואלה בשעה 00:12, בעוד שב"הארץ" מקפידים לסגור לפני חצות. אם היו יודעים מראש, אולי היו חוזרים על תרגיל בני-יהודה ונותנים הפניה: הידיעה על עזיבת רענן כץ התפרסמה רק לאחר סגירת הגיליון...
סגירה מוקדמת 3. ב"ישראל היום" דווקא הצליחו לעדכן באשר לסיפור רענן כץ, אבל טור הדעה בכפולה הפותחת, שהתייחס למלחמות השליטה במכבי תל-אביב, עסק בפתיחת חזית משפטית מצד רענן כץ, שיתבע לעצמו זכויות ניהול. מה קרה כאן? את הכפולה הפותחת כבר אי-אפשר היה לעדכן מפאת השעה המאוחרת. קוראי העיתון ברכבת ובאוטובוס יצאו מבולבלים.
ציפורי לילה. מכבי חיפה הוגרלה לשחק מול רד-בול זלצבורג, ואף מדור ספורט לא ויתר בכותרת על משחק מלים על שם החברה המסחרית הממנת את הקבוצה האוסטרית. "הארץ": "לקצץ להם את הכנפיים". "ישראל היום": "כנפיים כבדות". "ידיעות": "כנפיים לליגת האלופות". רק "מעריב" התאפק לא להצטרף למשחק הצפוי, ושבר את השגרה עם "בול, פגיעה".
עונת הגז. המקומון "העיר תל-אביב" פירסם כתבה על הפיאסקו של אתרי ערוץ הספורט ו-ONE בפרשת שחקני הפועל תל-אביב בשבדיה (על התנהלותם ראו במדור הקודם, "האונס של התקשורת"). בין היתר נחשף סיפור פרשנות משפטית שהעניק עו"ד ששי גז ל-ONE. הכותרת שהעניק האתר לפרשנות היתה "אונס הוא אונס". אלא שבכתבה ב"העיר" סיפר גז כי אמר ל-ONE שלפי מה שהוא מבין מהסיפור, אין פה קייס וחבל להעלות את הכתבה. אמר? אז אמר. האתר עשה רייטינג על פרשנות משפטית שלא נאמרה, והאיר את עו"ד גז באור מביך. שכונה במיטבה.
מפחיד. בפורום אוהדי הפועל תל-אביב פרחה שמועה כי מוטי פשכצקי, כתב ערוץ הספורט, שהפך ל"חביב" האוהדים לאחר שמיהר לחרוץ את דינם של השחקנים שנחשדו באונס צעירה מקומית, הותקף בסיום המשחק מול גטבורג בבלומפילד ביום חמישי. תגובות האוהדים נחלקו בין גינוי לתמיכה במעשה, כפי שכתב מישהו תחת הכינוי "פרימו לוי": "למי אכפת ממנו? מישהו אשכרה ישקיע מזמנו היקר כאוהד להרביץ למישהו כל-כך לא מעניין ולא חשוב? וגם אם הרביצו לו, לא נורא".
שבדית למתחילים. מדור הספורט של המקומון "ידיעות תל-אביב" פירסם כתבה המגדירה מחדש את המונח "זבל עיתונאי": איך להתחיל עם שבדיות.
כן משדרים ולא משדרים. תכף תסתיים סאגת השידורים המביכה של הקיץ. כמה ממשחקי הקבוצות הישראליות במפעלים האירופיים לא שודרו, בעוד ששידורים אחרים נקבעו ממש ברגע האחרון, אחרי שאף גורם לא רצה לשדר. כך גם עם משחקי גביע הטוטו בסוף השבוע. במחזור הראשון הועברו תקצירים באתר ערוץ הספורט, אבל שבוע לאחר מכן, כשהמו"מ עם ההתאחדות על חבילת שידורי כדורגל נתקע קצת, משחקי המחזור השני לא צולמו. מעולם לא היה קיץ כזה של בלבול ואי-ודאות. גם בעידן של ריבוי ערוצים ואתרים, המערכון "לה-מרמור" עדיין רלבנטי.
טרגדיה ישראלית. קפטן אספניול, דני חארקה, מת מהתקף לב. במהדורת הבוקר של חדשות 2 סיפרו על הטרגדיה כשברקע שודר קטע ממשחק של אספניול. אלא שהצילומים היו בכלל השערים שכבש בן סהר, הישראלי המשחק בקבוצה הספרדית, בשבוע שעבר מול ליברפול. ואיפה חארקה? אם אין סינק שלו באקשן, מה עם צילומי סטילס? מה שמעורר את המחשבה שאולי הערוץ לא היה טורח לאזכר את מותו של חארקה אלמלא הזווית הישראלית.
לתגובות: yegerm9@walla.co.il