שבועיים עברו מאז התאבדותו של מוני פנאן, ובמדורי הספורט לא נרגעו. במדינה שבה פרשה רודפת סנסציה, כבר התרגלנו לעובדה שסיפורים גדולים ממצים את עצמם אחרי יומיים-שלושה. אלא שנכון לעכשיו, אפקט פנאן ממשיך לפעול. הכותרות הראשיות במדורי הספורט עדיין סוערות, והפרשה ממשיכה לתפוס נפח גם בעמודי החדשות. מעבר לגילויים חדשים מהפרשה עצמה, התפנו כמה מעיתונאי הספורט לבדוק סיפורי שחיתות ופלילים שמתגלגלים בספורט הישראלי בכלל.
עיתונות הספורט הפכה פתאום לעיתונות של תחקירים, של חשיפות ובדיקות. חלק הוא מחזור חומרים וניפוחם, עדיין לא החשיפה שתרעיד באמת את הספורט הישראלי, אבל המגמה מבורכת. "הארץ" פירסם ביום שלישי שעבר פרוטוקולים מתוך חקירות היאחב"ל, המלמדים כיצד השתלטו ארגוני הפשע על הכדורגל הישראלי, וביום שישי דיווח העיתון על נסיונות של גורמים מן העולם התחתון לחדור למחשבי הטוטו. "ידיעות אחרונות" פירסם כתבה מפורטת על תעשיית הכסף השחור בכדורגל. "ישראל היום", כזכור, הטיס את רון קופמן כדי לראיין באנגליה את ניק לוין (הברוקר הבריטי החשוד בפלילים), וגם "מעריב" לא נשאר מאחור וממשיך להעסיק את עצמו בפרשה על פני עמודים רבים. מבין האתרים בולט וואלה, שהקצה אזור מיוחד לפרשת פנאן, שם מרוכזים כל הדיווחים.
הנהלת מכבי תל-אביב במסיבת עיתונאים לרגל פתיחת העונה האירופית, 13.10.09. מימין: שמעון מזרחי, דייוויד פדרמן, פיני גרשון (צילום: יוסי זליגר)
השאלה היא אם גשם התחקירים שממטירים עלינו הוא היורה שמבשר עידן חדש, של תקשורת השוחטת את מה שנותר מהפרה הקדושה של המדינה ושועטת גם לתחומים אחרים, או שמדובר ברפלקס בהלה בעקבות ההכרזות על יום כיפור של עיתונות הספורט. אני נוטה להאמין שמדובר בזעזוע פנימי שעברו המערכות, שנתפסו בקלונן וממהרות לבצע תיקון לנפש. זהו ניסיון להציף מהר ככל האפשר הוכחות מיידיות ליושרה של עיתונות הספורט ולנאמנותה לקוראים. במובן זה עושים מדורי הספורט את מה שדרשנו כאן לא פעם: לא רק מכים על חטא ומגלגלים עיניים, אלא מתרגמים את חשבון הנפש המתבקש לעשייה עיתונאית נטו, ועל כך מגיעות להם תשואות.
המבחן האמיתי יתרחש כמובן על ציר הזמן. האם סימני ההתפכחות יבואו לידי ביטוי בהחלמה של מוספי הספורט מעיתונות יחסי-ציבור ודיווחי תוצאות לעיתונות חושפת ולוחמת, או שמדובר בגחמת חרטה זמנית, שסופה לדעוך ולפנות מקום להרגלים הישנים.
בשולי האפקט
איפה שמעון. העריכה ב"ידיעות אחרונות" החמיצה סיפור מצוין מסיקור טקס השבעה למוני פנאן (27.10.09). כתב מכבי תל-אביב, רפאל נאה, סיפר כי לפני האירוע בבית-העלמין ביקש אחד ממקורבי המשפחה מהיו"ר שמעון מזרחי שלא לשאת דברים, וזה השיב: "בסדר גמור, ביקשו ממך להגיד לי את זה, וזה בסדר". הצילום המרכזי לאייטם היה תמונה של מזרחי בגבו למצלמה, פוסע בדד בראש מורכן בין המצבות. הכותרת הביאה ציטוט של האלמנה שרון, "נשארנו בלי כלום", שכבר הופיע יום קודם לכן באתרים. הקטע עם מזרחי היה בלעדי, אנושי, והדגיש את סיפור נפילת מותג המכבי, אבל משום מה הוחבא בתוך הסיקור.
איפה הכתבים. קשה לזכור מתי בפעם האחרונה לא שלח "ידיעות אחרונות" כתב למשחק חוץ של הקבוצה של המדינה. מדובר בפתיחת העונה האירופית, לא בגרבג'-טיים. זה מה שקרה במשחק של מכבי ביום חמישי בספרד. לא רק "ידיעות", גם "מעריב" ו"הארץ" ויתרו על הטסת כתב למשחק הזה. סיבה פרוזאית של קיצוצים בתקציב, ובכל זאת, מהפך קטן.
אבן בשלולית. פרשני "ידיעות אחרונות" לא אהבו את מפגן ההכאה על חטא של כמה עיתונאים, ובראשם יואב בורוביץ' ב"העיר", ותקפו בחזרה. אריה מליניאק: "בימים האחרונים גם התקשורת מותקפת, כולל אני. עיתונאי אחד זרק אבן לשלולית, ואמר ש'כולם ידעו הכל'. עכשיו כולם חשודים בהכל. במה בדיוק? האיש שהכריז שכולם ידעו הכל צריך להיות הנחקר הראשון. שיספר מה הוא יודע שכולם ידעו". עמיר פלג: "לאחרונה קמים כל מיני אבירי תקשורת חסרי מושג בספורט, שקוראים לחקור גם את העיתונאים שידעו ולא דיווחו. לכל אלה אני חייב להודיע כאן ועכשיו: אני לא מתייצב לשום חקירה (למרות שיש לי אליבי)".
המחקר של "עוכר ישראל". שחר גוטגלד, סטודנט במכללת ספיר, הגיש השבוע עבודת סמינר בנושא "עיתוני הספורט כמעצבי דמותה של מכבי תל-אביב כקבוצה של המדינה". המסקנות מאששות את מה שכולם ידעו (ושתקו). בדיעבד, קצת משעשע לראות כותרת כמו "היום כל אחד הוא מכבי תל-אביב" (יהושע שגיא, "הארץ", 1977).
גוטגלד על עבודתו: "אולי אלה שלא מבינים את הקלחת סביב מכבי תל-אביב בארבעים השנים האחרונות והאדרתה בתקשורת, יבינו בזכות המחקר שלי שעבדו עליהם בעיניים במשך שנים רבות. כמו שהפרשה האחרונה לימדה אותנו, העיתונאים ידעו במהלך שנים על דברים שקורים, אך נמנעו מלפרסמם. מסקנות המחקר שלי לא יפילו עיתונאים מהכיסא, אבל אולי יגרמו להם להרגיש שהיו חלק מהעדר. כשאני, אבא שלי, אחי ועוד חברים רבים נשארנו מחוץ לעדר, היו עיתונאים שכינו אותנו 'עוכרי ישראל'. הגיע הזמן שיעשו חשבון נפש".
שלוש קטנות
כתבות פרסומיות באתר ערוץ הספורט צצות לפעמים כאילו באופן טבעי, כמו הכתבה הזו, המנסה לשכנע את הקורא בנחיצותו של חג המולד לחוויית הכדורגל באנגליה, וחתומה בלי בושה על-ידי המערכת, כולל לינק לאתר חברת תיירות ספורט המשווקת חבילות לחו"ל.
כך פוטרים בעיות בערוץ הספורט.
מטה אשר זה שם נרדף לקבוצת כדורעף. לעורך ב-ONE זה נשמע יותר כמו כדוריד.
לתגובות: yegerm9@walla.co.il