הרג משפחה פלסטינית ברצועה

"צה"ל יבדוק ירי הטיל שגרם להרג אם וארבעת ילדיה בצפון הרצועה" היא כותרת "הארץ" היום. טון הכותרת אינו משקף את נימת הכתוב בידיעה עצמה. הפלסטינים טוענים שצה"ל ירה ישירות על הבית והרג את המשפחה, הצבא טוען כי ירה על קבוצת חמושים שהיתה בקרבת מקום ומטען נפץ גדול שנשאה התפוצץ והרג את בני המשפחה. "הארץ" נראה כנוטה להעדיף את גרסת הפלסטינים. הוא מצטט במרכאות כפולות את המלים "למען הסר ספק" שבהודעת דובר צה"ל על קיום בדיקה, ותוהה אם אי-פרסום תמונות מהאירוע, שצולם על-ידי מזל"ט, מעיד על כך שהן מרשיעות את צה"ל.

הלווית הילדים הפלשתינאים שנהרגו ברצועת עזה, אתמול (צילום: פלאש 90)

הלווית הילדים הפלשתינאים שנהרגו ברצועת עזה, אתמול (צילום: פלאש 90)

אל הידיעה הראשית, שעליה חתומים יובל אזולאי, עמוס הראל, יואב שטרן ואיי.פי, השתרבבו תיאורים סנטימנטליים: "מעוצמת הפיצוץ העז, התפזרו בגדים וחפצים אחרים מחוץ למבנה בן שני החדרים. נעל של ילד, שנמחצה בפיצוץ, היתה זרוקה על הקרקע ליד מכנסיים קצרים כחולים שכוסו בעפר", וכן הלאה.

בטור פרשנות מתרעם הראל על כך שצה"ל כלל אינו לוקח אחריות על הרג אזרחים, ותחת זאת בוחר להאשים את חמאס, שחמושיו פועלים בלב אוכלוסייה אזרחית, באחריות לכל הרג כזה (כך התבטא אתמול שר הביטחון אהוד ברק ביחס לתקרית). הראל גם קורא לצה"ל לעטות כפפות: לחכות שחמאס יפר את הפסקת האש (הלא קיימת), ורק אז לפעול. את כותרת המאמר, "מהר מהר, לפני שיפרוץ שלום", אפשר להבין כסאטירה על צה"ל, המזדרז להרוג עוד ועוד ילדים פלסטינים לפני שייכפה עליו הסכם שלום. בקיצור, זה טור שהיה מתאים יותר לתקופה שלפני פסח, זמן אפיית המצות.

גם ב"ידיעות אחרונות" מעניקים סיקור נרחב לתקרית, שמקבלת את הכותרת הראשית: "צה"ל: לא נתנצל, החמאס אחראי". פתיחות הטורים של איתן הבר ואורי אורבך מופיעות על השער. הבר מסיק מהתקרית כי הדרך היחידה לפתרון הסכסוך היא הסכם מדיני. כותרת מאמרו של אורבך היא "בלי יגון מזויף".

בעמ' 3 של "הארץ" מדווחים עפרה אידלמן, יהונתן ליס ויואב שטרן על גזר דין של שש וחצי שנות מאסר בפועל שגזר בית-המשפט המחוזי על ינאי לאלזה, שוטר מג"ב שהורשע בהריגת עמרן אבו חמדיה, תושב חברון בן 17. לאלזה וחבריו השוטרים אילצו את הצעיר לקפוץ מג'יפ נוסע במהירות גבוהה. לאלזה הורשע גם בשוד, השמדת ראיות והדחת עד, וחוייב בתשלום של 450 אלף שקל למשפחתו של הנרצח. לפני שלוש שנים נשפט נהג הג'יפ, באסם ווהבי, לארבע וחצי שנות מאסר. משפטם של השוטרים האחרים, שחר בוטביקה ודניס אלחזוב, נמשך.

ינאי לאלזה, אתמול בבית המשפט בירושלים (צילום: פלאש 90)

ינאי לאלזה, אתמול בבית המשפט בירושלים (צילום: פלאש 90)

פלילים – ליברמן, קרמשניט ומפלצת

ח"כ אביגדור ליברמן, יו"ר מפלגת ישראל-ביתנו, קיים אתמול מסיבת עיתונאים ובה טען כי "המשטרה והפרקליטות מנהלות נגדי מסע ציד, תוך סחיטה באיומים". מזל מועלם ויהונתן ליס מביאים את תגובת המשטרה: "במטה הארצי התייחסו לדברים בביטול".

אביגדור ליברמן (צילום: פלאש 90)

אביגדור ליברמן (צילום: פלאש 90)

שופטי בג"ץ הדנים בעתירתו של סגן-ניצב אפרים ארליך (שהעיתונים אוהבים לכנות בשם "קרמשניט") הציעו, באופן יוצא דופן, כי פרקליט המדינה משה לדור יהיה בורר בעניין. ארליך טוען כי קידומו נמנע משום שחשף שחיתות במשטרה ומתח ביקורת על המפכ"ל. תומר זרחין ויהונתן ליס כותבים כי הצעת שופטי בג"ץ מעידה על כך שהם נוטים לקבל את עמדת ארליך. אל הידיעה השתרבב גם המשפט הלא-ברור הבא: "הצעת בג"ץ המעידה שהשופטים רחוקים מלקבל את עמדת השופטים", ואולי זה תיאור מתאים לפרשה, שבה הרשויות השונות מחוללות במחול של האשמות הדדיות.

דיווח של ליס מופיע גם בעמ' 10 של "הארץ": "סוכנת סמויה הביאה להפללתם של 15 סוחרי סמים בהתנחלויות בגדה המערבית". ב"מעריב" מדווחים על עדותה של המדריכה של הנערות הדניות שטוענות כי נאנסו על-ידי שלושה חברי קיבוץ עין-גדי. המדריכה, קריסטין האנסן, היתה זו ששמעה לראשונה מהנערות כי נאנסו וליוותה אותן למשטרה.

בתחום הביזאר הקשה זוכה, ללא מתחרים, הידיעה על יוזף פריצל, אוסטרי שכלא את בתו במשך 24 שנה במרתף, הביא איתה שבעה ילדים, גידל כמה מהם יחד עם אשתו וכמה מהם השאיר כלואים במרתף יחד עם אמם, בתו. אשתו של הגבר, אמה של הבת שנכלאה ונאנסה, טוענת כי לא ידעה דבר וכי חשבה שהבת ברחה, כפי שהציג האב. "הארץ" מסקר את העניין בידיעה שמנמנה ולא חתומה, וטוען כי מדובר בתופעה, שכן זהו המקרה השלישי בשלוש שנים של כליאה והתעללות חמורים באוסטריה. ב"מעריב" מקדישים לכך את עמ' 15, עם שתי הטיות של "זוועה", אחת של "זעזוע", אחת "רשע", אחת "אימה" ואחת "מפלצת לא אנושית". בסך-הכל, יחסית לפרטי המקרה, ניתן להגיד שב"מעריב" התאפקו.

זוועה, זעזוע, רשע ואימה. יוזף פריצל

זוועה, זעזוע, רשע ואימה. יוזף פריצל

כלכלה – משבר המזון ועוד ממתקים

משבר המזון נשאר היום בגדול רק על שער "מעריב", עם הכותרת הראשית הפואטית "גם העוף מזנק". "מי זוכר את מלחמת המשווקים שהורידה את מחירו של העוף בסופר עד ל-49 אגורות?", שואלת בעצב כותרת המשנה. "לפני חודשיים נמכר קילו עוף בעשרה שקלים, אבל עכשיו הוא עולה לא פחות מ-20".

בעמודי הדעות של "הארץ" מאשים נחמיה שטרסלר את התקשורת במשבר המזון העולמי: "התוכנית היתה פשוטה: לצאת במסע הפחדה. לספר לציבור שמחירי המזון עומדים לעלות באופן חד, וכך להכין אותו להתייקרות 'הבלתי נמנעת'. ואז, כשהיבואנים, היצרנים ורשתות השיווק יעלו את מחירי המזון [...] הציבור יקבל זאת בהבנה [...]". בהמשך כותב שטרסלר כי יש גם סיבות "אמיתיות" למשבר, לצד "הפסיכולוגיה והספקולציה": גידול בביקוש למזון במזרח, עלייה במחירי שירותים וחומרים בתעשיית המזון, אסונות טבע. לבסוף הוא מגיע לאשם האמיתי: הרגולציה של שוק המזון שמבצעות ממשלות ברחבי העולם. אחרי שכיסה את כל האפשרויות, לשטרסלר יש דווקא עצה לא רעה להורדת מחירי האורז: "לא להיכנע למסע ההפחדה" ולהפסיק לקנות אורז במשך שבוע.

על שער "ידיעות אחרונות" מופיעה הפניה לא גדולה לידיעה במוסף "ממון": "על חשבוננו: סוחרים העלו מחיר למלאי שקנו במחיר הישן". הכותרת היא "חוצפת האורז", אף שמי שחצוף כאן הוא לא האורז, אלא הסוחרים החמדנים.

על שער "הארץ" מופיעה במלואה ידיעה של סוכנויות הידיעות: וורן באפט, אחד האנשים העשירים בעולם, שעשה את הונו בכל מיני עסקים, יממן עסקת ממתקים גדולה: חברת הממתקים מארס קונה את חברת המסטיקים הגדולה בעולם ריגלי, תמורת 23 מיליארד דולר. מהשער מפנים ל"דה-מרקר". זו אינה ההפניה היחידה ל"דה-מרקר" על שער "הארץ": עוד שלוש כאלו נמצאות בחלקו העליון של השער ועוד אחת מציצה בתחתיתו.

פלאש 90

צילום: פלאש 90

פוליטי – הגמלאים וגאידמק, סוריה והטורקים

מזל מועלם ולילי גלילי מדווחות על שער "הארץ" כי סיעת הגמלאים התפלגה באופן סופי, וכי אכן מתגבש הסכם בין הפורשים ובין המיליארדר ארקדי גאידמק. שמה של סיעת הפורשים יהיה "צדק חברתי - צדק לגמלאים". אלא שהפורש הבטוח היחיד הוא ח"כ משה שרוני. ח"כ אלחנן גלזר, שהתעתד לפרוש, חזר בו לאחר שהובטח לו תפקיד של סגן שר. ח"כ שרה מרום-שלו מתלבטת. זוהי תמונת מצב נזילה, כך עולה מהכתבה. אם לא יפרשו שלושה חברי מפלגה לפחות, הם לא יביאו איתם לגאידמק נדוניה של מימון מפלגות וזמן אוויר של תשדירי בחירות.

ועוד ב"הארץ": יואב שטרן ושמואל רוזנר מדווחים כי נציג הסורים לשיחות השלום המתנהלות באמצעות טורקיה הוא ד"ר סמיר א-תקי, יועצם של חאפז ובשאר אל-אסד. א-תקי קורא להתקדם במשא-ומתן עוד לפני חילופי הממשל בארצות-הברית. ב"מעריב" מדגישים דווקא את דבריו של שר החוץ הטורקי עלי בבג'אן, שאמר אתמול כי "לשני הצדדים עוד דרך ארוכה לפני שיגיעו לכל הסכם שלום כלשהו".

בשער "מעריב" הפניה לידיעה על "הישיבה שעלתה לנו רבע מיליון שקל". הכותרת הדו-משמעית של הידיעה, מאת אושרת נגר-לויט בעמ' 13-12, היא "ממשלת הירוקים". הידיעה עצמה מספרת על עלותה של ישיבת הממשלה שנערכה לפני כחודש במערה, זאת לרגל "אירועי שבוע האהבה לטבע ולסביבה". כידוע, אהבה היא בדרך כלל עניין יקר.

יואל מרקוס מסתחבק עם ראש הממשלה: "לך על זה, אולמרט", הוא כותב, וקורא לוותר על רמת-הגולן תמורת הסכם שלום עם סוריה.

העיתונים מדווחים על נצחון הימין בבחירות לראשות העיר רומא. "ג'וני אלמאנו, מנהיג הימין הנחשב בעיני רבים לניאו-פשיסט, זכה בבחירות לראשות העיר" היא כותרת המשנה של "מעריב". הכותרת של "ידיעות אחרונות" ישירה יותר: "פשיסט בראש".

קוריאנים בכור

אני לא יודע מה איתכם, אבל לי היה נראה מוזר שלא דווח על אף הרוג בתקיפת חיל האוויר את הכור הגרעיני בסוריה. אחד הדוברים המצרים אפילו השתמש בכך כדי לטעון שכלל לא היה מדובר בכור: אם מדובר בכור גדול שעומד להיות פעיל, הוא שאל, כיצד זה לא היה שם אף אחד? ובכן, ב"הארץ" מביאים, בשם סוכנות רויטרס, ציטוט מערוץ הטלוויזיה היפני NHK, שלפיו בהפצצת הכור נהרגו עשרה צפון-קוריאנים שסייעו בבנייתו. היו אלה "בכירים במחלקה לייצוא נשק וטכנלוגיות צבאיות של המפלגה הקומוניסטית בצפון-קוריאה ואנשי צבא שלקחו חלק בבניית אתרי הגרעין במדינה".

חדשות תקשורת – היטלר ואנחנו

עפרי אילני כותב על מחקר עיתונות חדש. אילנה נובצקי-בנדט, דוקטורנטית מהאוניברסיטה העברית, חקרה את יחס העיתונות העברית בפלשתינה להתרחשויות בגרמניה, ומצאה ש"העיתונים גילו התעניינות ועקבו אחר התחזקות הנאצים כבר בסוף שנות העשרים. עם זאת, העיתונים בפלשתינה התקשו לזהות את עוצמתו הפוליטית של היטלר ואת מרכזיותו של המרכיב הגזעני באידיאולוגיה של המפלגה". כותרת הכתבה, המופיעה על שער "הארץ", היא: "'היטלר עושה רושם טוב', נכתב בעיתוני א"י בשנות השלושים". אפשר למצוא בה ציטוטים מרתקים כמו זה של מאמר פרשנות שהתפרסם ב"הארץ" ב-1932: "שנאת ישראל, על כל הקסם שיש בה לגבי המונים חשוכים בשעת חירום, אינה מטבע עובר לסוחר בגרמניה: יותר מדי תרבות ספג העם הזה, שיוכל להסכים לדרישת איפה ואיפה [...] ביחס לאזרחים היושבים במולדת אחת".

עפרה אידלמן מדווחת ב"הארץ" על פסק דין הקובע תשלום של "108 אלף שקל לצלם שלא קיבל קרדיט". שלמה ערד יקבל את הכסף מערוץ 10, הוצאת זמורה-ביתן והוצאת משכל, על שהשתמשו בתמונות שצילם במלחמת יום כיפור ללא מתן קרדיט. את פסק הדין אפשר לקרוא במדור "פסקי דין" כאן אצלנו.

"ידיעות אחרונות" מקדם בגדול על השער ראיון שיופיע בסוף השבוע במוסף "7 ימים" עם גלי עטרי. לפי כותרת המשנה - "הדלקתי אור ופתאום ראיתי אותה על הרצפה. הבנתי שקרה משהו נורא לאחותי האהובה והתחלתי לצרוח" - ניתן להבין כי מדובר בראיון נצלני למדי.

לוויין התקשורת עמוס 3 שוגר אתמול בהצלחה משדה השיגורים בקזחסטן לאחר ששיגורו נכשל בשבוע שעבר. יובל אזולאי, שדיווח על כך ב"הארץ", מציין כי "ראש הטיל שנשא אותו לחלל עוטר במדבקה ובה סמל אירועי ה-60 למדינה".

מהבוקר עורך "הארץ" הוא דב אלפון, כפי שמתברר בטבלת הקרדיטים של הנהגת העיתון. שיהיה בהצלחה.