עובד הסהר-האדום עומד בין ליצנים פלסטינים לחיילים ישראלים, אתמול בחברון (צילום: מתניה טאוסיג)
התחזית: חם מאוד או יציב
הכותרות הראשיות של "מעריב" ו"הארץ" מוקדשות הבוקר לכדור הארץ ולוועידה הבינלאומית לאקלים, שנפתחת היום בקופנהגן. ל"מעריב" יש גם גימיק – הוא נוטל חלק ביוזמה בינלאומית שמאגדת 56 עיתונים מ-45 מדינות, החל ב"גרדיאן" הבריטי, עבור ב"א-נאהר" הלבנוני ועד ה"קמבודיה דיילי", שיוצא לאור בקמבודיה, המפרסמים הבוקר מאמר מערכת משותף.
"11 מתוך 14 השנים האחרונות היו החמות ביותר בהיסטוריה של המדידות", נכתב במאמר, הקורא לשיתוף פעולה בינלאומי של מדינות מפותחות לצד מדינות עניות לקביעת יעדים ברורים ולוח זמנים נוקשה להפחתת זיהום האוויר. "אם אנחנו, בעלי התפיסות הפוליטיות והלאומיות השונות כל-כך, יכולים להסכים על מה שחייבים לעשות – אין ספק שגם המנהיגים שלנו יכולים", קובעים העיתונאים.
ב"הארץ", עיתון שבו מתפרסם מדי יום מאמר המביע את עמדת המערכת, מופיע הבוקר מאמר מערכת עצמאי, המוקדש לחלקה של ישראל במאמץ העולמי להפחתת זיהום הסביבה. אסף אוני, כתב "הארץ" באירופה, מדווח מברלין על ההכנות של קופנהגן לוועידה – המשטרה הקימה כלובי ענק לקראת מעצר המוני של מפגינים, ואילו במושבה החופשית כריסטיאנה הוקמו בתי-חולים ארעיים לטיפול בפצועי ההפגנות.
העיתון הישראלי היחיד שנציג מטעמו מדווח מקופנהגן הוא דווקא העיתון שבו הוועידה הבינלאומית אינה זוכה לאזכור על השער – "ידיעות אחרונות". יגאל רום, כתב העיתון בקופנהגן, מדווח כי העיר "אפורה וטחובה" ומספר על האווירה החגיגית ברחובות (כנראה שאפרוריות וטחב אינם סותרים בהכרח אווירה חגיגית במדינות הצפון). רום מציין כי כינוס הוועידה עלה כמיליארד דולר, אך אמור להכניס כפליים. העיתונים האחרים, כאמור, מסקרים את האירוע מרחוק. אולי בכך שנמנעו מלהטיס נציג מטעמם לדנמרק ביקשו לתרום את חלקם לצמצום זיהום הסביבה והצלת כדור הארץ.
בכל עיתוני הבוקר מתפרסמת תמצית של דו"ח הביקורת החמור שהציג מבקר המדינה לקראת כינוס הוועידה הבינלאומית לאקלים. עולה ממנו כי מדיניות הגנת הסביבה של ישראל כשלה כמעט בכל קנה מידה אפשרי. ב"מעריב" מתאר אביב לביא כיצד למרות העובדה שכבר לפני חודשיים ניסה לברר אם בנימין נתניהו מתכוון להשתתף בוועידה, עולה הרושם שהכינוס נחת על לשכת ראש הממשלה ברגע האחרון, וזו טוענת כי היא מתקשה כעת למצוא חדר מלון במחיר סביר לאירוחו. ב"ידיעות אחרונות" כותב סבר פלוצקר כי "בידיים כה ריקות [כפי שעולה מדו"ח מבקר המדינה] מוטב לנתניהו שלא לצאת לקופנהגן. גם אם המלון שם יועמד לרשותו חינם".
סיקור הוועידה בעיתונים מלווה בהמחשות ויזואליות למצבו המחריף של האקלים העולמי. תצלומים של מדבריות צחיחות ומפעלים מזהמים משובצים לצד הידיעות על הוועידה. ב"ידיעות אחרונות" מוצגים שלושה תצלומים של קרחון בצפון פרו, שמהם עולה בבירור כי הוא הולך ונעלם בשנים האחרונות. אך למרות המיזם הנאה שמופיע בשער "מעריב", מסתבר שלא כל עיתוני העולם מאוחדים בדעתם על ההתחממות הגלובלית והצעדים הנדרשים למניעתה. "ישראל היום" נותן ביטוי גם למחרבי המסיבה.
זהו היום השני ברציפות ש"ישראל היום" מעניק במה למתנגדי תיאוריית ההתחממות הגלובלית. העיתון אמנם מדווח על הוועידה בקופנהגן וכשלי הגנת הסביבה בישראל, אך במדור הדעות שלו מתפרסם מאמר מאת גבי אביטל, הטוען כי התופעה שעליה מתריעים מומחי האקלים כלל אינה קיימת. "הטמפרטורה הגלובלית הממוצעת מסרבת להשתתף בחגיגה הירוקה, טוב לה להישאר יציבה זה עשור שנים, ואם מדקדקים מעט – מאז החלו המדידות הקרקעיות בשנת 1880", כותב אביטל ומזכיר את תכתובות האימייל שנחשפו לאחרונה בבריטניה, שמהן עולה כי מדענים תיאמו כיצד להסתיר עדויות שסתרו את תיאוריות ההתחממות. "האמת המטרידה", כותב אביטל, "היא הצטרפות כה מאוחרת של התקשורת לשאלות הבעייתיות העולות מהממצאים האחרונים".
אין דין, אין שם, אין דיווח
אמת מטרידה שעליה אין ויכוח בין רוב מוחץ לקמצוץ אופוזיציוני היא שאתמול הועלה באש רכוש פלסטיני בכפר ליד שכם. בתחתית עמ' 4 של "ידיעות אחרונות" מופיעה ידיעה תחת הכותרת "חשד: פעילי ימין הציתו בית פלסטיני". צבי זינגר ויובל קרני מדווחים כי "המשטרה חושדת שפעילי ימין קיצוני הציתו אתמול לפנות בוקר בית ושתי מכוניות של פלסטינים בכפר עינבוס שליד שכם". הידיעה מלווה בתצלום [AFP] של הרכוש החרוך ומתבססת על דיווח של בעל הבית לארגון יש-דין. שמו של בעל הבית והמכוניות אינם מוזכרים, אך בידיעה משולב ציטוט ממאמר שפירסם בסוף-השבוע האחרון הרב יוסף אליצור, מרבני יצהר, שקבע כי "אם ליהודים אין שקט – גם לערבים אין שקט; אם הערבים מנצחים בגלל אלימות כלפי יהודים – גם היהודים ינצחו בגלל אלימות כלפי ערבים".
ב"הארץ" נבלע הדיווח על החבלה ברכוש פלסטיני בתוך ידיעה כללית על מחאת המתנחלים נגד צעדי הממשלה. חיים לוינסון, מזל מועלם ואבי יששכרוף מספקים ציטוט דומה מהמאמר שכתב הרב אליצור, ולצדו מצטטים גם מפי נאדר האשם עלאן, תושב הכפר עינבוס, בן 36, שישן בביתו עם רעייתו ושמונת ילדיו "כאשר החלה מתקפת המתנחלים על ביתו", לשון הידיעה. במקרה זה אין מדווח על חשד המשטרה, אלא על מראה העיניים של עלאן, שהבחין בשעת לילה מאוחרת בטנדר ובו שלושה מתנחלים חמושים. "בהתחלה חשבתי שהם גנבי מכוניות. אבל אז הם שפכו בנזין על מכוניות וטרקטורים. צעקתי אליהם, והם הציתו את המכונית שלי ואמרו לי, 'תיכנס הביתה'", הוא מספר ל"הארץ". לצד הדיווח, תצלום קטן [ארגון יש-דין] של הרכוש השרוף. כיתוב התצלום מפנה אצבע מאשימה אל מתנחלי יצהר ("מכוניות ששרפו מתנחלי יצהר בכפר פלסטיני שכן", נכתב).
ב"מעריב" וב"ישראל היום" אין זכר למה שנראה כתוצאות של מדיניות "תג המחיר" של המתנחלים. אפילו לא לחשד המשטרה כי פעילי ימין קיצוני הציתו בית ושתי מכוניות של פלסטינים.
עובדים מסורים ומוכשרים
"ידיעות אחרונות", כאמור, אינו מתייחס לוועידת האקלים בשערו. הכותרת הראשית שלו, זה היום השני ברציפות, עוסקת בקריסה הצפויה של מפעל תפרון בגליל ובפיטוריהם הצפויים של כאלף עובדיו.
הכותרת הראשית מפנה למוסף "ממון", שם מוקדשת הכפולה הפותחת לסיפורם של ארבעה עובדים במפעל. בהמשך, ידיעה מאת גד ליאור, דוד רגב, גואל בנו ונווית זומר, המדווחים כי משרד האוצר אינו מתכוון לסייע למפעל "ולו בשקל אחד". גורם עלום באוצר מצוטט כתוהה "למה שהממשלה תוציא לשווא את כספי משלם המסים?". מי שידפדף לעמוד הבא יגלה ידיעה מאת גד ליאור ואריה אגוזי, שממנה עולה כי האוצר דווקא יודע להתגמש כשהוא נדרש לכך. לפי ידיעה זו, הממשלה החליטה אתמול לאשר את הצעת שר האוצר יובל שטייניץ, ולהעניק לרשות התעשייה הצבאית הלוואה בסך 120 מיליון שקל לצורך תשלום משכורות. שר הביטחון אהוד ברק מצוטט כמי שאמר כי "לתע"ש יש אלפי עובדים מסורים ומוכשרים, והיא עוסקת בנושאים שתורמים רבות לבטחון המדינה ולכלכלתה".
בכפולה הפותחת של "דה-מרקר" מתאר יורם גביזון את הניהול הכושל שהוביל למצוקת מפעל תפרון. מירב ארלוזורוב דורשת בטור נלווה מהבעלים והמנהלים של המפעל להזרים בעצמם כספים להצלתו, ולא לדרוש עזרה מהממשלה. "אם בעלי השליטה, בגיבוי של הבנקים, יהיו מוכנים להכניס יד לכיסם ולתמוך בהצלתה של החברה – יש מקום לשקול סיוע של הציבור. ולא – אין סיבה שהציבור יסכן את כספו יותר מכפי שבעלי השליטה מוכנים לסכן את כספם. לעובדים זה בכל מקרה לא יעזור", היא כותבת.
מיהו פרו-ישראלי?
בתחתית שער "מעריב" מתפרסמת כותרת בזו הלשון: "האיחוד-האירופי: החלטת החלוקה". בן כספית שם ידו על נוסח הטיוטה הסופית להחלטת מועצת שרי החוץ האירופים, שתתפרסם היום, ומצטט ממנה קטעים נבחרים. הנוסח ממוסגר כפרו-פלסטיני באופן מובהק, הן לפי קביעות חוזרות ונשנות של העיתון והן לפי "גורמים בירושלים" שעימם שוחח כספית. הנה פסקה לדוגמה:
"אירופה קוראת להקים מדינה פלסטינית עצמאית, דמוקרטית ורצופה בגדה, ברצועה ובירושלים המזרחית. ירושלים תהיה בירת שתי המדינות. יש להפסיק את כל ההתנחלויות, לרבות אלה במזרח ירושלים, כולל ריבוי טבעי. האיחוד-האירופי לא יכיר בשום שינוי בגבולות 67', אלא אם יסכימו לכך שני הצדדים". מקריאת נוסח זה נראה כי הצהרת האירופים נסמכת על החוק הבינלאומי, שמעולם לא הכיר בכיבוש הישראלי ב-1967 וממילא במפעל ההתנחלות הכביר שחוללה ישראל בשטחים שכבשה לאורך השנים שחלפו מאז.
מה היה נדרש מהאירופים כדי שהצהרתם תזכה בתו תקן "פרו-ישראלי" מטעם גורמים במשרד החוץ ועיתונים ישראליים? אולי הצהרה כזו: "אירופה קוראת להקים מדינה פלסטינית שתהיה תלויה לחלוטין בחסדיה של ישראל, מושחתת עד היסוד ומקוטעת לכדי בנטוסטנים נפרדים בגדה, בלי כל שליטה על הרצועה וירושלים המזרחית. ירושלים תהיה בירת ישראל בלבד לנצח נצחים. יש להמשיך בכל ההתנחלויות, לרבות אלה במזרח ירושלים, עם דגש על ריבוי טבעי. האיחוד-האירופי לא יכיר בשום שינוי בגבולות 67', גם אם יסכימו לכך שני הצדדים".
שליט
עמוס הראל ואבי יששכרוף מעריכים בטור פרשנות המתפרסם ב"הארץ" כי "ספק רב אם תשובת חמאס [להצעה הישראלית האחרונה במשא-ומתן לשחרור החייל השבוי גלעד שליט] תהיה חיובית". על-פי השניים, "ההערכה הרווחת בישראל היא שבמקרה הטוב יידרשו כעת לפחות עוד כמה שבועות לסכם את העסקה".
ענייני תקשורת
גילי איזיקוביץ מדווחת ב"הארץ" כי לפני שבועיים שלח סגן נציב שירות המדינה מכתב לשר האוצר ושר החינוך ודרש הכרעה מיידית באשר לעתיד הטלוויזיה החינוכית. "סגירה או צמצום משמעותי" בכוח האדם הן שתי האפשרויות היחידות שציין.
אנשיל פפר מדווח ב"הארץ" כי תא"ל רוני בני, לשעבר הקצין הראשי של המשטרה הצבאית, יעמוד לדין על הדלפות לעיתונאים בנוגע לחקירות שניהלה המשטרה הצבאית.
אפרת זמר מדווחת ב"מעריב" כי ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה אתמול הצעת חוק שלפיה שמות של קטינים ייכתבו בראשי תיבות בפסקי דין אזרחיים, כדי לשמור על פרטיותם. לפי הדיווח, משרד המשפטים מערים קשיים על החקיקה.
במדור חדשות החוץ של "מעריב" מדווח [סוכנויות הידיעות] כי לקראת הפגנות צפויות באיראן, שותקו שירותי אינטרנט במדינה והוגבלה עבודתם של עיתונאים זרים. לפי הדיווח, קצב הגלישה הואט, אתרי אופוזיציה שותקו לחלוטין, וכל צוותי התקשורת הזרה קיבלו הוראה להישאר במשרדיהם.