כשמגלים בכלי תקשורת מרכזי הודעה יחצנית המתחזה לידיעה חדשותית, התלונה המתבקשת נסובה על עצלות העיתונאים המתמסרים ליחצנים. אבל התלונה של הבלוגרית שושי שמר על הידיעה שהתפרסמה היום (10.4) בערוץ התרבות של אתר Ynet הפוכה: היחצנים הצליחו למכור את הסחורה שלהם בצורה כל-כך מוצלחת, מתלוננת שמר, שהם גילו את סוף התוכנית ובעצם ייתרו את הצפייה בה.
הידיעה, שהתפרסמה כשהיא לא חתומה, הוקדשה לתוכנית "דיוקן" המשודרת בערוץ 1, וליתר דיוק, לפרק שנועד לשידור ערב עליית הידיעה לרשת. הפורמט של התוכנית לקוח מהבי.בי.סי, וגיבורה הוא, אם לצטט שורות מספר מתוך הטקסט היחצני, "דמות ציבורית שמדגמנת לפני שלושה ציירים. האמנים אינם יודעים בתחילת כל פרק את מי הם הולכים לפגוש, ואילו גיבור הערב אינו רשאי להציץ בעבודותיהם במהלך היצירה. כעבור זמן נחשף הגיבור בפני היצירות. הוא אמור לבחור את הציור האהוב עליו, ומקבל אותו לרשותו".
נעזוב לרגע את הדיון המתבקש על אודות הנסיונות של הערוץ הציבורי לחקות את אופנת תוכניות-המציאות - העובדה היא כי חלק מהותי מהתוכנית טמון בהפתעה שממתינה ל"גיבור" ולצופים, כשאלה נחשפים בסיום הפרק לדיוקנאות הגמורים. אלא שלצד הודעת יחסי-הציבור שעשתה את דרכה לערוץ התרבות של Ynet, מציג האתר במלואם גם את שלושת הדיוקנאות של גיבור הערב, במקרה זה ח"כ אריה אלדד, כך שכל גולש יכול לראות מיד את התוצאה הסופית של התוכנית שטרם שודרה. ואם בכך לא די - שוד ושבר - קטע הווידיאו הקצר המלווה את הכתבה מראה את רגע השיא של התוכנית, שבו גיבור הערב רואה לראשונה את הדיוקנאות.
נראה שאין מדובר בכוונת זדון מצד אתר האינטרנט, כפי שרומזת שמר, אלא בעדות לקשיים העומדים בפני מי שמבקש לייצר יחסי-ציבור לתוכנית המשודרת בערוץ 1: תקציב פרסום לקידום תוכניות של ערוץ 1 (במדיה שאינה ערוץ 1 עצמו) לא ממש קיים. במקרה של "דיוקן" נוסף קושי לקדם את התוכנית משום שמועד שידורה הוזז מפרק לפרק, ולעתים עצם השידור בוטל כדי להעביר תכנים אחרים. נראה כי הדרך היחידה לקדם את התוכנית היתה לוותר על בלעדיות שידור רגעי השיא שלה, ולהעבירם לפלטפורמה אחרת.
"צר לי אם חוויית הצפייה של מישהו נפגעה כתוצאה מהאייטם ב-Ynet", אומר אמנון ליברמן, היחצן של התוכנית, שגם מוצא נחמה: "לפחות כך נחשפו רבים לעצם העובדה שיש תוכנית כזו".