בורותם של העיתונאים החילונים בכל מה שקשור לדת ניכרת לכל אורך השנה, ולא רק בחגים, כשיש דדליינים לחוצים. אבל במוסף פסח של "הארץ" נרשם שיא חדש בתחום זה. בכתבה שכותרתה "בוא נדבר על זה" (כותרת נדושה, אבל לא זה העניין) דיווח עפרי שובל על הפופולריות הגואה של כדורים נגד דיכאון. אפשר היה לטעון שגם הנושא נדוש, אבל אלו חגים, צריך למלא את העיתון, ובכל מקרה, הכתבה היתה באמת מעניינת.

עד שהגעתי לפסקה שעוסקת בסיפורה של י', צעירה חרדית מירושלים: "יש לי חברה חרדית שנפגשה חמש פעמים עם בחור, והכל הלך מצוין ביניהם. בפגישה החמישית היא סיפרה לו שהיא לוקחת כדורים נגד בעיות נפשיות. הבחור ברח, כמובן. היום מציעים לה ברבנות רק משוגעים, דפוקים לגמרי. ברור לכולם שהיא סוג ד'".

ובכן, ברבנות אפשר להתחתן, להתגרש ולקבל תעודת כשרות, אבל למרות הפתיחות של הרבנות הראשית לישראל, אין מצב שיפתחו שם מועדון פנויים-פנויות.

נצא מההנחה שהמרואיינת אכן פלטה את השטות הזו; הכתב אמור היה להבין שמשהו לא מסתדר כאן. זה כמו שמרואיינת תגיד "מאז שלקחתי כדורים, במשרד הבריאות מסדרים לי דייטים רק עם פסיכים". אם ציטוט בכתבה אינו הגיוני, על הכתב או העורכים לבדוק אותו, גם אם מדובר בי', חרדית אלמונית מירושלים.