בהשראת שעת השידור הראשונה מן הפיגוע בהילטון טאבה, בערוצים 1, 2, 10

1. אנו מתנצלים
בפני הצופים בסרט שנכשל בקופות (רייטינג 0.5%) שאת שידורו אנו נאלצים לקטוע שכן כרגע נתקבלה באולפנינו הודעה על פיגוע (רייטינג 30%) בסיני - חצי האי סיני! - כמו שהבטחנו, סליחה, התרענו, ומי שזקוק לתזכורת קטנה הנה, ברקע, אתם יכולים לראות, לא, לא, עדיין אין לנו תמונות מן האירוע, שהתרחש לפני דקות ספורות במלון הילטון טאבה, סיני, אך יש ויש לנו מפה בקנה–מידה 1:100,000 של - הנגב! וכן כתבת ארכיון שעלה בידינו להקדים ולשלוף לפני הערוץ המתחרה! ובה תוכלו לשמוע אותנו, שנינו (אני עדיין בתסרוקת הישנה ועבה בכמה קילוגרמים) מתרים ומזהירים מפני קן הצרעות הזה שהסתתר מאחורי השלווה בגילומו של טוסיק תינוקי על שפת המים בימים יפים יותר, ומי מאיתנו הישראלים אינו מכיר את המראות -

איור: רות גוילי

2. עדיין אין בידינו בשר טרי ומדמם
אך יש לנו, מלבד תמונות הארכיון הנדירות שבהן כבר צפיתם, גם שקופית צבעונית ובה דיוקנו הסמכותי של כתבנו שאת קולו הסמכותי אתם שומעים כרגע בדיווח טלפוני ממעבר הגבול, ולמי ששכח איך נראה המקום נמהר לשדר לופ שבו ניתן לראות כמה פרטים מרתקים: שוטר מצרי מעיין בדרכון ומהנהן, תרמילאי מכתיף את תרמילו - והנה הוא שוב חוזר ומכתיף - וצועד אל עבר המלון העולה כרגע - כך מספרים - בלהבות - וכמו כן נודע לנו כי כל חזיתו קרסה - האגף הזה הנראה פה שלם באור היום, מאחורי התרמילאי שאינו מתעייף מלהכתיף את תרמילו ולצעוד אל מעבר לגבול -

3. ברגעים אלה הגיע לידינו מידע עדיין–לא–מאומת
על פיצוץ נוסף במקום ששמו ראש השטן או ראס אל–שטאן או ראס א–שיטאן, בפי מקצועני–סיני. מדובר באתר חושות פופולרי השוכן כ–45 קילומטרים דרומית למקום ששמו נואיבה טאראבין -

4. רשת אלג'זירה אף היא מדווחת
על פיצוץ בראס א–שיטאן, אירוע שעליו - למי שהצטרף אלינו והחמיץ - דיווחנו אנחנו לפני שלוש דקות תמימות -

5. אל תעברו ערוץ! ברגע זה אנו מצליחים להביא בפניכם תמונות ראשונות ובלעדיות
עדיין לא מן המלון, אבל מתקרב–מתקרב–מתקרב, ממעבר הגבול. ומיד ננסה לראיין כמה מן הניצולים שהצליחו לברוח מן התופת ולהגיע למעבר הגבול בכוחות עצמם -

6. עמנו רוני, עד ראייה - אם תוכל, בבקשה, לשתף אותנו במה שעבר עליך... איפה היית כשנשמע הפיצוץ?
- הייתי בבאווקי.
- שזה יוצא, רק נסביר לצופים שאין להם בראש את מפת סיני, מצפון לטאבה -
- מדרום!
- מדרום... אתה משוכנע...
- אני עדיין יודע להבדיל בין צפון לדרום.

7. אנו מנסים לברר כמה כוחות הצלה ישראליים הצליחו להגיע למלון... שלום יחזקאל
- שלום
- רצינו לדעת, מתי לראשונה ראית -
- אני ראיתי את אשתי -
- לא, לא את אשת... כלומר... כן... מתי ראית אותה?
- ומתי ראית את צוותי החילוץ?

8. תודה מנשה, אפשר לקבל את מספר הנייד שלך?

9. להתרשמותך, היו ישראלים רבים במלון?
- המלון היה מפוצץ מישראלים!

10. איתנו שלמה, סב מודאג - אתה מחפש את בתך ושני נכדיך. מתי שמעת מהם לאחרונה?
- חצי שעה אחרי הפיצוץ היא התקשרה, אמרה שהכל בסדר.
- היכן היא?
- בנועימה.
- ומדוע אתה דואג?
- אחר–כך הטלפון התנתק, יש בעיות קליטה...
- כמו שאתה מכיר אותה, היא תישאר בסיני?
- אני לא יודע להגיד. בהחלט ייתכן שכן.
- אתה בוודאי מודאג...
- מאוד.
- שלמה, נקווה שתשמע ממנה מהר. תתקשר אלינו כשתשמע.

הגינות בספורט

כמה עיניים רעבות חיכו לאותם פצועים ראשונים, מדממים בריל–טיים, עדים מלב התופת, גיבורים לאומיים, יקירי הרייטינג. וכמה נדיר - אבל חד וברור - נשמע קולו של הצדיק בסדום, מנהל חטיבת החדשות של ערוץ 1, אורי לוי, כשפקד: לא לשדר חומר בלתי ערוך.

שירות יח"צני

בעקבות "קסאם בחצר של סבא", מאת מירי בוהדנה, "ידיעות אחרונות" 29.9.04

כך ניצל זוג קשישים משדרות! תחת שהידיעה על היפגעות ביתם של שלמה ואסתר אזרן מטיל קסאם ופציעתו הקלה של שלמה (92) תידפס בשחור–לבן בתחתית אחד מעמודי החדשות, היא עושה כותרות - בצבע - והזוג הקשיש זוכה לקידום מכירות, וכל זאת בזכות היותם לא פחות (וגם לא יותר) מאשר סבא וסבתא של מירי בוהדנה. לא זו בלבד. הידוענית חתומה על הטקסט, וכמובן, מצטלמת יפה על רקע ההרס, מתחת לכותרת בסגנון סיפורי השכונה: "קסאם בחצר של סבא".

זוהי כותרת מקוממת, ערמומית, הנוטלת אירוע פוליטי במובהק ונוטעת אותו בסביבה א–פוליטית, ביתית, שתבטיח את הזדהותם השלמה של קוראי העיתון עם היפהפייה ה"מתפללת למען תושבי שדרות".

האירוע, כפי שהוא ממוצב, חשוב משום שהוא של מירי בוהדנה - שלה, ולא של סבה וסבתה המכונים כך, בכינויים גנריים (ורק באותיות קטנות, פעם אחת, בשמותיהם). דומה כי הנכדה טובת הכוונות (המבקשת שנפסיק להרוג וליהרג, וגם זה משהו בימים של התנערות מאחריות) אינה מודעת לחלקה במחיקת בני משפחתה ותושבי עירה לשעבר ובהנצחתה של זו כעירם של אלמונים מסכנים או, מנגד (למרבה האבסורד), כעירם של מי שעשו זאת, עזבו אותה ונתפרסמו. את התהום הפעורה בין שני המצבים ממחישה גם כותרת המשנה: "עבור שדרות, היה זה עוד 'יום רגיל' של קסאמים. עבור תושבת העיר לשעבר מירי בוהדנה - בכלל לא". גם המרכאות הלכאורה–אירוניות שבצירוף "יום רגיל", אינן אלא מס–שפתיים ועצם השימוש בהן מקבע את משמעותו הלא–ממורכאת של הביטוי (שימוש דומה במרכאות נעשה ב"ארץ נהדרת", בפיה של חלי). כן, זה היה יום רגיל של מציאות בלתי נסבלת, שהפכה מלכה ליום אחד בזכות מלכת היופי (שהפכה עיתונאית ליום אחד).

(ואולי, אבוי, אנו עדים לז'אנר חדש - ממשפחת תוכניות המציאות - שבו משימות עיתונאיות ניתנות בידי ידוענים).

גיליון 53, נובמבר 2004