סיקור אשפוזו של גומא אגייאר במוסד פסיכיאטרי נע בתקשורת הספורט בין רצינות תהומית לסאטירה מקאברית. ב"ישראל היום", למשל, לקחו את הסיסמה המנצחת (והעתיקה) מהפרסומת לשטיחים, "בעל הבית השתגע", והסבירו לקוראים ישר ולעניין מה קרה. עבור העורך, הכותרת היא ודאי גימיק מנצח פלוס קריצה לקוראים. לא בטוח שאת קרוביו של המאושפז היא שיעשעה במיוחד.

הפרשה איפשרה לעיתונים גם להפגין את סדרי העדיפויות של צהובון לעומת אלה של מדור ספורט רציני. מה של"ידיעות אחרונות" היה חשוב ביום חמישי לפנות בוקר עד כדי כך שבחר לשנות את השער הראשי ולדווח על אשפוזו של אגיאר (אבל לא לעדכן את הידיעה במדור הספורט), הספיק ב"הארץ" לשלוש שורות וחצי נחבאות במדור הספורט.

אגייאר, שהזרים כספים רבים לבית"ר ירושלים בכדורגל ולהפועל ירושלים בכדורסל, הוא דמות צבעונית במיוחד. בזמן הקצר שהוא בישראל, הספיק לגרוף כתבות גדולות בעיתונים, כולל תוכנית דוקו בטלוויזיה. הנרקיסיזם שלו, לצד פתיחות לתקשורת ושלל אמירות הזויות ("אני בר-כוכבא", "באתי לבנות כאן את בית-המקדש"), סיפק תמיד לעיתונאי התורן את ליטרת הבשר. גם כשאגייאר הגיע לקצה המציאותי והעצוב של הבדיחה, התקשו כמה מכלי התקשורת לוותר על משבצת הליצן המיליונר שהועידו לו.

עוד לפני שהספיק לחמם את מיטתו באברבנאל, פורסמה בספורט וואלה כתבה סאטירית ("עזה מציון") שתיארה את ביקורו בעזה, כולל פגישות עם איסמעאיל הנייה ואנשי חמאס. כאילו הרגישו בטעמה המפוקפק של הבדיחה, נדרשו בדרני וואלה לשורת הסיום העקמומית: "מדובר בטור סאטירי בדיוני, שכל קשר בינו לבין המציאות מקרי בהחלט, ואם אתם לא מאמינים, אז לכו לשתות מהמים של עזה".

הטוקבקיסטים לא שועשעו במיוחד. רבים מהם טענו שבוואלה רקדו על הדם וניצלו את מצבו של אדם חולה. תגובה שהגיעה למייל שלי מקורא נזעם לא פחות קבעה כי "הקטע לועג בבירור לתסמינים של חולה נפש שנמצא בהתקף פסיכוטי וזקוק לטיפול. הלעג הזה משול ללעג על קרחותיהם של חולי סרטן או על פרוטזות של נכים. לא מדובר בהתנהגות תמהונית כמו של גאידמק, אלא בסימנים ברורים של אדם לא בריא שאינו שולט על מעשיו".

כשלעצמי, הפריעה לי יותר העובדה שהסאטירה על אגייאר לא היתה מצחיקה במיוחד, יותר מאשר עצם ההיטפלות למצבו של האיש. בכל זאת, סאטירה מעצם טיבה מקצינה מצבים עד מעבר לגבול "הטעם הטוב". בזה כוחה, וכבר ראינו סאטירות על אנשים שגופתם טרם התקררה, על פיגועים ועל מה לא, ומזמן הפסקנו לצקצק בהתחסדות.

מי שהצליח ליצור סאטירה אמיתית מהסיפור הוא ONE. ביום רביעי בערב הופיעה באתר הספורט הפופולרי הכותרת הראשית המופלאה הבאה: "גומא אגייאר נסע לעזה כדי למצוא את גלעד שליט". בכותרת המשנה ידעו לספר שהמיליונר "הפתיע כשעבר את הגבול עם רעייתו, ג'ני". מי שעוד חשב שב-ONE מתלוצצים, קיבל בידיעה עצמה הוכחה שעורכי האתר האמינו באמת ובתמים שמשהו דרמטי התרחש בעזה: בסוף הידיעה פורסם תקציר על פרשת גלעד שליט; מתי נחטף, כיצד והיכן, הנסיונות לשחררו ועוד. תוספת מהסוג הזה מפרסמים ב- ONEבשולי סקופים על הגעתו של שחקן זר, אז מרפדים את הידיעה ברזומה שלו כדי שקוראיהם יידעו במי מדובר.

כמו שזה מצחיק, ככה זה עצוב: עורכים שאינם מבחינים בין עיקר לטפל ובין דמיון למציאות. במקום לטרוח להסביר את הבורות, הטמטום והגיחוך של כותרת ראשית כזו, אפשר פשוט להתבונן בה מזווית אחרת: בעוד שוואלה ניסו בכוח להצחיק ולא הצליחו, ONE הצליחו להצחיק בצורה הכי טבעית, בלי שהתכוונו בכלל. בעוד שתקשורת הספורט כולה מנסה לשעשע מדי פעם בעזרת סאטירה מאומצת, וב"מעריב" אפילו דחפו אותה לפני שבועיים לשער הראשי (בפרשת ההברחות של קשטן וחקירתו של שופט הכדורסל סמי בכר), הסאטירה של ONE מתעלה מעל כולם פשוט מפני שהיא, בראש וראשונה, בדיחה של האתר על חשבון עצמו.
גילוי נאות: הח"מ נמצא עם ONE במערכה משפטית של תביעות הדדיות.

4 קטנות

תאומים סיאמיים בריבוע. יום רביעי שעבר, שער ספורט "ידיעות אחרונות": "יום בחיי הכדורסל הישראלי". שער ספורט "מעריב": "עוד יום בהיסטוריה של הכדורסל הישראלי". יום חמישי, שער "ידיעות": סיכום הקדנציה של אבי לוזון בראשות ההתאחדות לכדורגל. "מעריב": כנ"ל.

איפה פיני? ביום ראשון הדגישו במדורי הספורט בעיתונים את הכעס הרב בהנהלת מכבי תל-אביב כלפי פיני גרשון, שאמר כי מכבי תל-אביב אינה ראויה לפיינל-פור האירופי. ב"הארץ" וב"מעריב" הלכו על זה חזק בשער, ב"ישראל היום" פירסמו ידיעה בולטת, ורק ב"ידיעות אחרונות" הצליחו להעלים את הסיפור כמעט לגמרי. משהו שהקוראים לא אמורים לדעת?

היה מונדיאל ב-1996? לרגע חשבתי שהיתה נבחרת שעשתה מחטף לצרפת הגדולה של 98'. כמה שעות לאחר מכן תיקנו ב-nrg את הטעות, אבל כותרת המשנה המשיכה להתעקש שבאותו מונדיאל יש חשד להטיית משחקים, מה שלא נכתב בשום מקום בידיעה עצמה וגם אינו נכון עובדתית.

כמה כמה. בוואלה דאגו לעדכן את הכותרת, אבל שכחו להסתכל על האותיות הקטנות.

לתגובות: yegerm9@walla.co.il