מי רוצה, רוצה לשמוע, מעשה ב... ובכן, ילדים חמודים, מתארגנים לגן ולבית-הספר, שבו יפה לשולחן עם השוקו, ויחד נאזין למיטב מעשיות הפשע בעיבוד הדס שטייף.

בוקר אחד, למשל, פתחה הדס את פינתה החמודה במעשה באיש אחד רעב מקריית-מלאכי, אשר ביקש רק זאת – לאכול שווארמה!


פנה האזרח אל דוכן השווארמה הקרוב, הזמין את המאכל, נעץ בו את שיניו ברעבתנות, אך כשביקש לשלם על התענוג – 35 שקלים טבין וטקילין! – הלך לו כל התיאבון.

התרעם לו האיש בפני השווארמאי על המחיר המופקע, אך זה, בתגובה, ענה לו כך: "אדוני, יש לך בעיות? לך תתלונן במשטרה!". כן, מה שאתם שומעים! "לך תתלונן", ולא ב"כלבוטק", בית-גידולו של גדעון רייכר, אבי הסוגה, אלא במשטרה! משטרת ישראל! ככה!

האיש סיים מיד את מנתו, מחה מפיו שאריות טחינה, לא התעצל ושם פעמיו למשטרת קריית-מלאכי, ועוד באותו יום נרשמה – במשטרת קריית-מלאכי! – תלונה נגד בעל דוכן השווארמה!

מה אנו למדים מן המעשייה שהמציאות, ביחד עם הדס, רקמה לנו בצבעים עליזים? לא מעט, לא מעט.

ראשית, שבקריית-מלאכי יש ויש תחנת משטרה, וכי זו מצוידת גם מצוידת בשוטרים ובטפסים, וגם כי השוטרים מסוגלים למלא טפסים, וגם שמי שמזלזל במשטרה סופו לחטוף תלונה, כי עבירה זו עבירה, חוק הוא חוק ותלונה היא תלונה!

היום זו שווארמה, מחר, לך תדע, כמו שמלמד אותנו המקרה השני שעליו מדווחת לנו המספרת המשטרתית, והוא המקרה, המסופר באותה נימה שמץ-מבודחת, של משאית המובילים אשר חנתה ליד וילה בהרצליה ועוררה את חשדו של השכן הטוב, דמות עממית החוזרת בגרסאות שונות במעשייה השטייפית ותפקידה להגיח בדיוק ברגע הנכון ולסכל את הפשע באמצעות הזעקת המשטרה, אשר תגיע מיד, ללא עיכובים.

ברם, חִנה של המעשייה שלפנינו טמון בסיבוך קל של העלילה, שכן השכן, במקום להתקשר למשטרה, הפגין תושייה והתקשר למספר הרשום על המשאית, ביקש הובלה דחופה ובתגובה נמסר לו כי המובילים אינם פנויים כעת שכן הם בדיוק באמצע נסיעה על כביש 6!

או אז מיהר השכן הטוב להתקשר למשטרה וזו – בינגו! – מיהרה להגיע, להוביל את המובילים למעצר ולקשר בין פרטי המקרה לבין שרשרת מקרים דומים שהעסיקו את בלשי מחוז מרכז אשר עד כה לא החזיקו בידיהם קצה חוט.

ומה אנו למדים מן המעשייה הזו, ומן הסיבוך המייחד אותה? גם לא מעט, לא מעט.

ראשית אנחנו למדים שאל לנו להיות סקפטים ולחשוב שאם נתקשר למוקד 100 ישמיעו לנו תקליט של "נא להמתין, אנו עסוקים בפניות קודמות", או ינפנפו אותנו או יגידו שישלחו ניידת ולא ישלחו. עובדה! שלחו!

ולא רק במקרה הזה, אלא גם במקרה השלישי והקוריוזי במיוחד של הגנב שנהג לקפץ, אולי בהשראת הקופצים באליפות העולם באתלטיקה, מגג אל גג, תוך שהוא מסתכן מנפילה מגובה של שלוש קומות, ואכן, בסוף הוא נפל...

היישר לידי השוטרים שהוזעקו על-ידי השכן שעזב את עבודתו מוקדם, נכנס הביתה ומצא את אשתו במיטתם עם גבר זר, שלטענתה – כך צעקה בראותה את בעלה – היה אנס שחדר הביתה דרך אשנבי התריסול, המעניקים למעשייה צבע מקומי וגם כחלחל.

האנס, שלא היה אלא המאהב, נמלט. לא ייפלא אם מחר-מחרתיים, בשל אחד מאותם צירופי מקרים מופלאים השכיחים כל-כך בסוג הסיפורת הזו, ייכנס לביתו וימצא את בנו התיכוניסט ישן ולא יצליח להעיר אותו. מה מסתבר, אחותו הצעירה, אשר היתה מסוכסכת עימו, הכניסה לו שתי גלולות שינה לארוחת הערב.

מה יותר טוב? זה, או לבוא הביתה, לפנטהאוז, ליתר דיוק, ולמצוא בכל החדרים מהפכת סדום ועמורה ולגלות שכל מכשירי החשמל שברשותך נעלמו וכפי הנראה נשדדו בידי כנופיה שחבריה עדיין מתהלכים חופשיים, או לא להגיע כי בדרך תתנגש באמבולנס המוביל את אשתך לחדר הלידה או בניידת עם צ'קלקה?

לא אחת, כשמנסים לעקוב אחר הזוטות הללו, הנמסרות מפי שטייף במהירות של אלף מלים לדקה, נראה כאילו אכן ניידת שכזאת רודפת אחריה. שיהיה לכולנו יום שקט ובעיקר בטוח.