"הארץ" מרחיק ללהסה הרחוקה, בירת טיבט; ב"ידיעות אחרונות" מוטרדים מאוד מקריסה של בנק השקעות בוול-סטריט. אבל צלו של בנימין נתניהו, שכבר מזמן לא היה ראש ממשלה, מרחף מעל עורכי העיתונים כולם. הם מרבים לעסוק בו, באשתו, בתספורתו.
צילום: פלאש 90
מסעות נתניהו
הכתבה ששידר ערוץ 10 על יו"ר האופוזיציה בנימין נתניהו בשבוע שעבר ממשיכה לככב בעיתונות המודפסת גם השבוע. כותרת גג ב"הארץ" מסכמת את הדברים: "מסע הסברה של יו"ר הליכוד בלונדון עלה 131 אלף שקל בשישה ימים" (ב"ידיעות אחרונות" הסכום תופח איכשהו ל-177 אלף שקל). לא ברור מה מקור הכסף. נתניהו טוען כי מדובר בכספו האישי או בכספי תורמים, ובכל אופן לא בכספי ציבור. מתנגדיו מבקשים הוכחות, שטרם סופקו, אם כי באף עיתון לא רומזים אפילו שמדובר בכספים ציבוריים. עיקר הביקורת על נתניהו היא אתית ותדמיתית. נתניהו, שכבר הודיע כי יגיש תביעת דיבה נגד ערוץ 10, טוען כי מדובר ברדיפה פוליטית. ההבדל בטיפול של העיתונים בידיעה, כלומר בנתניהו, ניכר כבר מהכותרות.
"הארץ" כלל לא מאזכר את הפרשה על השער, אלא מקדיש לה עמוד פנימי עם הכותרת "נתניהו: לא עלינו לקופת המדינה אפילו שקל אחד". ב"מעריב" הפרשה תופסת כחמישית מהשער, עם הכותרת "נתניהו: רודפים אותי". "ידיעות אחרונות" מקדיש לעניין שליש מהשער, עם הכותרת "גם בפסח: לונדון מחכה לנתניהו".
ההבדל ממשיך גם כשנכנסים לטקסטים עצמם, אותן חבילות מלים שחורות הנדחסות מתחת לכותרות. כאמור, "הארץ" מקדיש לעניין עמוד שלם (שהוא בעצם חצי עמוד, כי חציו תפוס על-ידי פרסומת מבהילה שבה נראה יצור אנושי דמוי קוף כשהוא מצביע לשמים בחיוך). בעמוד מופיע הצילום הקטנטן של חזית מלון קונאוט בלונדון, שנראה כמו כל חזית בניין אחרת המודפסת בצילום מטושטש של כמה סנטימטרים רבועים. מופיעה גם טבלת האילוסטרציה הבלתי נמנעת, המפרטת את הוצאותיו של נתניהו בצירוף אייקונים קטנים, המיועדים לקוראי "הארץ" שאינם יודעים עברית.
"הארץ" מקדיש שתי מסגרות, אחת לשאלה "האם היו עבירות אתיות" (צבי זרחיה), השנייה לשאלה "האם היו עבירות על חוק המתנות" (תומר זרחין). תשובות אין. ועדת האתיקה של הכנסת תחקור את השאלה הראשונה, ו"ייתכן" שהיועץ המשפטי לממשלה ידרוש בשנייה.
ב"מעריב" הידיעה מטופלת רק בשני חצאי העמודים 6 ו-7. המסגור מאוזן למדי, עם נטייה לעקוץ את נתניהו ("בשירות הוד מלכותו", נכתב על אילוסטרציה של חשבונית המפרטת את חשבון ההוצאות של נתניהו). נתניהו טוען כי מדובר ברדיפה ותוקף בחריפות את ערוץ 10; ח"כ יואל חסון (קדימה) נשלח לתקוף את נתניהו, והוא מבצע זאת בחינניות ובעידון השמורים לכותבי טורים במקומונים טקסניים.
ב"ידיעות אחרונות" מקדישים כפולה שלמה לנושא (ואת הקריקטורה במדור הדעות): רבע ממנה מוקדש לטורי דעה אנטי-נתניהו, רבע אחר לדיווח של יניב חלילי, הכתב בניו-יורק, המביא מונולוג השמצה ארוך של "מארגנת אירועים" ניו-יורקית אלמונית. לא השמצה של נתניהו ("מאוד חרוץ", "בא כדי לעבוד"), אלא של אשתו, שרה, שלכאורה אחראית להוצאות הכספיות הגרנדיוזיות של המשפחה. הכותרת: "חוגגים גם בניו-יורק". הרבע השלישי של הדף מוקדש, סוף-סוף, לידיעה עיתונאית בעניין הנדון: מודי קרייטמן, יניב חלילי, צביקה ברוט ועופר פטרסבורג מביאים את דבריו של ח"כ אופיר פינס (עבודה): "מדובר לכאורה הן בעבירה אתית והן בעבירה על חוק המתנות", אולם, הם מוסיפים, הכנסת אישרה את הנסיעה, ולטענת הליכוד, בגלל לו"ז צפוף לא הוגשה בקשה לאישור מוועדת האתיקה.
הרבע האחרון של העמוד מוקדש לכאורה לתגובת נתניהו, שאותה מביא יובל קרני. "רודפים אותי פוליטית כדי למנוע ממני להגיע להנהגה" היא הכותרת, אבל רוב הטקסט מוקדש להתגוננות של "ידיעות אחרונות" נגד טענת הרדיפה, ולהמשך הביקורת על נתניהו ("הוא עוד יפיל אותנו", אמרו בסוף השבוע גורמים שונים בליכוד).
נחום ברנע מצהיר על שער "ידיעות אחרונות" ובעמ' 3 כי נתניהו "איננו מושחת. בוודאי לא במובן הפלילי". אז מה הוא כן? נהנתן, השייך למועדון האקסקלוסיבי של "משנוררי הסיגרים" יחד עם אהוד אולמרט ואהוד ברק, שהמיליה שלהם הוא כבר מזמן לא העשירון העליון, אלא האלפיון העליון. ישפוט אותם "בית-הדין של דעת הקהל".
טורו של רענן שקד מופיע על שער "ידיעות אחרונות" ובעמ' 2, והוא מיטיב לסכם את פרשת נתניהו הנוכחית בפראזה אחת שתהיה מקובלת על כל הצדדים: "פשוט איש יקר".
ההתקוממות בטיבט
כל העיתונים מסקרים בהרחבה את ההתקוממות בטיבט. מדוע אירוע של חדשות חוץ זוכה לסיקור נרחב כל-כך? אולי מפני שהעורכים ביקרו בדהרמסלה, מקום משכנו של הדלאי לאמה ונקודת מעבר כמעט הכרחית בכל טיול להודו. אולי בגלל האפיל של סיפור דוד וגוליית. אולי בגלל האולימפיאדה.
הדלאי למה (צילום: פלאש 90)
"הארץ" מקדיש את החלק העיקרי של השער להתקוממות בטיבט. הכותרת היא "דיווח: לפחות מאה הרוגים בבירת טיבט". לפי הידיעה מ"סוכנויות הידיעות", "ההפגנות החלו באופן לא אלים ביום שני האחרון, יום השנה לציון נסיון ההפיכה הטיבטית ב-1959 נגד הכיבוש הסיני, שהחל ב-1950. 300 נזירים ממנזר גדול בבירה תבעו את שחרורם של נזירים העצורים מאז הסתיו שעבר. האלימות פרצה ביום שישי, כשהמשטרה ניסתה למנוע מהנזירים להפגין במרכז להסה".
רועי בית-לוי כותב בטור פרשנות כי "הסיוט מתגשם". לא הסיוט של הטיבטים או של הסינים, אלא של מארגני האולימיפיאדה. בטור אחר, "מחאת הנזירים", כותב ד"ר יורי פינס (מרצה להיסטוריה ופוליטיקה סינית באוניברסיטה העברית) כי "אין ספק" שעיתוי ההתקוממות אינו מקרי, וכי הוא מכוון על-ידי המנהיגות הטיבטית הגולה. הסינים אכן מאשימים את הדלאי לאמה ותוקפים אותו "בשפה בוטה אפילו יחסית למתקפות המילוליות התכופות של בייג'ין נגד המנהיג הרוחני של טיבט" (שוב, סוכנויות הידיעות). יש גם כתבה של עפרי אילני על גולים טיבטים בארץ. בסך-הכל מקדיש העיתון לסיפור את החלק המרכזי של השער ואת הכפולה הפותחת.
בר-סטרנס איננו עוד
"האדמה רועדת" היא הכותרת על שער "ידיעות אחרונות". "אם השבר הצפון אמריקאי יתפתח לממדי הר געש, הוא יורגש גם כאן", מזהיר העיתון. סבר פלוצקר מזועזע: "הסיפור הדרמטי יספק תמליל לספרים ולסרטים עתידיים [...] האדמה הפיננסית של הגלובוס רועדת". בהמשך הכתבה מופיעים הביטויים הבאים: "צריך להפחיד אותנו", "העוצמה הכספית של המערב [...] נסדקת", "כמעט איש לא יימלט", "בניין הקלפים הרעוע", "מפילים עוד ועוד קורבנות", "יש מה לדאוג", "אימה והשתאות". מה הסיפור? בנק ההשקעות בר-סטרנס בוול-סטריט התמוטט. יניב חלילי דיבר עם עובדת הבנק (רוית, שם בדוי). "במסדרונות החברה הקפידו לשדר עסקים כרגיל", היא אומרת.
חזית הדרום
יובל אזולאי ואבי יששכרוף מדווחים בשער "הארץ" כי "בתקיפה ראשונה של צה"ל לעבר חמושים ברצועת עזה זה כשבוע נהרגו אמש מזרחית לעזה שלושה פעילי ג'יהאד אסלאמי". מתחת לידיעה טור פרשנות של עמוס הראל ואבי יששכרוף: "הסתיים הניסיון לרגיעה". בתקיפה נפגע מסוק של חיל האוויר.
ב"ידיעות אחרונות" גם מדווחים על חיסול הפלסטינים. הכותרת היא "החשבון נסגר". כותרת הגג: "צה"ל חיסל את חברי חוליית המחבלים שאחראית לשיגור רקטת הקסאם שפצעה קשה את אושר טויטו". עוד כותרת בדף: "האושר של אושר".
גופתו של חבר הג'יהאד האיסלאמי שחוסל בתקיפת צה"ל אתמול, בחדר המתים בבית החולים אל-שיפא בעזה (צילום: פלאש 90)
החזית המשפטית
כותרת ב"הארץ": "העבודה: הסרנו הצעות פרידמן מוועדת השרים". שר הביטחון אהוד ברק פותח חזית נגד שר המשפטים דניאל פרידמן: טוען שהורה להוריד מסדר היום של ועדת השרים לענייני חקיקה שתי הצעות חוק הפוגעות, לדעת מפלגתו, בבית-המשפט העליון. פרידמן טוען שהוא עצמו הוריד את ההצעות מסדר היום בעקבות פנייתה של נציגות השופטים. בטור דעה תוקף זאב סגל את ההצעות וכותב כי ההחלטה לדחות את הדיון היא "צעד מבורך - אם אכן תביא להסרת ההצעות מסדר היום הציבורי".
ב"ידיעות אחרונות" הכותרת היא "פרידמן דוחה בשבוע יוזמתו להקמת ועדה לאיתור נשיאים". נראה שטובה צימוקי לא בקשר עם אהוד ברק, אה, היא כן: בתוך הידיעה נכתב, "לעומת זאת ביקש יו"ר מפלגת העבודה אהוד ברק לנכס לעצמו את דחיית הדיון". ב"מעריב" לא כל-כך בקשר עם פרידמן. הכותרת: "העבודה: סיכלנו שתי יוזמות של פרידמן" (מיה בנגל ושמואל מיטלמן).
עוד בחדשות
רוני זינגר-חרותי בכתבה על שער "הארץ": "בזכות לימודי המשפטים הבינה האשה המוכה שהמשטרה רמסה את זכויותיה [...] יצאה למאבק בתביעה, והסדר הטיעון עם בעלה המכה בוטל".
שתי ידיעות קטנות מוסתרות בתחתית עמ' 5: ג'קי חורי מדווח כי שלושה תלמידי ישיבה מפקיעין החדשה הותקפו כשביקרו בקבר בפקיעין ("הישנה"). מי התוקפים? "מקומיים". הקורא מוזמן לנחש במי מדובר.
הידיעה השנייה היא של יואב שטרן: "'רצח פוליטי של אישיות ערבית הוא רק עניין של זמן ומקום', כך הזהיר אתמול מארגן כנס בנושא 'ההגנה על החירויות', אמיר מח'ול, אשר נערך באום אל-פחם". מאחורי האיום עומדים "אנשים שאינם בשוליים הפוליטיים בישראל, אלא משתייכים לזרמים שלטוניים".
כותרת עמ' 12 ב"ידיעות אחרונות": "הסיכויים לחנינה לשרון - נמוכים". לא אריק, אלא עמרי.
מת פרופ' רמי רחמימוב, המדען הראשי של משרד הבריאות, זוכה פרס ישראל לחקר הרפואה והמוח, מי שהיה דיקן הפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית ובבית-החולים הדסה בירושלים. בן 71 היה במותו (יובל אזולאי, "הארץ").
זוכרים את פרשת רמדיה? לפני ארבע וחצי שנים מתו שלושה תינוקות ונפגעו עשרים לאחר ששתו תחליף חלב של חברת רמדיה. החודש יוגש כתב האישום בפרשה (עפרה אידלמן, "הארץ").
אזהרת מסע
קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל וחמישה שרים גרמנים יגיעו היום לישראל. קונדוליסה רייס תגיע בעוד שבוע וחצי. גם דיק צ'ייני. גם ג'ון מקיין. גם שר החוץ של רוסיה, סרגיי לברוב.
קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל, בביקור ביד-ושם, 1 באפריל 2007 (צילום: פלאש 90)