סקרים אמינים כמו הורוסקופ: האחוזים משקפים כוחות קוסמיים מנוגדים הנלחמים זה בזה, רוח אקראית זורעת בהם הפכפכות ואי-יציבות, והם נעים כמטוטלת גם בהשפעת השדונים המכונים "טעויות דגימה". משום כך לא התייחסתי ברצינות לשני הסקרים שפורסמו בחודש האחרון בהשפעת המונדיאל, האחד במוסף "ישראל היום" לקראת הטורניר והשני ב"ידיעות אחרונות" השבוע.
בסקר בשרוליק, שהקיף 623 איש, נשאלו תשע שאלות שהתשובות על אחת מהן העלו כי 31% מהישראלים (רוב הציבור) שונאים את נבחרת גרמניה. חודש אחר-כך הגיע "ידיעות" עם 500 הנשאלים שלו וקבע כי 30.5% מהציבור רוצים שגרמניה תזכה במונדיאל. בסקר "ידיעות" קיבלה הולנד 31.1%, וספרד רק 23%. הכותרת בשער העיתון קבעה: "שליש מהישראלים רוצים לראות את גרמניה מניפה את הגביע".
הכותרת קצת מטעה. הסקר של "ידיעות", יש לזכור, התייחס רק לארבע הנבחרות האחרונות במונדיאל. אם היה מתבצע לפני רבע הגמר, ייתכן שגרמניה היתה מקבלת הרבה פחות. מול 32 הנבחרות שפתחו את הטורניר, היא היתה מידרדרת לתחתית. בחצי הגמר הצביעו שליש מהנסקרים בעד הגרמנים בצדק; נבחרת גרמניה הציגה כדורגל יפה ומרשים במיוחד. כתבה במוסף "ידיעות אחרונות" של אותו יום, "24 שעות" (תחת הכותרת המשומשת "גרמניה – המרענן הרשמי של הקיץ"), ניסתה להסביר את התופעה.
אחד שהזדעזע במיוחד מתוצאות הסקר ב"ידיעות" היה אלי סהר, עורך הספורט של "ישראל היום", שבטור שכתב למחרת יצא נגד "צו האופנה החדש של הישראלים". סהר כתב בשצף קצף: "כל בן-אדם שלישי שנא את גרמניה נכון לתחילת יוני. פתאום אחרי חודש, כל בן-אדם שלישי רוצה שגרמניה תיקח את הגביע! מי שאוהד את נציגתו הראשית של העם הגרמני, שאחראי לתקופה החשוכה ביותר בתולדות העם היהודי, מיישם למעשה את משנתו של יגאל אלון: 'עם ששוכח את עברו, ההווה שלו דל ועתידו לוטה בערפל'. לאהוד את נבחרת גרמניה ולרצות בהצלחתה זה לא רק יריקה בפניהם של ניצולי השואה שחיים בתוכנו, אלא הוצאת שלב נוסף מסולם הערכים שעליו גדלנו".
יש אנשים שאין טעם לצפות מהם לתובנות מושכלות בכל הנוגע לכדורגל או לספורט, אבל כשמשפט כמו זה האחרון נשלח ממקלדתו של עיתונאי, עורך ופרשן ספורט בכיר כמו אלי סהר, מותר להרים לא רק גבה, אלא את המצח כולו. היריקה המשמעותית בפניהם של "ניצולי השואה שחיים בינינו" היא הגזל והעושק המתמשכים של כספי פיצויים המגיעים להם מממשלת ישראל, שנכון לעכשיו העומד בראשה הוא עילת קיומו של "ישראל היום". השימוש הציני והפופוליסטי באהדת נבחרת גרמניה כביטוי של זילות השואה משחק לידיהם של מי שרווחת "ניצולי השואה החיים בינינו" מעניינת אותם כמו שמשחק השרוכים בבית-שאן היה עשוי לעניין את ישעיהו ליבוביץ.
אהדה לנבחרת של מדינה היא דוגמה ומופת לאהבה שאינה תלויה בדבר, אלא בדבר עצמו – משחק יצירתי, מענג ואינטליגנטי, ולא משנה את מי מייצגת חבורת השחקנים. את זה מבין כל ילד שלומד להגות את השם שוויינשטייגר. לצקצק על תוצאות סקר שמוכיח את העובדה הזאת הוא התחסדות פתטית, בוודאי כשהגרמנים של היום מייצגים גרמניה אחרת, זו שהתנערה מהנאציזם ומנהלת עם ישראל יחסי מסחר, תרבות וביטחון למעלה מחמישים שנה.
יכול להיות שהשנאה לגרמניה מייצגת עבור סהר סממן של ישראליות פטריוטית, אלא שמעבר לאנכרוניסטיות המובהקת שבשליפת השפן הנאצי בכל פעם שהמלה "גרמניה" עולה, דבריו מעידים על ניתוק מדאיג מאהבת הספורט לשמה, שהיא מנת חלקם של רוב צופי המונדיאל, כולל של משתתפי סקר "ידיעות אחרונות".
חמש דד
המונדיאל על סף רתיחה, הצופים כמרקחה, וערוץ 5 פלוס לייב משתדל למלא עבור לקוחותיו את החסר במהלך שעות היום. הנה כמה מהתוכניות ששודרו ביום רביעי: יציע העיתונות במונדיאל עם נתן זהבי, כתבות מעודכנות על שחקני המונדיאל, סחורה טרייה יחסית מענף אחר – משחק מטורניר וימבלדון מהשבוע שעבר – ומאוחר בלילה, "העולם כולו נגדנו" – יציע עיתונות נוסף עם אורחים ובדרנים בשידור חי.
ומה מקבלים צופי ערוץ 5, שלא שילמו לערוץ הסחיטה? משחק ליגה לאומית מהעונה שעברה (קריית-שמונה–בת-ים, פעמיים באותו יום), התעמלות עם גלעד ינקלוביץ', שידור חוזר של משחק כדורסל מהמחזור החמישי של העונה שעברה וגם המגזין בערבית, שזכה לתווית "מומלץ" וכלל ראיונות אולפן מהעונה שעברה ("מהרן ראדי, איך היחסים שלך עם גיא לוזון?"). ערוץ הספורט בסתם יום של קיץ – הכי לא רלבנטי שיכול להיות.
6 קטנות
העלייה של ספרד לגמר המונדיאל מול הולנד ניפקה כמה כותרות יצירתיות במיוחד. מעריב: "שור בקרנו" (הסבר להדיוטות: פויול נגח את שער הניצחון מכדור קרן). "הארץ": "זבנג וגמר". אתר ערוץ הספורט: "והרי החדשות" (ספרד והולנד לראשונה בגמר המונדיאל).
אביעד פוהורילס, "מעריב", לקח את סיקור המונדיאל צעד אחד קדימה והצליח להשיג ראיון עם נשיא דרום-אפריקה לשעבר, דה-קלרק ("לא הייתי במשך חיי אוהד כדורגל, אלא יותר איש של ראגבי, אבל אני נהנה מאוד עכשיו"). הישג.
טל בן-יהודה בדק מה מציע יורוספוט 2, הערוץ שבהוט העדיפו על פני ESPN, וחזר נפעם משידורי קפיצה בחבל וליגת אבן, נייר ומספריים. לתפארת לקוחות הכבלים.
לא ברור איך בשער 7 בבלומפילד יש מקום ל-5,500 איש (השער מונה כ-2,500 מקומות בלבד), אבל לפי ערוץ הספורט יש גם יש, והם אפילו נחטפו. עיון בידיעה מעלה כי עד עכשיו מכרה הקבוצה 5,500 מנויים ובעקבות כך תפתח במכירה גם לשער 7. מי שערך את הידיעה פשוט לא קרא, או שלא הבין מה הוא קורא.
אחד מקוראי הפורום "עומדים בשער" חשף שיטת עבודה חדשה של ONE: לא סתם מתרגמים ידיעות מכלי תקשורת זרים, הם עושים קופי-פייסט היישר לידיעה עצמה ומעלים מיד. כך זה נראה בהתחלה (למעלה), בידיעה שעוסקת בסוף דרכו של מרדונה בנבחרת ארגנטינה, וכך בהמשך אחרי שגמרו לתרגם. בלעדי, כמובן.
ועוד אחד מתוצרת ONE. מכבי תל-אביב ז"ל.
לתגובות: yegerm9@walla.co.il