במסווה של עוזר אישי לאיש עסקים אמיד שמבקש להיות בעלים של קבוצת כדורגל בליגת-העל, יצא כתב "העין השביעית" לבדוק מה מוכן מדור ספורט לעשות כדי לצאת בפרסום ראשון ובלעדי על מיליארדר פיקטיבי. התוצאות צפויות או מדהימות, תשפטו בעצמכם.
צילצלתי לכתב בכיר בעיתון יומי והצגתי את עצמי כיועץ אסטרטגי של איל פלדה רוסי בשם איגור דושבסקי, הסוחר גם בנדל"ן בקנדה. "הבוס שלי מחפש קבוצה שבה יוכל להתפרסם, חשוב לו שתהיה עם הרבה אוהדים ועם רייטינג גבוה. מה אתה יכול להציע לי?".
הכתב הנרגש: "דיברת עם עוד עיתון?".
היועץ: "עדיין לא, אבל התכוונתי לצלצל ל..." (נקבתי בשם העיתון המתחרה).
הכתב: "אני מבקש ממך בכל לשון של בקשה, אל תצלצל אליהם. אין תחרות לתפוצה שלנו. בוא ניפגש, יש לי הרבה מה להציע".
היועץ: "אני מקשיב".
הכתב: "אם תיתנו לי בלעדיות, תקבלו שער ואת כל עמ' 3 עם תצלום מחמיא של הבוס. תהיה גם הפניה בעמוד הראשי של העיתון".
היועץ: "זהו? זה הכל?".
הכתב: "תן לי לסיים. זה רק ביום הראשון. למחרת אפרסם על הבוס שלך כתבה יפה של שני עמודים. הוא בטח אחד שתורם קצת לבתי-יתומים וכאלה, נכון?".
היועץ: "בתי-יתומים, בתי-תמחוי, עמותות צדקה, בתי-חולים לילדים מוכי שחפת".
עיתונאי: "מצוין, העורך שלי יאהב את זה. כמובן בכל מהלך העונה הוא יזכה אצלנו לאזכורים חיוביים על בסיס דו-שבועי".
היועץ: "הו, עכשיו אתה מתחיל לדבר".
הכתב: "נוכל לסדר גם ראיון חגיגי במוסף יום שישי. חשיפה של מיליוני קוראים, כולל מבצעי חלוקה חינם בתחנות דלק".
היועץ: "מצוין".
הכתב: "אבל זה כמובן בתנאי שאתם מתראיינים רק אצלי ומעבירים לי קבוע חומרים מהקבוצה, כולל שמות של שחקני רכש חדשים".
היועץ: "ברור, איזו שאלה".
הכתב: "נהדר, אז מה אתה רוצה שאכתוב מחר?".
שער ספורט "ידיעות אחרונות"
השיחה הזו, הפיקטיבית כמו האוליגרך, נערכה בהשראת הכתבה במוסף "7 ימים" מיום שישי האחרון: כתבי "ידיעות אחרונות" התחזו לנציגיו של אוליגרך מסתורי, נפגשו עם אנשי הנהלות קבוצות והתעניינו ברכישתם. בדרך זו ביקשו ב"ידיעות אחרונות" לתעד את המתרחש מאחורי הקלעים באותם רגעים אינטימיים.
מעבר למציצנות לשמה, אין בכתבה הזו שום שליחות עיתונאית אמיתית; עוד פרק בטרנד העכשווי של עיתונאים מתחזים לצורך כתבת צבע/רכילות, גלגולה המביש של מה שהיתה פעם עיתונות חוקרת. מזכיר את הפרסום ב"כלכליסט" בפברואר השנה, שבו התחזה כתב העיתון למיליונר קרואטי במטרה להבין איך פועל שוק התיווך של האלפיון העליון.
בהקדמה לסיפור ב"7 ימים" נכתב כי המניע לרכישת קבוצות הוא בין היתר הפרסום האדיר והמהיר שהרוכש זוכה לו: "ממעמד של אלמוניות טוטאלית מזנק הרוכש בן-לילה אל האולימפוס שבו יושבים בעלי ההון המשפיעים והנחשקים ביותר". מה שלא נכתב הוא מי בדיוק מספק את המקפצה לאולימפוס.
ביום חמישי שעבר פירסם מדור הספורט של "ידיעות אחרונות" קדימון לקראת הכתבה: רוב השער בתוספת חצי עמוד. בספורט "ידיעות" היו כנראה מרוצים מממצאי ה"תחקיר" של עמיתיהם, שחשף כמה התבטאויות לא ראויות של ראשי קבוצות. אם לשים בצד את הרכילות, ספורט "ידיעות אחרונות", כמו גם מדורי ספורט אחרים בעיתונים ובאתרים, הוא מרכיב עיקרי בתעשייה משומנת המעניקה לבעלי הון את הפרסום הקל והמחמיא שהם חפצים בו.
בעשור האחרון, מאז כניסת האוליגרכים לכדורגל הישראלי, נראית תקשורת הספורט כמו נערת פיתוי שפורשת שטיח ורוד למתעשרים החדשים ומלווה אותם בחנופה דביקה. כלב השמירה של הדמוקרטיה הפך זה מכבר לכלב מזחלות.
הדו-שיח בתחילת הטור הזה הוא אמנם פיקטיבי, אבל לא תלוש מהמציאות. כך גם נשמעים ונראים יחסי הקח-תן בין עיתונאים לאוליגרכים, ובעצם עם רוב מושאי הסיקור. ואם ב"7 ימים" ירצו לעשות חלק ב' של סיפור האוליגרך, הפעם על חלקה של התקשורת, כל שעליהם לעשות הוא לשלוח את הצוות שלהם למחלקת הספורט בקומה שלמטה, ולהביא את התמליל המלא, איך הצלחנו להשיג שער וכפולת אמצע לאוליגרך שלא היה ולא נברא. הצלחה מובטחת.
3 קטנות
בקושי הסתיימו שידורי המונדיאל חינם אין כסף, וכבר חזרה שגרת המציאות המדכאת. ערוץ הספורט שוב מעביר משחקים בינלאומיים בחמש פלוס לייב באישור איזה סעיף דחוק במפרט השידורים. הטוקבקיסטים משיבים מלחמה, והפלא ופלא, באתר ערוץ הספורט לא צינזרו תגובה שהטילה ספק ביושרם ובצדקת דרכם של הבעלים. גם זה משהו.
שבוע אחרי שלאחד העורכים בספורט "ידיעות אחרונות" הזכירה הקופצת לגובה מעיין פורמן את כוכבת "הישרדות", בא יואב זיו ממכבי תל-אביב והזכיר למישהו משהו אחר.
במחשבון של ONE שש לחלק לשמונה הם 80%. מחשבון בלעדי בשוק.
לתגובות: yegerm9@walla.co.il