קשה שלא לתמוה על ההכשר הגורף שהעניק ספורט "הארץ" למינויו של גיא לוזון למאמן הנבחרת הצעירה. מועמדותו של לוזון גרמה בשמונת החודשים האחרונים לסערות בינוניות עד קשות בדעת הקהל ובתקשורת הספורט. הדעה הרווחת היא שהמינוי אינו ראוי מבחינה מוסרית, שהרי דודו של גיא לוזון הוא יו"ר ההתאחדות לכדורגל. ובכל זאת, שלומי ברזל, עורך ספורט "הארץ", הלך נגד הזרם וקבע כי המינוי הזה הוא "מהכשרים שידע הכדורגל הישראלי מאז ומעולם". לא פחות.

תחילת הסיפור בפרסום ראשון ב"הארץ" ב-22.11.09, על מועמדותו של לוזון הצעיר לתפקיד. כבר אז הזדרז ברזל להעניק רוח גבית ליו"ר ההתאחדות: "מהלך נכון. אולי יש עדיין ריח קל של נפוטיזם, אבל מבחינה מקצועית גיא לוזון הוא מועמד מצוין לנבחרת הצעירה". המבקרים הרבים לאורך כל הדרך לא חלקו על המקצועיות של גיא לוזון, אבל ריח הנפוטיזם לא היה קל, אלא כבד עד בלתי נסבל.

ככל שקרב רגע ההכרעה, סערו הרוחות יותר ויותר. ההתאחדות נאלצה להקים שתי ועדות איתור לתפקיד, ואף פנתה בעניין ליועץ המשפטי לממשלה ולמבקר המדינה. אלא שגם הנסיונות לגרום להליך להיראות נקי יותר לא עזרו. ב"ידיעות אחרונות", ב"מעריב", ב"ישראל היום" ובאתרי הספורט נכתבו טורים חדים נגד המינוי המסתמן. לכולם היה ברור שזהו משחק עם תוצאה ידועה מראש.

אפשר לחשוד בעיתונים ובכותבים מסוימים שהם אינם נקיים ממגמתיות ביחס להתאחדות ולעומד בראשה, אבל אי-אפשר למשל לחלוק על האובייקטיביות של השופט בדימוס בעז אוקון. לפני כשבועיים, במסגרת כתבה ב"ידיעות אחרונות" שעסקה במינוי המסתמן "(קשר משפחתי"), קבע הפרשן המשפטי של העיתון כי המינוי בעייתי, ומנה את פגמיו: שוויון הזדמנויות, מראית עין ודרך הפיקוח בהמשך על עבודת המאמן בגלל קרבתו ליו"ר.

ביום רביעי האחרון, לאחר שהמינוי אושר, כפי שהיה צפוי, לא היה כלי תקשורת אחד, למעט "הארץ", שלא תקף או ליגלג. וואלה: "אתם יושבים? לוזון מאמן הצעירה". ערוץ הספורט: "הפתעה הפתעה". nrg: "הביקורות לא הועילו". ynet: "בשם הדוד". "ידיעות אחרונות": "איזו הפתעה". "ישראל היום": "זה הזכיר מדינות חשוכות". "מעריב" בהפוך על הפוך: "חגיגה לדמוקרטיה".

כותבי הטורים גייסו את כל המיאוס שצברו כדי להוקיע. נזכיר רק אחד מהם, אבינעם פורת, "ידיעות אחרונות", שכתב: "מהבחירה הכשרה יצא אחד הסרחונות הכי גדולים בכדורגל הישראלי לתולדותיו". פורת הוא מהכתבים האחרונים שאפשר להאשים בהתלהמות ובבוטות. ברזל, לעומת כל העולם, חושב כי המינוי הוא מהכשרים והראויים בתולדות הכדורגל הישראלי, ואף האשים את התנועה לאיכות השלטון, שאיימה לפנות לבג"ץ, שהיא מחפשת כותרות על חשבון ההתאחדות.

תמיד מעניין לשמוע דעה ששוחה נגד הזרם וחורגת משורות העדר, שבסיפור המינוי של הלוזונים שעט ללא מעצורים בצעקות שבר. תמיד גם כדאי לנער קצת את סוגיית הנפוטיזם, לתהות על הסייגים שהציב החוק כדי להבטיח שאדם לא יועדף על פני מועמד אחר רק משום קרבתו המשפחתית לבעלי השררה. אלא שבמקרה הזה, קשה שלא לתהות מדוע דווקא "הארץ", עיתון בעל מוניטין בהלכות צדק ומוסר, מצדד דווקא בשררה, תוך התעלמות מנימוקים כבדים של כותבים ופרשנים שאינם חשודים במניעים זרים או בפופוליזם.

למרות הטור התקיף והמנומק, ברזל לא הצליח לשכנע אותי שהמינוי של גיא לוזון כשר וראוי. לעומת זאת הוא הצליח לטעת בי חשד קל כי הניסיון להכשיר את השרץ נועד לסייע לסקופ של "הארץ" להתממש ובכך להפוך אותו להישג של העיתון.

צביעות או ביקורת עצמית?

אלי סהר, עורך הספורט ב"ישראל היום", נזף בעיתונות המודפסת והאינטרנטית שלא שלחה אף כתב לסקר את משחקה של נבחרת הכדורסל באיטליה: "משהו קורה לשיקול הדעת כאן. שולחים כתבים למחנות אימון של קבוצותינו הנשגבות אפילו באמצע המונדיאל, אבל נבחרת כחול-לבן זה פאסה. ניו-ג'ורנליזם נוסח המזרח התיכון".

יצוין כי השנה, דווקא בגלל המונדיאל, אף עיתון לא שלח כתב למחנות האימון. בכלל, המגמה בשנים האחרונות של העיתונים, שלא לשלוח כתבים לכל משחק בינלאומי של קבוצות או נבחרות ישראליות, נובעת אך ורק מסיבות כלכליות.

סהר היה היחיד מהעיתונות המודפסת שנכח במשחק הנבחרת באיטליה, אבל עשה זאת תחת כובעו כפרשן הערוץ הראשון, ששידר את המשחק. גם נוכחותו במשחק לא הביאה ערך מוסף רב ל"ישראל היום": בדיווח למחרת על נצחונה של ישראל לא היתה מלה אחת בחתימתו של סהר. הטענות של סהר מוצדקות מבחינה עיתונאית, אבל אלמלא היה פרשן הטלוויזיה, הוא יודע היטב ש"ישראל היום" לא היה מוציא שקל כדי לממן הטסת כתב לאיטליה.

אם הביקורת שלו על שיקול הדעת הלקוי והניו-ג'ורנליזם המזרח תיכוני מכוונת גם אל עבר עורכי העיתון שלו, שאפו.

שתי קטנות

אתר ערוץ הספורט פירסם ביום ראשון לראשונה כי הענק היווני שחורציאניטיס מועמד למכבי תל-אביב. ביום רביעי בשעה 15:58 פורסם באותו אתר כי הנהלת מכבי תל-אביב דנה בנושא. מה שלא הפריע ל-ONE לפרוץ שעתיים אחר-כך בפרסום ראשון שקרי נוסף.

בוואלה ספורט מיהרו לעדכן את הכותרת, אבל שכחו את האותיות הקטנות. אצלם חיפה כבר בשלב הבא.

לתגובות: yegerm9@walla.co.il