פרסום ראשון בדיעבד, זו ההמצאה החדשה של ONE, האתר שמתמחה בהכרזות צעקניות על "פרסומים ראשונים" של זוטות. הפעם, כשהיה להם ביד סיפור בלעדי באמת, ב-ONE הצליחו להחטיא מול שער ריק.

וזה הסיפור: השבוע פוצץ באשדוד משחק בליגת-העל, לאחר שהקוון נפגע מחפץ שהושלך לעברו. הטלוויזיה החמיצה את התקרית, הגרסאות היו סותרות. הרוב סיפרו ששלט שהוצב על הדשא נזרק על הקוון, והיו מי שטענו שהוא סתם נפל ובדה את הפגיעה. רק ביום שלישי בערב, 48 שעות לאחר המשחק הסוער, התבררה האמת לאחר שאוהד אשדודי בן 16 הסגיר את עצמו למשטרה והודה בהשלכת החפץ, שאכן התברר כאחד השלטים הפזורים במגרש.

ל-ONE היו כמה ראיות מעניינות מהמשחק: עשרות תצלומים של משה חרמון, שכמה מהם התפרסמו בסיקור המשחק ורובם אוחסנו במקום המיועד לכך. נדרש רק עורך ערני שיבחן בקפידה את התצלומים ויעשה אחד ועוד אחד, אלא שאיש מעורכי האתר לא טרח לצפות בתצלומים, או שלא זיהה מה הוא רואה (יש גם אפשרות שלישית: ראו וזיהו, אבל לא רצו לתת יד להפללת מ.ס. אשדוד, שראשיה, ג'קי בן-זקן וחיים רביבו, נמנים עם יקירי ONE).

ONE: התצלומים מאשדוד

ONE: התצלומים מאשדוד

בתצלום העליון, לפני הפגיעה בקוון, נראה השלט המדובר מונח הפוך על הדשא כששחקני אשדוד חוגגים על ידו את השער שכבשו בדקה האחרונה (3:3). בתצלום האמצעי השופט שולף כרטיס אדום לשחקן אשדוד, שתוך כדי השמחה ביצע תנועה מגונה לעבר אוהדי היריבה. השלט לא מופיע בפריים. כעבור כמה שניות הושלך השלט על-ידי אוהד מקומי אל הקוון ופגע ברגלו.

הצלם חרמון לא תפס את רגע ההשלכה, אף שלחץ על ההדק עשרות פעמים באותן דקות. אבל בתצלום התחתון נראה הסדרן כשהוא מציב מחדש את הראיה המרכזית, כשהאוהדים עוקבים אחריו. מהפרצופים אפשר ללמוד שהשלט הסעיר אותם (השלט מכסה את כרזת האוהדים, מה שלא נראה בתצלום האמצעי).

ביום שני ניסו במדורי הספורט להבין מה קרה, ובהנהלת אשדוד הריצו את סרטי האבטחה, שלא סייעו לפתור את התעלומה. כל אותו הזמן הסתתרה הדרמה הזו בין 122 צילומי המשחק שהתנמנמו באתר ONE ושיוועו לעורך עם עין חדה וחושים טובים שיחלץ מהתמונות מסמך עיתונאי מדרגה ראשונה.

מבחינת ONE הסיפור הסתיים בהפי-אנד, כשביום שלישי יצאו עם "פרסום ראשון" – "קטין מאשדוד הודה שזרק את השלט על הקוון". אבל בקורס לתקשורת ספורט יוכלו להכין הרצאה: כך הביס ONE את עצמו בדרך לראשוניות.

3 גדולות

לא הכל שחור בתקשורת הספורט. יש גם פנים יפות ומעשים טובים. הנה שלושה מהם.

המדור "באים קטנים" בספורט "ידיעות אחרונות", המסקר קבוצות ושחקני ילדים ונוער, ממשיך מסורת של יותר מעשר שנים, והשבוע הוא ממוקם במקום טוב לפני האמצע. "ידיעות" הפך לבית הבלעדי של ספורטאים צעירים. ב"מעריב" נכנסו למשחק לפני שלוש שנים, אבל התעייפו בדרך והותירו את הבמה למדור הספורט היחיד שמרשה לעצמו 16 עמודים כמה פעמים בשבוע, ולא מפספס את ההזדמנות להקדיש אחד מהם לדור ההמשך.

יורם ארבל לא היסס להתעצבן בשידור חי על אנשי ערוץ הספורט, ולאיים כי ילך הביתה באמצע המשחק (בין ריאל מדריד למילאן) בגלל הפרעות חוזרות ונשנות. הצופים הנדהמים שמעו אותו אומר: "חבר'ה, או שאתם נותנים לשדר כאן כדורגל, או שאני קם והולך עכשיו. אין לי בעיה. גם אני כמו וייץ, שם את המיקרופון על השולחן והולך... איזו בושה, חוסר כבוד מינימלי". מצד אחד, אפשר לנזוף בארבל על חוסר מקצועיות, כולל חוסר לויאליות כלפי מעסיקיו. מצד שני, כנראה שבאמת הגיעו מים עד נפש אם השדר הוותיק הרשה לעצמו לכבס את הכביסה המלוכלכת בכיכר העיר ולחשוף את השכונה המתנהלת בחדרי השידור של ערוץ הספורט. יישר כוח על האומץ.

וצל"ש גם לספורט "הארץ", שביום רביעי, שהוקדש במדורי הספורט האחרים להילולת הפריביו של הפועל תל-אביב לקראת משחקה בליגת האלופות, יצא עם סיפור שער על ויאם עמאשה, חלוץ קריית-שמונה. עמאשה מתגורר בכפר הדרוזי בוקעתא ברמת-הגולן, שתושביו נשארו לויאליים לסוריה ולכן ויתרו על דרכון ישראלי. בשל כך יש לו בעיה לקבל זימון לנבחרת ישראל, משום שאינו יכול לטוס לחו"ל. הכתבים משה הרוש ודוד מרואני (או אחד מהם) הטריחו את עצמם לביתו של החלוץ, והביאו סיפור מרתק ששווה יותר משלושת רבעי עמוד. "הארץ" הוכיח, ולא בפעם הראשונה, שביום נתון גם פריפריה נידחת מסוגלת להביס ללא תנאי את אימפריית תל-אביב.

7 קטנות

"סופי בהחלט", בישרה השבוע כותרת ענק שפתחה עמוד בספורט "ידיעות אחרונות": "האצטדיון בנתניה יושלם ביוני 2012". האומנם סופי בהחלט? בפתיח הידיעה כבר לא היו כל-כך בטוחים: "בעיטת הפתיחה תיבעט סוף-סוף וסופית (כנראה) בחודש יוני 2012". אז סופי או שרק כנראה סופי? בעוד שנתיים נקבל סופית את התשובה, כנראה.

סיומת של ידיעה בספורט "מעריב" ביום רביעי לא ידעה את נפשה משמחה: "שחקני מכבי תל-אביב קיבלו אתמול, כפי שפורסם ב'מעריב', את הרכבים החדשים מסוג רנו פלואנס, אותם מסרה החברה המאמצת חברת פאסיפיק". אין גבול לטפיחה העצמית על שכם?

באתר מינהלת ליגת הכדורסל שכחו לסגור את הווידיאו באתר שלהם בתום המשחק בין בני-השרון להפועל ירושלים, ששודר בערוץ הספורט. מי שצפה, קיבל מיד לאחר מכן משחק כדורגל מספרד בשידור חוזר. אתר כדורסל רב-שימושי.

ב-ynet החליטו שניקולה ויצ'יץ' הוא בעצם נייט האפמן. לא ברור למה.

בעמוד הבית של וואלה הוליכה ירושלים ברבע הרביעי בפער מבטיח, שנמחק למרבה הפלא בסיום על-ידי מכבי תל-אביב, בניצחון הדרמטי ביותר בהיסטוריה.

ועוד מוואלה: במבזקי החדשות סגרו עניין בדרבי התל-אביבי כבר בדקה ה-75. במציאות, המשחק הסתיים בשעה 22:56.

למה בדיוק מתכוונים ב-ONE כשהם כותבים "סיום הרבה"? התשובה: סיום החצי של החצי. ועוד המצאה מעניינת באותו מחיר: "הפרש חד-סטרי". שפת כדורסל למתקדמים. 

לתגובות: yegerm9@walla.co.il