ניגודי אינטרסים על צורותיהם השונות היו תמיד הרעה החולה של העיתונות. התופעה החמירה בעשור האחרון, וגם כמה צדיקים עם אצבע עבה במיוחד לא הצליחו למנוע את הפרצות הענקיות שנפערו בסכר. יש ניגודי אינטרסים שנכפו על עיתונאים, ויש כאלה שעיתונאים פסעו לתוכם בעיניים פקוחות לרווחה. שני מקרים בתקופה האחרונה בתקשורת הספורט ממחישים זאת.
לאחרונה הצטרפה אלונה ברקת לדירקטוריון "מעריב" כנציגה מטעמו של זכי רכיב. ברקת היא גם הבעלים של הפועל באר-שבע. בעיר יודעים לספר שהיא לא מרוצה מהסיקור של קבוצתה במקומון של "מעריב". האם עכשיו יסתמן שינוי באופי הסיקור?
ולא רק במקומון. כיצד ייראה סיקור הקבוצה בעיתון-האם? האם יהפוך למקיף יותר, מפרגן יותר ומאופק יותר בעתות משבר? דבר אחד ברור: להפועל באר-שבע יש עכשיו מלה בין מקבלי ההחלטות ב"מעריב" וכמובן קו ישיר למו"ל, פריבילגיה שאין לאף קבוצת ספורט אחרת בשום עיתון. רק בערוץ הספורט שורר מצב דומה: אודי רקנאטי הוא אחד מבעלי הערוץ וגם אחד מבעלי מכבי תל-אביב בכדורסל.
באזור אחר של הארץ, חיפה, מתקיים ניגוד אינטרסים מסוג שונה. רפאל קבסה, כתב ספורט בחדשות המקומיות שמפיק הערוץ הראשון, משמש במקביל גם מנהל אתר אוהדי מכבי חיפה, ובעיקר מבצע תמורת שכר הגשה של דיווחי חדשות עבור אתר האינטרנט הרשמי של הקבוצה. מצב בעייתי מאוד עבור עיתונאי. בדף המציג את קבסה באתר האוהדים מצוינת העובדה שהוא כתב הספורט של רשות השידור באזור חיפה.
קבסה ער לבעייתיות בהתנהלותו כעיתונאי המסקר קבוצה שהוא מבצע עבורה שירות, אבל לא מתרגש במיוחד: "כשצריך, אני מבקר את הקבוצה בדיווחים שלי במהדורת החדשות. זה לא שאני עובד של מכבי חיפה ומקבל ממנה משכורת".
אינך מקבל שכר עבור הגשת הווידיאו באתר הרשמי?
"אני מקבל כפרילנס, אבל לא עובד שלהם. גם אתר האוהדים הוא פרטי שלי ולא קשור למועדון בשום צורה".
קבסה טוען שהוא מסקר את הקבוצה ללא משוא פנים: "אני מרגיש מצוין עם היושרה שלי. קודם כל אני עיתונאי ואחר-כך אוהד. יש עיתונאים רבים שהם גם אוהדי הקבוצה. קח למשל את דורון בן-דור (ONE) או יוסי פרץ-ארי (רדיו חיפה), שהם אוהדים שרופים של מכבי חיפה".
עדיין יש הבדל ביניכם, אני עונה לקבסה. הם אינם מקבלים כסף או טובת הנאה מהקבוצה. איך תתמודד עם הדילמה כשתרצה לשדר תחקיר נוקב על הנהלת מכבי חיפה, ותדע שזה עלול לעלות לך בעבודה שאתה מבצע עבורה? "אתה יכול לקרוא באתר האוהדים שבבעלותי ביקורת רבה על הקבוצה", הוא עונה. "בפינת הספורט שאני מגיש בחדשות המקומיות, אני נכנס בהם בלי חשבון. אני מבין את ההסתכלות שלך וזה לא שלא חשבתי על זה, אבל אני רואה מצב דומה גם אצל עיתונאים אחרים שאוהדים קבוצות".
לו אני הייתי צופה בדיווחיו של קבסה בחדשות המקומיות על מכבי חיפה, הייתי מלכתחילה חושד שהם נגועים בהטיה.
חכו דקה
ספורט "הארץ" לא רק השתדרג בשבוע שעבר עם ארבעה מדורים טובים ("אגף התרבות", "טעם של פעם", "שווה בדיקה" וביקורת טלוויזיה): ביום ראשון, כששני הנפוצונים ממוזס ומקרליבך שוב הציגו בשערים לביבות קרות בדמות תוצאות השבת, ב"הארץ" הבליטו בשער את שכרו הגבוה של מנכ"ל בית"ר ירושלים במקביל לקיצוצים הכבדים שגזר על עובדי המועדון. בשוקן עושים עבודה טובה, אבל שוב מגיעות ההחלטות התמוהות מלמעלה שהופכות את מדור הספורט שלהם ללא רלבנטי.
השערורייה התורנית אירעה שם ביום שישי האחרון, לאחר שסגירה מוקדמת ביום חמישי בלילה גרמה לכך שמספר גליונות לא מבוטל הודפס ללא דיווח על המשחק של מכבי תל-אביב מול קאחה מליל אמש. כן, מה שאתם שומעים. מדור הספורט מוקם בשער האחורי, וכמה מהקוראים, שיום קודם קיבלו עמוד שלם של קידום למשחק, לא זכו לקרוא אפילו מה היתה התוצאה בסיומו (יצוין כי במהדורה השנייה של העיתון הופיע סיקור המשחק).
זו תזכורת לבושה מגמר המונדיאל בקיץ, כשבגלל ההארכה החלו ב"הארץ" בהדפסה ללא פרסום מלה על המשחק. גם אז היה מספר לא מבוטל של קוראים שקמו בבוקר, דיפדפו בטירוף בעיתון וחשבו שהם עדיין חולמים.
אנתרופולוגים יספרו שמנויים מוכנים לרצוח בדם קר אם העיתון לא מונח השכם בבוקר בפתח דלתם. אבל אם המחיר הוא קבלת מוצר פגום באופן מהותי, זו סיבה מספיק טובה לצלצל למחלקת המנויים ולהגיד תודה ושלום. יש גבול ליחס שקוראי הספורט יכולים לספוג מהעיתון שלהם.
עדכון [28.11]: לאחר פרסום הטור נמסר בתגובה מ"הארץ" כי ביום חמישי כלל לא היתה סגירה מוקדמת וכי סיקור המשחק של מכבי תל-אביב נכלל במדור. העובדה שהסיקור נעדר מחלק מהגליונות מיוחסת בשלב זה לטעות של "החלפת פלטות" בבית הדפוס, ונמסר כי הנושא בבדיקה.
8 קטנות
לא מדברים. ערב משחקה של הפועל תל-אביב מול בנפיקה, סיפק אלי טביב, אחד משני הבעלים של הקבוצה, תחמושת חיה בגזרת יחסיו עם הבעלים האחר. טביב אמר, באולפן ליגת האלופות בערוץ הספורט: "כרגע מוני הראל ואני לא מדברים, השותפות איתו לא תמשיך בצורה הנוכחית". רוב כלי התקשורת הבליטו את הפיצוץ המחודש, למעט ONE, שבחר להעלים מקוראיו את המידע שמקורו בערוץ המתחרה.
שתי נקודות. הדדליין הקשה שאחרי נצחונה של הפועל תל-אביב על בנפיקה גרם לשתי טעויות עובדתיות בסיקור ב"ידיעות אחרונות". הכתב נדב צנציפר קבע שעד היום אף קבוצה ישראלית לא הצליחה להשיג יותר ממקום אחרון בבית המוקדם של ליגת האלופות. טעות: מכבי חיפה עשתה זאת בקמפיין הראשון שלה, כשתפסה את המקום השלישי ומשם המשיכה לאופ"א. הפרשן אמיר אפרת קבע כי ליון חייבת לנצח את הפועל תל-אביב, כיוון שהיא זקוקה לנקודות כדי לעלות. טעות: הצרפתים כבר הבטיחו את מקומם בזכות מאזן טוב יותר במשחקיהם מול בנפיקה. המאזן של עורך העמודים: לא משהו.
לא מרוכז מספיק. כיתוב התמונה של שחקני הפועל חיפה, ויצמן וקאלה, ב"ידיעות אחרונות" אחרי הדרבי החיפאי, היה "עשו את שלהם". שחקני הפועל אמנם חילצו נקודה ממכבי, אבל בסיקור המשחק הביקורת האישית לא החמיאה לשניים וגם לא לכיתוב התמונה: על קאלה נכתב כי לא היה מרוכז מספיק ועל ויצמן ש"לא תרם בשום פרמטר".
באתר ערוץ הספורט החליטו להעניק את המקום ה-13 בליגה הלאומית לשתי קבוצות.
ב"ישראל היום" שכחו להקפיד על תוצאות וטבלאות: העניקו ניצחון סוחף לפנתינייקוס על מנצ'סטר יונייטד וקיזזו שלוש נקודות ממאזנה של רובין קאזאן.
פרעות כאקורד סיום בדיווח של אתר ערוץ הספורט מהמשחק בין עכו לבאר-שבע.
באתר מאקו סגרו מוקדם את תוצאת המשחק, כמו שדיווח ארז.
ובוואלה אמנם דייקו שדורטמונד שמרה על יתרון 7 נקודות בפסגה, אבל טעו בתוצאה (נגמר 1:4).
לתגובות: yegerm9@walla.co.il