התוכנית "יציע העיתונות" בערוץ הספורט ממשיכה להציג סטנדרטים כפולים. לאלה שלא מכירים, נציין כי מדובר ב"פופוליטיקה" הספורטיבית, שאנשיה עוסקים בין היתר בהלכות מוסר ומלקים את הסורחים, לשיטתם, בגידופים ובנזיפות. אחד מחברי הפאנל הוא אלי אוחנה, שהוא גם עובד ההתאחדות ומגן עליה בלהט בכל פעם שהיא מותקפת.

לא מזמן הטיפו ב"יציע העיתונות" מוסר למאמן נבחרת ישראל, לואיס פרננדס, שבמקום לצפות בארץ במשחקי הליגה נסע לחו"ל, ואילו על התנהלות דומה של אוחנה, שהעדיף לפרשן בחו"ל משחק בין ארסנל לברצלונה במקום לאמן בארץ, עברו לסדר היום. לפני כחצי שנה גם פורסם ב"מעריב" שההתאחדות אוסרת על עובדיה לשמש פרשנים בתקשורת. אוחנה, מאמן נבחרת הנוער, ממשיך בכך באין מפריע.

התפקידים הכפולים של אוחנה, משני צדי המיקרופון, לא מפסיקים לשמש מצע לניגודי אינטרסים. "יציע העיתונות" נפתחת בפינת חימום שבה שחים חברי הפאנל על אודות דבר מה שעיצבן אותם. בתוכנית האחרונה העיר אלי סהר לאוחנה על תמיכתו בבעלים של הפועל אשקלון, פרוספר אזגי. שמו של אזגי אינו מוסיף כבוד לכדורגל הישראלי. לא מזמן עלה לכותרות לאחר שנתפס נוהג בשכרות. תוך כדי ויכוח עם השוטרים פגע באחד מהם ברכבו. הוא נשלח על-ידי שופט למעצר בית, ובקרוב, על-פי הדיווחים בתקשורת, יוגש נגדו כתב אישום. בעבר ישב בכלא על אי-תשלום מזונות לגרושתו. איש רב-מעללים.

במשחק ליגה לפני שבוע אסר אזגי על כניסתו של אחד העיתונאים בטענה כי הוא לוקה בכתיבה מגמתית. איסור על כניסת עיתונאי, הנושא תעודה מטעם ההתאחדות לכדורגל, מנוגד להוראות. קבוצות שהורשעו בכך בעבר נענשו. משקיף ההתאחדות, שנכח באצטדיון, הורה לאפשר מיד את כניסת העיתונאי. אזגי נזעק למקום, נכנס לעימות מילולי חריף עם המשקיף ואף דחף אותו. בעקבות כך הוא יועמד השבוע לדין בהתאחדות על תקיפת עובד בנסיבות מחמירות.

אזגי, שהתראיין בשבוע שעבר לרדיו תל-אביב, זכה לפרגון ולתמיכה מאוחנה, אחד משני המראיינים באולפן. ב"יציע העיתונות", בתגובה לנזיפה של סהר, עמד אוחנה על דעתו ואמר כי זכותו של אזגי לא להתיר כניסה לעיתונאי. זאת, אף שהדבר סותר את הוראות ההתאחדות ושמדובר במעשה בריוני.

אלא שהעיתונאי שכניסתו נאסרה הוא אלמוג שריד, כתב "מעריב", מי שחתום על הידיעה בדבר נסיעתו של אוחנה המאמן לפרשן את משחק ליגת האלופות במקום לאמן את הנבחרת. אותה ידיעה שהבליטה את ניגוד האינטרסים של "יציע העיתונות" ושל אוחנה. כעת אוחנה הפרשן נדרש לחוות דעה על התוקפנות כלפי אותו כתב.

המציאות שבה אוחנה מאייש בו בזמן גם את המגרש וגם את עמדת הפרשן גורמת לתאונת שרשרת אתית. תוכנית כמו "יציע העיתונות", שעוסקת באתיקה, לא יכולה להרשות לעצמה תאונות כאלה.

בערוצים המקובלים

במשך שבוע שיווקו בערוץ הספורט באינטנסיביות את משחקי שמינית גמר גביע המדינה בכדורגל. גם טובי המוחות מבין הצופים והקוראים הבינו שהחגיגה תשודר במלואה בערוץ 5 פלוס לייב. הפרומואים, המודעות, ההודעות, ההתרגשות העולה על גדותיה – בכל אלה קשה היה לטעות. בלוח השידורים באתר ערוץ הספורט נכתב בפירוש שהמשחקים יועברו בערוץ התשלום. מקומות נוספים שדיווחו על כך ביום שלישי, אז נערכו רוב משחקים, היו מדורי הספורט של "ידיעות אחרונות", וואלה, ynet ו-ONE.

מדוע זה מפתיע? מפני שהמועצה לשידורי כבלים ולוויין קבעה במפורש שהחל משלב שמינית הגמר, יועבר המשחק המרכזי בערוץ פתוח. הפרה גסה כזו עלולה לעלות ביוקר – החל מקנס של כ-200 אלף שקל ועד שלילת הרישיון.

רק כשעתיים לפני תחילת המשחק בין קריית-שמונה לבאר-שבע בישרו בדף הבית של אתר הערוץ, באופן לא בולט, כי הוא יועבר בערוץ 5. לוח השידורים התמיד לדבוק בעקשנות שערוץ 5 פלוס לייב הוא זה שישדר את המשחק (ראו צילום מסך).

האם אין כאן הטעיה של הציבור? שיווק ערוץ התשלום בדרכים בוטות, ולעתים ערמומיות, כבר לא מפתיע את מי שמכיר את התנהלות הגוף הזה. בעקבות המהלך האחרון שלחתי תלונה לממונה על הגנת הצרכן במשרד המסחר והתעשייה. אדווח כאן על תשובתו.

יש סאטירה בספורט

בשעה טובה, גם לשידורי הספורט בטלוויזיה יש תוכנית סאטירה. קוראים לה "בובה של לילה", היא משודרת בערוץ הספורט ועובדת על-פי מודל "החרצופים" הזכורה לטוב. סאטירה בתקשורת הספורט היא מצרך נחוץ. יש לה כל החומרים הדרושים להצליח: דמויות קאלט וסיטואציות מגוחכות. ל"ידיעות" ול"מעריב" יש עמוד סאטירה שבועי, בוואלה ניסו להתמיד עם "בראש ובראשונה", אבל נכנעו לאילוצי תקציב. לסאטירה ספורטיבית בישראל קשה להתקיים, בעיקר כי אין אנשים שידחפו ויסכימו להשקיע.

עכשיו בא ערוץ הספורט ועושה מעשה. כוכב התוכנית החדשה הוא אלי בן-דוד המצוין, שקנה לאחרונה את עולמו בסדרת הקאלט "החיים על-פי שוקו". מדובר למעשה בפרסומת להימורי וינר, שהפכה ללהיט בערוץ הספורט. שוקו ויצמן הוא בעל תחנת טוטו בגבעתיים, שמנסה להפוך אותה לאימפריה באמצעות טיפים להימורים שהוא מקבל מחבריו הטלפוניים – שלמה שרף, אבי לוזון, יצחק שום ועוד. את הדמויות הללו מגלם בכישרון רב החקיין מיקו.

שוקו הוא דמות טרגית למחצה. הבכירים יורדים עליו בכל הזדמנות ("תקשיב טוב, יא פרצוף כף רגל של בת יענה עם שפם"), והוא מוציא את עצביו על שני עובדי התחנה, אבנר ובריטני. אף שההומור אינפנטילי ובנוי על אותן דאחקות, הסדרה תפסה ושוקו הפך לכוכב.

אוהדי הספורט צמאים לתוכנית בידור טובה. "בובה של לילה" עשויה להתפתח לכזו. היא משודרת כרגע בערוץ 5 פלוס (ובערוץ ה-HD), ונותר לקוות שתישאר שם. מקנן בי חשד כבד שמדובר במזימה של ערוץ הספורט לרוץ עם התוכנית כמה שבועות ואז להעביר אותה ל-5 פלוס לייב. אם כך יקרה, התוכנית תהפוך מסאטירה לפארודיה.

בקטנה

כתבתי כבר בעבר על הגיחוך שבשיטת הציונים, ובכל זאת, לפעמים ההבדל הקיצוני בין ציוני הכתבים מעורר השתאות. כך קרה במשחק העונה בשבוע שעבר בין הפועל תל-אביב למכבי חיפה. ברדיו תל-אביב בחרו משה פרימו ואיציק זוהר באייל גולסה מחיפה לאחד ממצטייני המשחק והפליגו בשבחיו. הצטרף אליהם בחום רון עמיקם ב"מעריב", שלמחרת העניק לגולסה ציון 7. ב"ידיעות אחרונות" חשב נדב צנציפר שגולסה היה "לא אפקטיבי" ונתן לו 4. כך גם רותם גרוסמן ב"ישראל היום": "גולסה לא הגיע למשחק". ציון: 4.

התיקונים

one רכש העונה את זכויות השידור של ליגת הנשים ויש לו הזדמנות לקדם ענף שנזנח על-ידי ערוץ הספורט. ביום חמישי האחרון רשמה אליצור רמלה הישג היסטורי ומרשים כשהעפילה לגמר היורוקאפ. ל-one היו כל הסיבות לתת לנשים את הכותרת הראשית. אלא ששם העדיפו לא לחרוג ממנהגם והמשיכו לדבוק במכבי תל-אביב, למרות המשחק הלא קובע. רמלה נדחקה למקום השלישי בהיררכיה. מתברר שגם בבית החדש של כדורסל הנשים, לא יודעים להעריך הישגים.

יש ברוסיה קבוצה בשם קריליה סובטוב סמארה. על-פי אתר ערוץ הספורט, הקבוצה סובלת מפיצול אישיות ומגישה שתי הצעות עבור חלוץ מכבי חיפה. סמארה מציעה 1.5 מיליון דולר, סובטוב (שם חלקי, וגם כתוב מעוות) משלמת רק 1.3 מיליון.

 

המישנה מעודכן, הכותרת לא. "שירות הארץ" לשירותכם.

לתגובות: yegerm9@walla.co.il