גרפיטי בירושלים, דצמבר 2007 (צילום: נתי שוחט)

גרפיטי בירושלים, דצמבר 2007 (צילום: נתי שוחט)

ביום שישי האחרון (18.12.09) התפרסם במוסף "הארץ" קטע קצר שכותרתו "ללמוד פרסית בישראל זה כמעט בלתי אפשרי", ובו מרואיין ד"ר רונן כהן, שלמד פרסית בחו"ל ופירסם מילון (כך מגדיר זאת "הארץ"). אני מסכימה עם ד"ר כהן שהשיח הציבורי בעניין איראן רדוד ושטחי ומסתכם בעיקר בהיבט הבטחוני, שאין באוניברסיטאות ספרי לימוד לפרסית בעברית, ושספר הדקדוק של פרופ' אמנון נצר מנוחתו עדן אינו יכול לשמש ספר ללימוד עצמי. נכון גם שיש איבה בין המדינות ולכן בעייתי להסתייע באנשי אקדמיה איראנים כדי ללמוד פרסית. אולם הכתבה זרועה טעויות ואי-דיוקים שראוי לתקן.

בניגוד לדברים המצוטטים מפי ד"ר כהן, אפשר ללמוד פרסית בארץ. קורסים לפרסית ניתנים בכל האוניברסיטאות. גם לימוד עצמי וקריאת בלוגים איראניים אינם מצריכים נסיעה לחו"ל: בספריות אוניברסיטאיות בארץ ניתן למצוא ספרי לימוד שנכתבו באירופה ובארה"ב, וגם גישה לאינטרנט יש מישראל.

ד"ר כהן מצוטט כאומר שהשיעה קיימת 1,400 שנים כדת אנוסה. זה קצת קשה בהתחשב בעובדה שהאסלאם עצמו עדיין אינו קיים 1,400 שנה, אלא אם סופרים בשנות ירח מוסלמיות. רז צימט מהמרכז ללימודים איראניים באוניברסיטת תל-אביב מסתייג מהמינוח "דת אנוסה": השיעים אמנם נרדפו והופלו במהלך ההיסטוריה, אך לרוב לא נאנסו להמיר את דתם. באיראן, מאז המאה ה-16, הם הרוב השולט.

בעניין הספר והשפה: לפי הנתונים בכתבה, "מדריך לאיראן" הוא הגדרה מדויקת יותר מאשר מילון. מילון אמור להקיף את כל, או את רוב, המלים בשפה, ובפרסית יש הרבה יותר מ-1,400 מלה. כמה מהפתגמים והביטויים הפרסיים שמובאים בכתבה שגויים: סהאמגינה איראני הוא אולי שיבוש של סַהְמְגִיִניֶ איראני – "המפחידוּת האיראנית", ביטוי שאינו בשימוש. "האיום האיראני" הוא תַהְדִיד-י איראן (מבוטא tahdid-e irān). בציטוט הפרסי של "טוב אויב חכם מחבר טיפש" הושמטה המלה "טוב", והמלה נָאמְגֹסְתַר (ולא נומגסתאר כפי שנכתב) ל"סלב" היא מיושנת. משתמשים יותר במלים הערביות מַשְהוּר ומַעְרוּף.

בפרסית יש צורת פועל שמעידה על כך שהדובר אינו עומד באופן מוחלט מאחורי דבריו. בעברית אין הבחנה בין گفته است "אמר לכאורה" ובין گفت "אמר". לכן איני יכולה לקבוע אם ד"ר רונן כהן אמר את כל הדברים המיוחסים לו, או רק אמר אותם לכאורה. הדבר היחיד שבטוח הוא שהם היו כתובים בעיתון.

ד"ר תמר עילם גינדין היא בלשנית איראנית מהאוניברסיטה העברית ושותפה במפעל הבינלאומי של מילון הפרסית האמצעית