צילום מסך של האתר הפרוץ של התיאטרון הקאמרי

פריצה לאתרים ישראליים היא תחביב ותיק של קראקרים (פורצי מחשבים זדוניים) אנטי-ישראלים, בדרך כלל פרו-פלסטינים. אלה אינם מתמקדים בדרך כלל בניסיון לפרוץ אתר מסוים, אלא מחפשים פרצות קיימות בשרתים ישראליים, ומרגע שמצאו אחת, מרססים את הגרפיטי הדיגיטלי שלהם על כל האתרים שמתארחים בהם.

כשהאתר הנפרץ שייך לגוף בעל נוכחות תקשורתית, הפריצה הופכת נושא לידיעה במדורי המחשבים או החדשות. בשלב מסוים התחילו בעלי אתרים פרוצים לעשות ספין, ובמקום להיראות כחדלי טכנולוגיה שלא השכילו להקשיח את נהלי אבטחת המידע שלהם, הם יכולים להציג את עצמם כקורבנות של הסכסוך הישראלי-פלסטיני, ועל הדרך לקבל פרסום חינם. הרחיק לכת איש הפרסום של קדימה בתקופת הבחירות, ערן ארדן מגריי-אינטראקטיב, שמסר לתקשורת דיווח שקרי על פריצה לאתר קדימה כדי להשיג חשיפה למפלגה.

לפני כחודש נפרץ והושחת אתר תיאטרון הקאמרי על-ידי קבוצת קראקרים שהזדהתה בשם Ashiyane Digital Security Team. זו העלתה לעמוד הראשי תמונות של האייאתולה חומייני לצד טקסט נגד חילוניות וחילול הקודש, וציינה כי הפריצה היא רק אזהרה מפני פריצה לאתרי הממשל.

מנכ"ל תיאטרון הקאמרי, נעם סמל, סיפר על האירוע במוסף "ממון" של "ידיעות אחרונות" (1.1.10), במדור "שישבת", המציג את אחורי הקלעים של חייהם של אנשי עסקים: "בשישי האחרון לקחתי לעצמי את הפריבילגיה ללכת לרופאה. דובר התיאטרון התקשר אלי כשהייתי בתור והודיע לי שהאקרים איראנים השתלטו על אתר האינטרנט של התיאטרון. הבנתי שאנחנו לא יעד של החיזבאללה: הם השתלטו על השרת של אודי טירן, אחיו של איתי טירן, שמחזיק שרת עבור 120 משתמשים, ואנחנו אחד מהם. כולם אכלו אותה, אבל אנחנו מפורסמים, אז כתבו על זה בעיתון".

הקאמרי אכן מפורסם, ועיתונות המחשבים אכן דיווחה על המקרה. אלא שסמל השמיט פרט חשוב, שלא היה ידוע לקוראים: בבוקר שאחרי הפריצה שלח דוברו של התיאטרון, רועי ילין, הודעה לעשרות רבות של עיתונאים וכלי תקשורת, ובה דיווח על הפריצה. הדיווח לווה בתגובה של סמל שלפיה "הפריצה תתוקן מהר ככל האפשר, ובינתיים ניתן לרכוש כרטיסים ולקבל מידע על הצגות באמצעות רשת הטלפון, עליה האיראנים טרם הצליחו להשתלט". לאחר מכן שלח ילין אימייל נוסף ובו צילום מסך של האתר הפרוץ. יותר משהתקשורת רצתה לינוק, הקאמרי רצה יחסי-ציבור.