הקהילה הספרותית בארצות-הברית נרעשת: כמאה סופרים, בתחומי הספרות היפה כמו גם התיעודית, פנו בסוף השבוע שעבר בעצומה לעורך ה"וושינגטון פוסט" לחזור בו מהחלטתו לסגור את המהדורה המודפסת של "בוק וורלד", מוסף ביקורת הספרים השבועי של העיתון.
"יש מעט פורומים לצד 'בוק וורלד' החושפים בפני קוראים רבים כל-כך מספר כה גדול של יצירות חדשות מדי שבוע", כתבו החותמים על העצומה, ובהם הסופרת הפמיניסטית והסוציאליסטית ברברה ארנרייך וההיסטוריונים רוברט דאלק ושין וילנץ. "כחלק מאחד העיתונים המוערכים ביותר שלנו, המוסף נושא עימו יוקרה והשפעה, ומעשיר את תרבותנו בביקורתו המעמיקה".
ההיסטוריון דגלס ברינקלי אף העלה הצעה מרחיקת לכת: להעניק סבסוד ציבורי שיאפשר את המשך קיומם של מדורי ספרות, כחלק מטיפוחה של התרבות באמריקה. מדוע יש מימון לרדיו ולטלוויזיה ציבוריים באמריקה לצד התחנות המסחריות, שאל ברינקלי בראיון ל"ניו-יורק טיימס", ולא יינתן סיוע כזה לעיתונים העוסקים בספרות?
עורך ה"וושינגטון פוסט", מרקוס ברוצ'לי, הודיע ביום רביעי האחרון על החלטת המערכת להפסיק את פרסום המוסף, שגליונו האחרון יופיע ב-15 בפברואר. ברוצ'לי הבטיח אמנם כי המוסף ימשיך להופיע במהדורה המקוונת של העיתון, וכי במהדורה המודפסת יתפרסמו כתבות וביקורות על ספרים לפחות בשניים מחלקי העיתון – מדור "סטייל אנד ארט" ו"אאוטלוק", הכולל מאמרים וכתבות לסיכום השבוע בגליון יום ראשון – אולם העברת התכנים למקום אחר בעיתון אינה מרגיעה את המבקרים. מבחינתם, מדובר באובדנו של מוצר תקשורתי-תרבותי ובעדות להתכווצות השיח הספרותי בעיתונות כתוצאה מן המשבר הכלכלי העובר על המדיה המודפסת.
על-פי הודעת הפוסט, עקב הסגירה תחול גם ירידה במספר הביקורות שיפורסמו: אם עד עתה הופיעו מדי שנה כ-900 ביקורות על ספרים, יקטן המספר ב-25%.
הווארד קורץ, כתב המדיה של ה"וושינגטון פוסט", כתב בסוף השבוע כי הכנסותיו של מוסף הספרות של ה"פוסט" מפרסום מודעות מעולם לא כיסו את הוצאות הפקתו, אבל מבחינת עיתון שהתגאה בהישגים עיתונאיים, ובראשם פרשת ווטרגייט, המדור היה עדות נוספת להיותו עיתון איכות. מארי ארנה, שערכה את המוסף במשך עשר שנים עד לפני חודשיים, סיפרה כי המו"לית המיתולוגית של העיתון, קתרין גרהאם, אמרה לה פעם שהעדר הכנסות מספקות ממוסף הספרות מעולם לא הטריד אותה, "משום שאחד הסמלים של עיתון טוב הוא מדור הספרות שלו".
אבל גרהאם, שהלכה לעולמה ב-2001, כבר אינה המו"לית. על כסאה יושבת עתה נכדתה קתרין ויימות, והמצב הכלכלי איננו כפי שהיה. ברוצ'לי הסביר בראיון ל"ניו-יורק טיימס" שהיקף הפרסום במוסף אינו מצדיק עוד את השטח הנרחב שהוקדש לספרים בעיתון. הוצאות הספרים הגדולות מפנות עתה את עיקר תקציבי הפרסום שלהן לא לעיתונים ולמוספי הספרות, אלא לחנויות הספרים, שם נעשה מאמץ מרוכז לחשוף את הקונים בחלונות הראווה ובקדמת החנויות לספרים החדשים.
ברוצ'לי הודה כי סגירת המוסף מלווה בתחושה של עצב. "עיתונאים נוטים להיות אנשי ספרות", אמר. "לא רק שאנחנו קוראים ספרים, אלא רבים מן האנשים במערכת כותבים או כתבו ספרים. וכל מה שיכול להצטייר כעדות לכישלון מסחרי הוא מצער". ברוצ'לי מתייחס למצבו העגום של ה"פוסט", כמו זה של מרבית העיתונות המודפסת בעולם: ירידה בתפוצה וצמצום משמעותי בהכנסות מפרסום – אם בשל התחרות מצד האינטרנט, הטלוויזיה ופרסום החוצות, הנוגסים בעוגת הפרסום, ואם בשל המשבר הכלכלי העולמי – מחייבים קיצוצים משמעותיים בהיקף מהדורות הדפוס ובכוח האדם המקצועי.
הידיעה על סגירת המוסף עוררה דיון ער בבלוגים על מעמדו של מוסף הספרות הקלאסי בעידן החדש. הבלוגר דייב רוזנטל כתב באתר העיתון "בולטימור סאן" כי דווקא בעידן שבו מיליוני אמריקאים קוראים יותר ויותר ספרים – במסגרת "מועדוני ספר" מעודדי קריאה כמו זה של אופרה וינפרי ואחרים – מגבילים עצמם מוספי הספרות שעוד נותרו למספר מצומצם של ספרים נחשבים וחשובים.
הקוראים מן השורה, כתב רוזנטל, מוצאים את הביקורות על מרבית הספרים שמעניינים אותם בבלוגים ספרותיים ולא בעיתונים. אחד המגיבים לבלוג חישב ומצא כי מתוך כ-300 אלף הספרים החדשים שרואים אור בארצות-הברית מדי שנה, רק 0.225% יזכו מעתה לביקורות ב"פוסט", וכך גם בעיתונים אחרים.
ברוס ריד קבע באתר "סלייט" כי המצוקה הכלכלית שמובילה לקיצוצים במוספי הספרות רק מבטאת ומאיצה תהליכי שינוי אחרים, עמוקים לא פחות, שעוברים זה מכבר על שוק הספרים, ובהם סגירת חנויות ספרים רבות בעקבות הרכישות הנרחבות בענקית הספרים האינטרנטית אמזון והתפתחות בתי מו"לות עצמאיים ופרטיים המתחרים בהצלחה בתאגידי המו"לות הוותיקים.
עם החלטת ה"פוסט" על סגירת "בוק וורלד" נותרו, ככל הידוע, רק שני עיתונים גדולים באמריקה המפרסמים עדיין מוסף ספרים שבועי. האחד הוא ה"סאן-פרנסיסקו כרוניקל", והשני, המוכר מכולם, הוא ה"ניו-יורק טיימס", שמוסף הספרים שלו שימש גם אב-טיפוס לעיצובו של מוסף "ספרים" של "הארץ". על-פי נתוני ה"טיימס", היקף המוסף, הנכלל בחבילת יום ראשון של העיתון רבת העמודים ועתירת המשקל, נע בין 24 ל-30 עמודים, מועסקים בו 15 כתבים ועורכים במשרה ועוד עשרות פרילנסרים, והוא גם נמכר בנפרד ל-23,500 מנויים ועוד 4,200 עותקים שלו נמכרים מדי שבוע בחנויות ספרים ברחבי אמריקה.
באוקטובר האחרון ביטל ה"שיקאגו טריביון" את מוסף הספרים שלו. ה"לוס-אנג'לס טיימס", שהתגאה במשך שנים במוסף הספרים שלו, נקט צעד דומה כבר ב-2007 כחלק מעיצוב מחדש של העיתון, כתוצאה מקיצוצים תקציביים. סטיב ווסרמן, אחד העורכים לשעבר של המוסף, אמר בשבוע שעבר ל"ניו-יורק טיימס" שעיסוק בספרים במסגרת מוסף עצמאי, ולא כלקט ביקורות בחלקים אחרים של העיתון, חיוני לתרבות. "אולי זו טיפשות ונוסטלגיה סנטימנטלית מצדי", הוסיף וסרמן, "אבל אני אוהב להאמין שרפובליקת המלים זכאית להכרה כמדינה עצמאית".