הידיעה על אודות פרשת ענת קם באתר קול-ישראל בערבית, 28.3.10 (לחצו להגדלה)

בזמן שכלי תקשורת ברחבי העולם דיווחו על הדלפת המסמכים על-ידי ענת קם לעיתונאי אורי בלאו, נמנעו כל כלי התקשורת הממוסדים בישראל מלהפר באופן מפורש את צו איסור הפרסום שהוציא בית-המשפט על הפרשה. כל כלי התקשורת הממוסדים בישראל, למעט אחד – קול-ישראל בערבית.

ב-28.3.10, לאחר שהפרשה התפרסמה באתר סוכנות הידיעות JTA, הוחלט בתחנת קול-ישראל בערבית להעלות ידיעת המשך קצרה. על-פי גורם בחטיבת החדשות של התחנה, ידיעה על מעצרה של קם שודרה במהדורת החדשות של השעה שש וחצי בבוקר אותו יום, ושוב במהדורת החדשות שלאחר מכן. גם באתר האינטרנט של התחנה התפרסם דיווח על הפרשה.

הידיעה זכתה לתשומת לבם של כלי תקשורת אחרים. דקות אחדות לאחר השידור הראשון ברדיו עלה באתר רוטר עדכון על הדיווח. בהמשך הופיע אזכור לשידור בקול-ישראל גם בעיתון הסעודי "אל-ג'זירה" ובכלי תקשורת ערביים אחרים.

כיצד קרה שגוף שידור ממלכתי מפר צו איסור פרסום גורף שהוציא בית-המשפט? "לא קיבלנו צו איסור פרסום", אומר ראג'ח קדור, מנהל חטיבת החדשות בקול-ישראל בערבית. לדבריו, לעתים התחנה מקבלת צווי איסור פרסום, אך במקרה הזה לא הגיע כל צו. גורמים אחרים בתחנה אומרים כי הם מקבלים עדכונים על איסורי פרסום לעתים רחוקות בלבד. "כנראה שהשלטונות 'לא סופרים' אותנו, כשם שלא סופרים את ערביי ישראל ככלל", מסר אחד מהם, שביקש להישאר בעילום שם.

לאחר השידור הראשוני והעלאת הידיעה לאתר האינטרנט, נערך בירור מול גורמים אחרים ברשות השידור, וממנו הבינו במערכת החדשות של התחנה כי למעשה קיים צו איסור פרסום על הפרשה. המידע לא שודר שוב במהדורות החדשות של התחנה והידיעה חדלה מלהתפרסם באתר האינטרנט.

לדברי שי קומורניק, עורך אתר האינטרנט של תחנת קול-ישראל בערבית, לאחר שהתברר כי הידיעה מפירה צו איסור פרסום, היא לא נמחקה כליל, אלא "הועברה לקטיגוריית 'לא בשידור'", כלומר הפכה לידיעה שאינה אמורה להיות גלויה לגולשי האתר. מפני מה שהוא מגדיר כ"באג בבטיחות", עדיין ניתן היה לראותה באמצעות גלישה ישירה לקישור הרלבנטי או שימוש ממוקד במנוע החיפוש של האתר. קומורניק מבטיח כי "כעת ניאלץ למחוק לגמרי ידיעות מסוג זה".

לדברי קדור, לא התקבלה בחטיבת החדשות שבניהולו כל פנייה מטעם הפרקליטות או גורם אחר בעקבות הפרת צו איסור הפרסום.