"תיקח דקסמול סינוס לילה מהמקרר", ממליצה אחת הדמויות בפרק השביעי בעונה האחרונה של "החיים זה לא הכל", קומדיית המצבים שמשדרת רשת, זכיינית ערוץ 2. "זה אלרגיה, זה לא יעזור", עונה הדמות החולה. "תפסיק להתווכח איתי", משיבה לה הראשונה. "תקום עכשיו ותיקח דקסמול סינוס לילה מהמקרר".

כך, בתוך דקה, הוזכר בתוכנית פעמיים שמו המלא של מותג מסחרי. אם לא די בכך, המותג שולב בלב אחת העלילות של הפרק. כפי שקורה פעמים רבות בקומדיות מצבים, הכוונה הטובה של הדמות שהמליצה על התרופה הובילה לתוצאות בלתי רצויות. בעל האלרגיה ניגש למקרר, הוציא את אריזת התרופה, אך זו נפלה מידיו והכדורים התפזרו על הרצפה. סמור שחי בבית אכל מהם, ומת.

"הסמור אכל דקסמול סינוס ומת", מספר בחרדה בעל האלרגיה, ואגב כך מזכיר שוב את שמה של התרופה. לקראת סוף הפרק שוב משולב שמה המלא של התרופה בתסריט. "דקסמול סינוס לילה", מסביר בעל האלרגיה את הסיבה למותו של סמור שני, שנועד להחליף את הראשון.

האזכור התכוף של המותג המסחרי, בשמו המלא, נראה על פניו כפרסום סמוי ששולב בתסריט. מצד אחר, קשה שלא להבחין בכך שהתרופה אינה מוצגת באור חיובי. את האלרגיה היא לא הבריאה, ואילו שני סמורים היא דווקא הרגה. האם יש בכך כדי להעיד שבמקרה זה הפרסום לא נבע מהסכם מול היצרן?

ברשות השנייה החליטו לפתוח בהליך הפרה לכאורה מול הזכיין המשדר. מדוברות רשת נמסר: "בתוכנית 'החיים זה לא הכל' לא היה מעולם תוכן שיווקי משום חברה מסחרית, בכל תולדות התוכנית, על כל עונותיה. כל התוכן בתוכנית נכתב אך ורק על-ידי היוצר והתסריטאי הראשי שלה דניאל לפין ועל-פי טעמו הקריאטיבי בלבד".

לפין עצמו טוען אף הוא בשיחה עם "העין השביעית" כי אזכור המותג לא נבע מהסכם עם החברה המייצרת את התרופה. "אין שום תוכן שיווקי", הוא פוסק, "ב-128 פרקים שעשינו, עוד לא היה לנו תוכן שיווקי בשום פרק". באשר לפרק המדובר אומר לפין: "זו היתה טעות שלי שלא שיניתי את זה. רק אחרי ששאלו אותי על זה אמרתי לעצמי, איזה טמטום, למה לא שיניתי את השם. זה סתם לתת פרס.

"כל שנה מדברים אולי [נשלב פרסום סמוי בתוכנית]", מוסיף לפין, "ואין לי התנגדות עקרונית. האמת, יש לי, אבל אם זה יכול לעזור לתקציב האומלל שלנו – אז יאללה. הם בסדר ברשת, יש לי רק מלים טובות להגיד על הזכיין, אבל בישראל, לעשות תוכנית טלוויזיה זה קשה. תמיד מחפשים איך להרחיב את התקציב".