על רצפת חדר העורכים

אתמול הרסו דחפורים ישראליים בית שנבנה בסילואן שבמזרח ירושלים משום שלא נבנה כחוק. בעקבות כך החלו מהומות. פלסטינים יידו אבנים, כמה מהם נעצרו. לפי ערוץ 7, שוטר מג"ב נפצע קל מאוד. לפי סוכנות הידיעות AFP, גם פלסטינים נפצעו, ובהם נשים. אף עיתון אינו מדווח על הרס הבית, על ההפגנה שבאה בעקבותיו ועל השלכותיה.

אי-יהדות מספקת

בראש עמ' 18 של "ידיעות אחרונות" מדווח ראובן וייס על מצוקתה של ריטה מרגוליס, בת 26, שאינה מוכרת על-ידי הממסד הרבני בישראל כיהודייה. "אני טובה למילואים, לא לנישואים", נכתב בכותרת לידיעה, המבוססת על מכתב שפירסמה מרגוליס בעמוד הפייסבוק שלה.

במכתב מסבירה מרגוליס כי על אף שהיא חיילת מילואים פעילה, המתגוררת בישראל מגיל ארבע, נכדה לניצול שואה ובת לאב יהודי, מדינת ישראל אינה מאפשרת לה להתחתן כיהודייה (אמה אינה יהודייה). "מאז שהחלטנו להתחתן, כל צו מילואים הפך להיות מעליב במיוחד", כתבה מרגוליס. "אין לי מוטיבציה לשרת יותר. יש בהחלט סיכוי שלמילואים הבאים אני לא אגיע". לידיעה של וייס נלווים שני תצלומים של מרגוליס. האחד מציג אותה כחיילת, נוהגת בג'יפ צבאי בעת שירות מילואים. האחר מציג אותה כאזרחית, אוחזת בצו המילואים האחרון שקיבלה.

כתבת השער במוסף "24 שעות" של "ידיעות אחרונות" מוקדשת אף היא למצוקה על רקע אי-יהדות מספקת. תלם יהב מביא את סיפורן של לוריין ולאה מזרוב, נכדותיו של נגן הג'אז מילטון מזרוב, המבקשות להגר מבריטניה ולקבל ממשרד הפנים בישראל מעמד של עולות.

האחיות מזרוב מספרות כי סבן, שהיה מנגני הקלרינט היהודים הבולטים בסצינת הג'אז של תחילת המאה ה-20, הזדהה עם מצוקות השחורים בארה"ב והתחתן עם אשה אפרו-אמריקאית, שנים רבות לפני שהמושג נולד. כיום משרד הפנים מסרב להכיר ביהדותו, ועל כן עומד בסירובו להעניק להן מעמד של עולות.

"אנחנו רוצות להתיישב כאן ולעזור לישראל", הן אומרות. "אנחנו אוהבות את ישראל ושום דבר לא ישנה את דעתנו. אנגליה היא כרגע לא מקום יציב לגור בו עבור יהודים ובכלל. בחלק מהאזורים בלונדון תקפים חוקי השריעה האסלאמית. כשנוהגים באזורים מסוימים יש שלטים לגבי חוקי השריעה, נשים לא יכולות להיכנס לשכונות מוסלמיות בלי כיסוי ראש". לכתבה עליהן נלווים תצלומים של הסב מילטון מזרוב, לצד לואי ארמסטרונג וריי צ'רלס.

למרגוליס יש היסטוריה של שירות במילואים, סבן של האחיות מזרוב היה ידוען. למהגרת אפריקאית הרה שנכלאה בישראל למשך חודשים רק משום שהגישה למשטרה תלונת שווא אין מקדם חיבה לנפנף בו בפני התקשורת הישראלית. עומדת לזכותה היותה אדם, לא יותר.

עבור עיתון "הארץ" די בכך. טלילה נשר מדווחת בשער העיתון ועל פני כל עמ' 3 על השלכות נוהל "טיפול במסתננים המעורבים בהליך פלילי", המאפשר למדינה לכלוא לתקופה בלתי מוגבלת גם את מי שמעולם לא הועמד לדין.

הדוגמה המרכזית מחרידה במיוחד: לפני שלושה חודשים התלוננה מהגרת מאריתריאה כי גבר אנס אותה. כעבור שלושה ימים חזרה לתחנת המשטרה והודתה כי בדתה את התלונה. מתלוננת השווא ומואשם השווא, אף הוא מהגר מאפריקה, נכלאו. רק לפני ימים אחדים, לאחר פנייה של מוקד הסיוע לעובדים זרים לבית-הדין לביקורת המשמורת והגשת ערעור על החלטתו הראשונה, הודיעה המדינה כי האשה תשוחרר. הגבר, לעומת זאת, יישאר במעצר, אף כי התלונה נגדו שקרית.

נשר מדווחת על מקרים נוספים, בין היתר על גבר אריתריאי שהוכה בחגורה, פונה לבית-החולים ונעצר כאשר ביקש להתלונן במשטרה על תוקפו, ועל אדם זר שנכלא משום שהתגורר בדירה שבה החזיק בעל הבית ציוד צבאי כדין.

"קמפיין בריטי מזהיר מהגרים: 'קר אצלנו'", נכתב בכותרת ידיעה מאת ניסן צור ב"מעריב". לפי הידיעה, בימים הקרובים אמור לצאת לדרך מסע פרסום מטעם בריטניה, המיועד להרתיע תושבי בולגריה ורומניה מלהגר למדינה. "בריטניה קרה ורטובה מדי עבורכם, אין מספיק משרות פנויות והמדרכות אינן מצופות בזהב", יובהר למהגרים בפוטנציה. אולי כדאי לבריטים להוסיף למסע ההסברה שלהם גם את האזהרה של האחיות מזרוב: אנגליה היא לא מקום יציב, יש שכונות שנשים אינן יכולות להיכנס אליהן בלי כיסוי ראש.

ולידיעת האפריקאים שמבקשים להגר לישראל: לפי תחזיות מזג האוויר המתפרסמות הבוקר בעיתונים, בימים הקרובים הטמפרטורות יירדו ויהיה סוער. כמו כן, המדרכות אינן מצופות בזהב ויש שכונות שנשים אינן יכולות להיכנס אליהן בלא כיסוי ראש.

סביבה

בתחתית עמ' 18 של "ידיעות אחרונות" מתפרסם דיווח מאת עמיר בן-דוד ולפיו השר להגנת הסביבה גלעד ארדן הורה לאנשי משרדו להאריך פטור מהיטל זיהום שמקבל זה כבר מפעל השפד"ן, המזרים מדי שנה מיליוני טונות של ביוב לים. בן-דוד מציין כי בראש איגוד ערים דן, המנהל את השפד"ן, עומד ארנון גלעדי, ראש סיעת הליכוד בתל-אביב.

פוליטיקה חדשה

בשער "מעריב" אין זכר לנתן אשל. בשער "ישראל היום" מוזכר נתן אשל בהפניה קטנה, נטולת תצלום. בשער "הארץ" מתפרסמות פסקאות הפתיחה של הרשימה "נתן אשל והפוליטיקה הישנה", מאת יוסי ורטר, והפניות לשתי רשימות נוספות על אשל. בשער "ידיעות אחרונות" מתפרסם תצלום של נתן אשל מתחת לכותרת "המייל הוכיח: נתן אשל שיקר".

הידיעה המרכזית בכפולה השנייה של "ידיעות אחרונות" ("היי, זה נתקה") מוקדשת להודעת דואר אלקטרוני ששלח ראש הסגל המודח של ראש ממשלת ישראל. מורן אזולאי, יובל קרני וטובה צימוקי מדווחים כי אשל ביקש לברר עם היועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה אם התחייבותו שלא לעבוד בשירות המדינה מונעת ממנו לעמוד בראש צוות המו"מ להקמת הקואליציה. כזכור, אשל קיבל על עצמו התחייבות זו במסגרת הסדר טיעון, כשהודה שפגע בעובדת הכפופה לו, פלש לצנעת הפרט שלה, נכנס למחשב שלה בלא אישורה וצילם אותה "צילומים לא מקובלים".

במקום לשלוח את המייל רק ליועצת המשפטית, אשל שלח אותו בטעות גם לשלי יחימוביץ', שפירסמה אותו אתמול במטרה להפריך את ההכחשות של אשל כאילו אינו מעורב במשא-ומתן. "נתן השקרן", מכנה אותו סימה קדמון ב"ידיעות אחרונות". "שלימזל מן ההפטרה, או מן העיירה", מכנה אותו ורטר ב"הארץ", וברק רביד מוסיף: "מעבר להיותו של האי-מייל שהגיע אל שלי יחימוביץ' 'אקדח מעשן' למעורבותו של אשל במו"מ הקואליציוני, הוא מעיד עד כמה נותר אשל מעורב בנעשה בלשכת ראש הממשלה".

"ישראל היום", עיתון הבית של נתניהו ולשכתו, מפרסם ידיעה קצרה מאת מתי טוכפלד בראש עמ' 9 תחת הכותרת "טעות קטנה בכתובת". בכותרת המשנה מודגשת תשובת היועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה ("אין מגבלות מחוץ לשירות המדינה").

"מעריב", שנרכש לאחרונה על-ידי שלמה בן-צבי, משרת עוד יותר את טובתו של אשל. ידיעה קצרצרה מאת אריק בנדר מתפרסמת בתחתית עמ' 7, בלא הפניה מהשער. ב"מקור ראשון", העיתון הנוסף בבעלות ובעריכת בן-צבי, הסיפור כלל אינו מוזכר.

"כנראה שראש הממשלה ורעייתו לא מצליחים להתנתק מהאיש ומהשירותים שהוא סיפק להם", כותבת קדמון ב"ידיעות אחרונות". "ואם זה לא מתאפשר דרך הדלת, אז דרך החלון, ואם לא מעל השולחן, אז מתחתיו".

"העובדה שנתניהו ייעד את אשל, שעזב את השירות הציבורי בקלון, לשמש מנהל צוות המו"מ הקואליציוני או למצער חבר בכיר בו", מוסיף ורטר ב"הארץ", "מוכיחה כי ראש הממשלה לא הפנים עדיין את הלקח העיקרי ממערכת הבחירות, שאם ננסח אותו בשתי מלים הן יהיו: 'פוליטיקה חדשה'".

"אי-אפשר להתעלם מסימנים מעודדים", כותבת צפי סער במוסף "גלריה" של "הארץ". "כוונתו של בנימין נתניהו לשתף במשא-ומתן הקואליציוני את נתן אשל – שסולק מתפקיד ראש הסגל בלשכת ראש הממשלה ומהשירות הציבורי לאחר שימוע שבו הודה כי הטריד עובדת – סוכלה ככל הנראה. [...] זה זמן לא מועט יש גם פעילות המוחות על מעורבותו של חיים רמון, שהורשע בעבירת מין, בחיים הפוליטיים, דרך מפלגת התנועה של ציפי לבני. השאלה למה מחאה זו אינה מכה גלים – האם מפני שרמון פועל מאחורי הקלעים באופן יחסי או משום שהוא מקושר ורב כוח? – עוד זקוקה לבירור".

אכן, בעוד ש"ידיעות אחרונות" תוקף במרץ את כוונת נתניהו להעניק לאשל את הזכות לנהל עבורו את המשא-ומתן הקואליציוני, העיתון שמר על דממה בנוגע לתרומתו של רמון למפלגתה של לבני. לא זו אף זו, בעידן הפוליטיקה החדשה, שאינה מאפשרת לאשל לחזור לזירה הציבורית בלי להיתקל במחאה קולנית, נמצא ב"ידיעות אחרונות" מקום לראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, שהורשע בעבירת הפרת אמונים, להביע את דעתו ביחס לגילויי הגזענות של אוהדי קבוצת הכדורגל בית"ר ירושלים.

בשער "ידיעות אחרונות", צמוד לתצלומו של נתן אשל, מתפרסם תצלום של אולמרט לצד הכותרת "לא אלך למשחקי בית"ר". המעיינים בשער מוזמנים לקרוא "טור נוקב" מאת ראש הממשלה לשעבר במדור הדעות של העיתון.

"גילויי הגזענות הם שפלות שאין הדעת יכולה לסבול אותה", כותב אולמרט. "[...] למעלה מ-40 שנה שאני מלווה את הקבוצה הזו באהבה והתרגשות [...] אף פעם זה לא היה חלק מסדר היום הפוליטי שלי, וגם דברים אלה אינם חלק מאיזו חובה ציבורית שמוטלת עלי. פשוט נמאס לי להיות מזוהה עם גסות הרוח החשוכה של אנשים אלה שאינם, שלא היו ושלא יהיו שייכים למה שבית"ר צריכה לסמל בספורט ובחברה בישראל".

על אולמרט לא מוטלת חובה ציבורית להטיף מוסר לאוהדי בית"ר. על "ידיעות אחרונות" לא מוטלת חובה ציבורית להימנע מלפרסם מאמרי דעה של ראש ממשלה שהורשע בהפרת אמון הציבור. הכל נעשה בהתנדבות.

מהנעשה באיראן

"הבית-הלבן: לא מאמינים לדיווחים על הפיצוץ באתר העשרת האורניום האיראני בפורדו", מכריזה כותרת בשער "מעריב". זהו גם המסר המרכזי שעולה מכותרת ידיעה המתפרסמת בראש עמ' 4 בעיתון, אף כי מחבר הידיעה, שי אילן, מציין בפתחה כי על-פי ה"סאנדיי טיימס", גורמי מודיעין בישראל מעריכים כי אכן אירע פיצוץ באתר. גם "ישראל היום" מפרסם ידיעה תחת הכותרת "ארה"ב: הדיווח על פיצוץ בפורדו – לא אמין".

כזכור, שלשום הוביל "ידיעות אחרונות" את הפרסום בדבר הפיצוץ במתקן האיראני, תוך התעלמות מהעובדה כי האתר האמריקאי שפירסם לראשונה את המידע נחשב למקור חדשותי מפוקפק. הבוקר מצניע העיתון את עמדת האמריקאים.

"תעלומה מתחת לאדמה" היא הכותרת לידיעה מאת רונן ברגמן, המתפרסמת בעמ' 11 של העיתון. מי שיקרא את הידיעה של ברגמן במלואה ילמד על שלוש אפשרויות למה שהתרחש באיראן – תקלה, חבלה או ידיעה מפוברקת. "איננו מאמינים שהדיווח בנושא זה אמין", מצוטט בידיעה דובר הבית-הלבן, ג'יי קארני. אך בכותרת המשנה לידיעה נכתב: "האמריקאים טוענים: איננו יודעים דבר".

בשולי החדשות

"שר התעמולה הנאצי, הבן החורג והצאצאים שירשו מיליארדים" היא הכותרת לידיעה התופסת את כל הכפולה הפותחת של העיתון "גלובס". באתר האינטרנט הוחלט ללוות את הידיעה בתצלום של שחקן המגלם את אדולף היטלר בסרט הקולנוע "הנפילה", אף שניתן היה ללוותה בתצלום של היטלר עצמו, ואף שהידיעה עוסקת בכלל בגבלס ובני משפחתו. כיתוב התצלום באתר "גלובס" קורא: "היטלר מתעצבן / צלם: יו-טיוב". לפחות לא מיקמו לפני כותרת הידיעה את התיבה "צפו:".

חיים ביאור מדווח ב"דה-מרקר" כי ההסתדרות הודיעה שהיא ארגון יציג בכלל-ביטוח, ובכך שמה סוף לתקופה של 18 שנה שבמהלכה לא היו ועדי עובדים בענף. מיקי פלד מדווח על כך ב"כלכליסט". במוסף "גלובס על הבוקר", המצורף ל"מעריב", מתפרסם דיווח מאת רון שטיין ושי ניב על כוונה של ההסתדרות להודיע על היותה ארגון יציג בקבוצה. הדיווח הופיע במקור אמש, ב"גלובס".

ענייני תקשורת

"ישראל היום" מדווח בשערו ובכפולה הפותחת על הישגו בסקר TGI. "'ישראל היום' ממשיך להוביל כעיתון היומי הנקרא ביותר בישראל", מדווח "כתב 'ישראל היום'". מנכ"לית העיתון, ציפי קורן, מתעלמת גם הפעם מהעובדה כי "ישראל היום" הוא חינמון, ומצוטטת בידיעה כאומרת: "קהל קוראי העיתונים העדיף ובחר בנו. אנו מבקשים להודות לו על כך ומקווים כי ימשיך לקרוא וליהנות מהעיתון מדי יום [...] אנו גאים להיות הבחירה הראשונה של הציבור ושל קהל המפרסמים".

"אנו מתנצלים על האיור הגרוטסקי והפוגע", מצוטט רופרט מרדוק, הבעלים של "סאנדיי טיימס", בכותרת ידיעה המתפרסמת ב"ישראל היום" [שלמה צזנה, גדעון אלון ואלי לאון]. מרדוק התייחס בדבריו לקריקטורה שהציגה את ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, בונה חומה על גופותיהם של פלסטינים.

אלי ערמון-אזולאי מדווח במוסף "גלריה" של "הארץ" כי סדנת העבודה של דודו גבע שוחזרה במשכן לאמנות בעין-חרוד.

לפני שבועיים הודיע "מעריב" על העלאת מחיר גליון סוף-השבוע ל-15 שקל, במקום 13.5 שקל. הבוקר מצטרף "ידיעות אחרונות" למגמה ומודיע לקוראיו כי מחירו של גליון יום שישי יעלה. עם זאת, מחיר גליון "ידיעות אחרונות" בימי שישי יעלה בחצי שקל בלבד, ויעמוד על 14 שקל.