אף אחד לא זוכר מה בדיוק אמרה הילרי קלינטון ביולי שעבר בסנאט על העלות הבלתי נסבלת של השכלה אקדמית בארצות-הברית, אבל הנאום ההוא ממשיך לעורר גלים גם היום, כמעט שנה אחרי. והכל בגלל החולצה והמקטורן שלבשה, ובעיקר מה שביצבץ מתחתם: מחשוף. "זה היה מקפיץ לראות את ההודאה הקטנה במיניות ובנשיות מבצבצת בסביבה השמרנית של הקונגרס", כתבה רובין גיבהן, עורכת האופנה של ה"וושינגטון פוסט", על הופעתה של הסנטורית מניו-יורק.
גיבהן, שהופתעה למראה עור החזה שנחשף לרגע לעיני המצלמה, כתבה שכמעט עשור חלף מאז נראתה קלינטון בציבור בלבוש סקסי. אז, בימי הזוג קלינטון בבית הלבן, לבשה פעם אחת שמלה שחורה של דונה קארן, שחשפה את כתפיה. באירועים חגיגיים אחרים הקפידה להופיע מכוסה היטב, כמו גם בהשבעתו השנייה של בעלה, בינואר 1997, כשעטתה שמלה אלגנטית עם שרוולים ארוכים וצווארון ויקטוריאני מהוגן.
המחשוף של קלינטון, ועוד יותר מכך העיסוק בו מעל דפי ה"וושינגטון פוסט", חזרו להעסיק את אמריקה בחודש האחרון, ככל שהתקרב הרגע שבו נאלצה להרים ידיים בתום המסע המתיש למועמדות המפלגה הדמוקרטית. בשלל הניתוחים שליוו את סיום הקמפיין שבה ועלתה הטענה שקלינטון היתה קורבן ליחס סקסיסטי מצד כמה מיריביה, ולא פחות מכך - מצד אמצעי התקשורת.
וכך, קרוב לחצי מאה לאחר שהתנועה הפמיניסטית החדירה לתודעה הלאומית את עקרון השוויון בין המינים, שבה ארצות-הברית לעסוק בכל אותם סממנים שוביניסטיים וסקסיסטיים המסרבים להימחק. "גהצי לי את החולצה" היה שלט שהונף מול עיניה של המועמדת הדמוקרטית יותר מפעם אחת במהלך הפריימריז. פרשן טלוויזיה הסביר בשידור ששום גבר שפוי לא יצביע בעד אשה שמדברת אליו בטון שמזכיר את הפקודה "תוריד את הזבל". האם מישהו היה מעז להניף בפני ברק אובמה את השלט "צחצח לי את הנעליים"? שאלה הפרופסור לתקשורת אליזבט אוסוף מניו-המפשייר.
בנסיבות אלה לא פלא שכמה מוותיקות המאבק, ובהן גלוריה סטיינהם בת ה-74, שייסדה ב-1972 את המגזין הפמיניסטי "מיז", וג'יין פונדה, בת 70, שתיהן פעילות במרכז התקשורת לענייני נשים (Women's Media Center), פתחו בחודש שעבר בהחתמה על עצומה המוחה על סיקור סקסיסטי במערכת הבחירות.
בסרט וידיאו שהפיץ המרכז ביו-טיוב הציגו חברות הארגון מקבץ קטעים של שדרים ופרשנים, בעיקר בערוצי החדשות בכבלים, שלא רק השמיעו הערות סרות טעם על לבושה של קלינטון ועל המחשוף ההוא, אלא גם חזרו והציגו את המועמדת כאשה טרחנית, מאיימת ומעצבנת. הפרשן מייק ברניקל השווה את מבטה של קלינטון לזה של "אשתך הראשונה הנועצת בך את עיניה בכניסה לבית-המשפט למשפחה, בדרך לגט". היו גם כאלה שירדו מתחת לחגורה. השדר טאקר קרלסון אמר שבכל פעם שהוא רואה את קלינטון עולה לשידור, הוא מצמיד את רגליו זו לזו, אולי כרמז לחרדת סירוס. ופרשן אחר סיכם: "אף אחד אינו רוצה שבבחירות הללו המונולוגים מהווגינה [כשמה של ההצגה שרצה בברודוויי וגם אצלנו] יהפכו לדיאלוג".
כותרת הקמפיין, המכוון בעיקר נגד הרשתות פוקס, CNN ו-MSNBC, היא "סקסיזם אולי מוכר, אבל אנחנו איננו קונות".
העצומה תובעת מאמצעי התקשורת לחדול להתייחס אל נשים כאל בדיחה, להימנע משימוש בלשון מגדרית מובהקת כביזוי או כביקורת, ולהבטיח שקולן של הנשים יישמע בשיח הפוליטי. אגב, בקטע הווידיאו מופיעה לפחות שדרנית אחת שהצטרפה לחבורת הגברים. "אם את נראית כמו בת 92", הצליפה השדרנית הצעירה למראה תצלום של של קלינטון מותשת למראה, "זה לא אומר שיש לך ניסיון".
אחוות הגברים השוביניסטים
עוד קודם לכן, לפני חודשים אחדים, פתח "הארגון הלאומי של נשים" בהחתמה על עצומה נגד ריח הסקסיזם הנודף מאולפני הטלוויזיה. נשיאת הארגון, קים גנדי, הביעה את דאגתה מארבעה היבטים של הסיקור בכל הנוגע לקלינטון.
ראשית, התקשורת שופטת אותה על-פי קנה-מידה מגדרי, השונה מזה שמופעל כלפי גברים. אותה בוחנים בדקדקנות על-פי לבושה, קולה, צחוקה – מדדים שאין מפעילים לגבי מועמד גבר. וכמו תמיד, הגבר מתואר כחזק ונמרץ, ואילו אשה המתנהגת בדרך דומה איננה אלא קרה וקשוחה. הגבר המועמד יודע כיצד לנהל את העניינים בצורה מתוחכמת, ואילו האשה היא מניפולטיבית. הוא בקי בפרטים, היא חטטנית.
שנית, החברה והתקשורת טרם הסתגלו לאשה שאפתנית, וכמעט כל מהלך שלה בקמפיין לווה בהערות עוקצניות נוסח "מוכנה לעשות הכל ולומר הכל כדי לנצח".
שלישית, לא פעם נשמעה הטענה כי קלינטון זכתה למעמדה כמועמדת מובילה, וכך אולי גם נבחרה לסנט, אך ורק משום היא אשתו של ביל ולא בשל כישוריה. השדר כריס מתיוס ביטא זאת בצורה בוטה במיוחד כשהסביר שהיא סנטורית ומועמדת לנשיאות אך ורק משום שבעלה "התעסק עם כל מיני נשים", אולי כרמז לכך שנשים הצביעו בעדה מתוך רחמים על מצבה כאשה נבגדת. על הקשר המשפחתי כתבה קים גנדי: "אינני זוכרת שאנשים טענו כי ג'ורג' בוש הבן הגיע לאן שהגיע רק כי אבא שלו היה נשיא".
רביעית, אם שום דבר אחר אינו עובד, תמיד אפשר לגמד את הבוחרות. לטעון שבניגוד לגברים הן מצביעות מתוך רגש, על בסיס הזדהות מגדרית עם מועמדת אשה, ובלי לבחון לעומק את הנושאים והעמדות שלה.
הטענות הללו נגד הסיקור התקשורתי הסקסיסטי, מלוות את הקמפיין כבר חודשים רבים, אבל לרוב לא חרגו מחוגים של ארגוני נשים. רק בסוף השבוע שעבר החל דיון בכך גם באמצעי תקשורת ארציים מרכזיים. הראשונה שהעלתה את הנושא על סדר היום היתה קייטי קוריק, מגישת חדשות הערב ברשת CBS, שאמרה בשידור בשבוע שעבר: "אולי לא תאהבו את זה, אבל אחד הלקחים העיקריים מן הקמפיין הזה הוא שהסקסיזם נמשך ומתקבל בחיים האמריקאיים, במיוחד באמצעי התקשורת". אילו היה על ברק אובמה להתמודד עם הערות געזניות בהיקף כזה שאליו נחשפה קלינטון להתבטאויות סקסיסטיות, אמרה קוריק, "זו לא היתה הערת שוליים, אלא כותרת ראשית".
את הלקח הזה, הוסיפה קוריק, צריכה ללמוד לא רק קלינטון, אלא כל מי שחצו את הקווים בהתבטאויותיהם, וגם כל הגברים והנשים שהניחו להם לחמוק. קוריק, בת 51, היא האשה הראשונה בהיסטוריה של רשתות השידור בארצות-הברית שהיתה למגישה יחידה של מהדורת חדשות הערב. היא החלה לשדר לפני שנתיים תמורת שכר שנתי של 15 מיליון דולר, אבל על רקע צניחת רייטינג מעריכים שהיא תיאלץ לעזוב את מושב המגישה בינואר 2009.
דבריה של קוריק הביאו את הנושא גם אל עמודי ה"ניו-יורק טיימס". שתי כתבות העיתון, ג'ולי בוסמן וקתרין סיליי, גילו כי רוב אנשי התקשורת אינם מתייחסים להאשמות ברצינות וטוענים כי מטה הבחירות של קלינטון מנסה עכשיו לתלות את הכישלון בכמה הערות מקריות שהיה להם צליל סקסיסטי. הכתבות הביאו אף הן מקבץ של התבטאויות, כמו זו של איש הרדיו הציבורי קן רודין, שאמר ב-CNN שהגברת קלינטון מזכירה לו את גיבורת הסרט "חיזור גורלי", גלן קלוז, כמי שתשוב ותחזור ואיש לא יוכל לעצור אותה. לאחר השידור התנצל רודין.
נעשו כמה שגיאות שתוקנו מיד, הודה פיל גריפין, סגן נשיא NBC, אבל בסך-הכל הסיקור שלנו היה הוגן וקלינטון מנצלת את הטענות כדי לגייס את אהדתן של ציבור הנשים. גם עיתונאים אחרים הביעו עמדה דומה, שאין להגזים במשקל ההתבטאויות הסקסיסטיות.
קנדי קראולי, כתבת CNN המסקרת את הקמפיין, אמרה ל"ניו-יורק טיימס" כי לא נתקלה כמעט בביטויים סקסיסטיים במהלך מערכת הבחירות, אבל שמעה כאלה בפרשנויות. קשה לדעת, אמרה, "אם ההתקפות האלה באו משום שהיא אשה, או מפני שמדובר באשה המסוימת הזו, או כי במשך זמן רב היא היתה המועמדת המובילה".
אבל גם עכשיו, כשקלינטון כבר אינה מובילה לשום מקום, חבורת הגברים השוביניסטים שמול המצלמה מתעקשת להמשיך. היעד עכשיו היא, איך לא, רעייתו של המנצח בפריימריז. ברשת פוקס כבר הוצגה דמותה של מישל אובמה תחת הכותרת "בייבי מאמא של אובמה" במה שהצטייר כשילוב מכוער של סקסיזם והערה על רקע גזעי מובהק. זה לא רק פוגע אלא גם לא מדויק, כתב בעל הטור מייקל קלדרונה באתר פוליטיקו, שכן על-פי "המילון האורבני" ללשון הדיבור של האפריקאים-אמריקאים, "בייבי מאמא" היא אשה שילדה ילדים ללא נישואים ואין לה קשר עם אביהם. "זו היתה טעות בשיקול דעת של המפיק", התנצל בחצי פה אחד מבכירי הרשת. אבל מי שמכיר את לשונם המתגלגלת של כמה מן הפרשנים והשדרים יודע שהמלה האחרונה על מישל אובמה טרם נאמרה.