צילום: באו באו
שלושה אירועים תקשורתיים בולטים התרחשו במהלך התקופה שבין שני האשפוזים של ראש הממשלה, אריאל שרון. שניים מהם שנויים במחלוקת גם היום.
בליל 18 בדצמבר, ליל האשפוז הראשון של שרון בבית־החולים הדסה עין־כרם, נשלחו הודעות ביפר לעיתונאים מטעם בית־החולים. בלשכת ראש הממשלה לא מסתירים את מעורבותם בניסוח ההודעות. "הראו לנו אותן, ושינינו משהו קטן ולא משמעותי באחת ההודעות", משחזר יועץ התקשורת של ראש הממשלה, אסי שריב. "הקראתי את ההודעות לאחד הבנים. היה לי ברור שהם צריכים לאשר אותן", מספר ישראל מימון, מזכיר הממשלה, שהגיע ראשון לבית־החולים. למחרת התקיימה בבית־החולים מסיבת עיתונאים של רופאי שרון. "לפני מסיבת העיתונאים הציגו הרופאים לראש הממשלה ובניו את ממצאי הבדיקות ותוצאות ההתייעצות של הרופאים, גם אנחנו נכחנו שם. אחר־כך ישבנו עם הרופאים והם הסבירו לנו מה הם הולכים לומר. הועלו שאלות שייתכן שיישאלו ורון קרומר (מנהל קשרי חוץ בהדסה), אסי (שריב) ואני הסברנו להם כיצד להציג את הדברים בשפה של מי שאינם רופאים", מספר מימון.
בתדרוך העיתונאים הוצג האירוע שעבר שרון כאירוע מוחי קל, ונמסר כי עליו לעבור צנתור לתיקון מום מולד בלבו, שגרם לאוטם כלי דם במוח. באותו שלב היו אנשי הלשכה מעורבים בדברור ההיבטים הרפואיים של מחלת שרון, גם אם לעתים זה היה רק בהשגחה שנבעה מעצם נוכחותם במקום.
מסיבת העיתונאים שנערכה בהדסה היתה נדבך נוסף בבניית האירוע הבריאותי כחד־פעמי ובעל משמעות מוגבלת, במיוחד לאחר שכותרות העיתונים באותו בוקר בישרו ששרון עצמו כבר הספיק במהלך הלילה להתלוצץ בטלפון עם כתבים מדיניים ולהכריז, "אנחנו ממשיכים קדימה". "אני יודע שהשיחות הללו היו בניגוד להמלצת רופאיו בהדסה", אומר רן רזניק, כתב הבריאות של ה"ארץ" שאחראי למהומה שהתחוללה כתוצאה מחשיפת המידע הרפואי על מצבו של שרון. שחרורו המהיר של ראש הממשלה מבית־החולים עוד יידון, מן הסתם, בעתיד, אך העובדה היא כי יום וחצי לאחר שאושפז יצא שרון מבית־החולים והורה לאנשיו לחשוף לפני התקשורת – והציבור – את תיקו הרפואי.
מאותו רגע החלה שרשרת אירועים מעוררת שאלות. ליום שני, כשבוע לאחר שחרורו, נקבע תדרוך עיתונאים בלשכת ראש הממשלה, שבו אמור היה להיחשף התיק הרפואי, אך פרסום גדול ב"ידיעות אחרונות", שקדם לו, הפתיע את רוב הנוגעים בדבר. הפרשנים הפוליטיים נחום ברנע ושמעון שיפר פרסמו ראיון עם רופאיו האישיים של ראש הממשלה, פרופ' בוליסלב גולדמן וד"ר שלמה שגב, וחשפו ממצאים של בדיקות דם שעבר בנובמבר. כותרת העיתון סיפרה כי בידי העיתון תיקו הרפואי של ראש הממשלה, ומסקנת הכתבה היתה כי על־פי הנתונים שהוצגו – שרון בריא. לא רק עיתונים מתחרים הופתעו; גם בלשכת ראש הממשלה לא היו מוכנים לכך. "לשכת ראש הממשלה לא היתה קשורה לפרסום הזה. מבחינתנו זו היתה תקלה, הרי סיכמנו על מתכונת מסוימת יחד עם העיתונאים. הם (הרופאים שהתראיינו; נ"ק) קיבלו הנחיה ממקורב של ראש הממשלה, אך גם הוא ודאי לא ציפה שזה ייצא כפי שזה יצא; הרי נחשף שם הרבה פחות ממה שהתכוונו לחשוף בתדרוך העיתונאים", אומר אסי שריב, יועץ התקשורת של ראש הממשלה. "ראש הממשלה עצמו לא כל־כך אהב את הדרך שזה יצא – באופן בלעדי, לעיתון אחד", אומר גורם אחר בלשכה. "הרי גם הוא ידע שבדוברות מתכננים תדרוך לכלל העיתונאים".
לשמעון שיפר מ"ידיעות אחרונות", לעומת זאת, אין ספק כי שרון אישר לרופאים להתראיין אצלו ואצל עמיתו. "הם לא היו יושבים איתנו בלי אישור; שלוחיו של אדם כמותו".
הכתבים המדיניים של כלי התקשורת האחרים נפגעו מהפרסום ב"ידיעות אחרונות" ואחד מהם מספר כיצד התנצלו בפניו ראש הממשלה וגם חברו הקרוב ראובן אדלר. עם זאת, הוא ממשיך, "התרגיל הצליח: הם קיבלו כותרת ראשית בעיתון של יום שישי שמודיעה שראש הממשלה בריא, וזאת בעזרת חומרים לא רלבנטיים כמו בדיקת דם שנערכה כמה שבועות קודם. הרי לא היה שם התיק כולו". התרגיל היה באמת מוצלח. "אם היו מציעים לי לחשוף דבר כזה באופן בלעדי, הרי גם אני הייתי כותב אותו הדבר: שני הרופאים של ראש הממשלה נותנים לך ראיון וחושפים בפניך בדיקות; מי יגיד לזה לא?", אומר בכנות פרשן מדיני בכיר.
הפרסום האמור רוקן מעט מתוכן את תדריך העיתונאים, שאמור היה להתקיים שלושה ימים לאחר מכן ולהוות ציון־דרך בשיתוף הציבור במידע על מצבו הרפואי של ראש הממשלה, שכן הרופאים אמורים היו להציג בו את תיקו הרפואי במלואו. אך המעמד הוליד ביקורת: מראש נמסר לעיתונאים שאסור יהיה לצלם או להקליט את דברי הרופאים. "זה היה תדרוך, ולא מסיבת עיתונאים. רצינו לעשות משהו קטן כיוון שהדוברים אינם רגילים להופיע מול עיתונאים", מסביר אסי שריב. לתדרוך הוזמנו כתבים מדיניים בלבד, וחוץ מ"מעריב", שהתעקש לשלוח אליו את כתבת הבריאות הילה אלרואי דה־בר, צייתו שאר המערכות להוראה.
"זה לא בא כל־כך בקלות, אך אני מעריכה שאיפה שהיו מתעקשים, היה ניתן האישור לשלוח כתב בריאות במקום כתב מדיני", אומרת דה־בר. "אני לא מכיר את כתבי הבריאות ובכל נושא שקשור לאשפוז היו איתי בקשר רק הכתבים המדיניים", מסביר שריב את ההחלטה. "מעבר לכך, לא היה כתב בריאות שביקש להגיע וסירבנו לבקשתו". את מספר הכתבים המצומצם ממילא שהגעתם לתדרוך אושרה הוא מסביר בכך שבין הלשכה לכתבים היתה הסכמה לערוך תדרוך אינטימי בלשכת ראש הממשלה. מה שבסופו של דבר שינה את התוכניות היה ההתנגדות של רופאי הדסה להופיע לפני הכתבים במשרד ראש הממשלה, כדי שהמעמד לא ייראה כתדרוך מטעם. בקשה שבדיעבד גרמה לאנשי לשכת שרון לשחרר אנחת רווחה ארוכה. כתוצאה מכך הועתק המעמד לבית־אגרון.
הרושם שהתקבל מתדרוך העיתונאים היה שראש הממשלה הוא אדם בריא. "פרופ' בן־חור דיבר על הכתמים שיש לראש הממשלה במוח, ואנחנו לא הבנו שזה משהו מהותי. העברנו את כל מה שכתבנו לכתבי בריאות ולרופאים אך גם הם לא עלו על זה", מעיד שמעון שיפר. מה שלא עלו עליו הכתבים התפרסם לאחר אשפוזו השני של ראש הממשלה ב"הארץ". הכתב רן רזניק חשף את קיומה של מחלת כלי דם במוח – עמילואיד אנגיופתי. "כבר אחרי האשפוז הראשון היתה בידי הרופאים אבחנה משוערת, כמעט מוחלטת, על קיומה של המחלה. רופאיו התייחסו לקיומה כעובדה בעת קבלת ההחלטות על המשך הטיפול", אומר רזניק.
הכתם שנתגלה בבדיקת ה־MRI הוזכר בתדרוך העיתונאים, אך כל הכתבים שנכחו שם ורואיינו לכתבה זו אומרים שמשמעותו הובלעה. "אחד הכתבים שאל אם נראו סימנים לאירועים קודמים במוח, והוסבר לו שבבדיקה נראו כתמים שמשמעותם לא ידועה", מספר אלוף בן, הכתב המדיני של "הארץ" שנכח בתדרוך. "קיבלנו תחושה שאם אתה בן 78 ולא עברת שבץ מוחי, רוב הסיכויים שאינך בריא", אומרת בציניות הילה אלרואי דה־בר מ"מעריב".
ימים אחדים לאחר החשיפה בדבר מחלת כלי הדם, היכה רזניק פעם נוספת. כותרת ב"הארץ" סיפרה כי לשרון בעיות נוספות בלבו – חמורות בהרבה ממה שפורט בתדרוך העיתונאים. על טענת הראשוניות של "הארץ" חולקים ב"מעריב", שם כתבו דברים דומים מיד לאחר תדרוך העיתונאים. כך או כך, ישנה תמימות דעים גורפת כמעט בין הכתבים שנכחו בתדרוך: הם כועסים על רופאי הדסה שהסתירו מידע ולא הסבירו את משמעות הממצאים שמסרו. "פרופ' בן־חור אמר לנו שהוא לא פוליטיקאי, שאיש לא הנחה אותו מה לומר ושבכוונתו להציג בפנינו הכל, לאחר שהתעקש וקיבל לכך אישור מראש הממשלה – אבל אני לא מרגישה שנאמר כל מה שמצופה שייאמר כשמבטיחים לחשוף תיק רפואי", אומרת דה־בר. "לומר שיש כתמים שלא יודעים מה משמעותם כאשר ידוע מה הם, זה לשקר לי", זועם אלוף בן. "זה נראה כאילו רופאי הדסה קראו את הראיון עם רופאי שרון ב"ידיעות אחרונות", קראו שהוא בריא – הבינו את 'רוח המפקד' והחליט לפעול על פיה", הוא מוסיף. "אם רוצים לומר את האמת צריך להסביר את המשמעויות של הדברים. אמרו דברים אך לא הסבירו את משמעותם וחומרתם, וזה חמור לא פחות מלא לומר כלל", מוסיף רן רזניק.
בהדסה טענו לאחר הפרסום בדבר מחלת כלי הדם, כי הדברים נאמרו בתדרוך העיתונאים. מדוע, אם כן, לא הוסברה משמעותם ומדוע הם הוצגו בצורה מעורפלת? הכתב המדיני של ערוץ 10, צ'יקו מנשה, חשף זמן קצר לאחר הפרסום ב"הארץ" כי "מקורב לשרון הודה שנמנעו מלפרסם את דבר המחלה כיוון שהיא קשורה לאלצהיימר, ובתקופת בחירות מי רוצה שיטענו שלראש הממשלה יש אלצהיימר".
אסי שריב מכחיש: "אני לא מאמין שיש מקורב שידע על המחלה וגרם להסתרתה. אני לא ידעתי על כך ולדעתי גם ראש הממשלה לא ידע על כך. לא סביר שאם הוא ידע – אנחנו לא נדע. נכחתי בחדר כשאמרו לו שעליו לעבור צנתור ודבר המחלה (בכלי הדם במוח) לא הוזכר. גם הצנתור עצמו הוצג על־ידי הדסה כדבר לא מסובך. ראש הממשלה דיבר איתנו הרבה על הזריקות שקיבל ומעולם לא הזכיר את המחלה או איזושהי סכנה שיש בשימוש בזריקות. אני יודע שגם עמרי שרון לא ידע על מה שהיה כתוב ב'הארץ'".
מקורבו של ראש הממשלה ראובן אדלר אומר גם הוא שכל מה שכתב רן רזניק היה חדש עבורו. "לא היתה כוונה להסתיר אלא היתה כוונה לחשוף", אומר אדלר. "ראש הממשלה הסכים לחשוף את תיקו הרפואי על בסיס הידיעה שהכל בסדר", אומר מקורב של שרון. יועץ התקשורת שריב, מזכיר הממשלה מימון ואדלר מכחישים בתוקף כל ניסיון לטעון כאילו תדרכו מישהו מהרופאים שעמדו להופיע בתדרוך העיתונאים או שוחחו איתם על נוסח הדברים שיימסרו בו.
את תדרוך העיתונאים ניהל רופאו האישי של ראש הממשלה, פרופ' בוליסלב גולדמן. הוא סירב לענות על שאלות לכתבה זו, וכמוהו גם ד"ר שלמה שגב. "חלוקת התפקידים סוכמה בין הרופאים. אני רק דאגתי לחדר– לא השתתפתי, לא תדרכתי ולא התערבתי. ישבתי בקהל כמו כל העיתונאים לאחר שבלשכה נכווינו מהפרסום ביום שישי", אומר שריב, ומציין שגם הוא לא הבין את משמעות הדברים שנאמרו בתדריך. "מבחינתנו התדרוך גרם נזק, כי פרופ' בן־חור אמר שבערב האשפוז הראשון ראש הממשלה לא היה כשיר לתפקד, ואלה היו הכותרות למחרת. כל דבר אחר שהיה נאמר שם – אפילו אלצהיימר – היה עובר חלק", אומר שריב.
מרבית העיתונאים שרואיינו לכתבה זו מאשימים את רופאי הדסה בהטעיית הציבור, במיוחד בשל התחייבותו של פרופ' בן־חור לומר הכל. "לדעתי, זה הגיוני שהודעות שייצאו יעברו אישור של המשפחה או הלשכה", מסביר צ'יקו מנשה, "כל עוד ההבטחה שניתן לנו גילוי נאות מתקיימת". "השאלה אם תדרכו אותם זניחה. הם אמרו שקיבלו אישור לדבר והם אינם עובדים אצל ראש הממשלה. הם היו צריכים לומר הכל", אומר אלוף בן. מקרה נוסף של חוסר דיוק בתדרוך עיתונאים מחזק את טענותיהם. מספרת הילה אלרואי דה־בר: "אחד הכתבים אמר שלא נראה לו הגיוני שראש הממשלה שוקל 118 ק"ג והוא נראה כאילו הוא שוקל יותר. ד"ר שגב הסתכל עליו ביהירות ואמר: 'הוא נשקל, וזה מה שהראה המשקל'. מאוחר יותר חשף אמנון דנקנר ב'מעריב' שיחה עם ד"ר שגב, שבה הודה הרופא כי לא ראה את תוצאות השקילה אלא נסמך על דברים שראש הממשלה אמר לו. ישבו ארבעה רופאים בכירים ואמרו לקבוצה שבה איש איננו רופא: 'הפסיקו עם השאלות, בסך־הכל מדובר באדם בריא'".
את הסיבות להתנהגות הרופאים ניתן רק לנחש. "ראינו שלא נוח לרופאים לחשוף פרטים רפואיים אישיים של חולה", משחזרת אלרואי דה־בר. תחושה כזו כשלעצמה יכולה לרכך את המידע בעת מסירתו. "אני חושב שאצל חלק מהרופאים הופעלה צנזורה עצמית: עצם ההתלבטות אם להשתמש במדללי הדם כתרופה (בשל מחלת כלי הדם שמגבירה את הסיכון בשימוש בהם) יכולה להפעיל צנזורה כזו", מוסיף רן רזניק, "וייתכן שחלקם הבינו את המשחק הפוליטי והחליטו לא לחשוף הכל". ואולי ההסבר להטעיית העיתונות הוא בטעות באבחון מצבו של שרון שעשו הרופאים.
נורית קנטי היא עיתונאית ומגישה תוכנית בתחנת "כל השלום"
הדסה: לא הסתרנו דבר
לעומת אנשיו של ראש הממשלה שהתראיינו לכתבה ברוחב לב, מי בשמו ומי בעילום שם, נשלחה מהדסה תשובה לאקונית יחסית לרשימת שאלות ארוכה ששוגרה לדוברת, לאחר שהרופאים המוזכרים סירבו להתראיין: "לאורך כל תקופת אשפוזו של ראש הממשלה, אריאל שרון, הדסה מקפידה למסור מידע מוסמך, מהימן ועובדתי על מצבו. כל הפרסומים הלא רשמיים שהופיעו בכל כלי התקשורת קשורים לפרשנויות לא מוסמכות ואין לנו עניין להתייחס אליהם. רופאי הדסה לא הסתירו דבר וכל המידע שנמסר לאורך כל הדרך היה ביוזמת הדסה, ללא לחץ או השפעה חיצוניים כלשהם".
גיליון 61, מרץ 2006