"תקשיבו לנתונים האלה, האוזניים יעמדו לכם", מזהיר עפר שלח את הצופים, ועל המסך מתגלגלת ערימה של סטטיסטיקות. זר לא יבין זאת, אבל חובבי הכדורסל מרוויחים זה שבע שנים את תוכנית האולפן הכי טובה על המסך, "חמישיות" בערוץ הספורט. השבוע היא פתחה עונה חדש עם הרכב מבטיח: שלח המנחה, צביקה שרף ושימי ריגר. שעה טלוויזיונית מרתקת וקצבית.
אין כאן החפיפניקיות של "חדשות הספורט", ההתלהמות של "יציע העיתונות" או הזחיחות של אולפן ליגת האלופות. ב"חמישיות" לא מחפשים שואו בכוח. לא תשמעו אצלם חרפות וגידופים. יש כאן פאנל טוב שמזוהה עם הענף, אוהב אותו ואכפת לו ממנו. השבוע דנו שם בין היתר במעמד המאמן, בדרכים לקידום השחקן הישראלי, מדוע מכבי תל-אביב הפסידה בפתיחת היורוליג ועד מתי תשבות ליגת ה-NBA.
שלח הוא מאושיות ערוץ הספורט, כמעט 20 שנה. יש שרואים בו חפרן לא קטן, אבל האינטליגנציה והבקיאות שלו מרימות את התוכנית רמה אחת מעל היתר. כשהוא מסביר בדרכו הרהוטה מדוע האמריקאים של מכבי עמדו רק פעמיים על הקו מול מילאנו, האוטוריטה הכי מקצועית בפאנל, צביקה שרף, מהנהן בהסכמה מהולה בהערכה.
ריגר, פרשן ה-NBA הנצחי של ערוץ הספורט, הוא חד, תקיף, עם עברית מאונגלזת וצחוק רועם ומתגלגל, שבזכותם קיבל החל מהעונה חיקוי קורע ב"בובה של לילה". גם שרף, שהקריירה שלו נעה בין אימון קבוצות בכירות בארץ ובאירופה ובין פרשנות בתקשורת, הוא איש מקצוע עם אג'נדה מוכחת. שפת הגוף שלו עצבנית ומאיימת כשהוא משתתף בפאנלים של צעקות, אבל ב"חמישיות" הוא נראה נינוח ומרוצה מהמעמד: דיון מקצועי נטו ולא חילופי האשמות.
התוכנית כללה ראיון אולפן (השבוע עם מנכ"ל חולון, מוטי דניאל), כתבה מצולמת (על מכבי קריית-גת מהליגה הארצית), פינה אנקדוטית שבה בת-זוג וחבר של כדורסלן (השבוע מורן רוט) מנסים לנחש פכים קטנים מחייו, קטע של רכילות קלה ורגעים מיוחדים ממחזור השבוע, ולסיום סלב וזוגתו (המתעמל אלכס שטילוב) המנסים לקלוע לסל באולפן. אין רגע דל, והכל מתוקתק וארוז היטב גם בצד הגראפי. אפשר להצטער שאין תוכנית דומה לכדורגל, שתביא את הבשורה גם למגזר הפופולרי ביותר ותנהל דיונים ענייניים בלי להיגרר לפטפוטים צעקניים ולפיטורי מאמנים באולפן.
ובכל זאת, שני שינויים טכניים לרעה. העונה תשודר "חמישיות" מאוחר, ב-23:40, בימי שלישי בלילה במקום שני בערב, והיא חוזרת לערוץ 5 פלוס אחרי שבשנה שעברה שודרה בערוץ הספורט. כלומר, עלתה כיתה מבחינת חבילת התשלום. ערוץ 5 לא זכה למחרת אפילו לשידור חוזר אחד. מבחינה רגולטורית אין כאן חריגה, אבל התנשאות יש כאן, ובעיקר הפניית כתף קרה לערוץ הבסיס, שהיה פורץ הדרך לליגת הכדורסל בישראל.
גלעד שליט והמצקצקים
מעטים נמנעו מלגזור קופון על החגיגות לכבוד שחרורו של גלעד שליט. אבל יש כאלה שגם גזרו וגם ציקצקו, למשל צביקה נעים, עורך במדור הספורט של "ידיעות אחרונות". בטור שכתב בעיתונו ושהתפרסם גם ב-ynet התלונן נעים כי "הצורך הכמעט אוטומטי להקדיש שער לגלעד שליט מריח מפופוליזם שהוא אולי לגיטימי, אך נטול ערך ממשי". ספורט "ידיעות אחרונות" לא הקדיש שער לשליט, אבל לא נמנע מלהקדיש לאירוע הספורטיבי החשוב הזה תשומת לב רבה בעמודים הפנימיים.
האות לפסטיבל שליט במדורי הספורט החל עם הידיעה על שחרורו הצפוי, שבוע לפני שחזר. אתר ערוץ הספורט מרח כותרת ראשית שבו צוטט מאמן בית"ר ירושלים, יובל נעים, שחיווה את דעתו הבלתי רלבנטית ולפיה ההחלטה לשחרר את שליט "טובה". מאז נרשמו עוד עשרות טרמפיסטים מעולם הספורט שנתלו על עגלת שליט, כשהשיא היה ביום שחרורו.
ב-ynet, אתר הבית של צביקה נעים, היתה הכותרת הראשית ברוב שעות אותו יום ציטוט של המתעמל אלכס שטילוב, שהקדיש לשליט את המדליה שבה זכה באליפות העולם. לציטוט של שטילוב היה ערך חדשותי, מאחר שבדיוק באותו בוקר הוא נחת בנתב"ג עם המדליה – הישג שזכה יומיים קודם לכן לכותרת ראשית בכל גופי תקשורת הספורט. אלא שנעים התלונן דווקא על מה שאירע אחר-כך: איתי שכטר כבש בשבת האחרונה שער במדי קייזרסלאוטרן בגרמניה והקדיש אותו לשליט. שמעון מזרחי הזמין את החייל המשוחרר ואת משפחתו למשחק של מכבי תל-אביב. המחוות הללו זכו לאזכורים גם בספורט "ידיעות אחרונות", עיתון שלא יפספס את ההזדמנות להתפרנס מפסטיבל מעין זה. האם נעים השמיע את דעתו גם בפני עורכי המדור, והפציר בהם שלא לתת במה לאותם טרמפיסטים?
ועוד מלה על הטור של נעים, שהסתיים באנקדוטה שהיתה אמורה לעורר חיוך בקוראים, אך עוררה צרימה. "ומה שהכי נורא", כתב נעים, "דני קליין, שחייב מתישהו לנצח את מכבי תל-אביב, עוד עלול להביא את גלעד למלחה. עזבו את רמת הכדורסל ששליט ייאלץ לראות, אני מודאג מאגייאר שיקפוץ להעלות זכרונות מנסיון החילוץ". נעים רמז לפרשה מלפני כשנתיים, אז טען אגייאר שנפגש עם גלעד שליט בעזה, ובעקבות כך אושפז במוסד פסיכיאטרי. אגייאר הוא כיום הספונסר של הפועל ירושלים בכדורסל, שדני קליין הוא היו"ר שלה.
נעים עשה שימוש ציני באותו מקרה אומלל, וכך נמצא כמי שטובל ושרץ בידו – פעמיים. בפעם הראשונה כשהלין על פסטיבל סר טעם שהעיתון שלו היה אחד השותפים לו, ובפעם השנייה כשהעלה מחדש, סתם בשביל לשאת חן, טרגדיה אנושית נשכחת ובאותה הזדמנות הלבין את פניו של ספונסר שמתמודד עם בעיה נפשית קשה, בעט בקטנה ביו"ר הקבוצה שהוא מממן, בקבוצה כולה, ובמשתמע גם בגלעד שליט, שנגרף שלא בטובתו לבצה הריחנית של הספורט המקומי.
3 קטנות
כמה כמה? עד לפני עשר שנים כתבו בפתיח של סיקור המשחק את התוצאה. אל"ף-בי"ת של עיתונות. הנוהג השתנה כשלסיקור נלוותה מסגרת עם התוצאה וציוני השחקנים, או רשימת הקולעים. ובכל זאת, ב"ידיעות אחרונות" של יום שני לא היה לקוראים מושג איך הסתיימו משחקי הכדורסל בין גליל לירושלים ובין הבקעה לחולון. לשני המשחקים לא צורפה סטטיסטיקה עם התוצאה, הכתבים לא סיפרו עליה, ומי שנורא התעקש לדעת נאלץ לחבר את סך נקודות הקלעים שצוינו בסוף הסיקור. רשלנות מקצועית חמורה.
אפילו לא קונסולים. כל מדורי הספורט עוקבים באדיקות ראויה לציון אחרי הכדורגלנים הישראלים שמשחקים באירופה. הכדורסלנים, לעומתם, מסתפקים בכמה שורות עד התעלמות גורפת. כך למשל ynet, שביום ראשון לא דיווח על 22 הנקודות שקלע יותם הלפרין בניצחון סנט-פטרסבורג. אנשי ספורט וואלה, שהצטיידו העונה בקישור ל"השגרירים", כולם כמובן כדורגלנים, דיווחו על הלפרין באיחור אופנתי של כארבע שעות. ב"מעריב" וב"ישראל היום", שיצאו למחרת, לא נשארה שורה פנויה אחת לטובת הלפרין, גרין ואפיק נסים.
התעוררות. צל"ש לוואלה על שתי כתבות טובות ובלעדיות שהיכו גלים. פרסום דו"ח מקצועי של מאמן נבחרת הכדורסל מאליפות אירופה (מאת ורד כהן) ומשכורות עסקני ההתאחדות לכדורגל מול המאמנים (אורן קורנפלד). כל זה ללא חסדי לוגואים אדומים של "חשיפה" ו"פרסום ראשון". גם ב"ידיעות אחרונות" פירסמו תחקיר (מצרך נדיר במקומותינו) על פיתוי שחקני כדורגל אפריקאים לחתום בקבוצות בארץ, והחלום המתנפץ בפרצופם כשהם מופקרים לנפשם ונרדפים על-ידי משטרת ההגירה (אורי קופר).
התיקונים
שלושה ימים לפני משחקה של הפועל תל-אביב מול לבסקי סופיה, בערוץ הראשון כבר ידעו מה התוצאה.
לתגובות: yegerm9@walla.co.il