קשה לדעת מה כוללים מצעי המפלגות המתמודדות בבחירות הקרובות. באתרים של רוב המפלגות אין מצע מסודר, אלא לכל היותר רשימת הבטחות כללית. אלו מתייחסות בדרך כלל לענייני ביטחון וכלכלה. נושאים שוליים יותר, כגון חופש העיתונות, כמעט שאינם מוזכרים, אולם השנים האחרונות הוכיחו כי לחברי-הכנסת השפעה מכרעת על מידת חופש העיתונות במדינה. הצעת חוק להפרדת רשות השידור מהממשלה סוכלה, ומסתמנת מגמה להכפיף את הערוצים המסחריים לרגולטור חדש שיישלט אף הוא על-ידי הממשלה. הצעת חוק להגדלה משמעותית של הפיצוי על לשון הרע הועלתה, ומנגד נסיונות לשנות את החוקים המחייבים פרסומים בעיתונות הדפוס נבלמו.

יו"ר מרצ זהבה גלאון, יו"ר הבית-היהודי נפתלי בנט (במרכז) ויו"ר יש-עתיד יאיר לפיד, דצמבר 2012 (צילום: יוסי זליגר)

כדי לעמוד על השקפות המפלגות ביחס לנושאים אלה, שלחה מערכת "העין השביעית" למפלגות בולטות סדרת שאלות: "האם ראוי לתקן את חוק רשות השידור כך שהרשות תופרד מהממשלה ותהיה גוף עצמאי?"; "האם ראוי להבטיח שהגוף הרגולטורי שיאחד את הרשות השנייה ומועצת הכבלים לא יישלט על-ידי הממשלה?"; "האם ראוי לבטל את המימד הפלילי מלשון הרע בישראל?"; "האם יש להעלות את סכום הפיצוי על לשון הרע בלא הוכחת נזק?"; ו"האם יש להעביר את הפרסום המנדטורי, בחלקו הגדול, מהעיתונות המודפסת לאינטרנט בלבד, כפי שמבקש משרד האוצר?".

דוברי הליכוד-ביתנו, העבודה, הבית-היהודי, ש"ס, יש-עתיד, התנועה ומרצ קיבלו את השאלות לפני ארבעה שבועות. בתוך זמן קצר נמסר מדוברות התנועה בראשות ציפי לבני כך: "הרמנו מפלגה ותנועה בשבוע. על נושא התכנים ומצע נוכל לדבר רק בעוד כמה ימים... הכל ב'תנועה'...". עד היום לא הגיעו תשובות מתנועתה של לבני. מיתר המפלגות לא התקבלה כל תגובה, למעט מרצ. דוברות מפלגה זו העבירה בתוך כמה ימים תשובה מפורטת לשאלות שקיבלה.

"מרצ תומכת בשידור הציבורי, ורואה חשיבות בשידור ציבורי שיהיה משוחרר משליטה של טייקונים", נמסר מטעם זהבה גלאון, יו"ר מרצ, בתשובה לשאלה על רשות השידור. "דווקא בעת הזו, כשאנו עדים להשתלטות של הטייקונים על כלי תקשורת רבים, דבר המביא בהכרח לדרדור הרמה והימנעותם של אותם כלי תקשורת מעיסוק בנושאים שהם לכאורה 'כבדים' ו'משעממים', חשוב שיהיה כלי תקשורת אחד חזק שיהיה משוחרר מהלחצים הללו, וזאת בתנאי שלא יהיה נתון ללחצים פוליטיים גסים וקיצוניים.

"במשך שנים היה לרשות השידור דין משמעתי עצמאי שלה, אך היום הוכפף הדין ברשות לנציבות שירות המדינה, הכפופה אף היא למשרד ראש הממשלה. זה מצב מביש שבו יש התעמרות ממשית ושיטתית בעובדים וזימונים לחקירות משמעתיות נגד כל מי שהם 'טרבל-מייקר'ס' בעיני משרד ראש הממשלה. מרצ רואה חשיבות בבלימת הירידה של רשות השידור.

"השידור הציבורי הוא אינטרס כדי לממש דמוקרטיה, ומימונה של הרשות צריך להיות חלק אינטגרלי מתקציב הממשלה. אנו מאמינים כי נדרשים ביטול של מחלקת הגבייה ברשות השידור וקביעת סכום קבוע ואוניברסלי לתשלום, בלא כל קשר לקריטריונים לא רלבנטיים (מצב משפחתי, גובה הכנסת וכו'). אנו רואים באגרה מעין 'מס דמוקרטיה', כדי לאפשר שידור ציבורי בלתי תלוי. קביעת הסכום תיעשה לפי קריטריון נוקשה וקבוע, שלא ייקבע על-ידי גוף פוליטי, אלא על-ידי גוף מקצועי".

באשר לגורל חברות החדשות של הערוצים המסחריים, נמסר כי המפלגה בהחלט תומכת במניעת מצב שבו רגולטור מאוחד יישלט על-ידי הממשלה. "אנו מתנגדים למעבר מזכיונות לרשיונות", נמסר עוד בהקשר זה. "השידור הוא מכשיר דמוקרטי, ואסור שינוצל לרעה למטרות מסחריות, ולכן חשוב מאוד שיהיה פיקוח ציבורי. באמריקה, למשל, בכל שנה נדרשים לחדש את הרישיון שניתן לחברה, ולא כל עשר שנים כמו בישראל. כל תחנה נבדקת אם שירתה את הציבור, אם היתה מאוזנת ונתנה ביטוי למיעוטים. כך צריך להיות מונהג גם כאן.

"יש לבטל את המימד הפלילי מלשון הרע בארץ, ובוודאי שלא צריך להעלות את סכום הפיצוי", מסרה גלאון בהמשך תשובתה. "שני הללו מרתיעים את העיתונות החוקרת מלעשות את עבודתה נאמנה". ובאשר לפרסומים המנדטוריים, נמסר כי מרצ אינה תומכת בהעברת המודעות מעיתונות הדפוס לאינטרנט. "זו דרך שבאמצעותה המדינה יכולה לסבסד את התקשורת המודפסת, שנמצאת כרגע במשבר, ובכך להבטיח תקשורת איכותית, טובה ובלתי תלויה", נכתב.