רון קופמן ישוב כנראה במהלך חודש מרץ להופיע בערוץ הספורט ובתוכנית הרדיו ב-FM103. כך עולה מבקשה שהוגשה לבית-משפט השלום בתל-אביב לדחיית דיון בתיק שבו נתבע קופמן על-ידי חיים רמון.
בבקשה שהוגשה לשופטת ריבה ניב נכתב כי מאז שהותקף באוקטובר האחרון, מאושפז קופמן במוסד שיקומי ואינו רשאי לצאת ממנו אלא בסופי-שבוע. "מפאת הגנת פרטיותו של הנאשם לא ניתן למסור פרטים נוספים על מצבו הרפואי", נכתב בבקשה, שעליה חתומה עו"ד דפנה שמואלביץ'. הדיון היה אמור להתקיים ב-30 בדצמבר, וקופמן מבקש לדחות אותו לאפריל.
רון קופמן בערוץ הספורט (צילום מסך)
רמון הגיש נגד קופמן קובלנה פלילית לאחר שזה תקף אותו בתוכנית הרדיו, ביולי השנה, וטען כי המיליארדר מרטין שלאף עומד מאחוריו בעסקת הרכישה של הפועל תל-אביב.
בליל ה-11 באוקטובר הותקף קופמן ליד ביתו בגבעתיים ונפצע קל. המשטרה לא הצליחה עד כה לעצור חשוד במעשה, והמניע לתקיפה נותר עלום. מאז התקיפה חדל קופמן להופיע ולכתוב. הבקשה לדחיית הדיון חושפת למעשה לראשונה לאן נעלם זה חודשיים וחצי.
סוכנים סמויים
כשדודו דהאן כותב שבית"ר ירושלים היא הקבוצה הכי מאומנת בליגה, ועוד בהפרש עצום על פני האחרות, אני מתקשה להאמין לו. כשדודו דהאן חושב שהמאמן אלי כהן חזר רעב, נחוש ומוכן לטרוף את הליגה, הפרגון הזה נשמע חשוד. כשדודו דהאן משבח את הליגה הבלגית ומציג אותה כמודל עבור הכדורגלן הישראלי, משהו אומר לי שזה לא נאמר סתם כך.
דודו דהאן הוא סוכן שחקני כדורגל מצליח ומקושר, שביום חורפי בהיר לפני כחודש קיבל טור בספורט "מעריב". לא סתם טור – עמוד שלם. לא סתם עמוד – שער אחורי. ואפילו עם לוגו: "קואופרטיב דהאן". משחק המלים אינו מכסה על איזו התאגדות שיתופית למען הכלל. זה קואופרטיב של איש אחד, שעושה למען ביתו.
"קואופרטיב דהאן" ב"מעריב"
לדהאן יש שחקנים למכור, לדאוג להם לחוזה וכמובן לסדר לעצמו עמלה יפה. באדיבות "מעריב" הוא מוכר בשבועות האחרונים גם טקסטים שעוזרים לו לשווק את עצמו טוב יותר. לא ברור מדוע בחרו ב"מעריב" להעניק טור לסוכן שחקנים. האם משום שהתקנאו ב"ידיעות אחרונות", שמקצה מדי יום שישי במה מכובדת לסוכן השחקנים אבי נמני? האם זה מפני שדהאן עוזר להם עם פרסומים ראשונים של העברות שחקנים? הראש לא מפסיק לעבוד בניסיון לפצח את החידה.
לא כל קורא מבין מה עומד מאחורי ההמלצה של נמני להפועל תל-אביב לחזק את ההגנה במגן ימני ובקשר אחורי. האם זו דעתו הבלתי משוחדת, או שאולי זה משום שהציע שחקנים בתפקידים הללו לקבוצה וכעת הוא מפעיל עליהם לחץ באמצעות העיתון של המדינה? ולמה לעזאזל דהאן כותב שאסור להשאיר בידי ההתאחדות לכדורגל את ניהול טורניר היורו עד גיל 21 שייערך בארץ?
הכי פשוט לפצח את התעלומות דרך מנוע חיפוש. גיגלתי "דהאן" ו"ההתאחדות לכדורגל" והנה התוצאות: ביולי האחרון הועמד דהאן לדין בהתאחדות לכדורגל על הפרת קוד אתי של סוכני השחקנים. הוא ספג השעיה על תנאי לשנה ונקנס ב-10,000 שקל. כעת הוא כותב ב"מעריב": "להתאחדות הישראלית לכדורגל אין את האנשים ברמת הביצוע והחשיבה כדי להרים מיזם שכזה". נקמה או חוות דעת מקצועית?
מי שרוצה לקרוא את הגיגיהם של דהאן ונמני, שייקח בחשבון שלא מדובר בטורים תמימים. כדאי לקרוא כל משפט בחשדנות יתרה, ומומלץ להיות ליד מחשב כדי למצוא את ההקשרים הנכונים. בתוך שניות תיפרש מפת האינטרסים החבויה מאחורי הטקסטים של סוכני השחקנים, בחסות מדורי הספורט בעיתונים המובילים, הפורשים מלכודת פתאים בפני הקוראים.
הדרך לקיסריה
אחד ממעשי הרמאות הבולטים ביותר בתקשורת הספורט הוא טור הפרשנות שעליו חתום שלמה שרף והתפרסם ב"ישראל היום" ב-10 ביוני 2012. תחת שמו של הפרשן שורבטו כמה משפטים על המשחק בין גרמניה לפורטוגל בטורניר היורו, אלא שאז התברר כי בזמן המשחק נכח שרף בהופעה של שלמה ארצי. מי שחשף את הפרשה היה היחצן ברק רום בדף הפייסבוק שלו. שרף הושעה לכמה שבועות, אבל העיתון לא טרח להתנצל בפני קוראיו, חרף הבטחתו באחד מחמשת העקרונות שמנחים אותו "לבדוק עובדות, ואם טעינו נתקן".
העיתון לא התנצל, שרף כן, אבל גם את ההתנצלות שלו צריך לקחת בעירבון מוגבל. בראיון שפורסם לכבוד יום הולדתו ה-70 על פני שבעה עמודים במוסף השבת האחרון של "ישראל היום" (28.12.12), שאל אותו המראיין ערן נבון גם על טור הפרשנות המפוברק ההוא.
הראיון עם שרף ב"ישראל היום", 28.12.12
וכך צוטט שרף בראיון:
"תקשיב טוב, אני חלק מהמשחק ראיתי. ראיתי במכשיר הנייד".
נבון: תוך כדי ההופעה של שלמה ארצי?
שרף: "תוך כדי הופעה, גם ראיתי את זה במכשיר. זה לא היה כאילו שלגמרי לא ראיתי. חלק מהמשחק ראיתי בבית, וחלק באייפון. זה לא בסדר, אני קיבלתי את העונש שהוטל עלי בעיתון בכבוד, הודעתי שטעיתי, וזהו".
נבון: ובכל זאת, למה היית צריך להגיד שראית? למה פשוט לא להגיד מהתחלה, טעיתי?
שרף: "אבל אמרתי את זה. והאמת שגם ראיתי חלק מהמשחק. והצטערתי על כל המקרה הזה. תבין, לא ניסיתי פה לשקר".
שרף טוען כי ראה חלק מהמשחק בבית. האומנם? הנה שאלה בחשבון למתחילים: ההופעה של ארצי החלה ב-20:45, והמשחק החל שעה אחר-כך, ב-21:45. בהנחה ששרף ראה בביתו את הדקות הראשונות של המשחק, כמה זמן לקח לו להגיע מביתו בגן חיים לאמפי בקיסריה? ושאלה רצינית יותר: איך מתיישבים דבריו עם עדותו של ברק רום, שהיה שכנו של שרף בהופעה, כי הפרשן לא ראה דקה מהמשחק?
"לא ניסיתי פה לשקר", סיכם שרף את הפרשה באוזני המראיין, ועל כך ייאמר: לא ניסיתי, פשוט הצלחתי.
התיקונים
למה התכוון אתר ערוץ הספורט בניסוח המוזר שבן-שושן ייעדר עד "הודעה חדשה"? שנה, שנתיים, או עד שיבוא המשיח? התשובה: ייעדר עד ל"פרסום ראשון" של ערוץ הספורט, שדיווח כי מדובר בתקופה של חודשיים, על אף שהאתר הרשמי של בית"ר ירושלים הקדים אותו ב-39 דקות.
לתגובות: yegerm9@walla.co.il