כשאירוע ספורט מופקע מעמודי המדור הייעודי שלו, סימן שהוא גויס לרמה הלאומית. תוסיפו לו אבא מובטל, אמא עקרת בית ומשפחה שמתגוררת ברמלה, ותמצאו את עצמכם שוחים בבריכה צמיגית ודביקה מתוצרת "ידיעות אחרונות".
"מרמלה לפסגת הטניס העולמית", בישרה ביום שני כותרת בשער העיתון על ישי עוליאל בן ה-12. "העולם ברשת שלו", האירה פניה כותרת לאלה שדיפדפו לכפולת האמצע של עמודי החדשות. השורש ע.ל.ם על הטיותיו יופיע עוד הרבה בטקס המלכת הסינדרלה התורנית, החביב כל-כך על "ידיעות אחרונות". העיתון הורג באותה הזדמנות שתי ציפורים: ישראל כמרכז העולם ומס השפתיים התקופתי לפריפריה.
זו אינה הפעם הראשונה שדסק החדשות של "ידיעות" מקצה לטניס שטח יוקרתי. לפני כשנה וחצי חגגה אותה כפולת אמצע את עלייתה של שחר פאר לרשימת עשר הטניסאיות הבכירות בעולם. היתה רק בעיה אחת: בעת פרסום הכתבה פאר עוד היתה במקום ה-11 ונזקקה לעוד מאמץ קטן כדי לדלג למקום הנכסף. היא לא הצליחה לבסוף, אבל לפחות יכלה להתנחם במציאות המדומה שהעיתון של המדינה צייר עבורה ועבור קוראיו.
זכייתו של הילד מרמלה בטורניר יוקרתי בארה"ב, הנחשב לאליפות העולם לבני גילו, קיבלה טיפול יסודי המוכר עד לזרא: 600 מלים צפויות, תמונת ענק של הילד, מסגרת על חמשת הספורטאים הישראלים שהצליחו בעולם בצעירותם (יוסי בניון, שחר פאר ועוד) ופתיח נפוח מחשיבות שהעמיד את עוליאל בשורה אחת עם שלושה ענקי טניס – אנדי מארי, ג'ימי קונורס ומוניקה סלש – שהחלו את הנסיקה שלהם מאותה אליפות ילדים. חגיגת יום שני לא סיפקה את מערכת "ידיעות אחרונות": למחרת פורסמה כתבה גדולה יותר, הפעם ב"24 שעות".
הידיעה על זכייתו של עוליאל קיבלה בשלושת העיתונים האחרים את מקומה הראוי, במדורי הספורט, ונעה בין 100 ל-200 מלה סולידיות. רק ב"ידיעות" הוא זכה למעמד הילד-של-כולנו. באתר העיתון, ynet, הוא כבר קיבל תואר מיוחד: "הילד שמשגע את ישראל". בהמשך ניתן הסבר לשיגעון: "בכנות, אין דרך אחרת לתאר ילד שהצליח לטלטל באינטנסיביות ובאובססיביות מרשימות כל-כך את התקשורת הכתובה, האלקטרונית והמשודרת בישראל". הכנות תחוזק בלפחות ארבע כתבות שיקדיש האתר לעילוי.
כותרת המשנה סיפקה את הצבעים לשיגעון: "ראש העיר התייפח על כתפי אביו של אלוף העולם בן ה-12 בטניס, מנהלת בית-ספרו קטעה את חופשת הלידה, יום הלימודים בוטל וביתו של ישי הפך מוקד עלייה לרגל. יממה אחרי הזכייה ההיסטורית, צוות ynet ספורט ביקר ברמלה ומצא עיר בטירוף". הכתבה כולה נוסחה כרשימה בעיתון נוער.
הפרובינציאליות זעקה לשמים, ובשלל הטורים האחרים שהוקדשו באתר לילד הורחב חיבוק הדוב והקיף את כל מי שהביאוהו עד הלום, כולל גם מי שלא: מסעדת הבשרים "ירושלים", ולמקרה שמי מהלקוחות הפוטנציאליים יחמיץ את הפרסומת הלא-סמויה, יש גם סימני דרך: "בדיוק מול מרכז הטניס עם הלוגו 'רמלה – קרובה ללב שלך'". מה למסעדה ולעוליאל? ובכן, הילד חוגג בקרוב בר-מצווה, וכתבי ynet כבר מחפשים לו אולם. "המסעדה יכולה לארח אירועים עד 70 איש [...] לפי כמות העניין שייצר עוליאל ביומיים האחרונים, נראה לנו שבמשפחה יצטרכו לאתר אולם שמחות גדול יותר לשמחה הכפולה". כל ישראל חברים, ומפרגנים לכל עבר.
הטיפול של "ידיעות" ושלוחותיו בסיפור פרח-הטניס מזכיר את הג'ינגל המפומפם לעייפה של "אריאלה ממפעל הפיס". כמו אותה פקידה, שתוך כדי שהיא מחייגת למנוי התורן ומבשרת לו על זכייתו באיזה פרס, גם לוחצת במיומנות על כל כפתורי ההיסטריה/דמע/גיל שלו ורוצעת את היבבות/השתנקויות/צווחות לזמריר התורן, כך נוהג "ידיעות" בזוכי הפיס שלו. וככל שהזוכה התורן נשלף מיישוב נידח יותר על המפה התקשורתית המדומיינת, כך תשומת הלב שיקבל תהיה וולגרית יותר, צווחנית יותר, חסרת מידתיות ומניפולטיבית.
מתחת לנמוך
גם בעיות בכוח אדם אינן תירוץ לזלזול זוחל בעיתונים בסיקור הליגות הנמוכות. ב"ידיעות" של יום ראשון הופיעו כמה משחקים בליגה ב' ללא תוצאה, אבל עם המון סימני שאלה לצדם.
כל זה עוד כלום לעומת "מעריב". פיטורי הפרילנסרים בעידן שלמה בן-צבי הפכו את הליגות הנמוכות בקרליבך לקוריוז ואת הליגה הלאומית לבדיחה עצובה. סיקור הליגה השנייה זכה ב"מעריב" עד לא מזמן לעמוד בימי ראשון, אבל באחרונה הפך לאייטם זניח. ביום שלישי לא פירסמו ב"מעריב" אפילו את תוצאות שלושת המשחקים שנערכו יום קודם. בעוד שב"ידיעות" לא טרחו באותו יום לפרסם טבלה, הפתיע מדור הספורט הקטן ביותר, "הארץ", עם תוצאות וטבלה – המינימום ההכרחי.
לקינוח נתקלנו בטבלה הכי מופרכת במזרח התיכון – הליגה הלאומית ב-nrg, ללא שלוש קבוצות שפשוט הועלמו ועם מיקומים הזויים לחלוטין. זו לא רק יריקה בפרצופי הקוראים, זו סטירה מצלצלת.
בקטנה
דובר איגוד הכדוריד שלח לעיתונאים את סיקור משחקי יום שישי כולל תצלומים. אסף אקרמן מאתר ערוץ הספורט היה היחיד שהעז לפרגן לעצמו כשחתם על הידיעה. לתפארת ההעתק-הדבק.
הזמנה מפתיעה קיבל אהרלה ויסברג מ"ישראל היום" מצדו של דני פדרמן, אחד מבעלי מכבי תל-אביב בכדורסל. זה קרה בדף הפייסבוק של העיתונאי, שהעלה קישור למאמר של אודי הירש ב-nrg. במאמר קבע הירש כי יש קרע בין משפחת פדרמן למאמן הקבוצה דייוויד בלאט. ויסברג פירגן למאמר והוסיף: "חולי השליטה ביד-אליהו בחיים לא ייתנו למאמן לאמן, ולא משנה כמה הוא מוצלח". בתגובה הגיע פדרמן הצעיר להגיב, מחה על "הקשקוש" וסיכם: "אשמח לשבת איתך לקפה, אם באמת מעניין אותך להכיר את האנשים עליהם אתה מביע דעה כה נחרצת. מי יודע, אולי דעתך תשתנה". מי צריך עיתון כשיש פייסבוק לסגור בו עניינים.
לתגובות: yegerm9@walla.co.il