הרמטכ"ל בני גנץ מתבונן בנגמ"ש מצרי שרוף (צילום: גל אשוח, דובר צה"ל)
ללא דופי
ביום שאחרי היום שאחרי (נסיון התקיפה מסיני), מתפנים העיתונים לסיכומי ביניים וחלוקת ציונים. במרכז שער "מעריב" מודפס תצלום של הרמטכ"ל, רב-אלוף בני גנץ, מניח ידיו על מותניו ומתבונן בנגמ"ש מצרי שרוף. אותו תצלום מתפרסם גם בשער "ידיעות אחרונות". בשער "ישראל היום" מתפרסם תצלום של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון אהוד ברק במפגש עם אלוף טל רוסו, מפקד פיקוד הדרום. ברק מניח ידיו על מותניו. בכפולה השנייה של "ידיעות אחרונות" מתפרסם תצלום של נתניהו וברק על רקע הנגמ"ש המצרי. שניהם מניחים ידיים על המותניים.
"נערכתם נכון, פעלתם נכון", נכתב בכותרת המתנוססת בכפולה הפותחת של "ישראל היום", לצד תצלום של ברק ונתניהו מביטים בנגמ"ש המצרי השרוף (ידיהם באוויר). מקריאת הידיעה מאת לילך שובל ושלמה צזנה עולה כי המשפט שנבחר לכותרת הוא ציטוט מדברי נתניהו. כותרת המשנה לידיעה ממשיכה להעניק מחמאות לצבא: "המודיעין היה מדויק, הכוחות שיתפו פעולה במהירות וגילו הרואיות. מג"ד הסיור הבדואי סיכן את עצמו ונסע לפני המשוריין כדי לפנות רכבים אזרחיים. כלי טיס יירט מהאוויר וטנקים וידאו פגיעה. מה שעלול היה להפוך לפיגוע ענק הסתיים בתוך 15 דקות – בלי נפגעים ישראלים".
שני מאמרי פרשנות משלימים את התמונה המחמיאה שמשרטט העיתון לקוראיו. "כמו שצריך להיות: מודיעין, שליטה, חיסול", נכתב בכותרת רשימה מאת אהרון לפידות. "לא נס היה כאן, ולא מזל, אלא הפעלה מבצעית נכונה, ששילבה מודיעין מוקדם וכוחות יבשה ואוויר כדי לסכל פיגוע בעל פוטנציאל קטלני", הוא טוען. "[...] צה"ל פעל ללא דופי". מאמרו של יואב לימור מוכתר בשורה "הרבה ציונים לשבח לכוחות הביטחון – ובצדק". למרות הכותרת, לימור פחות חד-משמעי מלפידות. לדעתו, "קצת מזל" סייע לסיכול נסיון התקיפה מסיני. הוא גם טוען כי "תחקיר האירוע העלה כמה כשלים טקטיים, מינוריים, אל מול ההישגים", אך אינו מפרט מהם הכשלים הטקטיים המינוריים.
"ובכל זאת היה שם גם נס קטן", כותב אלכס פישמן בפתח רשימה המתפרסמת בכפולה הפותחת של "ידיעות אחרונות". לפי פישמן, ברגע קריטי אחד במהלך המבצע התייצב טנק ישראלי מול הנגמ"ש המצרי, אך כשביקש לירות על הנגמ"ש, לא הצליח (ככל הנראה כתוצאה ממעצור). "נהג הנגמ"ש, שעל-פי הדיווחים במצרים היה חיל מצרי שנחטף על-ידי המחבלים, התבלבל כשראה את הטנק פשוט עומד מולו", כותב פישמן. "באותן שניות שחלפו מרגע המפגש ועד שהושמד הנגמ"ש מן האוויר ועל-ידי טנק אחר, יכול היה הנגמ"ש לסטות מן הדרך ולחדור לכרם-שלום". אבל, כאמור, בעזרת "נס קטן" התבלבל הנהג המצרי וקפא על מקומו, עד שבא כוח עזר ישראלי והשמידו.
בעיתון החרדי "המבשר", הזמין לכל בעותק דיגיטלי, מעניקים קצת יותר קרדיט לבורא עולם והופכים את הנס הקטן לנס גדול. "ממדי הנס מתבררים: המשוריין המצרי של המחבלים פסח על יישובי הדרום וטעה בכיוון", נכתב בכותרת הראשית של עיתון זה. לפי דיווחו של מנחם ברגמן, "רק נס מנע מוות של עשרות אזרחים. [...] המשוריין המצרי [...] עבר בנסיעתו את הכניסה ליישוב כרם-שלום ואת הכניסה למחנה עמיתי [הכוונה כנראה למחנה אמיתי], כאשר לא ברור מדוע החליט לא להיכנס ליישובים הללו, מה שללא ספק מחדד את עוצמת הנס הגדול".
"מעריב", לעומת זאת, מדגיש אותם "כשלים טקטיים, מינוריים" שמוזכרים בחטף ב"ישראל היום". "המחבלים חוסלו בשטח ישראל", נכתב בכותרת מעל טקסט מאת אחיקם משה דוד. "למרות שביעות רצון מתוצאות סיכול הפיגוע ליד כרם-שלום", נכתב בכותרת המשנה, "תחקיר צה"ל מעלה סיבות לדאגה: המשוריין נוטרל רק לאחר כרבע שעה, כשני קילומטר בתוך הארץ". הטקסט של משה דוד פחות ביקורתי מהכותרת. הוא מסתיים בציטוט מפי עמית כספי, חבר היישוב כרם-שלום, שאומר: "בין אירוע לאירוע יש לנו חיים נפלאים".
ב"הארץ" מדווחים גילי כהן ויניר יגנה על ממצאי התחקיר הראשוני של צה"ל. את רשימתם מסיימים שני ציטוטים מפי תושבי האזור. "לא ייתכן שכולם פה מדברים על הצלחה של סיכול פיגוע כאשר העובדה היא שהנגמ"ש חצה את הגבול והגיע לכביש", אומר להם אדם ששמו אינו מוזכר. "לדעתי היה יותר מזל משכל", מוסיף החקלאי אדוארד קוברסקי.
הסברה
בתחתית עמ' 24 של "ידיעות אחרונות" מתפרסמת ידיעת תצלום. ראובן וייס מדווח כי נתן אבישר, שחגג לפני כשלושה חודשים את יום הולדתו ה-100, ביקש ממשפחתו להביא לו כסף במקום מתנות. את הסכום שצבר, כ-16 אלף שקל, תרם לצה"ל ("באמצעות יפה קולניק, מנהלת מחלקית גיוס משאבים באגודה למען החייל"). בתצלום [ניר אורנשטיין] נראה אבישר בחברת חיילים מגדוד השריון שחק, שקיבל את כספי תרומתו. "בכספי התרומה יוקם חדר דיונים", מדווח.
"טוב לחיות בעד ארצנו", נכתב בפתח ידיעה חדשותית מאת זאב קליין, המתפרסמת הבוקר ב"ישראל היום". לפי הידיעה, שמתבססת על הודעה לעיתונות שהפיצה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שיעור הישראלים שיורדים מהארץ במגמת ירידה, והגיע בשנת 2010 ל-15.6 אלף איש בלבד, הנתון הנמוך ביותר ב-40 השנים האחרונות (0.7 יורדים לכל 1,000 תושבים).
קליין מסביר כי רבים מהיורדים החליטו בשנים האחרונות לשוב לישראל. "הישראלים היורדים גילו שהמצב הכלכלי בישראל הרבה יותר טוב ממה שמשתקף בכותרות העיתונים", הוא מציין, בלי לטרוח להחריג את "ישראל היום" מקבוצת "העיתונים".
רווחים כלואים
"ברור שלישראל ולמצרים יש אינטרס משותף לשמור על גבול שקט ביניהן. עם זאת מתברר פעם אחר פעם שכשמדובר בבטחון אזרחי ישראל, מדינת ישראל חייבת ויכולה לסמוך רק על עצמה", מצוטט בנימין נתניהו, ראש ממשלת ישראל, בידיעה המרכזית של "ישראל היום".
מסר דומה מודגש בידיעה כלכלית מרכזית בעיתון. "כמו בתחום הבטחוני, כך בכלכלי בעת משבר אין לנו על מי לסמוך אלא על עצמנו – וגם על אבינו שבשמים", מצוטט שר האוצר יובל שטייניץ בידיעה מאת זאב קליין. שטייניץ אמר זאת אגב אישור הכנסת את חבילת הקיצוצים והמסים שעליה הוחלט באחרונה.
בעקבות פשרה עם יו"ר ועדת הכספים משה גפני, הוחלט לשנות את מדיניות המס המתוקנת ולהעלות את מס ההכנסה למי שמשתכר 14 אלף שקל ברוטו בחודש ומעלה, במקום 8,861 שקל בחודש. "הקלה למעמד הביניים: המס יעלה – מ-14 אלף שקל", נכתב בשער "ישראל היום". הכותרת לידיעה על הגזירות הכלכליות מתמקדת אף היא בבשורות הטובות ("הקלה: תוספת המס – רק מעל 14 אלף שקל").
העיתונים שאינם שופר של לשכת ראש הממשלה חלוקים ביחס להחלטה של הרגע האחרון לשנות את השינויים במס ההכנסה. "הכנסת אישרה את הגזירות הכלכליות", נכתב בשער "מעריב". "האוצר התפשר וגזירות המס שונו", נכתב בשער מוסף "עסקים" של העיתון.
"נתניהו התקפל", נכתב בשער "ידיעות אחרונות". "הלחץ עזר: מס הכנסה יעלה רק למרוויחים מעל 14 אלף שקל ומעלה". ידיעה בנושא מתפרסמת בעומק העיתון, בעמ' 35, תחת הכותרת "הכנסת אישרה את הגזירות". נוסח כותרת הגג: "שטייניץ: 'אין לנו על מי לסמוך'", בלא התוספת "אלא על עצמנו וגם על אבינו שבשמים".
"הקלה על מעמד הביניים – הכבדה על בעלי השכר הגבוה", נכתב מעל רשימה מאת עמי גינזבורג המתפרסמת ב"דה-מרקר". "בהשוואה להצעה הקודמת", כותב צבי זרחיה בידיעה המרכזית של העיתון, "מי שמרוויח עד 14 אלף שקל בחודש חוסך כ-30 שקל בחודש, ומי שמשתכר 21,780 שקל בחודש ישלם עוד 130 שקל בחודש".
"הכנסת אישרה: עוד מסים לציבור, הקלות לתאגידים בינלאומיים", נכתב בשער "הארץ". בדיווח מאת יהונתן ליס וצבי זרחיה מצוין כי "זמן קצר לאחר שאישרה מליאת הכנסת את הגזירות והקיצוצים, התפנתה ועדת הכספים לאשר העברת 11 מיליון שקלים לשטחים. מתוכן, יועברו 8.3 מיליון שקלים להעתקת היישוב מגרון ו-2.7 מיליון עבור 'תשתיות התיישבותיות'. בנוסף, 12.4 מיליון שקלים יועברו למתאם הפעולות בשטחים לצורך תגבור מצבת הפקחים. כמו כן אישרה הוועדה העברת 5 מיליון שקלים לישיבות ההסדר".
ב"גלובס" מתוארת הפשרה של האוצר ככניעה. "הח"כים גפני וכץ כופפו את האוצר: העלאת מס הכנסה – רק מעל 14 אלף שקל", נכתב בכותרת הראשית של עיתון זה. על פני כל עמ' 12 מתפרסמת רשימה מאת פרופ' יוסף מ' אדרעי, המוקדשת לרווחים הכלואים של התאגידים הבינלאומיים. "סוגיית מיסוי הרווחים הכלואים התעוררה עקב טעות חמורה שביצע משרד האוצר ב-2003", כותב אדרעי. "חרף האזהרות יזם שר האוצר דאז שני מסלולים לבחירה בחוק עידוד השקעות הון, שהעניקו הטבות מס למשקיעים (אך לא לעובדים) במפעלים 'מוטבים'". שר האוצר באותה שנה היה בנימין נתניהו.
העיתון "כלכליסט" אינו מוכן להעניק לנתניהו ושטייניץ רגע אחד של חסד. "נתניהו מקל על העניים ועל העשירים", נכתב בכותרת הידיעה מאת הדר קנה ואמנון אטד שמוקדשת לאישור הגזירות הכלכליות בכנסת. ב"עניים" הכוונה היא כביכול למי שמשתכר עד 14 אלף שקל. בפועל, הכוונה היא למי שמשתכר בין 8,000 ל-14 אלף שקל, אמור היה לשלם מעט יותר מס הכנסה, וכעת לא ישלם תוספת כלשהי. ההגדרה של חברי קבוצת אוכלוסייה זו "עניים" היא טעות.
"על העשירים" מקל נתניהו כיוון שגם מי שמשתכר 42–67 אלף שקל בחודש לא ישלם תוספת מס. על כך נכתב כבר בשבוע שעבר, עם הצגת תוכנית המיסוי, ונטען כי החלטה זו נובעת מכך שהמשתכרים סכומים אלה סבלו לאחרונה מהעלאה בשיעור המס הנגבה מהם ועל כן הוחלט לפטור אותם הפעם מעלייה נוספת.
עורכי כפולת העמודים ב"כלכליסט" מדגישים את הנתון הזה בכותרת ובטבלה נלווית, אף כי בידיעה מאת קנה ואטד מוזכרים גם צעדים שנועדו לגבות יותר מסים מבעלי משכורות גבוהות (14 אלף עד 42 אלף, ו-67 אלף שקל ומעלה).
הכותרות הראשיות
"המצרים התעלמו מהתרעת ישראל", נכתב בכותרת הראשית של "ידיעות אחרונות".
"המבחן של מורסי", נכתב בכותרת הראשית של "ישראל היום".
"צבא מצרים ייצא למבצע נגד תאי הטרור בסיני", נכתב בכותרת הראשית של "מעריב".
"איראן בשלב מתקדם בתוכנית הגרעין הצבאית", נכתב בכותרת הראשית של "הארץ". ברק רביד מדווח כי "מידע מודיעיני חדש שינה את הערכת המודיעין בישראל ובארה"ב והביא את סוכנויות המודיעין במדינות המערב למסקנה כי תוכנית הגרעין הצבאית של איראן מתקדמת יותר ממה ששיערו עד היום" (במוסף "24 שעות" של "ידיעות אחרונות" מתפרסמות תוצאות השאלון היומי, ששאל אתמול "האם הפטפטת בנושא התקיפה הישראלית באיראן מזיקה". 92% מהמשיבים הסכימו עם סמדר שיר, שענתה לשאלה זו בחיוב).
ענייני תקשורת
טובה צימוקי וליאור אל-חי מדווחים ב"ידיעות אחרונות" כי ראש הממשלה בנימין נתניהו אסר על כלי התקשורת להגיע לדיון הוועדה לביקורת המדינה על דו"ח המבקר בעניין השריפה בכרמל.
צביקה ברוט מדווח ב"ידיעות אחרונות" כי שר הביטחון אהוד ברק חשף אתמול – בשידור חי מהכנסת – מידע שמוגדר כבר שנים כאסור בפרסום מחשש לבטחון המדינה.
ב"גלובס" מסכם לי-אור אברבך את המאבק בין ערוץ 10 לזכיינית ערוץ 2 רשת על הזכות לשדר את התוכנית "הישרדות".