איום קיומי

ההתקפה הגזענית של המון מוסת על מהגרים שחורי עור אתמול בתל-אביב מגיעה לכותרות הראשיות של שניים מהעיתונים המרכזיים בישראל: "אלימות קשה בהפגנה נגד הזרים בתל-אביב", נכתב בכותרת הראשית של "הארץ". "אלף בני-אדם הפגינו בשכונת התקווה וקראו לגרש מבקשי מקלט. ההמון המשולהב ניפץ שמשות ואיים על עוברי אורח", נכתב בכותרת המשנה מעל לתצלום של אדם שחור עור היושב בכיסא הנהג של מכונית ששמשותיה מנופצות, כשהוא מוקף אנשים ומרים ידיו בבהלה. "זעם, אלימות ושנאת זרים בדרום תל-אביב", נכתב בכותרת הראשית של "מעריב". "ההפגנה נגד מסתננים הסתיימה בתקיפת נהג בגלל צבע עורו ובשבירת חלונות ראווה", נכתב בכותרת המשנה. "המשטרה: עצרנו 11 איש בחשד שהכו זרים באלות בתקופה האחרונה". בתצלום נראית אותה מכונית חבוטה ומנופצת שמשות.

ההתקפה האלימה אתמול מוזכרת גם בסופה של כותרת המשנה לראשית של עיתון נפוץ אחר, "ישראל היום": "רה"מ הנחה: להתחיל מיד בהחזרת כ-3,000 מסתננים מדרום-סודאן לארצם. כ-2,000 איש הפגינו בעד הגירוש בדרום בתל-אביב. רכב של זרים הותקף, 12 מפגינים נעצרו". תצלום קטן ליד כותרת המשנה מראה את "הרכב שהותקף, אמש", והפניה לטור הפרשנות (אבי כהן) קוראת: "זכות המחאה, לא זכות הלינץ'". התמונה המרכזית והכותרת הראשית עוסקות גם הן ב"סוגיית הזרים": "אפשר לגרש לדרום-סודאן", נכתב בכותרת, ובתמונה נראים מפגינים נושאי שלטים. המרכזי שבהם, בקדמת התמונה, נושא סלוגן בעל ניחוח פורנו-פשיסטי מוכר: "אתמול זו הבת שלי, מחר זו הבת שלך", אולם לצדו ניתן לקרוא גם את הכיתוב בשני שלטים אחרים: "מסתננים צאו לנו מהבית" ו"בגין בנה, ביבי הרס" (האם עורך השער יפוטר?). כותרת הגג מעניקה משמעות לכותרת הראשית וגם הקשר: "הפגנת תושבים בדרום תל-אביב הידרדרה לאלימות     היועמ"ש קבע:", נכתב בה (הרווחים במקור, ומעידים אולי על התלבטות בניסוח עד לרגע האחרון).

"בואו ננסה להתנער מהצביעות ומההתייפייפות", נפתחת תמצית טורה של סימה קדמון על שער "ידיעות אחרונות", מתחת לכותרת הראשית "השר לבטחון פנים שוקל: פלוגת מג"ב לדרום תל-אביב". כותרת המשנה ממשיכה, "המטרה: להתמודד עם הפשיעה הגוברת בקרב המהגרים מאפריקה ולמנוע פעולות תגמול מצד התושבים. כ-1,000 איש הפגינו אמש בשכונת התקווה בדרישה לעצור את זרם המסתננים". התקרית הגזענית האלימה אתמול אינה מוזכרת היום על עמוד השער של "ידיעות אחרונות". בתצלום נראים "שוטרי משמר-הגבול בהפגנה בשכונת התקווה אתמול", לא רכבים מנופצי שמשות.

עובר אורח שחור עור שהותקף אתמול כשנקלע להפגנה נגד זרים מאפריקה בדרום תל-אביב (צילום: רוני שיצר)

עובר אורח שחור עור שהותקף אתמול כשנקלע להפגנה נגד זרים מאפריקה בדרום תל-אביב (צילום: רוני שיצר)

ההבדלים באופי הסיקור של העיתונים נמשכים גם בעמודים הפנימיים. "מעריב" הוא העיתון המציג היום את העמדה התקיפה ביותר נגד אלימות גזענית של יהודים. שלושה עמודים מוקדשים לסיקור המתמקד בהפגנה אתמול. שני טורי פרשנות, של בן-דרור ימיני ושל שי גולדן, מוקדשים אף הם לגינוי האלימות, וידיעה אחת מודפסת תחת הכותרת "החשד: כנופיה אלימה תקפה זרים". "הפגנת שנאה" היא כותרת הידיעה המרכזית, דיווח על ההפגנה מאת יובל גורן, כתב העיתון שעבר להתגורר בשכונת התקווה כדי לסקר את סוגיית הזרים מקרוב. גורן מתאר כיצד חברי-הכנסת מירי רגב, דני דנון ומיכאל בן-ארי מסיתים את ההמון עד שהפגנה שקטה הופכת להתפרעות אלימה. כדאי לקרוא את הדיווח. כמו כן: פעיל השמאל המותקף שגורן מתאר הוא כנראה חגי מטר, סרבן הגיוס שהיה במקום דווקא כעיתונאי, כך לפי התיאור של מטר עצמו את ההתקפה, שכוונה גם כלפי כתב "הארץ".

ב"הארץ" כותרת הידיעה המרכזית בעמ' 4 היא "המון משולהב תקף עוברי אורח בהפגנה נגד הזרים". "המפגינים בדרום תל-אביב ניפצו שמשות של חנויות והבעירו פחים. מוקדם יותר עצרה המשטרה כנופיית נערים שתקפה זרים מאפריקה באלות והתנכלה להם", נכתב בכותרת המשנה. כדאי לקרוא גם את הדיווח הזה, שאינו מופיע באתר "הארץ". כותרות שלוש הידיעות האחרות בעמוד: "דיין שלח נער מאריתריאה לפנימייה סגורה: הם אונסים, חשש שיתדרדר", "אמנסטי: בסודאן ובאריתריאה מופרות זכויות אדם" ו"ראש העיר תל-אביב מוביל קמפיין נגד מסתננים". מתחת לכותרת האחרונה נכתב: "שישה ראשי ערים פירסמו מודעות הקוראות לגרש ולכלוא מסתננים מאפריקה: 'לא צריך להתנצל על היחס כלפיהם'". מודעה כזו בדיוק מודפסת היום על שער "הארץ".

ב"ישראל היום" הדגש מושם על החלטת היועץ המשפטי לממשלה שלפיה ניתן לגרש את המסתננים מדרום-סודאן. כותרת הכפולה הפותחת היא "אור ירוק לגירוש", אולם רוב הסיקור מוקדש לאלימות נגד המועמדים לגירוש. אחת משתי התמונות בעמוד היא של הנהג המותקף, טור פרשנות מוקדש לגינוי האלימות וידיעה נוספת לתיאורה.

"ידיעות אחרונות" הוא העיתון שמגיש היום את הסיקור האנמי ביותר של ההפגנה אתמול ושל סוגיית המהגרים בכלל. עמוד אחד מוקדש לעניין, עמ' 6, תחת הכותרת "הפתרון למסתננים: מג"ב". "עקב הלחץ הציבורי, המשטרה שוקלת לתגבר כוחות בתל-אביב", נכתב בכותרת הגג. "אפשר לגרש לדרום-סודאן", נכתב בכותרת הידיעה הבודדת הנוספת בעמוד, לצד דיוקנו של היועץ המשפטי וינשטיין. לתמצית המתלהמת כרגיל של טורה של קדמון אין המשך בעיתון; הטור יתפרסם מחר. אל תעצרו את נשימתכם, כפי שאומרים בסודאנית.

הלוליינות שמבצע "ידיעות אחרונות" ביחסו לסוגיית הזרים מרהיבה, ומדגימה כיצד צהובון מתקשה להגיש לקוראים תמונת עולם מורכבת שאינה טורים "בעד" ו"נגד": בסיבובים הקודמים שבהם עלתה סוגיית הזרים לכותרות הציגו עורכי "ידיעות אחרונות" עמדה מערכתית ברורה תחת הכותרת הדמגוגית "גירוש ילדי הזרים" והשתדלו להסיט את הדיון למימד הרגשי. כעת מטוטלת הרגש נעה לכיוון האחר, והמהגרים הפכו פתאום למבוגרים. לא רק על תמונת עולם מורכבת מוותרים עורכי "ידיעות אחרונות", אלא גם על עמדה ברורה וחותכת היכן שזו נדרשת, דהיינו: בסיקור האלימות הגזענית של יהודים, שבעיתון בוחרים היום להצניע.

הפגנה נגד מהגרים מאפריקה, אתמול בדרום תל-אביב (צילום: תומר נויברג)

הפגנה נגד מהגרים מאפריקה, אתמול בדרום תל-אביב (צילום: תומר נויברג)

הטענה היסודית ביותר של מי שרואים בשהותם של אפריקאים בישראל בעיה ואיום, מעבר לטיעון הכלכלי הטכני, היא כי הזרים הללו ישנו את פניה של ישראל כך שזו תפסיק להיות מדינת היהודים. אלה האוחזים בעמדה זו, למעט המיעוט הגזעני שטוף השנאה וחמום המוח שבתוכם, צריכים לחשוש מאיום מהיר וישיר יותר על מדינת היהודים: הפיכתה למקום שבו מנפצים שמשות ובוזזים רכבים וחנויות של מהגרים, זורקים בקבוקי תבערה לבתיהם ולגני הילדים שלהם ומכים אותם באלות ברחובות. האינטרס הלאומי של מי שחרדים לקיומה של מדינת היהודים צריך להיות, קודם כל, דאגה לכך שהיהודים יהיו בני-אדם. הנה לכם נייר לקמוס מן המוכן לבדיקה מי מן העיתונים מגן על האינטרס הלאומי של מדינת ישראל ומי עסוק בהרחת הלכי הרוח הציבוריים כדי לנצלם למכירת עוד גליונות.

אגב, על שער "מקור ראשון" אין אזכור לפורעים אתמול בתל-אביב או לסוגיית הזרים בכלל. גם לא בעמודים הפנימיים. בעמ' 8 נדפסת ידיעה תחת הכותרת "מסמכים חדשים מגלים: קולומבוס היה יהודי".

וליתר הכותרות

"סגן הרמטכ"ל לשעבר דן הראל: 'אם השיחות עם איראן יצליחו, זה טוב יותר מתקיפה'", מבשרת אחת הכותרות על שער "מעריב", הקולעת את הקורא למה שאפשר לכנות "הלופ של הטריוויאלי". הכותרת הסמוכה, הבולטת הרבה יותר ומלווה בתמונת פורטרט, היא ציטוט של הזמרת מדונה המיועד להחזיר את תודעת הקורא אל הסטטיות של הבנאלי: "אם יהיה שלום בישראל, יהיה שלום בעולם". כותרת המשנה מבטיחה את "כל הפרטים על הביקור: התפריט המקרוביוטי, האיסור להופיע בשבת והתוכניות בצפון". אגב, בכפולת האמצע, לשם מפנה ההפניה, מוקדשים שולי העמוד לסיקור תחרות שחמט שבה משתתף ישראלי. הנה, משהו לכולם: גם לאוהבי המוזיקה וגם לאוהבי הספורט.

"טורקיה מבקשת להגיש כתב אישום נגד קצינים בכירים לשעבר בצה"ל", נכתב בכותרת על שער "הארץ" לפי ברק רביד, צבי בראל ותומר זרחין. התובע הכללי של איסטנבול צפוי לאשר הגשת כתב אישום נגד הרמטכ"ל לשעבר אשכנזי, מפקד חיל הים וקצינים נוספים בשל מעורבותם בהשתלטות על הספינה מאבי-מרמרה לפני כשנתיים, שבמהלכה נהרגו כמה אזרחים טורקים. גם ב"ישראל היום" מדווחים על האקט הטורקי המגוחך, ועושים זאת באופן מגוחך אופייני: "חוצפה טורקית: כתבי אישום לבכירי צה"ל", נכתב בכותרת במרכז השער. לא נמסר אם שגריר טורקיה נקרא לנזיפה במשרדי "ישראל היום".

"החוק לחסימת אתרי פורנו", נכתב בכותרת על שער "ידיעות אחרונות". "רוצים לגלוש לאתרים המכילים סקס או אלימות? הצעת חוק חדשה תחייב אתכם להגיש בקשה מיוחדת לספק האינטרנט", נכתב בכותרת המשנה. בעמ' 8 מודפסים שני טורים, "בעד" ו"נגד". בתפקיד השמרנית ההיסטרית: סמדר שיר. בתפקיד הליברל המפוכח: ירון טן-ברינק, שמזכיר כי מדובר בגלגול חוזר של הצעת חוק שנדחתה כבר על-ידי הכנסת ושאין סיכוי שתעבור, וכי למרות זאת "מיד יחודש הקרקס. יועלו טיעונים בעד ונגד" וכו'. ממילא, הוא צודק.

עוד כותרות על שער "הארץ": "חוקרים מישראל גילו חומר שמקטין גידולי סרטן ריאות" ו"עדות ארכיאולוגית ראשונה לבית-לחם המקראית". עוד כותרות על שער "ישראל היום": "פני הרוע מגן העיר" ו"רחל יוצאת מביה"ח: נקיף אותה באהבה". חידה בסקירת העיתונות של "העין השביעית": עורכי איזה עיתון סבורים שקוראיו הם בגירים בעלי סקרנות אינטלקטואלית בריאה ועורכי איזה עיתון אחר מניחים שקוראיו הם נערים פתיים עם בלוטות רגש קהות במיוחד.

מלה על כלכלה

"בן-דב ואלוביץ' הפסידו מיליארדים בענף התקשורת", נכתב בכותרת השער האחורי של "דה-מרקר". מעניין להיזכר בסיקור שהעניק העיתון לכניסתם של שני אנשי העסקים הללו לעולם התקשורת: הנה כאן, וכאן, וכאן. ואפשר גם כאן וכאן. הכותרת הראשית של העיתון היום היא "איך יסתיים הבור בתקציב? יחימוביץ': מסים על עשירים; מופז: ניאלץ לקצץ בתקציב הביטחון". כותרת סקירת המסחר היא "נפילות שערים במניות הבנקים והתקשורת".

ידיעת תקשורת אחת

אחרי שי גולדן ולילך סיגן, תופס היום ב"מעריב" גיא מרוז את תפקיד פרקליטו של השפן. הטור, המתפרסם במדור הדעות, מתלהם, עילג וקופצני כמו כל פלטי המקלדת של מרוז, וגם נפתח בגול עצמי קולוסלי כשמרוז מציין על פני מחצית מהטור כי יש לו עניין אישי וכלכלי לא פתור עם מיקי רוזנטל, מי שהפך לשק החבטות של אבירי מסדר הלשונות החומות על-שם דנקנר.

מה שראוי לציון הוא כי מרוז, לראשונה בגל הנוכחי של מתקפת החנופה הזו, מתייחס ישירות לעצם הטענה על הסיקור המוטה הבוטה ב"מעריב" ומצהיר כי מעולם לא התבקש לצנזר את עצמו בכתיבה על סלקום או על המחאה החברתית. ברם, מרוז אינו כותב ב"מעריב", אלא ברשת המקומונים שלו, הנמצאת כבר שנים על סף היכחדות. במקומו, הייתי מודאג מכך שלא קיבלתי שום מסרים בנוגע לטור שלי, לא מנופף בזה בגאווה.

חבר-הכנסת היהודי מיכאל בן-ארי, אתמול בהפגנה נגד מהגרים מאפריקה בדרום תל-אביב (צילום: תומר ניוברג)

חבר-הכנסת היהודי מיכאל בן-ארי, אתמול בהפגנה נגד מהגרים מאפריקה בדרום תל-אביב (צילום: תומר ניוברג)