דומה שזמנה של אחת השאלות הקיומיות בחיינו - מה הדבר האחד שהיית לוקח איתך לאי בודד - עבר. התשובה נעשתה החלטית וחד–משמעית: טלפון סלולרי מהדור השלישי, פלוס פתרון למילוי הסוללה. הבעיה הקטנה הנספחת לתשובה היא שאי בודד עם סלולרי דור שלישי כבר לא יכול להיחשב לאי בודד במובנו הנפשי, משום שהמכשיר הקטן הבוער בכיס או בכף היד הופך כל אי בודד לצומת רועש וסואן של אפשרויות, שימושים, מידע וגירויים.
קשה להעלות על הדעת פעולה מפעולות החיים שבין האדם לסביבתו, שאינה ניתנת עוד לביצוע דרך המכשיר. הפורש לאי הבודד יכול להתעורר משנתו על–ידי הסלולרי, להזמין לעצמו ארוחת בוקר לאי ולשלם עליה, אגב האזנה לרדיו, צפייה בחדשות הטלוויזיה או רפרוף ראשוני על כותרות הבוקר. הכל מדווח לו. עומס התנועה ומזג האוויר, התוצאות מהמגרשים, ההורוסקופ היומי והרכילות הלוהטת של אתמול בלילה. הוא יכול להאזין למוזיקה שנערכה לפי טעמו האישי שעה שהוא צופה במבחר ערוך של שידורי הטלוויזיה מאמש, לצאת לדייט עם בעלת סלולרי (שחיה לבדה באי אחר), לקרוא בדיחות, לכתוב בדיחות, לצלם התרסקות של מטוס אל הים סמוך לאי שלו, למכור את הצילום למערכת החדשות החביבה עליו, ולצפות בטלוויזיה בצילום שהוא עצמו העביר, ושאותו ערך דסק חדשות הסלולר הייעודי של ערוץ הטלוויזיה המועדף עליו.
אחרי שיתעייף מבוקר עמוס של שימוש בסלולרי, ולאחר ששבע מארוחת הצהריים שהומלצה לו אמש במדריך האוכל של המכשיר שלו, ושאותה הזמין לעצמו לאי, יפרוש תושב האי לתנומת צהריים קצרה תחת הדקל הנטוי, לאחר שקרא בצג הטלפון כמה עמודים מהמהדורה האלקטרונית של ספר שהוא אוהב. אבל אז יצפצף שוב המכשיר את האות השמור לפריצת חדשות עקב אירוע חריג. הטלפון יבשר לו, למשל, שעזאם עזאם שוחרר, או שאפרים קישון נפטר. המכשיר שבידו יאפשר לו לצפות בראיון הבלעדי עם עזאם, או לחלופין, לבלות את כל הערב בקריאה ובצפייה רצופות במיטב יצירותיו של קישון, כפי שהוכנו עבורו במחלקות התוכן של החברות הסלולריות, שהן נושא הכתבה הזו.
איור: תמיר שפר
בפשטות ניתן לומר שהבשורה המרכזית של הדור השלישי בסלולר היא הפיכתו של כל מכשיר טלפון נייד לפורטל אינטרנטי אינטראקטיבי ומהיר תגובה. מעין יריד שוקק ואינסופי בכיס המכנסיים, שדוכניו הם אתרי אינטרנט וספקי תוכן מכל המינים והסוגים המשתפים פעולה עם חטיבת התוכן של חברות הסלולר. כנראה שהיחידים שזוכרים שרק לפני פחות מעשור עוד שימש הטלפון הסלולרי לשיחות יוצאות ונכנסות בלבד, הם אותם מנויים שעד היום זהו להם השימוש היחיד במכשיר, אבל גם הם הולכים ומתמעטים.
בשנת 1994 פתחה חברת "סלקום" שני מסלולים נפרדים, תקשורת ותוכן, והפכה את מסלול התוכן בסלולר, שעוד היה בחיתוליו, לנחלת הכלל. נקודת ציון בולטת ברצף ההתפתחות של גיוון השימושים בסלולר, לאחר שכבר ניתן היה להשתמש בטלפון כמחשבון, לוח שנה, יומן פגישות, מכשיר משחקים ועוד ועוד, היתה חדירתו המוצלחת של ה–SMS בשנת 1999. האפשרות החדשה להעביר מטלפון לטלפון מסר כתוב, בפחות מרבע מחירה של שיחה רגילה, נקלטה במיוחד אצל צעירים, חיילים וסטודנטים, שהחלו להעביר מיליוני הודעות בחודש, עד שתרבות הדיבור כולה הושפעה מהשפה הקצרנית החדשה שהתפתחה על הצגים הסלולריים. בתחילת שנת 2000, ובעקבות החידושים האחרונים שהגיעו בעיקר מיפן ודרום–קוריאה, המובילות עד היום את התחום, נוצר החיבור הראשוני בין העולם האינטרנטי לעולם הסלולרי. מכיוון שהחיבור בין הרשתות היה מורכב, וסבל ממחלות ילדות שארכו שנים אחדות, התמהמהה קפיצת המדרגה המשמעותית של התוכן בסלולר, עד ששופרה התשתית המשותפת. הגם שמעט אנשים בישראל יכלו, עד לפני שנתיים, להרשות לעצמם להחזיק במכשירים היקרים שאפשרו לממש את הפוטנציאל העצום של התוכן בסלולר, זוהתה כבר אז המגמה העתידית של הוזלת המכשירים והפיכת הדור השני, ואחריו השלישי, לפופולריים.
זו היתה שעתם של ספקי התוכן הגדולים, דוגמת Ynet, "מעריב" ופורטל הספורט האינטרנטי One, שנכנסו לשוק הסלולר והחלו למכור תכנים למנויים. במשך הזמן זוהו גם מוקדי המשיכה הגדולים של התוכן בסלולר, והחברות נערכו לספק למנויים את מבוקשם בשכלול וגיוון מתגברים: החדשות והאקטואליה הן המבוקשות ביותר, אחריהן ספורט ואחר–כך בידור למינהו. "כשזיהינו את הכיוונים העיקריים", אומר שי גיסין, מנהל מחלקת הפורטלים של חטיבת התוכן בחברת "אורנג'", "הרכבנו אותם לחבילות מנויים. הרשמת המנויים לחבילות ספורט, חדשות או בידור גרמה להם לא לשלם על התכנים בנושאי החבילות שרכשו, אלא לקבל אותם תחת מחיר החבילה הגלובלי ששילמו. כך אנחנו מספקים להם מדי יום פריצות על ספורט, על בידור, חובבי החדשות יכולים לצפות בטלפון בארבעה מבזקי חדשות וכלכלה ייעודיים לסלולר שאורכם דקה אחת מדי יום, שאנחנו מקבלים מחדשות 10".
איור: תמיר שפר
בעבור שקל ותשעים אגורות יכול המנוי להוריד למכשירו האישי כל תוכן צליל, טקסט או וידיאו, ובעבור שלושה שקלים ותשעים אגורות, לצפות בשידור חי. המרוויחים הגדולים מתעשיית התוכן בסלולר הם ללא ספק המוזיקאים. "אפשר לומר שהתוכן החדש בסלולר", אומר קובי מרנקו, מנכ"ל חברת "לוגיה", ספקית התוכן של "סלקום", "הציל את תעשיית המוזיקה מפשיטת רגל מוחלטת, לאחר שנים של מאבק חסר סיכוי בתעשיית הדיסקים המזויפים. בסלולר משלמים על כל הורדה של כל שיר והמנויים מרבים להוריד שירים. אני חושב שבטווח הלא רחוק, התוכן בסלולר יכחיד למעשה את המושג 'אלבום' או 'תקליט' או 'דיסק'. אמנים יפסיקו להוציא לאור אלבומים ויעברו לשירים בודדים, משום שאותם ניתן למכור כמקוריים בסלולר. כל אחד שיש לו מכשיר כזה ביד יוכל לרכוש שירים כאוות נפשו ולשמור אותם אצלו בטלפון במקום במחשב בבית. בן–אדם יחבר אוזניות לטלפון שלו, ירכיב לעצמו תוכנית מוזיקלית וייצא לריצה. הסלולרי יבטל את קיומן של כל מערכות השמע האישיות הקיימות, כשבדרך הוא מציל את תעשיית המוזיקה. ביפן, למשל, כבר היום ניתן לראות ברכבת התחתית אנשים רבים קוראים ספרים וסיפורים קצרים בטלפון הנייד; מאיתנו, ובעיקר מהמנטליות שלנו, זה עוד מעט רחוק. לכן שואפת חברת 'סלקום' לשדרג כמה שיותר מכשירים של לקוחותיה לדור שלישי, ולהחזיר את ההשקעה בתשלום המנויים עבור התוכן החדש שאליו ייחשפו".
האיפיון הבולט של החדשות בסלולר, לדעת גיסין, הוא שאוכלוסיות מבוגרות כלל לא מודעות לאפשרות לראות או לקרוא חדשות בטלפון. הצעירים, לעומתם - כדגים במים. "יש ימים שבהם יחס התגובות המתפרסמות בטוקבקים באינטרנט הוא שישים לארבעים", מוסיף גיסין, "כלומר מקורן של ארבעים אחוזים מהתגובות הוא בכלל של מגיבים מהסלולר".
ומשמתבררים היקפי החשיפה לחדשות ולתוכן בסלולר עולה השאלה, אם ספקי התוכן של הסלולר הם בעצם מערכות תקשורת עצמאיות ככל מערכת עיתונאית אחרת?
כן ולא. "אני לא רואה בעצמי מדיה תחליפית אלא מדיה משלימה", אומרת רינת קליין, מנהלת אגף התוכן של חברת "אורנג'". "אין לי שום יומרה להחליף מערכות תקשורת מסורתיות קיימות, או להתחרות בהן בסיפורים ובסקופים שאני אביא, משום שמראש אני נשענת על חומרים שאני מקבלת מהם". מצד שני, יום עבודה בחברת תוכן בסלולר כמעט זהה ליום עבודה בארגון חדשות. הבוקר נפתח בישיבה שבה משתתפים העורך הראשי ועורכי הערוצים השונים, רובם ככולם עיתונאים לשעבר. בישיבה מזוהה הנושא הבוער שעל סדר–היום, בכל תחום, מכל ערוץ, והמערכת מגיבה עליו ודוחפת אותו (המחווה ליצירותיו של קישון לאחר מותו, למשל). מנוי המתעניין בבידור, למשל, יכול לצפות בכתבות שלמות או בקטעים בלעדיים ובלתי ערוכים מתוכניות הבידור של גיא פינס, יגאל שילון או אלי יצפאן מאמש. מנוי המתעניין בספורט יקבל מקבץ ערוך של שערים ותוצאות, וכך הלאה בתחומים אחרים.
לעלייה המואצת בביקוש לחדשות בסלולר מגיבים כלי התקשורת, על–פי רוב, באגף מיוחד, מעין דסק נפרד, שתפקידו להתאים לסלולר את התכנים החדשותיים הקיימים. המתקדם ביותר הוא חדשות 10, המשתף פעולה עם "אורנג'". גם חדשות ערוץ 2, המשתף פעולה עם "סלקום", הקים דסק ייעודי לסלולר, ובו יושבים עורכים שכל תפקידם להתאים את התכנים הקיימים לסלולר. בחדשות 10 הלכו צעד נוסף והקימו דסק, המכין בשביל הסלולר גם תכנים שלא הוכנו לטלוויזיה. ההשפעה העיקרית היא על מהירות התגובה, שכן מנויי "אורנג'" הצופים בטלפון בחדשות 10 יקבלו בפריצת מבזק החדשות לטלפון שלהם תכנים שכלל עוד לא הוכנו לשידור בטלוויזיה. "עבודת הדסק הנפרד שלנו לסלולר", אומר שילה דה–בר, ראש מערכת החדשות של חדשות 10, "משתפרת ומשתכללת כל הזמן. כבר חצי שנה שהדסק עובד בצורה מלאה ו'אורנג'' מדווחים לנו על ביקוש גבוה. עכשיו זה עוד ביזנס קטן, אבל ברור לנו שמתישהו הדור השלישי יהיה משהו שלכל אחד יהיה בכיס, ואנחנו, כארגון חדשות ששואף להוביל, רוצים להיות בכמה שיותר מדיה. בגלל זה גם נכנסנו לרדיו האזורי".
חצי שנה של עבודה על חדשות טלוויזיה בסלולר זו תקופה מתאימה לחשוב על לקחים ראשונים. "החיבור בין המערכת הרגילה לדסק הסלולרי הוא דבר שאנחנו משפרים כל הזמן", מוסיף דה–בר. "שכללנו את התגובתיות ושבירת לוח השידורים באירועים דרמטיים, למרות שהמבזקים שאנחנו מכינים לסלולר בשגרה באים בשעות קבועות. מסקנה נוספת שלנו לגבי החדשות בסלולר היא הימנעות ככל האפשר מלונג–שוטים (צילומים מרחוק), משום שבמסך הקטן של הטלפון פרטים רבים הולכים לאיבוד. לכן אנחנו משתדלים לערוך בעיקר קלוז–אפ ומדיום–שוט (צילומים מטווח קרוב ובינוני), וללוות בכותרות שמסבירות מה רואים. אבל המשימה שעוד לפנינו היא איך להיערך למציאות העתידית, שבה לכל אחד יש טלפון דור שלישי עם מצלמת וידיאו בכיס, וכל אחד הופך מבחינתנו לצוות צילום שלנו בשטח. אזרח מצלם אירוע חדשותי בהתהוותו בשמונה בבוקר וכעבור חצי שעה התמונות כבר אצלנו. צריך להתארגן מערכתית להעברה מהירה יותר של החומרים, צריך לוודא אותנטיות, ברגע שאנשים יתחילו להשתמש בטלפון להעביר לנו חומרים נשתפר עוד יותר".
הקצרנות וההסתפקות במידע בסיסי או שטחי מגיעה לשיאה בחדשות בסלולר. במובן זה מוביל היום התוכן בסלולר מגמה שראשיתה בעיתונות שהתבססה על הרבה מלים ומעט תמונות - יוצרות שהתהפכו עם הזמן - והמשכה בחדירת האינטרנט, שלא מצפה מצרכן החדשות שיתמיד בקריאה מול המחשב ומכין למענו תמציות. עדותו של קובי מרנקו, המספק את התוכן ל"סלקום", ולפיה הוא מוסיף מדי שבוע שני אתרים לסל התוכן שהוא מציע, מעוררת את התהייה, אם אנחנו הולכים ונכנעים למיידיות הקליפית האינטרנטית, שמשתלטת גם על אופני צריכת המידע והתוכן שלנו.
רינת קליין, ראש חטיבת התוכן של "אורנג'", מאשרת שזה המצב, אבל רואה בכך התפתחות תרבותית שמקיפה תחומים רבים אחרים. החדשות בסלולר, היא טוענת, רק משתלבות בתוך מגמה קיימת. שילה דה–בר מחדשות 10 לא רואה בכך פסול ומשווה זאת לרשת CNN Headlines News, המשדרת רק כותרות בבתי–מלון ובשדות–תעופה לשירותם של אנשים שאין להם זמן. לדעתו מצטרף גם מרנקו, שאומר שהסלולר הוא התשובה למי שאין לו זמן.
גיליון 55, מרץ 2005