"מעריב" נמנה עם קבוצת אי.די.בי

גם הבוקר, כמו אתמול, מצניע העיתון "מעריב" עד מאוד את השינויים הדרמטיים שמתחוללים בשוק הסלולר הישראלי. אפס כיסוי בעמודי החדשות והמגזין, קרוב לאפס כיסוי במוסף הכלכלי. גם הבוקר מעדיפים עיתונאים טובים, הגונים ומקצועיים את טובת איש העסקים והפילנתרופ נוחי דנקנר, בעל השליטה ב"מעריב" ובאחת מחברות הסלולר הגדולות בישראל, על פני טובת קוראיהם.

זה מאכזב, אבל לא מפתיע. הכרחי אבל קשה לצפות מעיתונאים, כפי שאנשי עקרונות כמו דורון גלעזר מצפים, לעמוד על שלהם מול האינטרסים העסקיים הברורים של מי שמשלם להם משכורת. יש להם ילדים ומשכנתה ומצב השוק גרוע כפי שלא היה זה שנים. אם יעמדו על הרגליים האחוריות מול הממונים עליהם, אולי יצליחו לשנות משהו, אולי הסיקור יהיה קצת מאוזן יותר, קצת רלבנטי יותר עבור הקוראים שלהם, קצת פחות משפיל עבורם מבחינה מקצועית. מנגד, אולי השינוי שישיגו יהיה קטן, שולי, חסר ערך, והם יפוטרו בהזדמנות הקרובה.

עד כמה מביש הסיקור של "מעריב" את המתרחש בשוק הסלולר? בראש עמ' 4 של "עסקים" מדווח הדר חורש על פתיחת מרכזי המכירה של חברת הוט-מובייל ועל האתגר שמציבות חברה זו וחברת גולן-טלקום מול חברות הסלולר הווירטואליות דווקא. הידיעה מתפרסמת ללא אזכור השפעת המהלך על החברות פרטנר, פלאפון וסלקום.

הכותרת הראשית ורוב עמוד השער של "עסקים" מוקדשים הבוקר לסגירתה של רשת הרהיטים 5-נגרים. אחת מחמש הפניות נוספות בשער מוקדשת לדיווח המתפרסם בעמ' 16 של המוסף, במדור "שוק ההון", על ירידה במניות חברות הסלולר. מי שידפדף לעמוד זה יראה כי בפינה התחתונה שלו, תחת הכותרת "הירידה במניות התקשורת נמשכה", מופיע דיווח קצרצר מאת איתן טפירו שבו מוזכר כי מניית פרטנר "צנחה" אתמול ב-8.21% ואילו מניית סלקום "איבדה" 9.64% מערכה.

הידיעה המרכזית בעמוד מופיעה תחת הכותרת "סלקום: יציבות בהכנסות וירידה ברווח". בידיעה, מאת מורן רייכמן, מדווח על תוצאות הרבעון הראשון של חברת סלקום. "השפעות התחרות הגוברת ותקנות משרד התקשורת ניכרו בהכנסות החברה משירותים", נכתב. בהמשך מצוטט ניר שטרן, מנכ"ל סלקום, שצופה כי מגמת השחיקה בהכנסות תימשך גם ברבעונים הבאים ועלולה אף להתחזק כתוצאה מהתחרות החדשה. לידיעה לא נלווה הגילוי הנאות כי "'מעריב' נמנה עם קבוצת אי.די.בי".

בעיתונים אחרים, לעומת זאת, היחס אחר.

הכותרת הראשית ב"הארץ" מכריזה: "מניות הסלולר התרסקו בגלל התחרות". גם הכותרות הראשיות של מוסף "פייננס" של "דה-מרקר" ושל העיתון "דה-מרקר" עצמו מוקדשות לקריסת מניות הסלולר. למעשה, שבעת העמודים הראשונים ב"דה-מרקר" מסקרים את המתרחש בשוק הסלולר. כותרות נבחרות: "עידן סלולרי חדש"; "שווי השוק של חברות התקשורת נחתך ב-2.8 מיליארד שקל ביומיים"; "את הנפילה בענף התקשורת אפשר היה למנוע מראש"; "המנהלים דאגו לבעלי השליטה ופחות לעתיד החברות"; "החברות הוותיקות מנסות להפחיד, הלקוחות מציפים את מוקדי השירות". ובמדור "שוק ההון": "התחרות הגוברת שחקה את הכנסות סלקום משירות סלולר ב-22%".

הסיקור הנרחב של "הארץ"-"דה-מרקר" לשינוים בשוק הסלולר אינו מפתיע. היה זה "דה-מרקר" שלקח על כתפיו הצנומות, העמוסות והמתכווצות, את המסע התקשורתי והציבורי למען פתיחת שוק הסלולר לתחרות. העיתון תמך בפה מלא ובאופן עקבי במהלכים שהוביל שר התקשורת משה כחלון בתחום זה. בעוד שעיתונים אחרים קיבלו ומקבלים נתחים נאים מתקציבי הפרסום של סלקום וחברות הסלולר האחרות, ושל חברות אחרות שבבעלות בעלי השליטה על חברות הסלולר, "דה-מרקר" קידם מהלכים שפגעו ברווחים של החברות הללו ושילם על כך מחיר כלכלי כבד. כעת, כאשר השינויים בשוק מתממשים, "דה-מרקר" כבר אינו חריג ביחסו לשוק הסלולר. כמעט כל העיתונות מצטרפת לחגיגה הצרכנית.

"מלחמת הסלולר מרסקת את מניות התקשורת", קראה אמש הכותרת הראשית בעיתון "גלובס". גם בעיתון זה הוקדשו שמונת העמודים הראשונים למתרחש בשוק. הם כללו ראיונות עם שר התקשורת ועם מנכ"ל אלון סלולר, פרשנות על המחיר הקיים וזה הצפוי, ותגובות מצד מנכ"ל של אחת מחברות הסלולר הוותיקות.

שערי שני המוספים היומיים של "גלובס", "שוק ההון" ו"הערב", הוקדשו אף הם לנעשה בשוק הסלולר. "שק חבטות", הגדיר המוסף הפיננסי את מה שקרה אתמול למניות סלקום, פרטנר ובזק (בעלת פלאפון). "אג"ח התקשורת בסכנה מיידית", העריך הפרשן יניב פגוט, האסטרטג הראשי של בית-ההשקעות איילון. "ירידה של 44% ברווח הרבעוני של סלקום", הודגש בכותרת ידיעה נפרדת. "טרם ראינו את התחתית במניה", מצוטטת ההערכה של לידר-שוקי-הון, במסגרת תיבת פרשנות.

שמונת העמודים הראשונים במוסף "הערב" של "גלובס" עסקו בסלולר מהזווית הצרכנית: טבלה מפורטת על ההצעות של כל חברה וחברה, הסברים על המאפיינים של חברות סלולריות לעומת מפעילות וירטואליות, כיצד יכולות החברות הוותיקות לשמר את לקוחותיהן והיכן ניתן למצוא את המכשירים הזולים ביותר.

"טלטלה סלולרית", לשון הכותרת הראשית של "כלכליסט" הבוקר. שתי הכפולות הפותחות מוקדשות לנושא וכוללות דיווחים על ירידת המניות של החברות הסלולריות, על תוצאות הרבעון הראשון של סלקום שפורסמו אתמול, ופרשנות נרחבת מאת גילעד נס, על השלכות המבנה החדש של שוק הסלולר.

הקריקטורה היומית במדור הדעות של "ידיעות אחרונות" [דניאלה לונדון-דקל] מציגה הבוקר את שר התקשורת כקוסם המפריח טלפונים סלולריים מכובעו. כתבת השער במוסף הכלכלי "ממון" מוקדשת ליום הראשון בעסקי גולן-טלקום ומציגה אפשרות חדשה: דיווח נרחב אך ביקורתי על החברה שמאתגרת את השוק. "בלגן", מוגדר המצב בגולן-טלקום. "ניוד המסרים לא עובד, הרישום קורס, את מספר הטלפון של שירות הלקוחות אי-אפשר למצוא, והגרוע מכל – אתר החברה, ששומר את פרטי הלקוחות, לא מאובטח מספיק".

שתי הכפולות הפותחות של "ממון" של "ידיעות אחרונות" מוקדשות לשוק הסלולר. נוסף לדיווח נרחב על התקלות ובעיות אבטחת המידע בגולן-טלקום [ישראל וולמן ושגיא כהן], מספק "ממון" שירות לציבור הצרכנים בדמות כתבה על האפשרויות השונות שעומדות בפני מי שמעוניין לרכוש מכשיר סמרטפון חדש ודיווח נרחב על הירידה במניות חברות התקשורת. גם על שער "24 שעות" מככב מכשיר טלפון סלולרי. כתב המוסף דני ספקטור משתף את הקוראים בחוויותיו האישיות במהלך שיחות טלפון עם מרכזי המכירות של החברות השונות. ברור, אם כן, כי גם עיתון כמו "ידיעות אחרונות", שלרוב נוטה חסד לנוחי דנקנר ולעסקיו, אינו יכול להרשות לעצמו להתעלם מהמתרחש בשוק הסלולר הישראלי.

במדור הרכילות של "דה-מרקר" מדווח אבשלום חלוץ כי בנימין נתניהו, ראש ממשלת ישראל, העלה אתמול לעמוד הפייסבוק שלו תמונה שלו ושל שר התקשורת וכתב: "המהפכה בשוק הסלולר כבר מאפשרת לכל אחד ואחת מכם לשלם הרבה פחות ממה ששילמתם עד עכשיו. נצלו את התחרות כדי לשלם פחות". כמו כן, על-פי הדיווח, נתניהו העלה סרטון לערוץ הווידיאו שלו ביו-טיוב ובו הוא נראה מעודד את הצופים לעבור לחבילה סלולרית זולה יותר.

לכך אפשר להוסיף כי גם בעיתון של בנימין נתניהו, "ישראל היום", פונה נתניהו לציבור הקוראים. בעמ' 5 מדווח זאב קליין על הפנייה של ראש הממשלה לחבריו ברשתות החברתיות. העמוד כולו מוקדש לשינויים בשוק הסלולר. "היעד הבא: הוזלת הסמרטפונים", נכתב בין מרכאות בכותרת שמתנוססת הבוקר בראש שער "ישראל היום". המצוטט הוא השר כחלון. גם פרשן הכלכלה של העיתון, חזי שטרנליכט, מעודד מהתחרות הגוברת בענף.

לעומת כל האמור לעיל, קוראי "מעריב" מקבלים הבוקר, כאמור, שירות פגום ביותר, שכולל מעט מאוד מידע על תחום שנוגע כמעט לכל אדם בישראל.

האחריות הישירה על הסיקור המביש של שוק הסלולר ב"מעריב" מונחת לפתחם של עורך מוסף "עסקים" הדר חורש, העורך הכלכלי של העיתון איתן מרקוביץ' ועורך "מעריב" ניר חפץ על שני סגניו וראשי אגף החדשות, אבל יותר מכך היא מונחת לפתחו של איש העסקים והפילנתרופ נוחי דנקנר, בעל השליטה בחברת האחזקות שרכשה את מניות "מעריב".

היה זה דנקנר שהצהיר עם כניסתו ל"מעריב" כי העיתון "לא ישרת מטרות פוליטיות, או כלכליות, או עסקיות של אף אחד". כרגע נראה כאילו דנקנר הוא עורך-העל של העיתון. לכן, על דנקנר החובה לשגר הצהרה מחודשת על חשיבות חופש הדעה של העיתונאים ב"מעריב". עליו החובה לכנס את דירקטוריון החברה (שבו הוא ובנו חברים) ולרענן את ההנחיה בדבר העצמאות המוחלטת שיש לצפות מהמערכת העיתונאית. עליו לעודד, עד כמה שזה נשמע מופרך לאוזנו של איש עסקים ופילנתרופ שכמותו, דיווח נטול פניות על הבעיות הצצות בעסקיו המגוונים. זו המשמעות של עיתונות עצמאית.

אין הכרח לעלוץ כמו ב"הארץ" ו"ישראל היום", אפשר לדווח על הבעיות המתגלות בחברות החדשות כמו במוסף "ממון", אבל אי-אפשר להמשיך לטמון את הראש בחול ולחכות ש"סערת הסלולר" (אם לשאוב לרגע השראה מעולם הדימויים החביב על עורכי העיתון) תחלוף. לבעל השליטה בעיתון כל-כך הרבה אינטרסים ואחזקות, שגם אם עסקי הסלולר יירדו מסדר היום, תחום אחר שבו הוא קשור ידרוש סיקור מקיף.

רווח לצרכנים, רווח לעמלים

בראש עמ' 10 של קונטרס החדשות ב"מעריב" מופיעה הכותרת "ארגוני הסיוע: 'סלולרי זה יפה, אבל מה עם העניים?'". יובל גורן מדווח כי נציגי עשרות עמותות סיוע הפועלות בישראל יתכנסו הבוקר לכנס חירום במטרה לדרוש מהמדינה לקחת על עצמה את האחריות לביטחון התזונתי של אזרחיה. מנכ"ל ארגון לתת, ערן וינטרוב, מצוטט כאומר: "הגיע הזמן להסדיר את הנושא אחת ולתמיד, שבענו מהבטחות. [...] הוזלה בסלולרי זה יפה מאוד, אבל מה עם רבע מהאוכלוסייה שחיה בעוני?".

למרות בחירת המלים המעט בעייתית ("שבענו מהבטחות"), דבריו של וינטרוב מדגישים נקודה שכמעט כל עיתוני הבוקר מתעלמים ממנה: חגיגות ההוזלה של שירותי הסלולר רואות בקוראי העיתונים קודם כל ומעל לכל צרכנים.

נווית זומר מדווחת בתיבה קטנה בעמ' 4 של המוסף "ממון" כי אלפי עובדי חברות הסלולר הגדולות חוששים מפיטורים. "שלא לציטוט, אמרו אתמול בכל חברות הסלולר כי אין כל ספק ששנת 2012 תהיה שנה של פיטורים וצמצומים, עד שהשוק יתייצב". "אני מתקשרת מהחבילה החדשה", אומרת דמות בקריקטורה היומית של "הארץ" [ערן וולקובסקי]. "קוּל", עונה לה בן-שיחה, "פיטרו אותי".

"בשנתיים האחרונות מתנהל לו מאבק מתוקשר ומפומפם היטב, מהול בלא מעט סיסמאות ופופוליזם, לצמצום הריכוזיות במשק", כתב אתמול שי ניב ב"גלובס". "מנהלי המאבק משכנעים את הציבור כי אילו יפורקו ויבוזרו החברות המצויות כיום בידי אלה המכונים טייקונים, תבוא איזו רווחה גדולה שתעשיר לכולנו את הכיס. בפועל, אף שהדרישה והכמיהה הבסיסית להגברת התחרות נכונה וצודקת, הכיס היחיד שצפוי להתעשר הוא זה של קומץ אנשים עשירים ממילא".

לפי ניב, "המאבק הגדול והצודק בהרבה שצריך להתנהל הוא לא על חלוקת כמה חברות לכמה חברים, אלא על חלוקת הרווח של אותן חברות, יהיו הבעלים אשר יהיו". ניב כותב זאת על רקע הסכם קיבוצי חדש שנחתם בחברת אלישרא, ולפיו העובדים המאורגנים בחברה יזכו בתוספת מענק חד-פעמי ו"מענק שנתי דיפרנציאלי בגובה 2,000-1,000 דולר, וזאת כל זמן שהרווח הנקי של החברה יעלה על 5% ממחזור ההכנסות באותה שנה.

"את מודל חלוקת הרווח צריכים לחבק בשתי ידיים קודם כל המעסיקים במשק", טוען ניב. "הוא מאפשר גיבוש הסכמים עם מרכיב צנוע של תוספות שכר קבועות, בצד מרכיב שמבוסס על הצלחה. כשהעובדים יודעים שההצלחה של העסק תשפיע להם ישירות על הכיס, ככה זה גם ייראה. באותה מידה יהיה עליהם להבין שלא ניתן לקבל יותר מדי, אם בכלל, כשהעסק מפסיד. אימוץ המודל הזה עשוי להוכיח עוד דבר חשוב: הסכם קיבוצי לא חייב לעודד בינוניות, כמו שמספר המיתוס".

הכותרות הראשיות

"מסתמן: אשתו של היועץ המשפטי לממשלה וינשטיין תעמוד לדין", נכתב בכותרת הראשית של "מקור ראשון". בידיעה מאת הדר רביד מדווח כי אביבה וינשטיין צפויה לעמוד לדין עקב העסקת עובד זר.

ב"ידיעות אחרונות" ו"ישראל היום" מתמקדים בפלילי. "מול פני הרשע", נכתב בגופן אדום על רקע שחור סדוק בשער "ידיעות אחרונות". מעל הכותרת תצלום [יריב כץ] של פלסטיני חשוד באונס שיעבור היום מסדר זיהוי מול קורבנות המעשה. "יביטו לו בעיניים", נכתב בכותרת הראשית של "ישראל היום". המלה האחרונה צבועה אדום.

ב"מעריב" מעדיפים את הבלעדי על פני החשוב או המעניין. "חקירה נגד 'עיר הקרח': קטינים הועסקו בכפור", נכתב בכותרת הראשית של עיתון זה. עמרי מניב מדווח בעמ' 12 כי משרד התמ"ת הורה לפתוח בחקירה פלילית בחשד כי במתחם הבילוי המכונה "עיר הקרח" נעברו עבירות על חוק עבודת הנוער. לפי הדיווח, צעירים נאלצו לעבוד בטמפרטורות נמוכות בלא ציוד מתאים.

פעילות מסוכנת

מדורי הדעות עמוסים הבוקר ברשימות על ציון הנכבה באוניברסיטת תל-אביב.

"כמה מביך שמול קומץ הערבים ופעילי השמאל שבאו לתקוע למדינה הציונית אצבע בעין, לא התייצבו בהמוניהם תושבי רמת-אביב, צהלה ואפקה, שכונות תל-אביביות שגם הן בנויות על חלק מאדמות שיח' מוניס המיתולוגית, בעוד רחובותיהן מעוטרים בשמות תנ"כיים וציוניים נלהבים", כותב נדב העצני ב"מעריב".

"[...] וכמה לא מפתיע שבין האינטלקטואלים וההוגים של רמת-אביב ניכרת מגמה של הבעת מיאוס ממדינת ישראל הציונית כולה; מההוויה הארצית, היהודית והקונקרטית של הציונות הנוכחית משני עברי הקו הירוק. קולם בוקע נמרצות מבין דפי עיתון 'הארץ'. גם המערכת שלו שוכנת, בפני עצמה, אי-שם בפאתי יפו הגזולה. ולמרות זאת כל מה שאנחנו עושים היום רע בעיניהם".

עוד ב"מעריב", מאמר מאת ד"ר אופיר העברי, חבר המועצה להשכלה גבוהה, המגנה אף הוא את ההפגנה שנערכה באוניברסיטת תל-אביב לציון הנכבה. "אין מדובר כלל בסוגיית חופש אקדמי", הוא כותב, "[...] לא כל המתרחש בתוך תחומיה של אוניברסיטה או מכללה כרוך בסוגיית החופש האקדמי, אלא רק נושאים הנוגעים למחקר, הוראה או הרכב הסגל.

"[...] את הפגנת הסטודנטים, המכונה משום מה 'טקס', אשר מזהה את הקמת מדינת הלאום של העם היהודי כאסון, אין לשפוט כלל במונחים של חופש אקדמי, אלא רק במונחי חופש הביטוי הכללי של אזרחי המדינה, שבמסגרתו נערכת כל הפגנה פוליטית רגילה בעיר או בכפר. במקרה של הפגנה, יש לפעול מתוך העיקרון הראוי והרצוי של קיום חופש ביטוי מרבי, תוך הכרה בכך שגם לחופש זה יש גבולות, וטוב שכך". לדעת ד"ר העברי, "טוב יעשו גם ראשי האוניברסיטה אם יקדישו מחשבה נוספת לשאלה אם ברצונם לקבוע שאין כל גבול לתוכני ההפגנות המתקיימות בשטח שעליו הם ממונים".

מאמר שלישי המתפרסם בעמודי החדשות של "מעריב", מאת אראל סג"ל, מתנגד אף הוא לציון הנכבה.

ב"ישראל היום" תומך דן מרגלית בקיומה של ההפגנה בתחומי האוניברסיטה. "הוויכוח הציבורי הוא טעם קיומה של הדמוקרטיה ותמציתה, וכל עוד הוא מתנהל ללא אלימות והפרות סדר, חובה להעניק לו מגננה", הוא כותב.

בחלקו השני של מדור הדעות ב"הארץ", החלק המכונה "הזירה" ומופיע לקראת סוף קונטרס החדשות, כותב רוני שוקן, בנו של מו"ל העיתון, על חוק הנכבה והשלכותיו על הפגנת הסטודנטים בתל-אביב. "דקאנט הסטודנטים אישר אמנם את האירוע, אבל יחידת הביטחון של האוניברסיטה הודיעה ליוזמי הטקס שכתנאי לקיומו עליהם לשכור לפחות שישה סדרנים", כותב שוקן. "היתה זו הפעם הראשונה שבה דרשה האוניברסיטה ממארגני אירוע בשטחה, סטודנטים כאמור, לממן מכספם את אבטחתו, והיא הסבירה את הדרישה בחוק הנכבה".

מתחת למאמרו מופיעה רשימה מאת רונן שובל, יו"ר אם-תרצו, הכותב: "מי שאשם בשערוריית הפגנות יום הנכבה באוניברסיטת תל-אביב הם לא הערבים. הערבים פועלים בהתאם למסורת הפוליטית שלהם במאה השנים האחרונות, ומנסים לעשות את מה שהם תמיד ניסו לעשות – לחסל אותנו. מי שאשמה בכך היא ממשלת ישראל. ממשלת ישראל איננה מתמודדת בצורה שיטתית עם אסטרטגיית דרבן, וכל התמודדות עם המשט, מטס, מיתוג חיילי צה"ל כפושעי מלחמה, החרם, האשמות האפרטהייד, יום הנכסה, יום הנכבה, ושאר מרעין בישין, היא תמיד מקרית וחובבנית, תוך טיפול בסימפטום ולא טיפול עומק בתופעה. לא זאת אף זאת: גם הטיפול בסימפטום בדרך כלל נרפה, בגלל הכניעה למתקפות האליטה האנטי-ציונית".

ב"ידיעות אחרונות" לא מתפרסם הבוקר מאמר דעה על ציון יום הנכבה באוניברסיטת תל-אביב. אתמול עמדה הסוגיה במוקד השאלון היומי של מוסף "24 שעות", והבוקר מדווח כי 92% מהמשיבים הסכימו עם חגי סגל, שטען כי אוניברסיטת תל-אביב היתה צריכה לאסור את "טקס קיום הנכבה" (במקור, אתמול, נשאלו הקוראים באשר לאישור "קיום טקס הנכבה", אך גם לניסוח המבולבל שמתפרסם הבוקר משמעות רלבנטית).

יחד עם זאת, בעמודי החדשות של העיתון מדווח צביקה ברוט כי חברי-הכנסת של סיעת ישראל-ביתנו יגישו היום הצעת חוק שלפיה הממשלה תוכל לשלול תקציבים מגופים שיארגנו או יממנו אירועים "נגד עקרונות המדינה". ההצעה, כך מדווח, נועדה להשלים את חוק הנכבה הנוכחי, שמנע משר החינוך להטיל סנקציות כלכליות על אוניברסיטת תל-אביב, בשל העובדה שלא תמכה כלכלית בטקס שהתקיים בשטחה. בחוק החדש יוכל שר החינוך לשלול תקציבים ממוסד אקדמי שייתן במה לפעילויות אנטי-ישראליות, גם אם המוסד לא יזם אותן. "לא ייתכן שמוסד כזה ייתן יד לפעילות מסוכנת, אשר כל מטרתה דה-לגיטימציה של מדינת ישראל", כתב ח"כ אלכס מילר, יוזם חוק הנכבה, בדברי ההסבר להצעת החוק החדשה.

ענייני תקשורת

במדור חדשות החוץ של "הארץ" מדווח ["גרדיאן"] כי רבקה ברוקס, לשעבר מנכ"לית ניוז-אינטרנשיונל ועורכת "ניוז אוף דה-וורלד", מואשמת בניסיון להסתיר ראיות מהבלשים החוקרים את פרשת הציתותים בעיתון.

רועי ברק דיווח אתמול ב"גלובס" כי תקציב רשות השידור לשנת 2012 יעמוד על כמיליארד שקל.

נועם דביר מדווח ב"הארץ" כי אבירמה גולן, עד לימים האחרונים חברת מערכת העיתון, תעמוד בראש המרכז לעירוניות ותרבות ים-תיכונית בבת-ים.

בעמוד האחורי של "ידיעות אחרונות" מדווח רז שכניק כי זה כחצי שנה שהתוכנית הוותיקה "פסוקו של יום" אינה משודרת.