שר החוץ אביגדור ליברמן בוחר את מבקר המדינה, אתמול בכנסת (צילום: דוד ועקנין)

מבקר המדינה

"השופט יוסף שפירא נבחר לתפקיד מבקר המדינה הבא", נכתב בכותרת הראשית של "הארץ". מאחר שלוגו העיתון מודפס ממילא כשהוא בצבע שחור, לא יכלו ב"הארץ" לצבוע אותו בצבעי אבל. אולי בגרסת האייפד הלוגו ירד לחצי התורן. לא בדקתי. "המבקר החדש נחשב למועמד מוביל על פני שופט העליון אליעזר ריבלין, אך התקשה לזכות ברוב הנדרש בכנסת", עוקצת בכל זאת כותרת המשנה את מי שהעיתון התנגד באופן בוטה לבחירתו.

"ח"כים מהימין: 'כנופיית שלטון החוק הפסידה. שוב הוכח שניתן לחסום את העליונות של העליון'", מוסיפה כותרת המשנה לתת את ההקשר הנכון, לפי תפיסת עולמם של אנשי "הארץ", לבחירתו של שופט המחוזי לתפקיד מבקר המדינה: "הארץ" הוא נוטר שלטון החוק; שאר העולם – גם אם מדובר בבשר מבשרה של מערכת המשפט כמו שפירא (ובמקרים קודמים השופטים נעם סולברג ואשר גרוניס) – לא.

"השופט שפירא נתמך על-ידי לשכת נתניהו. די היה בכך כדי להדביק לו דימוי של מבקר מטעם, נטול אמביציות ביקורתיות, משת"פ של הממשלה", נכתב בתמצית מאמר של נחום ברנע המודפסת על שער "ידיעות אחרונות". הכותרת הראשית עצמה היא "מבוכה לקואליציה בבחירת המבקר", וכמו כותרת המשנה של "הארץ", גם היא מדגישה את העיכובים בבחירתו של שפירא ("רק בניסיון השלישי נבחר"). "זה גם מה שמצפים משפירא בקואליציה", ממשיכה התמצית של ברנע, "הציפיות והחשדות ילוו אותו בכניסתו לתפקיד. חטוטרת מהסוג הזה מולידה לפעמים הפתעות: מבקר שנחשב לחתול מנומנם מתגלה כנמר טורף".

פרשנות דומה מופיעה גם בכותרת המשנה לידיעה הראשית של "מעריב" ומהדהדת גם מהכותרת על שער "ישראל היום" ("אפעל בשקיפות", נתונה במרכאות, ציטוט של שפירא עצמו). אגב, ב"ישראל היום" המבוכה מיתרגמת, למרבה הגיחוך, ל"קרב צמוד ומותח". טור הפרשנות ב"מעריב" מציע "לחזור לדרך השפויה", משמע לא זו של מבקר המדינה היוצא, לינדנשטראוס. ב"ידיעות אחרונות" חתומה טובה צימוקי על טור דיוקן של שפירא, תחת הכותרת (הנתונה במרכאות): "ליברל ובעל יושרה בלתי מתפשרת".

לשכת נתניהו מככבת גם בכותרת אחרת על שער "ידיעות". "הקומבינה של נתן אשל", נכתב בה, לצד הלוגו "חשיפה". "זעם בנציבות שירות המדינה: ראש הסגל בלשכת נתניהו, שהתבקש לעזוב את תפקידו בעקבות הטרדת עובדת, ממשיך לקבל משכורת, רכב וטלפון וצמוד לראש הממשלה", נכתב בכותרת המשנה. "משרד רה"מ: הוא סיים את עבודתו ומקבל תנאי פרישה לפי התקשי"ר. הנציבות: זה לא תקין". כזכור, מי שעומד בראש הנציבות גם הוא מינוי של לשכת ראש הממשלה, ולמינויו קשרו חלקים בעיתונות חשדות דומים לאלה שהם מטילים בשפירא.

גל אלימות

כזכור, גל אלימות משתולל בישראל, כמדי עונת מלפפונים. הנשא הנוכחי של הגל הוא "פלסטיני בן 21 משכם, העובד במסעדה ברחוב אבן-גבירול בתל-אביב", כתיאורו בכותרת המשנה לראשית של "מעריב". מחולל גל האלימות של קיץ 2012 מככב בכותרת הראשית של שלושה עיתונים ומופיע גם בשער רביעי.

"נעצר חשוד באונס בגן העיר", נכתב בכותרת הראשית האינפורמטיבית של "מעריב". "נבדקת מעורבות ארבעה שוהים בלתי חוקיים נוספים", נכתב עוד בכותרת המשנה. כותרת דומה מופיעה גם בתחתית שער "הארץ": "המשטרה עצרה חשוד באונס בגן העיר בתל-אביב". גם ב"ידיעות אחרונות" הכותרת הראשית היא "נעצר חשוד באונס בגן העיר", ולצדה חותמת צהובה שעליה נכתב: "חזר לזירת הפשע". כותרת המשנה מסתיימת במלים "השוטרים: הוא האנס".

ב"ישראל היום", העיתון שמקפיד באופן אובססיבי להשתמש במרכאות כדי למסגר כותרות גם אם כלל לא ברור מי בעל הציטוט, ושמקפיד באופן אובססיבי לטשטש תצלומים שבהם מופיעים פני ילדים גם אם ההקשר תמים לגמרי, בוחרים היום בכותרת הראשית "נתפס". "3 ימים אחרי האונס האכזרי ב'גן העיר': תם המצוד", קובעת כותרת הגג. על אף שהאנס נתפס והמצוד תם, בכותרת המשנה חוזרים לכנות את העצור "חשוד".

אגב, ב"ישראל היום" מוכיחים עקביות בטעם רע בבחירת תצלומים לעמוד השער. זו לפחות הפעם השלישית בזמן האחרון שהתצלום במרכז השער הוא של חדר שירותים. במרץ היה זה חדר שירותים של רוצח צרפתי, ביום ראשון היו אלה השירותים בחניון התל-אביבי שבהם התבצע האונס, שמככבים גם היום על שער "ישראל היום", צמודים לדיוקנו המצולם של מפכ"ל המשטרה ולדיוקן המצויר של כתב הפלילים של העיתון.

ב"ידיעות אחרונות" וב"מעריב", יש לציין, מדווחים היום על ההתפתחויות בחקירת מקרה האונס שאירע לאחרונה בתל-אביב ומקרה הרצח שאירע לאחרונה בבאר-שבע ללא שישתמשו במלים "גל אלימות". במקום זאת מופיע ב"מעריב" הביטוי "גל הפשיעה": מעל לידיעה של נתיב נחמני שלפיה "עיריית תל-אביב מקימה מערך סיור מיוחד", נכתב באותיות אדומות "בעקבות גל הפשיעה". המלים "גל פשיעה" ו"בעקבות" מופיעות גם בפתח הידיעה הקצרה, אולם נעדרות מהודעתו של ראש העיר רון חולדאי. הלה תולה את ההקמה המתוכננת של "מערך הסיור" במספר המבקרים הגדול בעיר ובמספר הגדול של בני "הקהילה הזרה".

"מעריב" שייך לקבוצת אי.די.בי

"מחירי הסלולר בצניחה חופשית", נכתב בכותרת הראשית של "דה-מרקר", העיתון שהתחרות בשוק הטלפונים הניידים היתה מושא לקמפיין מתמשך ועקבי שלו, ושהכיסוי האדוק שהעניק לנושא נראה כחלק בלתי נפרד מהרפורמות שביצע שר התקשורת משה כחלון. בתקופת השנה האחרונה נותנות הרפורמות את אותותיהן, השוק משתנה לבלי הכר, והעיתונים מדווחים על כך בהרחבה. אחרי הכל, מדובר בנושא הנוגע למספר עצום של אנשים (בעלי טלפון סלולרי) וכזה בעל משמעות כלכלית לא מבוטלת עבורם, עבור כמה חברות ענק כמו סלקום, אורנג' ופלאפון, ועבור שוק ההון.

"אתמול בבוקר: גולן-טלקום הכריזה על חבילת סלולר ללא הגבלה ב-99 שקל", נכתב בכותרת המשנה לראשית של "דה-מרקר"; "בצהריים: הוט-מובייל שברה את השוק עם 89 שקל. גם רמי לוי ופלאפון מיהרו לעדכן תעריפים. מניות חברות הסלולר הוותיקות נפלו. מדריך: כך תשלמו הרבה פחות על חשבון הסלולר – כבר היום" (אמיתי זיו ורותי לוי). "בתוך שעות ספורות, שוק הסלולר הישראלי השתנה באופן בלתי הפיך, והדביק פער תחרותי של שנים מול העולם", פותח אמיר טייג את הידיעה המרכזית. העיתון מקדיש כמה עמודים לכיסוי הנושא.

"ענף הסלולר מציג: מ-ל-ח-מ-ה", מכריזה גם הכותרת הראשית של "גלובס". "גולן-טלקום עולה לאוויר: 99 שקל לשיחות, הודעות וגלישה כמעט ללא הגבלה", כותב גד פרץ. "תחת הכותרת 'מספיק להיות פראייר', השיקה היום החברה את פעילותה הסלולרית. מציעה שיחות חינם לחו"ל וחבילה מינימלית בעלות של 9.99 שקלים בחודש [...] המפעילים האחרים שייכים לטייקונים. הם רימו את הלקוח", מצטט פרץ את מיכאל גולן, בעל החברה. "הוט-מובייל מתחילה היום את התחרות האמיתית בשוק הסלולר", מצטט עוד פרץ את יעקב נדבורני, מנכ"ל של החברה המתחרה, הוט-מובייל. העיתון מקדיש כמה עמודים לכיסוי ההתרחשויות.

גם ב"כלכליסט" הכותרת הראשית מוקדשת לאירוע ההשקה של גולן-טלקום ולהשפעתו המכרעת על שוק הסלולר. "תחרות ללא הגבלה", נכתב בכותרת, מתחת למלים "ענף הסלולר רותח". "גולן-טלקום השיקה אתמול את רשת הסלולר החמישית והציעה חבילה ב-99 שקל ללא הגבלה. שעתיים לאחר מכן הוט-מובייל הגיבה עם חבילה דומה ב-89 שקל. התחרות הסוערת בענף מאיימת כעת לא רק על החברות הגדולות, אלא גם על המפעילים הווירטואליים".

"כשהאייפון חדר לישראל היה ברור כי חברות הסלולר מתחילות לאבד את הצרכן", נכתב בתמצית טור הפרשנות של גילעד נס המודפסת על השער. "כניסת המפעילים הווירטואליים רמי לוי והום-סנטר יצרה אלטרנטיבה לצרכן, וכך גם מודל הסבסוד של YouPhone. את המכה הניצחת הציגו הוט וגולן-טלקום עם חבילות מתחת ל-100 שקל". העיתון מקדיש כמה עמודים לכיסוי תחום הסלולר.

גם ב"ממון" של "ידיעות אחרונות", השם דגש פעמים רבות על עניינים צרכניים, תופסים ענייני הסלולר את הכותרת הראשית. "הסלולריים מציגים: מלחמת מחירים", נכתב בה, ובכותרת המשנה: "התחרות משתוללת, ואנחנו מרוויחים: אחת אחרי השנייה הודיעו אתמול חברות סלולר על חבילות חדשות במחירי רצפה – מ-89 שקל לחודש, כולל הכל. אז במי כדאי לבחור?". הכפולה הפותחת של המוסף מוקדשת לנושא.

ההתרחשויות בתחום הטלפונים הניידים הורגשו אתמול היטב גם בבורסת תל-אביב, כך לפי סקירות המסחר בעיתונים הכלכליים: "התחרות המתגברת הפילה את מדד התקשורת ב-3.4%", נכתב בכותרת סקירת המסחר ב"דה-מרקר". "על רקע מלחמות חברות הסלולר על כיסו של הצרכן וכניסתן של שחקניות חדשות לשוק, נרשמו היום ירידות חדות במניות חברות התקשורת", נכתב ב"גלובס". "מניות התקשורת הגדולות ריכזו אתמול מחזורי מסחר גבוהים, כשהן סופגות כאמור ירידות חדות", נכתב ב"כלכליסט".

גם ב"ישראל היום", בעל דסק הכלכלה החלש במזרח התיכון, מקדישים מקום נרחב לטלפוניה הניידת. "מלחמות הסלולר: כך כולנו מרוויחים", נכתב בכותרת בולטת בראש הפניה התופסת את כל חלקו השמאלי של עמוד השער. "הכל חופשי והמחיר צונח", נכתב בכותרת נוספת, ו"תחי התחרות" בעוד כותרת בשער.

ובינתיים, במדינה אחרת, שגם לה קוראים ישראל, ב"מעריב", שגם לו קוראים עיתון, קוראת כותרתו הראשית של המוסף הכלכלי "עסקים": "המעשנים ישלמו 300 מיליון שקל"; "הגזירות הראשונות במסגרת המאמץ לאזן את התקציב יהיו מסים על כל מוצרי הטבק. התמורה הצפויה למדינה: 300 מיליון שקל. היום תבוטל ההפחתה שתוכננה במע"מ" (יהודה שרוני ורותם סלע).

מתחת לכותרת הראשית מודפסות שתי הפניות נוספות (מתוך שבע בכל העמוד). האחת מתייחסת לירידה במדדי הבורסות האירופיות והשנייה לאירוע שהתרחש באותה ישראל: "גולן ומירס מצטרפים לתחרות בסלולר", נכתב בכותרת המנוסחת כדבעי (ודוק: התחרות כאן מאז ומעולם). "גולן-טלקום הכריזה על השקת שירותיה, המתבססים על חבילות פשוטות וזולות. בתוך שעתיים הודיעה מירס על השקת המותג הסלולרי הוט-מובייל במחיר נמוך יותר", נכתב בכותרת המשנה.

הכפולה הפותחת של המוסף מוקדשת לידיעות בנושאים הבאים: שוק הסליקה באשראי, מדד אפריל, בורסות אירופה, מחיר המע"מ, מכס על סיגריות, הצמיחה בינואר-מרץ, קולנוע חדש בראשון-לציון. הכפולה השנייה של המוסף מוקדשת לידיעות בנושאים הבאים: מחירי הדירות בתל-אביב, קמפוס של קומברס, חשמול מסילת ברזל בכפר-שמריהו, מגדל מגורים ברמת-גן, זיכיון למותג בובות, שותפות ישראלית עם חברה איטלקית, מסגרת אשראי של מפעלים, הפיקוח ההדוק מדי של הרשות להגבלים עסקיים (מה אתם יודעים), תנודות במשכנתאות ותקציב הפרסום של חברת מזון.

לבסוף, בעמ' 6, מגיעה ידיעה על ההתרחשות המשמעותית ביותר בכלכלת ישראל לפי כל העיתונים הכלכליים היוצאים באותה מדינה: "גולן ומירס השיקו את שירותי הסלולר החדשים". הידיעה תופסת חצי עמוד. חתום עליה הדר חורש, מי שכיסה (וכנראה עדיין מכסה) את תחום הסלולר במוסף, וכיום שמו מופיע בתיבת הקרדיטים כעורך "עסקים" (מתחת ל"עורך הכלכלי" איתן מרקוביץ').

בסופה של הידיעה לא נדפס הגילוי הנאות המופיע לעתים ב"מעריב", ולפיו "'מעריב' שייך לקבוצת אי.די.בי", וגם לא נוסח אחר שלו, כמו למשל "'מעריב' שייך לקבוצת אי.די.בי, שאחת האחזקות העיקריות שלה היא חברת הסלולר הוותיקה סלקום, המאוימת מאוד על-ידי השינויים בשוק". ברם, לא מקובל לכתוב "גילוי נאות" ארוך כל-כך. אחרי הכל, הנייר עולה כסף.

מלה על ענייני תזונה

"הייאוש של העוני הוא רוצח שקט", כותב רון מיברג בטור ב"גלובס", "גם משום שהשמנת יתר היא המאיץ הגדול של יתר לחץ דם, הרוצח שאינו מופיע ברשימת המבוקשים של ה-FBI. עניים אוכלים אוכל מטוגן ומקנחים במילקשייק ברשתות ג'אנק ענקיות כמקדונלד'ס ובורגר-קינג. משפחה שלמה תשלם 10 דולרים על ארוחה מלאה. למרות נסיונות אמיתיים לשפר את התפריט בג'אנקיאדות הללו, זה עדיין מזון דל בירקות טריים ונטול ערך תזונתי. בבית, בסופו של יום עבודה (אם אינם מובטלים), נחים העניים מול הטלוויזיה עם תקרובת שעיקרה שקיות צ'יפס משפחתיות, נאצ'וס עם גבינה מותכת, שתייה קלה רוויית סוכר ובירה. העשירים ישלמו 50 דולר ויותר על ארוחת צהריים, אבל יהיו בה ירקות טריים, בשר איכותי ורזה, דגים טריים, שלא לומר סושי, ובדרך הביתה הם יעצרו במכון כושר".

"מקדונלד'ס היא נותנת החסות הראשית בכנס דיאטנים בהשתתפות משרד הבריאות", נכתב בכותרת על שער מוסף "ממון" של "ידיעות אחרונות". "המשרד: 'נשקול לבטל השתתפותנו'. מקדונלד'ס: הארוחות שלנו בריאות".

ענייני תקשורת

"בשנות ה-90 היא חוללה מהפכה במדור ביקורת המסעדות של ה'ניו-יורק טיימס', וכיום רות רייצ'ל עורכת מגזין וירטואלי מוקפד, המתפרנס ממכירת מוצרי מזון. מה זה אומר על עתידם של מגזיני אוכל מודפסים?", שואלת כותרת המשנה לכתבה של אור עזרתי במוסף "גלריה" של "הארץ". בעמוד הבא מתפרסמת כתבה של יובל סער, המראיין את המעצב מושון זר-אביב והציירת גליה עופרי, המציעים עיצוב חדש לוויקיפדיה. "אחת האמירות העצובות על תוכנה בקוד פתוח היא שאפשר לזהות אותה מיד לפי הממשק המכוער", אומר זר-אביב לכתב.