פרק 13 של דו"ח ועדת וינוגרד, "ביטחון המידע במלחמה", עוסק באופן נרחב בתפקוד התקשורת הישראלית בעת מלחמת לבנון השנייה וביחסים הראויים להתקיים בעת מצב חירום בינה ובין הצנזורה הצבאית.

"עיתונאים ישראלים הם מקצוענים, אך גם אזרחים", כותבים חברי הוועדה, "מדינתם נמצאת במלחמה נגד אויב.‬ ‫ייתכן כי חלק מהם סברו כי המלחמה נוהלה באופן לא נכון. יש הבדל בין הבעת עמדות‬ ‫מסוג זה - שהיא אכן חובה אזרחית (ולאו דווקא עיתונאית) ולגיטימית, ובין דיווח קשה‬ ‫על תקלות בהתנהלות הכוחות בזמן אמת. דיווח כזה עלול להיות פגיעה בביטחון מידע‬ במובן הצר".

יחד עם זאת קובעת הוועדה מיד בהמשך: "איננו נוקטים עמדה בנושא מורכב זה. [...] נראה נכון לצפות כי עיתונאים‬ ‫ישראליים ידונו בשאלה איך ליישב בין תפקידם כעיתונאים, ובין מעמדם כאזרחים‬ ‫במדינה הנמצאת במצב מלחמה – כחלק מהאתיקה המקצועית".‬

הוועדה מעלה "שאלות קשות ומורכבות [...] בתחום האתיקה העיתונאית לגבי פרסום במלחמה: 'בהנחה שאיש תקשורת קיבל תדרוך או הדלפה ממי שהיה בידו מידע מסווג -‬ ‫שאינו כלול ברשימת הנושאים המסווגים של הצנזורה - האם הוא חייב להפעיל שיקולים‬ של אחריות ציבורית ולהימנע מפרסומו, או שמא אין זה תפקידו?'; 'האם צריכה התקשורת לכבד כללים כגון אלה הנהוגים בדובר צה"ל לגבי מדיניות‬ ‫פרסום פרטים של נפגעים ומספרם? [...] האם נכון לכלול‬ ‫מחויבות כזאת באתיקה העיתונאית?'; 'האם עיתונאים אמורים להיות נייטרליים כאשר הם מדווחים על מלחמה‬ ‫שארצם משתתפת בה? האם מותר להם - במקביל לתפקידם העיתונאי - להזדהות עם‬ מדינתם? הראוי שיעשו זאת?'".

אך הוועדה נמנעת מלענות על שאלות אלו: "אין לנו עמדה נחרצת בנושא עמדתה הראויה של התקשורת לפרסום‬ ‫העלול לפגוע ביכולת הלחימה והעמידה של החברה בישראל. זה אינו עניין של ביטחון‬ מידע, ולכן אינו נופל לתחום הצר בו עוסק פרק זה".

עמדות נחרצות ניתן למצוא בחלק המסקנות של הפרק. שם ממליצה הוועדה על הכנת אמנה בין הצנזורה הצבאית לגורמי תקשורת, שתענה על הצרכים הייחודיים שמציבה כל שעת חירום. לדברי חברי הוועדה "חשוב ליצור שיתוף פעולה עם התקשורת, להיערכות מקצועית משלהם לזמן חירום‬, ‫המתואמת עם זו של הצנזורה, ולפיתוחן של נורמות מיוחדות החלות על פרסום‬ ‫מידע ופרשנות בזמן לחימה. נורמות אלה נכון שתגובשנה כאמור יחד עם מועצת‬ העיתונות, מתוך תיאום והדרכה מקצועית של אנשי הצנזורה".

הוועדה קובעת גם כי "‫חיוני שהצנזורה תתאים את עצמה לפיקוח אפקטיבי על אתגרי הפרסום החדשים, לרבות‬ ‫מגוון אמצעי התקשורת החדשים, כולל האינטרנט" וממליצה, בין היתר, על ‫"פעולה באמצעות צווים כלליים, על פי תקנות ההגנה, המחייבים מסירת מידע‬ ‫לבדיקה מוקדמת. צווים כאלה [...] מטילים‬ ‫חובה על כל מפרסם. יש לפעול להטמעת המודעות לכך כי כל מפרסם, כולל מפרסם‬ באינטרנט, יהיה כפוף לחובות אלה". לדברי הדו"ח יש לקדם "חשיבה מתקדמת על כלים טכנולוגיים שיאפשרו מעקב אמין ואכיפה טובה על‬ ‫אמצעי תקשורת מגוונים, אלקטרוניים ואחרים, כולל אינטרנט לצורותיו ומיקומיו‬ ככל הניתן".

בסעיף ד' של חלק המסקנות, עוסקת הוועדה ב"פתיחות התקשורתית", וממליצה על כללי התנהגות חדשים של התקשרות בעת חירום, בראשם מניעת כניסת כתבים לשטחים צבאיים סגורים או הצמדתם ליחידות קרביות, והגבלות חמורות על שידורים חיים:

"נושא כניסת גורמי תקשורת ליחידות ולשדה הקרב ייבדק מחדש על פי האמור להלן:‬

א. למרות הפתיחות התקשורתית לא תתאפשר כניסת כתבים ‬לשטחים צבאיים סגורים; לחפ"קים ולאזורי התארגנות של יחידות צה"ל;‬ ‬ליחידות לוחמות;‬ אלא באישור מיוחד, אשר לא יינתן ללא הסכמתו מראש של מפקד אותה יחידה,‬ ‫חפ"ק או אזור התארגנות, והסכמת המחלקה לביטחון מידע.‬

ב. לא ייכנס כתב לשטח, אף באישור כאמור, ללא ליווי של איש חטיבת דובר-צה"ל,‬ ‫ולפני שעבר תדרוך של המחב"מ [מחלקת ביטחון מידע]. האישור שיינתן יהיה כפוף להתחייבות הכתב בכתב:‬ שלא לשדר שידור-חי מהשטח, ללא תיאום מוקדם מלא עם הצנזור;‬ ‬שכל ידיעה שאינה מן השטח תעבור בדיקה מוקדמת של הצנזורה, אף אם אין‬ ‫החומר שבה כלול ברשימת היעדים להסתרה; ‬שאין להשתמש בשטח בטלפונים ניידים או באמצעי קשר לא מוצפנים.

ג. לא תורשה כניסה לשטח שהוכרז 'שטח צבאי סגור'. אי ציות להוראות המפקד‬ ‫בשטח - היא עבירה פלילית".

מיד בהמשך קובעת הוועדה כי "נושא השידורים החיים צריך לעבור חשיבה מעמיקה, ובעקבותיה- תיקבע מתכונת‬ ‫פעולה, הכוללת: תדרוך מוקדם של המרואיינים או מגישי החומר באולפן, על נושאים שאין לגלותם ברבים בשידור החי"; "ייקבע פסק זמן בין הקלטת השיח ובין שידורו, (בדרך כלל - מספר דקות), שיספיק‬ לצנזור, הנמצא באולפן, לקבוע הלכה על הדברים שנאמרו או על מקצתם, מבחינת גילוי‬ ‫סודות-מדינה"; ובסיכומו של דבר קובעת הוועדה כי "אין להרשות שידורים חיים משטח צבאי סגור, אלא אם נקבעו הסדרים מראש של‬ ‫שידורים כאלה, בתיאום מלא עם הצנזור. בתקופת חירום או פעולת לחימה, יש להעניק‬ ‫סמכות לצנזור לפסול חומר, שהוכן לשידור מתוך שטח צבאי סגור, ללא קשר לתוכנו של‬ החומר".

לקריאת הפרק העוסק בתקשורת בדו"ח וינוגרד >>