בגיליון האחרון של "העין השביעית" תיאר אמנון אברמוביץ' כיצד הוצמד המינוח "תפירת תיקים" לפרקליטות, על אפו ועל חמתו של היועץ המשפטי מני מזוז, רק בגלל שהוא הופרח לחלל התקשורתי. במציאות התקשורתית של ימינו, כתב אברמוביץ', בה פועלים בו זמנית 1,500 מוקדי תקשורת העוסקים בחדשות ואקטואליה, מרגע שדימוי מסוים נפלט אל גלי האתר אובדת השליטה בנפח הציבורי שיתפוס, מידת השפעתו או המקור לו ייוחס. הדבר נכון גם במקרה בו הדימוי נאמר כהלצה או הערת אגב.

דימוי "בקבוקי השמפניה" ביחס לחגיגות, שהתרחשו או לא התרחשו בלשכת ראש הממשלה עם קבלת דו"ח וינוגרד, הוא דוגמה ציורית במיוחד לאופן בו תיאור אקראי הופך לקביעה בעלת תוקף של עובדה. האחראי להוצאת השד מהבקבוק במקרה זה הוא רביב דרוקר, שרבע שעה לפני מסיבת העיתונאים בה פורסם הדו"ח, אמר בערוץ 10 - "אפשר לומר עכשיו שבלשכת ראש הממשלה, כמעט פותחים את בקבוקי השמפניה". בראיון ל"עין השביעית" מדגיש דרוקר כי היה זה אכן דימוי בלבד, שכלל לא נבע ממידע קונקרטי, ואף מגדיר את הדימוי שהוא עצמו נתן כ"שחוק".

שחוק או לא, כמה דקות אחר כך, כבר שואלת מיקי חיימוביץ' את הכתב צ'יקו מנשה על המצב בלשכת ראש הממשלה, ועד כמה שומעים אצלו את "שליפת הבקבוקים". מנשה מספר כי אנשים היושבים לצידו של ראש הממשלה אכן מדברים על "אנחת רווחה".

מכאן והלאה צבר הדימוי עוצמה וקצף השמפניה מתמצק לכדי כדור שלג תקשורתי.

מארגני המחאה נגד ראש הממשלה אימצו אל ליבם את המטפורה הססגונית: כך, למשל, כבר באותו ערב התפרסם ב-nrg כי עורכת הדין ענבל קלאוזנר, ששכלה את אחיה במלחמה, קראה: "בזמן שהוא פותח בקבוקי שמפניה, אנחנו יושבים בבית ובוכים". בלשכת אולמרט מיהרו להגיב. מקורבו ציין, באותו ערב, בפני כתב ynet: "מישהו סיפר בתקשורת שפתחנו שמפניה כשוינוגרד סיים לומר את דברו. איזו נבזות זו. ראש ממשלה בישראל, שכבר הלילה יושב לקרוא את הדו"ח שעוסק במלחמה קשה, באבדות, בכשלים, ומחר בבוקר הוא עתיד לעסוק בדיונים ביטחוניים על עזה, על האיום האיראני פותח שמפניה. שפלות, פשוט שפלות".

ההכחשות לא עזרו. למחרת, במאמר המערכת של "הארץ", נכתב: "לראש הממשלה אין שום סיבה לשמוח, ודאי לא להרים כוסית". במאמר מאת משה ארנס שהתפרסם ב"הארץ", נכתב: "אנשי הסגל של אולמרט יכולים להמשיך להרים כוסות שמפניה...", וחמי שלו ב"ישראל היום" כתב על פרשנים שדיווחו על התגובות בלשכה: "מי יודע, אולי פתחו כמה בקבוקי שמפניה, בחדרי חדרים, הרחק מעין המצלמה".

ראש הממשלה לא היה יכול להישאר אדיש להאשמה התוססת. כבר בפתח ישיבת הממשלה ביום ראשון, עת התייחס לדו''ח, הכחיש במרומז את סיפור השמפניות כשאמר: ''דו''ח וינוגרד הוא לא מקור לשמחה, לא היתה כזו בשום מקום ובוודאי לא אצלי". בדיון המיוחד בכנסת, בנאום שהוקדש לדו"ח, קרא אולמרט מעל בימת האולם בהכחשה גלויה ומפורשת: "הפסיקו את ההשמצות חסרות הבסיס על שמפניה וחגיגות".

אלא שמרגע שדימוי נקלט בתודעה הציבורית, גם הכחשות מפורשות לא יעקרו אותו משם: "ההורים השכולים החזיקו את כוסות היין באויר ושאלו: 'איך אתה יכול להרים כוסית כשהבנים שלנו נהרגו במלחמה שנכשלת בה?'", דיווח ניר חסון ב"הארץ" על התגובות במליאת הכנסת בעת נאומו של ראש הממשלה.