בימים אלה דנה מועצת הרשות השנייה, המכהנת כוועדת המכרזים, בשתי ההצעות שהוגשו לה במכרז על הרדיו האזורי בירושלים, האחת מטעם קבוצת שידורי רדיו ירושלים, והשנייה מטעם קבוצת רדיו הבירה. ההצעות הוגשו בשלהי דצמבר האחרון, שידורי הזכיין שייבחר אמורים להתחיל במאי השנה, אך עוד בטרם הוכרעה התחרות התעוררו שאלות באשר לאחת משתי הקבוצות. בתחילת השבוע פורסם כי אריה אבנרי, יו"ר עמותת אומ"ץ, קבל בפני היועץ המשפטי של הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו על ניגוד אינטרסים שעלול להתעורר במכרז.
אדלר-חומסקי: רדיו אזורי ופוליטיקה מקומית?
רדיו ירושלים, שזכתה במכרז הקודם באזור, היא בבעלות מיכה לוי, חברת מלונות ירושלים בע"מ ו-TVDBV של דני פארן, ומנוהלת על-ידי עובד לוי ויהורם גאון; הקבוצה המתמודדת מולה, רדיו הבירה, נוסדה בשלהי נובמבר 2007, ובבעלותה שותפים שישה: איש העסקים ג'קי בן-זקן, המפיק והסוכן שי נשר, משרד הפרסום אדלר-חומסקי, רשת בתי-הקפה ארומה ישראל, חברת התוכן הסלולרי לוגיה וסוכנות הייצוג ניהול-פלוס. יו"ר הקבוצה הוא משה שלונסקי ומנהל אותה שלום אורן.
לדברי אבנרי, ניגוד העניינים שעשוי להתעורר במקרה שקבוצת רדיו הבירה תזכה הוא כפול, הן מהבחינה הפוליטית והן מבחינת ייצוג אמנים וטאלנטים. מבחינה פוליטית הבעייתיות טמונה, לדעתו, בקשר שבין משרד הפרסום אדלר-חומסקי ובין מפלגת קדימה. לא רק שאדלר היה יועץ צמוד לאריק שרון והריץ את המפלגה בבחירות לכנסת, ב-10 בפברואר השנה דיווח משרד אדלר-חומסקי לבורסה על חתימת הסכם חדש עם קדימה, שבמסגרתו התחייב לספק לה ייעוץ אסטרטגי שוטף לקראת הבחירות המוניציפליות שיתקיימו בנובמבר 2008, וזאת בתמורה ל-9.8 מיליון שקל. אמנם ארבעה ימים לאחר מכן התקבלה במשרד אדלר-חומסקי הודעה מקדימה על ביטול ההסכם, משום שהוא לא אושר בסיעת המפלגה בכנסת, אך כשם שבוטל כך יוכל לשוב ולהתקיים במקרה שהסיעה תשנה את דעתה.
יש לציין שסעיף 42 בחוק הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, התש"ן 1990, קובע באופן חד-משמעי כי "ועדת מכרזים תפסול משתתף במכרז אם לפי דעתה [...] המשתתף במכרז הוא מפלגה או נציג או שלוח של מפלגה או של גוף אחר, שלדעת הוועדה עלול להשתמש בשידורים לקידום המטרות המיוחדות של מפלגה או הגוף האמור".
"לא חשוב לי אם קדימה חזרה בה או לא חזרה בה", אומר אבנרי בראיון ל"העין השביעית", "האספקט הפוליטי ברור. ראובן אדלר הוא איש פוליטי מובהק. מתקרבות בחירות מוניציפליות, והוא בוודאי יגויס, ואני לא חושב שאיש פוליטי יכול להיות מעורב ברדיו אזורי, גם אם יש לו רק 20% מהקבוצה".
אבנרי מדגיש כי הטענה שלו אינה נגד אדלר אישית, אלא עקרונית. לדבריו, "יועץ ולוביסט הוא יותר פוליטי מאשר חבר-כנסת, כי בניגוד לחבר-כנסת הוא פועל מאחורי הקלעים". אבנרי מוסיף ומסביר כי הוא חושש מפני מצב שבו אדלר יקדם מועמד בירושלים או בבית-שמש וייתן לו פתחון פה ברדיו האזורי, וכך יספק לו יתרון בלתי הוגן על פני מתמודדים אחרים. הוא גם לוקח בחשבון אפשרות שאדלר יפסול את מועמדותו כקמפיינר באזורים שבהם תהיה בבעלותו תחנת רדיו, אך לא מתרשם שדבר כזה ישנה את המצב באופן מהותי. "תמיד אפשר לעבוד דרך קבלני משנה, אני כבר מכיר את כל הפטנטים", הוא אומר.
ארומה: רדיו אזורי ומוזיקה ארצית?
סימן שאלה נוסף הנוגע לקבוצת רדיו הבירה מתעורר נוכח העובדה שחברת ארומה ישראל השיקה בפברואר 2007 מותג מוזיקה עצמאי, שבמסגרתו היא תומכת ומקדמת אמנים ומוכרת בסניפיה אלבומים שלהם. לפי סעיף 41 בחוק הרשות השנייה, "במכרז רשאי להשתתף תאגיד שמתקיימים בו לפחות תנאים אלה [...] הוא אינו סוכן פרסום או סוכן של מבצע כהגדרתו בחוק זכויות מבצעים, התשמ"ד-1984”. מלשכת היועץ המשפטי של הרשות השנייה נמסר כי סוכן הוא "מי שפועל כשלוח, נאמן, מייצג או מקדם ענייניו של אדם, בין דרך קבע ובין באקראי". האם חברת ארומה ישראל נחשבת, אם כך, ל"סוכן של מבצעים"?
באתר חברת ארומה נכתב כי המותג ארומה מיוזיק-בר הוקם במטרה "לעודד ולקדם את תחום המוזיקה בכמה אופנים. תחת המותג נמכרים דיסקים מהמצליחים ביותר בשוק המוזיקה. [...] בנוסף, מספר פעמים בשנה מפיקה הרשת דיסק ייחודי המתאים באופיו לצרכניה. הפקות מיוחדות אלו נמכרות באופן בלעדי בסניפים [...] מטרתנו היא להפוך את ארומה מיוזיק-בר לתו תקן של מוזיקה ייחודית ואיכותית, במסגרתו נקדם, ניצור ונתמוך גם באמנים צעירים בתחילת דרכם".
בספטמבר האחרון הפך המותג לחברת הפקות של ממש עם גיוסו של בני מנשה, לשעבר סמנכ"ל מסחרי בהד-ארצי. בידיעה שהתפרסמה באותה תקופה ב"דה-מרקר" נכתב כי חברת ההפקה החדשה "תתמקד בהפקות משותפות עם חברות התקליטים לאמנים שונים ובמכירת תוכן סלולרי".
אך לדברי נועם ברמן, סמנכ"ל השיווק של ארומה ישראל, הדבר "נבדק משפטית לעומק, ונקבע כי החברה אינה סוכנת של מבצעים. ברמן: "אנחנו מקדמים את האמנות, אנחנו עוסקים בהפצה, אבל אנחנו לא סוכנים. את כל ההסכמים, גם עם ארקדי דוכין וגם עם אביב גפן, עשינו מול חברות התקליטים שלהם והמנהלים שלהם. אנחנו לא סוכנים שלהם. סוכנים זה אלה שמשיגים להם עבודה. אנחנו לא סוכנים של אף אמן, לא היינו ולא מתכוונים להיות".
בהתייחסו לציטוטים מהנאמר באתר האינטרנט של החברה אומר ברמן כי הדיסקים שהופצו ברשת בתי-הקפה כללו שירים שכבר יצאו בעבר, וכי ההפצות הבלעדיות של המותג לא יימשכו בעתיד, וכי בכל מקרה המטרה במותג המוזיקה היא תדמיתית יותר מאשר עסקית. "זה לא מקור הרווח שלנו", הוא מדגיש.
בראיון ל"גלובס", שנעשה בעת השקת חברת ההפקה, ברמן היה אופטימי קצת יותר. הוא מצוטט שם כמי שאומר: "אני לא יכול להגיד איזה הכנסות זה יניב, כי אני לא יודע, אבל אנחנו מצפים לקצור רווח של יותר ממיליון שקל בשנת 2008".
מי שולט ברדיו האזורי
גם אם מקבלים את הגרסה שחברת ארומה ישראל אינה נחשבת סוכן של מבצע, שלושה מתוך ששת השותפים לקבוצה הם סוכנים, המנועים לכאורה להתמודד במכרז על-פי סעיף 41 בחוק. מלבד משרד הפרסום אדלר-חומסקי, העונה על ההגדרה של סוכן פרסום, בקבוצה עוד שני גורמים העונים על ההגדרה של סוכני מבצעים: שי נשר, אשר מלבד היותו מפיק טלוויזיה הוא גם סוכן שדרנים, וחברת ניהול-פלוס, אשר לפי "אינדקס בידור ובמה", עוסקת בהפקות טלוויזיה, מופעי במה, ייצוג אמנים, שחקנים, בדרנים, מנחים ואמני סטנד-אפ, ומייצגת בין היתר את חיים אתגר ואייל ברקוביץ'. אגב, בחברת ניהול-פלוס שותפים הסוכן יואב גרוס ובני מנשה; אותו מנשה שגויס למותג ארומה מיוזיק-בר כדי להופכו ללייבל הפקות.
לכאורה, הימצאותם של גורמים אלה בקבוצה פוסלת אותה מלהשתתף במכרז. אלא שבסעיף 1.16 (3) בספר המכרז הנוכחי ניתן פירוש לחוק הרשות השנייה, שקבע כי "עמדת הרשות הינה כי האיסור הקבוע בסעיף 41 (א)(3) לחוק מונע ממציע במכרז להיות סוכן פרסום או סוכן של מבצע, אולם אין מניעה כי סוכן פרסום או סוכן של מבצע יחזיקו מניות במציע, ולבד שלא יהיו בעלי שליטה במציע". במלים אחרות, כל עוד משרד הפרסום, או אחד משני סוכני האמנים, אינו שולט בחברת רדיו הבירה, הכל חוקי וקביל.
בקבוצת רדיו הבירה, השליטה שייכת לחברת ארומה. לדברי ברמן, הבעלות בקבוצה מתחלקת בין הגורמים השונים שווה בשווה, פרט ל"שברירית האחוז" המעניקה את השליטה לרשת בתי-הקפה (הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו סירבה למסור פרטים מדויקים על החלוקה הפנימית בקבוצה המתמודדת במכרז הציבורי). כיוון שכך, גם אם נחבר את האחזקות בקבוצה של סוכן הפרסום ושל שני סוכני המבצעים, לא נגיע לחמישים אחוזים. או, כפי שחוזר ומנסח זאת ברמן: "הכל נבדק משפטית".
השאלה היא אם אין כאן בעיה אתית.
ברמן: "למה שתהיה בעיה אתית? בוא נלבן את זה. אתה חושב שהחברה תיתן לשי נשר להכניס שדרנים לרדיו בחוזה מופרך? אנחנו רוצים להרוויח כסף, אין לנו עניין שדבר כזה יקרה. נעשה רדיו שהוא רדיו טוב ולא נכניס אמן כזה או אחר לרדיו אם זה לא יהיה כלכלי".
אבל ייתכן שאחד השדרנים של שי נשר יקבל עדיפות על פני אחרים.
"למה שהוא יקבל עדיפות?”.
כי לשי נשר יש אחוזים.
"אם הוא יהיה טוב, והחוזה שלו יהיה טוב, הוא ייכנס. היו"ר שאנחנו שמים יקבל את ההחלטות, יש דירקטוריון. למה שאני אתן עדיפות לאמן של שי נשר? לי אין אינטרס בעסקים של שי נשר או אדלר-חומסקי".
ברמן מוסיף ומדגיש כי אינטרסים פוליטיים ועסקיים אפשר למצוא בכל גורם בתקשורת הישראלית, ובכלל, קבוצת רדיו הבירה לא עוברת על החוק. בתשובה לשאלה אם הוא אינו חושב שהקבוצה עוברת על הרציונל שעומד מאחורי ניסוח החוק, הוא משיב: "לא. ממש לא. אני לא רואה פה דבר כזה".
מומחית לדיני תקשורת: "כשר אבל מסריח"
עו"ד אסתר שטרנבך, מומחית לדיני תקשורת ואחת ממנסחי הצעת חוק הרשות השנייה, סבורה אחרת. לפי שטרנבך, מצב העניינים בקבוצת רדיו הבירה, שבו שלושה גורמים החולקים יחדיו כמעט מחצית מהקבוצה הם סוכנים של מבצעים ופרסום, הוא מצב "כשר אבל מסריח". לדבריה, "זה בהחלט בעייתי שיש כזו קבוצה חזקה שכל עיסוקה הוא בתחום שהוא לגמרי בניגוד עניינים עם תחום השידורים. החשש הוא שמא תהיה פה השפעה על התכנים".
השאלה החשובה במקרה זה, אומרת שטרנבך, היא אם הגורמים הללו שולטים בקבוצה באופן כלשהו, והנחת הבסיס שלה היא "שהם עשו כל מה שצריך כדי שלא ייחשבו לבעלי שליטה. כלומר שאין להם רוב, שאין ביניהם הסכמי הצבעה, ואין הסכם לשיתוף פעולה בהצבעות בדירקטוריון, אחרת זה ניגוד אינטרסים ברור”.
האם במקרה שבו גורמים אלה אינם מהווים יחדיו 50% מהקבוצה, אלא כמה שברירי אחוז פחות, אין ניגוד לפחות לרציונל שעומד מאחורי החוק?
"אין ספק שיש כאן בעיה. מצד שני, תמיד צריך לשים איפה שהוא את קו הגבול".
נכון לעכשיו, עמותת אומ"ץ טרם קיבלה תשובה מהיועץ המשפטי של הרשות השנייה. לדברי אריה אבנרי, אם היועץ ייקבע שקבוצת רדיו הבירה ראויה להיות זכיין רדיו, הוא יביא את הנימוקים ליועצים המשפטיים של עמותת אומ"ץ, ואם הנימוקים לא ישכנעו, אבנרי אינו שולל הליך משפטי נוסף. "יקוב הדין את השידור", הוא מסכם.
תגובות
משה שלונסקי, יו"ר קבוצת רדיו הבירה, סירב להגיב באופן מפורט לטענות לפני שהמכרז מוכרע, ורק ציין כי "או שיש חוק או שאין חוק. אנחנו סומכים על אנשי הרשות השנייה שיידעו לטפל בזה. אם אנחנו עומדים בכללים הכל בסדר, ולהערכתנו אנחנו עומדים בכללים".
מלשכת היועץ המשפטי של הרשות השנייה סירבו לענות לשאלות בנוגע לקבוצת רדיו הבירה והסתפקו בתגובה הבאה: "הרשות אינה מגיבה בנוגע לבדיקות שהיא עורכת להצעות שהוגשו במכרזים”.