עד לרגע כתיבת שורות אלה לא פורסמה באתר העיתונות האזרחית "סקופ" ידיעה על כך שהמחקר של ד"ר צבי רייך מהמחלקה לתקשורת באוניברסיטת בן-גוריון זכה בפרס מטעם האגודה הבינלאומית לתקשורת על היותו אחד משלושת המאמרים המובילים בחטיבה לחקר עיתונות. זה לא יפתיע את מי שיקרא את המחקר, הנושא את השם "עיתונות אזרחים: נגישות לכותבים מול נגישות למקורות" ("Citizen Journalism: Access to Writers versus Access to Sources").

המחקר של רייך בחן את דרכי העבודה של עיתונאים מקצועיים המועסקים בכלי תקשורת ממוסדים לעומת עיתונאים חובבנים המתנדבים באתר העיתונות האזרחית הישראלי "סקופ". אחד מממצאי המחקר הוא שהעיתונות האזרחית ניזונה מקומוניקטים של תעשיית יחסי-הציבור במידה פחותה בהרבה מהעיתונות הממוסדת. סביר שגם ההודעה על זכיית מחקר זה בפרס לא הגיעה לאיש מהמתנדבים המספקים את הידיעות באתר "סקופ".

רייך, בעבר עורך בכיר ב"ידיעות אחרונות", מתמחה בחקר הסוציולוגיה של העיתונות, ובעיקר ביחסי עיתונאים-מקורות. לצורך המחקר הנוכחי, שיתפרסם ב"Journalism Studies", ליקט רייך מאות ידיעות שהתפרסמו במהלך חודש באתרי החדשות הישראליים nrg, "הארץ" ו-Ynet, ולצדן מאות ידיעות מהאתר "סקופ" (שם נדרשו חודשיים כדי לצבור די ידיעות חדשותיות למחקר). לאחר מכן פנה אל העיתונאים שיצרו אותן, ותיחקר אותם ארוכות על תהליכי העבודה שלהם: האם נכחו בשטח; מה היו סוגי המקורות שלהם; האם ביצעו ראיונות פנים אל פנים או בטלפון; מי חייג למי וכדומה. כך נוצר מסד נתונים מפורט ביותר.

כעת, לאחר שסיים את המחקר, ומתוך היכרות קרובה עם אתר החדשות האזרחיות, מגיע רייך למסקנה שעיתונאים מקצועיים אולי לא ישמחו לשמוע. "אזרחים מסוגלים לעשות חדשות", הוא קובע בראיון ל"העין השביעית", ומוסיף כי בעוד שמחקרים בעולם מראים כי בלוגרים מביעים דעה, מנתחים חדשות ולפעמים מתקנים ידיעות אבל לא מייצרים ידיעות חדשותיות, המצב באתרים כגון "סקופ" שונה. רייך: "יש לנו כאן תופעה של גופים שיודעים לעשות חדשות, חד-משמעית, וחלק מהחדשות האלה אפילו יכול היה להתפרסם בעיתונות הארצית".

הכוח המספרי של אזרחים לרשת את החברה

איך אזרחים עושים חדשות? על שאלה זו עונה רייך כי בשל המגבלה הבסיסית של העיתונאים האזרחים - העדר גישה למקורות - הם נאלצים ליזום יותר, להשתמש יותר באינטרנט ולהסתמך על הימצאותם במקומות שבהם החדשות מתרחשות. לדברי רייך, בעוד שכתב "מרושת" יכול לנוח בידיעה שלכשיקרה משהו מקורותיו יודיעו לו על כך, אזרח לא יכול להרשות זאת לעצמו, ועל כן הוא מתמקד יותר בעבודת שטח. או כפי שמנסח זאת רייך: "אין להם את ההרגלים של העיתונאים הממוסדים, המרשימים לפעמים מבחינה מקצועית אבל גם מטרידים, של חיסכון בנוכחות פיזית".

יחד עם זאת, רייך אינו מציע כי העיתונות האזרחית תהיה תחליף לזו הממוסדת. "יכולתם העיתונאית של אזרחים נופלת מזו של עיתונאים מקצועיים", הוא אומר. "אני לא חושב שעיתונאי אזרח יכול להיכנס לוועידה פוליטית ולצאת משם עם סיפור מורכב שיכלול את כל האינטרסים והמחנות השונים, שנסמך על היכרויות עם האנשים, על טיפים שהוא מקבל מהם. השאלה היא מה הוא מסוגל בכל זאת לעשות".

לדברי רייך, העיתונות האזרחית נראית הרבה פעמים רע יותר מכפי שהיא באמת. הוא מודה כי אמנם אפשר לבקר באתר "סקופ" ביום דרמטי, שבו התחולל פיגוע גדול, ולמצוא שהכותרת הראשית עוסקת בעניין שולי, אבל מציע להשוות בין העיתונות האזרחית כשהיא במיטבה לעיתונות הממוסדת כשהיא במירעה. אז מתגלה, לדבריו, תמונה מורכבת בהרבה.

במחקר שערך נתקל רייך בידיעות חדשותיות רבות בעלות ערך של ממש - ידיעות מקוריות בתחומים שונים, מחקיקה וצרכנות ועד לאינטרנט וביטחון - שהתפרסמו באתר "סקופ". בכמה מקרים הועתקו הידיעות הללו לעיתונות הממוסדת ופותחו, ללא כל מתן קרדיט.

רייך: "גם לארגון חדשות גדול בישראל יש היום בין 80 ל-100 עיתונאים פעילים. בארה"ב המספר מגיע ל-800. עדיין האפשרות שלהם לרשת את החברה היא אפסית. אילו האזרחים היו באמת מבינים עד כמה הרשת העיתונאית הזו דלילה, מקרית ומכילה חורים ענקיים שמפספסים המון סיפורים כל הזמן, הם היו מבינים שהכוח המספרי שלהם כאזרחים לשרת את החברה הוא הרבה יותר גדול".

איך מתייחסים עיתונאים מקצועיים ששוחחת איתם לעיתונות האזרחית?
"העיתונות הממוסדת נמצאת בשלב הראשון בהתמודדות מול העיתונות האזרחית, שלב שבו היא מנסה לפטור אותה בנחרת בוז. אבל זה עתיד להשתנות. המונופול על ייצור החדשות, שהיה שייך עד כה לעיתונאים וליחצנים, נפתח עכשיו גם לעיתונות אזרחית, ובסופו של דבר, לפחות בשוליים שלה, העיתונות תהיה חייבת להגדיר את עצמה מחדש. זה מה שתמיד קורה כשקמים קוראי תיגר על מקצועות ממוסדים".