בשבוע שעבר נחקרו שניים מכתבי "ידיעות אחרונות", יובל יועז וטובה צימוקי, בחשד שהפרו את צו איסור הפרסום שהוטל על החקירה החדשה נגד ראש הממשלה אהוד אולמרט. הסיבה לחקירה – הכותרת הראשית בגליון יום שישי של "ידיעות אחרונות" מה-2 במאי ("החשד: שוחד במזומן מאיש עסקים אמריקאי"), והידיעה המרכזית באותו עיתון ("מכה חדשה"), שעליה היו חתומים השניים ובה נכתב על החשד הטרי נגד אולמרט. מאז נחקר בעניין גם עורך העיתון, שילה דה-בר.

הפרסום שהפר את הצו, "ידיעות אחרונות", ה-2 במאי

הפרסום שהפר את הצו, "ידיעות אחרונות", ה-2 במאי

כלי תקשורת שלא מקבוצת "ידיעות אחרונות", כגון "הארץ", אתר וואלה ואחרים, מצאו לנכון לדווח כי ראש אגף החקירות והמודיעין, ניצב יוחנן דנינו, הורה ליאחב"ל לפתוח בחקירה נגד "ידיעות אחרונות" בחשד להפרת הצו, וזאת שעה שכמה מאותם כלי תקשורת היו שותפים לכאורה להפרת צו איסור הפרסום בעצמם בכך שביום שישי, מיד לאחר הפרסום ב"ידיעות אחרונות", ציטטו את הפרטים המשמעותיים שהופיעו מעל דפיו.

מבחינה משפטית אין כל הבדל בין הדיווח המקורי המפר את הצו ובין ציטוט הדיווח. במקרה זה הפרטים שהופיעו ב"ידיעות אחרונות" הופיעו במרבית אתרי החדשות באינטרנט, כמו גם באתרים הסוקרים את החדשות, כגון "העין השביעית".

בינתיים כמה מהדפים הורדו מהרשת ומופיעים רק במטמון מנועי החיפוש, אחרים נותרו נגישים. בהמשך הכתבה ניתן למצוא סקירה של פרסומים מפירי הצו באתרי האינטרנט של "הארץ", "דה-מרקר", וואלה, "גלובס" ו-Ynet. ייתכן כי פרסומים דומים היו גם באתרי חדשות אחרים.

אף שכלי התקשורת הללו ציטטו את הפרטים האסורים לפרסום, נכון לרגע כתיבת שורות אלו לא נחקר אף כתב או עורך מאתרים אלה. האם ייחקרו בעתיד? מדוברות המשטרה נמסר ל"העין השביעית" כי "חומר הראיות באשר לפרסומים נוספים ואחרים בפרשה נמצא בבדיקה”.

קשה להאמין כי המצטטים אכן ייחקרו, ואם לסמוך על נסיון העבר, הרי שגם נגד מפירי הצו הראשוניים לא יינקטו צעדי ענישה של ממש. סעיף 70 לחוק בתי-המשפט מאפשר לפסוק עד שישה חודשי מאסר למי שמפר צו איסור פרסום (חוק הנוער מאפשר, במקרים של פרסום פרטים על אודות קטינים, עד שנת מאסר), אך עד היום כמעט שלא נענשו עיתונים ועיתונאים כתוצאה מהפרות שכאלה, וגם כשנענשו, הסתכם העונש במכתב נזיפה או בקנס כספי.

ראש הממשלה מכחיש את החשדות נגדו, בנאום במוצאי יום העצמאות (צילום: פלאש 90)

ראש הממשלה מכחיש את החשדות נגדו, בנאום במוצאי יום העצמאות (צילום: פלאש 90)

מקרה נדיר שבו הוטלו סנקציות כתוצאה מהפרת צו איסור פרסום היה בתחילת שנת 2004, כאשר נאסר לפרסום שאדם בשם ישי וענונו נעצר בעקבות נסיון התנקשות בזאב רוזנשטיין, וזאת תחת סעיף מיוחד לחוק סדר הדין הפלילי, המתיר למשטרה שלא למסור את דבר מעצרו. גם במקרה זה, שבו הוגשו כתבי אישום נגד כלי התקשורת, העיתונאים שפירסמו את דבר מעצרו של וענונו לא הורשעו, אלא רק כלי התקשורת. העונש שנקבע התמצה בקנס כספי של כ- 12 אלף שקל. לאור זאת, נראה כי עצם הזימון לחקירה פלילית, הגורר רישום פלילי, הוא-הוא העונש.

לעו"ד מיבי מוזר, המייצג את עיתון "ידיעות אחרונות" בחקירה הנוכחית, אין ספק שבמקרה זה כלל לא הופר הצו. "אני בשום פנים ואופן לא חושב שמה ש'ידיעות אחרונות' עשה היה בגדר האיסור בצווים", הוא אומר. "בצו הראשון, שהיה לנגד עיני העיתון, לא אוזכר עניין אולמרט. הצו דיבר על שולה זקן ועל אורי מסר ועל העברות כספים ביניהם. רק בלילה, לאחר סגירת העיתון, יצא צו נוסף שאומר שמותר להגיד שאולמרט ייחקר, וכך, באופן מוזר שכזה, הכניסו את שמו של אולמרט לצו".

אבל לא רק העיתונים ואתרי האינטרנט שלהם פירסמו פרסומים מפירי צו. בלוגרים וכותבים בפורומים אינטרנטיים לקחו את חופש הביטוי צעד קדימה לעומת עמיתיהם בעיתונות הממוסדת. בעוד שבכלי התקשורת הממוסדים נקטו זהירות, הסתפקו בכך שציטטו את הפרטים מ"ידיעות אחרונות" והסירו את הפרסומים הבעייתיים כעבור זמן קצר – בפורומים עצמאיים היו מי שהוסיפו פרטים חדשים על הפרסום ב"ידיעות אחרונות" (ר' בהמשך הכתבה סקירה על פרסומים מפירים באתרים עצמאיים). בהמשך, עם פרסום פרטי מידע נוספים בעיתונות הזרה, המשיכו אתרים עצמאיים לפרסם מידע האסור לכאורה לפרסום.

דוברות המשטרה לא השיבה לשאלה ספציפית שהופנתה אליה על עמדתה כלפי בלוגרים וכותבים בפורומים אינטרנטיים.

לאור ההתפשטות המהירה של המידע והצפת הרשת בשמועות שכמה מהן התבררו כלא נכונות, מתעוררת השאלה אם יש תועלת בכלל בצווי איסור פרסום במציאות שבה כל ידיעה המפורסמת בכלי תקשורת אחד משוכפלת בתוך רגעים לעשרות אזכורים מקבילים ברשת האינטרנט, וכל ידיעה דרמטית דיה תמצא את דרכה לאתרים מחוץ לגבולות ישראל.

באופן עקרוני, צו איסור הפרסום חל גם על מי שאינו מקבל אותו באופן אישי, כלומר גם על בלוגרים למיניהם, ואולם האכיפה אינה מעשית. מבחינה משפטית, יש נטייה להפחית מחשיבות פרסומים שהופיעו בטוקבקים או באתרי אינטרנט פרטיים, ולייחס לפרסומים אלה אמינות מועטה. לדברי עו"ד מוזר, אם ניתן להוכיח כי בלוגר כלשהו ידע על הצו, אזי לא תעמוד להגנתו העובדה שלא קיבל את הצו לידו.

משה (מוריס) טלנסקי, מי שהעיד כי העביר כספים לאהוד אולמרט (צילום: פלאש 90)

משה (מוריס) טלנסקי, מי שהעיד כי העביר כספים לאהוד אולמרט (צילום: פלאש 90)

משה מזרחי, ראש אגף החקירות לשעבר במשטרה, מודה כי "הצו נראה קצת ארכאי בעידן הזה שבו כמעט בלתי אפשרי לשמור מידע", אך לדבריו, יש לו עדיין מקום. לדברי מזרחי, צווי איסור פרסום עדיין נחוצים ויעילים בחקירות פליליות רגילות, ובכל הקשור לחקירות ציבורית יעילותם מוגבלת לתקופת זמן קצרה בלבד או לסוג פרטים שיהיה קשה לגלות "גם אם יחפרו לעומק", כדבריו.

מדוברות המשטרה נמסר כי "הניסיון מלמד כי על אף היותנו בעידן המקוון, לצו איסור הפרסום תרומה משמעותית לניהול החקירה כהלכתה", וכי להחלטה לצמצם את היקף צו איסור הפרסום בחקירה החדשה של אולמרט "אין קשר לפרסומים באינטרנט".

יהונתן קלינגר, בלוגר ועורך-דין המתמחה בדיני אינטרנט, חושב אחרת. "היום מספיק שמידע דולף פעם אחת כדי שהוא יהיה חשוף לכולם, ולכן הדרך היחידה להגן על מידע היא לא באמצעות צווים שיפוטיים או טכנולוגיה המגבילה אותו, אלא דווקא באמצעות שמירה על בטחון המידע", הוא אומר, ומוסיף כי הוא בטוח שבעתיד אכן תיחסם גישה לאתרי אינטרנט בנסיבות הללו. "כבר היו דברים מעולם בישראל, לאו דווקא בגלל צווי איסור פרסום. האינטרסים הכלכליים כבר הביאו לחסימת אתרים משיקולים של קניין רוחני, ובקרוב תהיה גם חסימת אתרים משיקולים של חופש ביטוי ופורנוגרפיה".

לדברי קלינגר, הדרך שבה פועלים גורמי אכיפת החוק בישראל אבסורדית: "לא יכול להיות מצב שתנסה באמצעות צווים משפטיים או מערכות טכנולוגיות לשלוט על ביטוי, וזה ממש מצחיק שאפשר ללכת לקרוא מידע במקורות זרים, אבל אסור לנהל עליו שיחה עם אנשים אחרים, למרות שגם הם יכולים לקרוא אותו. כלומר, מנסים למנוע מאנשים לדבר ולהחליף מידע. כך מתקדמים לפשע מחשבה".

תגובת מערכת "ידיעות אחרונות": "אין תגובה".

כך הפרו לכאורה העיתונים את צו איסור הפרסום

באתר "הארץ" למשל אפשר היה למצוא, בעת שהצו עדיין היה בתוקף, ידיעה שפירסם יהונתן ליס ביום שישי, ה-2 במאי: "ראש הממשלה נחקר בביתו תחת אזהרה בחשד שקיבל שוחד כספי גדול מאיש עסקים אמריקאי".

זו היתה הגרסה בשעה 14:52, ביום שבו פירסם "ידיעות אחרונות" את הידיעה שבגינה נפתחה נגדו חקירה פלילית על הפרת הצו. במטמון של גוגל לאתר "דה-מרקר" ניתן למצוא גם את הדיווח המקורי של ליס, מהשעה 8:51 בבוקר באותו יום: "אולמרט נחקר הבוקר בחשד שקיבל שוחד כספי גדול מאיש עסקים אמריקאי ערב הבחירות". ובגוף הטקסט נכתב: “החקירה הבהולה שנקבעה לראש הממשלה אהוד אולמרט הבוקר מתמקדת בחשד שקיבל שוחד במזומן מאיש עסקים אמריקאי הפועל בישראל, לפני שנבחר לראשות הממשלה. כך מדווח הבוקר 'ידיעות אחרונות'".

גרסת הכתבה ב"הארץ" בצהרי יום שישי, ה-2 במאי

גרסת הכתבה ב"הארץ" בצהרי יום שישי, ה-2 במאי

גרסת הכתבה ב"הארץ" בבוקר יום שישי, ה-2 במאי

גרסת הכתבה ב"הארץ" בבוקר יום שישי, ה-2 במאי

באתר "דה-מרקר" עצמו פורסמה הכותרת הבאה בנושא: "אולמרט ייחקר הבוקר בחשד שקיבל שוחד כספי גדול מאיש עסקים אמריקאי ערב הבחירות", כשעל החתום "TheMarker, TheMarker.com". בידיעה צוין כי "כך מדווח 'ידיעות אחרונות' בעקבות החקירה הבהולה שנקבעה לראש הממשלה". ידיעה זו לא הוסרה גם בימים הבאים.

בשעה 08:08 של בוקר יום שישי פורסמה באתר "גלובס" הידיעה הבאה: "החשד החדש נגד אולמרט: קבלת שוחד מאיש עסקים אמריקאי שנחשפה באחת החקירות המתנהלות נגדו", עם התוספת "כך מדווח הבוקר 'ידיעות אחרונות'”. על הידיעה קיבל קרדיט "שירות גלובס".

הכתבה ב"דה-מרקר" כפי שהופיעה באתר וואלה

הכתבה ב"דה-מרקר" כפי שהופיעה באתר וואלה

הכתבה ב"גלובס"

הכתבה ב"גלובס"

ב-Ynet, אתר האינטרנט של קבוצת "ידיעות אחרונות", עדיין ניתן למצוא באופן גלוי את הידיעה שפורסמה בבוקר ה-2 במאי בשעה 11:31, על-ידי אפרת וייס, ולפיה "אולמרט נחקר במשך שעה וחצי במעונו בירושלים". בגוף הכתבה נאמר: "לפי דיווח ב'ידיעות אחרונות', אולמרט חשוד שקיבל שוחד במזומן מאיש עסקים אמריקאי הפועל בישראל. ככל הידוע, הפרשה החדשה אינה קשורה ישירות לאחת הפרשות הקודמות בהן נחקר אולמרט, אך התגלתה במהלך חקירת אחת מפרשות אלה".

הכתבה באתר Ynet

הכתבה באתר Ynet

במטמון של גוגל קיימת גם הגרסה המקורית, שעלתה בשעה 05:06 בבוקר. שם הכותרת היתה: "החשד נגד אולמרט: שוחד מאיש עסקים אמריקאי". כותרת המשנה היתה: "'ידיעות אחרונות' מגלה הבוקר כי ראש הממשלה ייחקר בחשד לקבלת שוחד מאיש עסקים אמריקאי, השוהה כעת בארץ. עוד דווח כי מדובר בפרשה שאירעה לפני שהחלה כהונת אולמרט בראשות הממשלה. ראש לשכתו לשעבר של אולמרט, שולה זקן, נחקרה השבוע באותה הפרשה".

וכך הופר הצו לכאורה בפורומים ובאתרים עצמאיים

בעוד שבכלי התקשורת הממוסדים נקטו זהירות, הסתפקו בציטוט פרטים מ"ידיעות אחרונות" והסירו את הפרסומים הבעייתיים כעבור זמן קצר, הפורומים העצמאיים לא רק שפירסמו את הידוע מהעיתון, היו גם שהוסיפו פרטים חדשים.

כבר ביום ראשון שעבר פורסמה בפורום האקטואליה של האתר "רוטר" תמצית הפרשה. כך נכתב שם: "על מה נחקר אולמרט? הנה הפרטים: איש עסקים אמריקאי, דתי, חשוד כי נתן שוחד לאולמרט. האיש גר בארה"ב ובעל בית בירושלים. הפרשה היא מימיו של אולמרט כראש עיריית ירושלים. שמו של איש העסקים הופיע ביומנים של שולה זקן, הנמצאת במעצר בית מאז יום ג', בהקשר לחשבונות כספיים שנתן, במזומן. איש העסקים הגיע לארץ לרגל חג הפסח ונעצר. בחקירה שנערכה לו הוא הפליל, לפי המשטרה, את אולמרט והודה במתן השוחד”. ועוד נכתב בפורום: "הנה עוד פרטים שתרצו לדעת. איש העסקים הוא מוריס טלנסקי. הוא הודה במשטרה שהוא גם כיבס את כספי מימון הבחירות של אולמרט כשזה התמודד על ראשות עיריית ירושלים. ברשימות של זקן הוא הופיע תחת שמו וגם תחת שם הקוד: הכובס. הוא ושולה זקן נתונים במעצר בית".

גם בפורום "חדרי חדרים" פורסמו באותו יום הפרטים הללו, יחד עם ציון מקום הימצאו של טלנסקי וכתובת בית בנו.

הפרסום המפר באתר "רוטר"

הפרסום המפר באתר "רוטר"

לאחר שפרטי החקירה פורסמו באתר ה"ניו-יורק פוסט", הפנו כמה מאתרי החדשות הממוסדים בישראל את הגולשים בהם לאתר ה"ניו-יורק פוסט", ללא לינק, בעוד שבאתר סקופ קרא רחביה ברמן במפורש להפר את הצו ובאותה שעה בלוגרים סיפקו לינקים ישירים לכתבה ואף תירגמו את תמציתה לעברית.