סגירת מוסף הספורט של "הארץ" נדחתה לפרק זמן של שבועיים לפחות. מדובר בהחלטה מפתיעה, שאולי מלמדת על ההתלבטות הגדולה בצמרת העיתון. על סגירת המוסף הוחלט לפני כחודש וחצי, מסיבות תקציביות. הכנסת מדור הספורט אל תוך החלק החדשותי נועדה ליום ראשון הקרוב (22.1.12).

בקיץ 2010 זכה ספורט "הארץ" להערכתה של הנהלת העיתון בזכות מוסף מונדיאל משובח, והוחלט על כינונו של מוסף ספורט יומי בן 8 עמודים מחוברים בסיכה. כך זה נמשך עד היום, בתוספת מוסף בן 12 עמודים בימי ראשון לטובת משחקי השבת, עד שלאחרונה הוחלט על ביטולו של המוסף כליל.

שער ספורט "הארץ" מהיום, הגיליון שהיה אמור להיות הגיליון האחרון

551 לייקים קיבל דף הפייסבוק שנפתח נגד סגירת מוסף הספורט של "הארץ", מספר זעום במושגי עצומה בפייסבוק. אם כל אלה היו מנויי העיתון, הם היו כוח שעשוי היה לשנות את ההחלטה. יצוין כי כמה קוראים הודיעו שאם המוסף ייסגר, הם יבטלו את המנוי, אבל האיומים לא הועילו. מועד הנפת הגרזן אמנם נדחה, אבל הסכנה הקיומית עודנה מרחפת מעל המוסף הנפרד.

המו"ל והבעלים עמוס שוקן לא נותר אדיש למחאה המצומצמת. במייל ששלח לגיא רוגינסקי, מאלה שהשמיעו את קולם בפייסבוק, הוא ניסה לשכנע אותו שביטול המנוי אינו מוצדק. "אנחנו לא שופרסל הרווחית, ולא שטראוס הרווחית ולא בנק לאומי. אנחנו בסך-הכל עיתון שהוא חברה עסקית פרטית שצריכה לקיים את עצמה מהכנסותיה, ולדאוג שהוצאותיה לא תהיינה גבוהות מהכנסותיה, אלא נמוכות יותר", כתב לו במכתב אישי.

שוקן מנה את הקשיים בשוק, ביניהם האטה גדולה בהכנסות מפרסום ותחרות מול אתרי מידע חינמיים ועיתון חינם כמו "ישראל היום". שוקן ניסה לשכנע שמדור ספורט קטן בעיתון כמו "הארץ" חיוני לא פחות ממוסף שלם: "הארץ הוא קול ייחודי לגמרי בחברה הישראלית, ועניינים רבים בה היו לדעתי אחרת אילו 'הארץ' לא היה קיים. 'הארץ' גם מתייחס לקוראיו בכבוד ומשתדל לתת להם מוצר בעל ערך בכל התחומים".

והשורה התחתונה של המו"ל: "חרם על העיתון כפי שאתה מציע יגרום לו נזק, והשאלה אם נכון לגרום נזק ל'הארץ', או שמה שדרוש זה בדיוק ההפך, גיוס של עוד מנויים רבים לעיתון שישלמו מחיר מלא (260 שקל בחודש) למנוי, ויאפשרו לו לקיים שירותים מפותחים יותר. אבל זה לא קל כנראה".

הקו של שוקן מעיד על גישה תבוסתנית. נראה כי הוא סבור שפופולריות נמוכה היא סוף פסוק, ולא אתגר, על אף שספורט הוא מוקד משיכה אטרקטיבי גם בתקופות שאין אירועי ספורט חובקי עולם כמו מונדיאל ואולימפיאדה. שוקן גם מצטייר כמי שאינו מאמין בקשר הדו-סטרי שבין קורא לעיתון. קורא לא יעשה מנוי לעיתון שמצביע אי-אמון ביכולת שלו לעניין אותו.

"הארץ" מציע דרך קבע תוכן גבה מצח, עם הטיה פוליטית קבועה שמייצגת אוכלוסייה ההולכת ומתמעטת, עיצוב אנטי-טבלואידי, תחקירים שמרגיזים את הקורא הממוצע ואת הממסד, גיבוי מלא לעיתונאי אורי בלאו, ועוד שורה ארוכה של בחירות ראויות להערכה, אבל כאלו שהמחיר בצדן היה ידוע מאז ומתמיד: "הארץ" הוא עיתון שאוהבים לשנוא. למרות זאת מתעקש שוקן להזכיר שוב ושוב שההחלטות האלו אינן משתלמות לו.

אלא שעיתון הוא לא עמותה ללא מטרות רווח שהקורא אמור לתמוך בה מטעמים של פילנתרופיה. מסכנות וקבצנות הן מותרות של ארגוני גמ"ח, לא של עיתון אליטיסטי, שמתעקש במשך עשרות שנים להפנות גב לטעם ההמון ולהציע סחורה "לאנשים חושבים". חרם מנויים על עיתון שמקצץ דווקא בעמודי הספורט שלו הוא צעד מחאה, ביטוי של זעם ותסכול אותנטיים, לא צעד שנועד לפגוע בעיתון.

מוסף ספורט הוא דווקא הזדמנות ל"הארץ" להגדיל את מספר המנויים, בלי לוותר על מוסף הספרות. שוקן מחובר לקהל של "הארץ", אבל מנותק מקוראי יתר העיתונים. אוהבי ספורט יש הרבה מאוד, רק שצריך למצוא את הדרך לעניין אותם יותר. במקום לסגור, צריך לעשות ההפך הגמור: להשקיע במוסף גדול יותר, מגוון יותר, אטרקטיבי יותר, שפונה לסוגי קהלים מגוונים יותר. מדורים חדשים, נקודות מבט מקוריות, כותבים ייחודיים (אלון עידן כבר שלהם), תחקירים, צבע, אקשן. ההחלטה לפגוע דווקא בפרה מניבה פוטנציאלית מעידה על אוזלת יד מקצועית וחוסר אמונה כלכלי.

מוסף ספורט טוב הוא מקפצה להבאת מנויים. סגירתו נותנת סיבה אחת פחות מדוע להיות מנוי על "הארץ". 

לתגובות: yegerm9@walla.co.il