הפגנת פליטים, אתמול בתל-אביב (צילום: רוני שיצר)

מה שמכונה

הכפולה השישית בעיתון "מעריב" מכילה הבוקר שתי ידיעות חשובות. האחת, מאת עמרי מניב, מוקדשת לכינוס מורים שייערך מחר במחאה על מכרז שהוציא משרד החינוך להעסקת אלפי מורות וגננות על-ידי חברות קבלן תמורת שכר הנמוך ביותר מ-50% משכר יתר המורים.

על-פי הדיווח, המורים והגננות יועסקו כדי להבטיח את קיומו של יום לימודים ארוך, בהתאם להמלצות ועדת טרכטנברג. ההמלצה התקבלה, אך למשרד אין די תקציב ליישומה בהעסקה ישירה, ועל כן פנה לחברות קבלן. לפי המכרז, שכרם של המועסקים דרך חברות הקבלן יעמוד על 55 שקל ברוטו לשעה למורה או לגננת בסטאז', 65 שקל ברוטו לבכירים, 75 שקל ברוטו לבעלי תואר ראשון, ו-80 שקל לבעלי תואר שני. ממשרד החינוך נמסר ל"מעריב" כי המורים יעסקו ב"העשרה" ולא ב"הוראה". "המטלות במסגרת העשרה אינן תואמות את היקף העבודה והמשימות הנדרשות ממורה המועסק בשעות הוראה בתקן בבית-הספר", נמסר.

הידיעה האחרת בכפולת העמודים השישית של "מעריב", מאת ליאור אבני, מדווחת על הפגנה שנערכה אתמול ברמלה, "במחאה על המשך רציחות נשים ערביות על רקע מה שמכונה 'כבוד המשפחה'".

על-פי הדיווח, עשרות נשים וגברים (בתמונה הנלווית, שצילם אמיר מאירי, נראות תריסר נשים בלבד) הפגינו אתמול בעקבות רציחתה של נסרין מוסרתי, אם לשני ילדים, בסוף חודש מאי. מוסרתי שהתה בשנתיים האחרונות במקלט לנשים מוכות, בעקבות חשש כי בני משפחת בעלה ינסו לפגוע בה. ביציאתה מהמוסד נרצחה והיתה לקורבן ה-30 בשש השנים האחרונות שנרצחת באזור רמלה-לוד על רקע מה שמכונה "כבוד המשפחה". אחת הקורבנות הקודמות היתה אחותה של מוסרתי, אמל, שנרצחה ממניעים דומים שש שנים קודם לכן.

אחות נוספת, הודא, השתתפה אתמול בהפגנה ואמרה: "אחותי נסרין תמיד אמרה שעוד יעשו לה משהו, ועצוב שבאמת הצליחו להגיע אליה. אני מבקשת מהמשטרה שיחקרו את הרצח של נסרין ושל אמל וגם של שאר הנרצחות באותה רצינות שבה הם חוקרים רצח של יהודייה". לצד הודא השתתף בהפגנה גם נציג התנועה-האסלאמית, האימאם של רמלה, מהדי אבו-לבן, שאמר: "אף דת לא מסכימה למעשי רצח, וגם הדת האסלאמית לא. כל מי שמשתמש באסלאם כדי להצדיק רצח – עושה מעשה לא נכון". סמאח סלאימה אגברייה, מנהלת עמותת נע"ם, שאירגנה את ההפגנה, הפנתה אצבע מאשימה לא רק כלפי הרשויות בישראל, אלא גם כלפי החברה הערבית, שבה התופעה ממשיכה להיות נפוצה.

הידיעה מתפרסמת תחת הכותרת "הפגנת האומץ של ערביות רמלה". הביטוי "רצח על רקע כבוד המשפחה" מופיע בכותרת המשנה ובגוף הידיעה כשהוא נתון בין מרכאות. יש מקום להחלטה עריכתית זו. טוב שהכנסת לא העבירה הצעת חוק של ח"כ אחמד טיבי שנועדה להעניש אמצעי תקשורת המדווח על אירוע אלימות "כאירוע על רקע כבוד המשפחה". טוב עוד יותר שאמצעי תקשורת פועלים על-פי רוח החוק בלא שיחוקק. אך לא תמיד זה כך. הבוקר, בדיווח על ההפגנה, הקפידו עורכי "מעריב" שלא למסגר את מעשה האלימות הרצחני כקשור לכבוד הרוצחים. אך יום לאחר רצח מוסרתי, מעל הדיווח על רציחתה, נכתב ב"מעריב": "בהפרש של שש שנים: האחיות נרצחו על רקע כבוד המשפחה".

הבעיה החברתית הבוערת ביותר במדינת ישראל כיום

"5 שנות מאסר למי שיעסיק מסתננים", נכתב בציטוט שמשמש הבוקר כותרת ראשית ב"ישראל היום". מיהו הדובר? ח"כ אופיר אקוניס, וביתר דיוק – הצעת החוק של ח"כ אקוניס.

שלמה צזנה ועדנה אדטו מדווחים כי ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה אתמול את הצעת תיקון החוק שיזם אקוניס, ולפיה "אדם שיעסיק מסתננים או שוהים בלתי חוקיים יהיה צפוי לעונש מאסר ממושך של עד חמש שנים במקום שנתיים מאסר הנהוגות כיום". כמו כן כוללת הצעת החוק קנס של חצי מיליון שקל על המעסיקים. "החוק הוא חלק מהתוכנית שגיבש רה"מ בנימין נתניהו במטרה לבלום את תופעת המסתננים", מוסבר בידיעה. אקוניס עצמו מצוטט כאומר: "החוק החדש הוא צעד משמעותי ביותר בדרך לפתרון סוגיית המסתננים, שהיא הבעיה החברתית הבוערת ביותר במדינת ישראל כיום".

מעל הידיעה הזו מתפרסם דיווח תחת הכותרת "ישי: זה הם או אנחנו". יורי ילון, יהודה שלזינגר ורונית זילברשטיין מדווחים כי "מבצע גירוש המסתננים הבלתי חוקיים יצא לדרך". לפי דיווחם, רשות האוכלוסין וההגירה עצרה אתמול 25 שוהים בלתי חוקיים: שמונה מדרום-סודאן, שלושה מתאילנד, שלושה מניגריה, שלושה מסרי-לנקה, שניים מגאנה, שניים מחוף-השנהב, שניים מרומניה, אחד מגמביה ואחד ממולדובה.

"אם הם יישארו פה, צריך לגנוז את מגילת העצמאות", מצוטט השר ישי בידיעה. "דמוקרטיה היא לא מתכונת להתאבדות. צריך להעביר להם מסר נחוש עם גדר, צבא, אכיפה למעסיקים וגירוש. אם לא נעשה את הצעדים האלה, זה יהיה סוף החלום הציוני. אני מחכה לאישור של משרד החוץ ומשרד המשפטים לגבי המסתננים מאריתריאה, שהם המאסה הכי גדולה של כ-35 אלף [...] אני יכול להבטיח שהמצב הבטחוני באריתריאה הרבה יותר טוב מאשר בשדרות. אני לא שר הרווחה של סודאן ולא שר הכלכלה של אריתריאה. אני שר הפנים של מדינת ישראל, ואין לי ארץ אחרת. אנחנו חייבים לשמור על הרוב היהודי. זה הם או אנחנו".

בהמשך הידיעה של "ישראל היום" מדווח על הפגנה של "כמה מאות מסתננים ופליטים", שבה קראו המפגינים "אנחנו צריכים הגנה" ו"אנחנו לא פושעים". בתצלום הנלווה [רוני שיצר] נראים מפגינים אוחזים בשלטים שבהם נכתב "תושבי השכונות והפליטים דורשים צדק חברתי לשכונות הדרום" וכן "We are refugees, we are not criminals". אחמד עבודי, שהגיע לישראל מדרפור, מצוטט בידיעה כאומר: "גם אנחנו מפחדים להסתובב ברחובות כאן בגלל הכעס של הישראלים, ולנו אין לאן לחזור. אנחנו מבקשים קצת התחשבות והבנה".

"ישראל היום" ממשיך להיות העיתון בעל הגישה התקיפה ביותר כלפי מבקשי המקלט החיים בישראל. בעיתונים אחרים היחס אליהם, ולתיקון החוק שהציע אקוניס, מעט שונה.

ב"ידיעות אחרונות" מזכירים טובה צימוקי ותלם יהב כי הצעת החוק של אקוניס, שעברה אתמול בוועדת השרים, קובעת עונש מאסר לא רק על מעסיקי מבקשי מקלט ושוהים בלתי חוקיים, אלא גם על כל מי שמסייע לאדם כזה בהשגת מקום לינה.

ב"מעריב" מצוטט השר ישי בידיעה מאת יובל גורן, נועם שרביט ויהודית זילברשטיין כאומר על הדרום-סודאנים שחיים בישראל: "חלק מהם מסתתרים עכשיו, אבל אנחנו נגיע לכל אחד מהם ובכל מקום שהם יהיו בו". כותרת הידיעה היא "מבצע הגירוש התחיל". ידיעה נלווית מאת יובל גורן מציינת כי בעוד שמונה דרום-סודאנים נעצרו אתמול, "רק בשבוע האחרון נכנסו לישראל למעלה מ-350 מסתננים חדשים מגבול מצרים".

"הארץ" מפנה מקום בראש עמוד השער לתצלום [דניאל בר-און] של הפגנת המהגרים מאפריקה. עמ' 4 בעיתון מוקדש כולו לענייני זרים ומהגרי עבודה. הדיווח על מעצרם של דרום-סודאנים עוסק בעיקר בהפגנה שהתקיימה אתמול ונותן פתחון פה נרחב לציטוטים מפי המפגינים. לצד הדיווח, ידיעה מאת דנה ויילר-פולק תחת הכותרת "דאגה גוברת בקרב המהגרים: 'מפחדים לצאת מהבית'".

תומר זרחין מוסיף לעמוד ידיעה משלו ולפיה "בית-המשפט המחוזי בירושלים גזר אתמול ארבעה חודשי עבודות שירות על בני זוג מירושלים שהורשעו בהחזקת עובדת זרה מהפיליפינים בתנאי עבדות". על-פי הדיווח, בני הזוג אבראהים ובאסמה ג'ולני משועפאט החזיקו בביתם במשך כשנתיים את מרי אן פאויג, "תוך ששלטו בחייה ושללו את חירותה". עונש המינימום הקבוע בחוק לעבירה זו עומד על ארבע שנות מאסר, אך השופטים יעקב צבן, מרים מזרחי ורפי כרמל החליטו להקל בעונש משום שזו הפעם הראשונה שאדם מורשע על עבירה זו מאז נחקק החוק.

ועוד ב"ידיעות אחרונות", עמוד שלם מוקדש לדיווח מאת יורם ירקוני על הגשת כתב אישום נגד תוקפי זרים. "אני לא רוצה אותם בשכונה כי הם מסריחים ומלוכלכים. ראינו סודאני, אז לקחתי ממנו את האופניים ושמתי לו מקל בראש", מצוטט אחד המואשמים. נער אחר אמר: "פתאום אנחנו רואים את א'. הוא עושה לי, 'אתם רוצים לבוא להרביץ לסודאנים? מביאים להם מכות ושודדים אותם'. ילדים הלכו עם קרשים ביד. אני רואה ילדים מסביב מרביצים לו עם קרשים. ירד לכושי דם מהראש ובעורף. הוא ביקש חזרה את האופניים שלקחו לו, אבל הם עשו לו, 'עוף, עוף מפה'".

א' סיפר כך: "התארגנו אני, ג' וב' לתפוס סודאני להרביץ לו. הלכנו ברחוב וג' היה עם שרשרת ברזל, ב' היה עם אלת גולף ואני הייתי עם קסדה כחולה של אופנוע. באתי לסודאני מאחורה והבאתי לו קסדה בגב. ב' הרביץ עם מקל גולף. ב' חנק את הסודאני, וברגע שהוא נפל כולם נכנסו בו ובעטו בו", וכן הלאה וכן הלאה.

"לטענת הנערים", נכתב בידיעה, "הם הרגישו שהמבוגרים בשכונה מגבים אותם והם יזמו את מעשי התקיפה בתגובה לפרסומים בתקשורת על כך שנתינים זרים נעצרו בחשד למעשה תקיפה ועבירות מין".

זה כוחה של העיתונות הצהובה: ראשית היא מדווחת במדורי הפלילים, בניגוד לכללי האתיקה, על כך שהחשודים במעשים איומים ונוראים שייכים לאוכלוסיית הזרים שחיה בישראל. אחר-כך אותם עמודי פלילים מוקדשים לזעזוע מהאלימות שמופנית כלפי הזרים. הפליליסטים בכל מקרה זוכים.

הכותרות הראשיות

לפי הכותרת הראשית ב"הארץ", "מפוני האולפנה ישוכנו במבנים ללא אישורים". חיים לוינסון מדווח כי "המשנה ליועץ המשפטי לממשלה אישר לפטור את תושבי שכונת האולפנה בבית-אל מהצורך לקבל כל סוג של אישור בנייה לקראווילות, שאליהן הם אמורים לעבור עד סוף החודש".

הכותרת הראשית של "ידיעות אחרונות" עוסקת בנעשה בסוריה: "מתקרבים לדמשק". כותרת הגג מציינת כי "מתנגדי אסד כבשו בסיס של חיל-האוויר".

עם כניסתו של נוחי דנקנר ל"מעריב" נקבע כי עיצוב קונטרס החדשות של העיתון בכלל ועמוד השער בפרט יהיה סולידי יותר. פחות צבעים, יותר כותרות אינפורמטיביות. לאחרונה הולך ונשחק העיקרון, ושער העיתון מהבוקר הוא דוגמה לכך. לכאורה, הכותרת הראשית של "מעריב" עוסקת בסוריה. "האש מתקרבת לאסד: נפל בסיס של חיל האוויר הסורי", נכתב בראש עמוד השער. אך בולט ממנה פי כמה תצלום שתופס את מרבית שטח העמוד, ובו נראית ילדה שעברה טיפולי כימותרפיה בשל טעות בדיאגנוזה. הכותרת שמלווה את התצלום היא "כימותרפיה בטעות". כיוון שאין היתר בעיתון לכותרות ענק על רקע צבעוני, השתמש עורך עמוד השער בתצלום של קורבן הרשלנות כרקע צבעוני. התוצאה אינה סולידית.

הכותרת הראשית של "מקור ראשון" נפתחת במלה "חשיפה". אחריה נכתב: "הפגישה הסודית שעיקרה את המאבק על בתי שכונת האולפנה". אריאל כהנא מדווח כי "ביום חמישי לפני שבוע וחצי התקיימה פגישה סודית בין השר מיכאל (מיקי) איתן לבין רב היישוב ומספר פעילים בשומרון. במהלך הפגישה הסכימו הצדדים על עסקת חבילה, ולפיה בתמורה לצעדים של נתניהו למען ההתיישבות ביו"ש, יימנעו ממאבק למניעת הרס האולפנה ויפסיקו לקדם את חוק ההסדרה". למרות הטענה לבלעדיות, מידע דומה מתפרסם הבוקר בעמ' 12 של "ידיעות אחרונות" [עקיבא נוביק, צביקה ברוט ואיתמר אייכנר], בלא אזכור על שער העיתון.

בשולי החדשות

מתי טוכפלד מדווח ב"ישראל היום" כי סיעת ישראל-ביתנו פנתה ליועץ המשפטי לממשלה ולמבקר המדינה בדרישה לחקור את הטענה, שפורסמה לפני ימים אחדים ב"ג'רוזלם פוסט", כי מפלגות ערביות בישראל מומנו על-ידי הרשות הפלסטינית.

עמוד שלם במוסף "ממון" של "ידיעות אחרונות" מוקדש הבוקר לתולדות מרכז עזריאלי. תחת כותרת הגג "ההיסטוריה של השופינג" מספק עופר פטרסבורג "10 דברים שלא ידעתם" על מרכז עזריאלי. הפרסום מגיע על רקע הוצאת ספרו של בונה תירוש, "מרכז עזריאלי – סיפורו של אייקון".

עוד במוסף "ממון", ידיעה מאת יהודית יהב ולפיה חלה "עלייה במודעות לזכויות העובדים". הידיעה מתבססת על נתוני דירוג "מעלה" ש"אמורים לשקף את טיפולן של חברות עסקיות בתחומי האחריות התאגידית". אל ראש הדירוג החדש, שפורסם אתמול, הגיעו החברות הציבוריות בנק דיסקונט, בנק הפועלים, בנק לאומי וקבוצת שטראוס. בקרב החברות הפרטיות והממשלתיות בלטה לטובה חברת סאנדיסק ישראל. בינתיים, ב"דה-מרקר", מתפרסם ראיון שערכה טלי חרותי-סובר עם מנכ"ל "מעלה", מומו מהדב. "במדד 'מעלה' ל-2012 שהתפרסם שלשום בשקט-בשקט, ולא בכדי, אפשר למצוא כמה ציונים תמוהים, בלשון המעטה", כותבת חרותי-סובר. "מדד 'מעלה' אינו מאפשר לערוך השוואה בין חברות; צריך לשנות כיוון", מצוטט מהדב בכותרת.

במדור הדעות של "מעריב" מתפרסם הבוקר מאמר מאת גיא מרוז תחת הכותרת "המלך שלמה". הדעה של מרוז היא שהזמר שלמה ארצי מוכשר מאוד וכי מומלץ לצפות בהופעתו בקיסריה. לדעתו של מרוז, "בציפורן של שלמה ארצי ובזרת של סינגולדה יש יותר כישרון מכל הרובים והשושנים שיעטרו לכם את הקיץ". עוד מחזיק מרוז בדעה כי "אי-אפשר באמת להתווכח על היכולות הווירטואוזיות שלו [של ארצי] כשואו-מן אבסולוטי, רגשן בלתי נלאה, להטוטן ענק שמצליח לקחת כמה אלפי ישראלים מרוטים ולהפוך אותם לקבוצה שמחה, פטריוטית אפילו לכמה דקות, אוהבת אדם, טבע ואהבה".

המדור היומי של "ישראל היום", "משאל עם", מציג הבוקר תשובות שקיבל גדי גולן לשאלה "האם אובמה צריך להיענות לבקשת פרס לשחרר את פולארד?". המשאל, כך מדווח, נערך בבאר-שבע. ככל הנראה כל המשיבים הם אזרחי מדינת ישראל, לא ארה"ב. התשובות כולן חיוביות.

ענייני תקשורת

במדור הרכילות של "כלכליסט" מדווח תומר אביטל על האפשרות שעובדי משרד האוצר יתבקשו בקרוב לעבור בדיקת פוליגרף, כחלק מחקירה לאיתור מדליפים על פרטי תקציב 2013. "לתקשורת אצבע קלה על ההדק, וכל התבטאות של פקיד זוטר מיד הופכת לכותרת ראשית שמטלטלת את המערכת ומאוד פוגעת בעבודה", מצוטט גורם במשרד.

אמיר אורן מדווח ב"הארץ" כי היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד יהודה וינשטיין, הודיע כי הוא דוגל ב"מדיניות מצמצמת בכל הנוגע לחקירת הדלפות, נוכח חשיבותם העקרונית של חופש העיתונות, חופש הביטוי וזכות הציבור לדעת". עמדה זו נוסחה, כך מדווח, במכתב ששיגר וינשטיין למבקר המדינה באמצע חודש אפריל, על רקע טענות להדלפות בפרשת הרפז. באותה הזדמנות הציע היועץ למבקר לפנות למועצת העיתונות והבטיח שיתוף פעולה עם יוזמה כזו. מידע זה עלה מדיון שנערך אתמול בבקשה לבטל את צו איסור הפרסום על חומרי החקירה בפרשת הרפז (אגב, הידיעה מאת אורן פורסמה אמש באתר "הארץ", כחלק מהמגמה שלא לשמור דיווחים לעיתון המודפס. זהו צעד מתבקש, אך מתבקשת גם הקפדה של מכיני הידיעות לדפוס על המרת הטקסט לפרסום מחדש בעיתון. בידיעה הזו מופיעה, לדוגמה, המלה "היום" במקום "אתמול").

עדנה אדטו מדווחת ב"ישראל היום" כי בג"ץ השאיר בתוקפו את צו איסור הפרסום על חומרי החקירה בפרשת הרפז. עמדת היועץ המשפטי על חקירת הדלפות מובאת בשולי הידיעה ובקיצור.

מיה מנע מדווחת במוסף "עסקים" של "מעריב" על המלצות הוועדה לבחינת חלופות לאגרת רשות השידור, שיוגשו בקרוב לראש הממשלה והשר הממונה על ביצוע חוק רשות השידור, בנימין נתניהו. לפי דיווחה, הוועדה ממליצה להפחית את אגרת ב-5% החל משנת 2013 ובמקביל להעלות את אגרת בעלי הרכב ב-8%.

במדור הרכילות של "דה-מרקר" מדווח נתי טוקר כי לפני שבוע העלה ערוץ 10 תוכנית בשם "פוליטיקלי קורקט", שבה מראיין העיתונאי שי גולדן חברי-כנסת שונים. "שני המרואיינים הראשונים בתוכנית", כותב טוקר, "[...] הם שני חברי-כנסת מהליכוד המעורבים ישירות בעתידו של ערוץ 10". כמה עמודים אחר-כך מדווחים נתי טוקר וצבי זרחיה כי ועדת השרים לחקיקה דחתה אתמול את הצעת החוק שהיתה מאפשרת להמיר חובות כספיים של בעלי זכיונות בטלוויזיה המסחרית המעוניינים לעבור לרישיון בהשקעתם של אותם סכומים בהפקות סוגה עילית.

צבי בראל מקדיש הבוקר את מדורו הקבוע ב"הארץ", "שכנים", לשני עיתונאים. הראשון, אהמט סיק, עומד לדין בטורקיה בגין "חברות בארגון טרור סורי". השני הוא רסאן תוויני, עורכו ובעליו של העיתון הלבנוני "אל-נאהר", שמת השבוע בגיל 86.

במדור הדעות של "ידיעות אחרונות" משווה נחום ברנע בין מעשיה של ענת קם ובין מעשיהם של הבכירים המעורבים בפרשת הרפז (העורך הראשי של אתר זה, עוזי בנזימן, כתב על כך לפני יומיים). במדור הדעות של "דה-מרקר" קורא רביב דרוקר ליתר שקיפות בעיתונות. במדור הדעות של "ישראל היום" מבקר דרור אידר את יחס התקשורת הישראלית לראש הממשלה בנימין נתניהו.