איש חמאס בוחן את הנזק שגרמה הפצצת חיל האוויר למתחם הארגון ברצועה (צילום: ויסאם נאסר)
שינוי כללי המשחק
קבוצת פייסבוק חדשה שנוסדה הבוקר קוראת להחרמת "ידיעות אחרונות" בשל סיקור הפגנות המחאה החברתית במהלך סוף-השבוע האחרון. "'ידיעות אחרונות' נלחם במחאה, אנחנו נלחמים בחזרה!", לשון כותרת הקבוצה. גם דפני ליף, ממובילות תנועת המחאה, סימנה אמש את העיתון. "יום אחרי מעצר, כל הגוף כואב והשער של 'ידיעות' מחר כאילו מנסה בכוח להוציא אותי לא בסדר. למה?", צייצה ליף, שנעצרה שלשום בשדרות רוטשילד, נפצעה תוך כדי כך מאלימות שוטרים, ואמש חזרה להפגין.
בראש שער "ידיעות אחרונות" הבוקר מתפרסם תצלום של ליף [דני ספקטור], ידה חבושה, סיגריה בפיה, על רקע כמה מפגינים וסניף של רשת פיצריות. קצת "מנוחת הלוחמת", קצת ראש ארגון פשע, תלוי בעיני המתבונן. לצד תצלומה מתפרסם תצלום גדול יותר [ירון ברנר, ynet], של מפגין מנסה לנפץ בבעיטה (עם סנדל) חלון של סניף בנק הפועלים, כאשר מפגין אחר מוחא לו כפיים. "המחאה איבדה שליטה", נכתב בכותרת בראש שער העיתון, לבן על גבי אדום. "אלפי מפגינים השתוללו אמש ברחובות תל-אביב וניפצו חלונות של בנקים", לשון כותרת המשנה. "חצו קו אדום", נכתב בהפניה לטקסט מאת יועז הנדל, בעל טור ב"ידיעות אחרונות" ועד לאחרונה ראש מערך ההסברה בלשכתו של בנימין נתניהו, ראש ממשלת ישראל.
"ההיסטוריה מלמדת שהשתוללות חסרת רסן, ולא משנה מה מניעיה, לא מובילה למציאות טובה יותר", כותב הנדל בטור שמתפרסם בעמ' 6 של העיתון. הנדל מבדיל בין מחאה לגיטימית לבין "אנרכיה". "ההשתוללות של אתמול, ולא משנה מה הנסיבות שקדמו לה, שייכת לחלק השני – והמסוכן", הוא כותב. לפי הנדל, אלימות המפגינים אמש נבעה מהייאוש שאחז בהם על רקע כשלונם להוציא המונים לרחובות ("הקיץ הגיע והעם דורש להישאר בבתים עם המזגנים [...] אפילו התקשורת לא יצאה מגדרה כדי לסקר את הכוונות להביא מחדש צדק חברתי לתל-אביב"). לפי הסיקור העיתונאי שצמוד לטור של הנדל, המניעים להתפרצות אמש אחרים.
הכותרת בראש העמוד מהדהדת את המסר של הנדל – "מצדק חברתי לאנרכיה", נכתב בה, כאשר הגופן של המלה האחרונה גדול במיוחד וצבוע אדום. הדיווח של דני ספקטור, אדוה כהן, ראובן וייס וירון דורון נפתח במלים "ממחאה חברתית לוונדליזם ואנרכיה: אלפי מפגינים התעמתו אתמול עם שוטרים ברחובות תל-אביב, כשבשיאו של העימות ניפצו את חלונותיהם של סניפי בנק דיסקונט, בנק הפועלים ובנק לאומי במתחם גן העיר וצרו על בניין העירייה".
לפי דיווחם, הרקע להפגנה האלימה אתמול אינו ייאוש שאחז במארגנים ממיעוט המשתתפים בהפגנותיהם, אלא פיזור אלים של ההפגנה שניסו לקיים שלשום, אז "החרימו עשרות פקחי עירייה ושוטרים את האוהלים שניסו הפעילים להקים בשדרות רוטשילד – כשהם עוצרים 12 מהם, ובהם מנהיגת המחאה דפני ליף, שנפצעה בידה".
הפגנת המחאה אתמול, בעקבות מניעת הקמתם של אוהלים בשדרה שלשום, החלה בשדרות רוטשילד והגיעה לבניין העירייה. "עשרות שוטרים חסמו בגופם את הכניסה לבניין העירייה", מדווח ב"ידיעות אחרונות". "המפגינים צרו עליהם כשהם משליכים לעברם ביצים וחפצים שונים. בשלב מסוים החלו המפגינים לנפץ את חלונותיהם של סניפי שלושת הבנקים ופרצו לתוכם. [...] סתיו שפיר אף צולמה בתוך סניף בנק פועלים". לצד הדיווח, שני תצלומים [דני ספקטור ותומר אפלבאום, "הארץ"], של מפגינה מנסה להשחית מכשיר אוטומטי במתחם השירות העצמי של בנק דיסקונט, ושל שמשה מנופצת בפתח סניף של בנק הפועלים.
הקרדיטים לתצלומים בעיתון "ידיעות אחרונות" מלמדים כי נקלע אמש למצוקת צילום: שני תצלומים מאת כתב, אחד מאתר ynet ואחד מעיתון "הארץ". יצוין כי בכל התצלומים שמתפרסמים ב"ידיעות אחרונות" לא נראים נציגי החוק והסדר, רק מפגינים.
בראש שער "הארץ", לעומת זאת, מתפרסם תצלום [תומר אפלבאום] של מפגין צועק על שוטרים. בעמ' 5 של העיתון מודפסים עוד שני תצלומים שבהם נראה עימות בין מפגינים לשוטרים. אחד מהם [אלון רון] מתעד את דפני ליף מובלת למעצר בידי שוטרים.
"עשרות מפגינים פרצו לבנקים וניפצו שמשות", נכתב בכותרת על שער העיתון. בעוד "ידיעות אחרונות" מדווח כי "אלפי מפגינים השתוללו", עיתון "הארץ" מבדיל בין אלפי המפגינים שהשתתפו במצעד מכיכר הבימה לעבר בניין העירייה (6,000 למניינם) לבין כמה עשרות שניפצו שמשות של סניפי בנקים.
גילי כהן ויניב קובוביץ מצטטים כמה מהמפגינים, ובהם שי פליישון, שאמר, "אמרו לנו להיות בשקט, שתהיה ועדה ונדבר איתה, אבל הבהירו לנו שאם לא ניקח את המחאה הזו בצורה יותר אגרסיבית, לא נקבל כלום. מניסיון של 15 שנים בהפגנות, מה שקורה כאן זה שינוי כללי המשחק. אני היום מפחד לרדת לכביש. לא ראינו אף פעם אלימות שכזו מצד המשטרה".
גם כאן מופנים הקוראים לטור פרשנות. אור קשתי כותב על "הניצוץ שהחזיר את האנשים לרחובות", טור שפורסם אתמול, לאחר מעצר ליף ולפני ההפגנה של הלילה. "אם מחאת הקיץ המתחדשת היתה זקוקה לניצוץ קטן, אשר יחזיר את האנשים לרחובות, כועסים וזועמים, באו היס"מניקים והפקחים העירוניים של חולדאי וסיפקו אותו בזרוע נטויה ובנפש חפצה", כתב קשתי.
זהו אינו מאמר הדעה היחיד שנכתב לפני אירועי ליל אמש ורואה אור בעיתון מודפס לאחריהם. "לטוב או לרע, המחאה החברתית לא היתה מעולם אלימה", כתב גדעון לוי במאמר המתפרסם הבוקר במדור הדעות של "הארץ". במאמרו קורא לוי "לעצור את המשטרה", שנהגה ביום שישי האחרון באלימות במפגינים בשדרות רוטשילד. גם מאמר המערכת של "הארץ" יוצא נגד האלימות המשטרתית נגד המפגינים בתל-אביב.
"צאו מרוטשילד", כתב סבר פלוצקר במאמר המתפרסם הבוקר במדור הדעות של "ידיעות אחרונות". פנייתו מכוונת למפגינים המשתתפים במה שמכונה "המחאה החברתית". הפרשן הכלכלי הבכיר של העיתון טוען כי הכתובת הנכונה להפגנות הם קריית הממשלה בירושלים, או משרדי הממשל בתל-אביב ובערים אחרות.
"אל תנסו להיכנס פעם שנייה לאותו הנהר, לאותה השדרה, לאותה האווירה, לאותה אחדות דביקה", כתב פלוקצר. כמו הנדל, גם הוא מבקש מהמפגינים ללמוד משהו מההיסטוריה. "קארל מרקס", הוא מזכיר, "ביטא את אותו הרעיון בניסוח אחר, שרצוי לשנן ולקחת ללב: ההיסטוריה, כתב, חוזרת על עצמה פעם כטרגדיה ופעם נוספת כפארסה".
המפגינים נענו לקריאת פלוצקר עוד לפני שיכלו לקרוא אותה, ויצאו משדרות רוטשילד. אך במקום להגיע לקריית הממשלה, הגיעו אל סניפי הבנקים של קניון גן-העיר. אולי שמעו על מסר אחר שביטא פעם מרקס. מכל מקום, במקום פארסה, "ידיעות אחרונות" מדווח כאמור על אנרכיה.
"מעריב" מקדיש רק חלק קטן משערו להפגנה. תחת הכותרת "מחאה אלימה" מדווח יובל גורן בתחתית השער על ההפגנה אמש. לצד דיווחו, שני תצלומים, של סתיו שפיר בסניף בנק הפועלים ושל מפגין בועט (עם נעל) בחלון סניף בנק לאומי.
בדיווח המלא של גורן, המתפרסם בעמ' 8 של העיתון, מופיעים הביטויים "ליל זעם" ו"מפגן של זעם וכאוס". גורן מדווח על "צעדה המונית ואלימה ברחובות העיר". אורן פסטרנק, אחד ממובילי ההפגנה, מצוטט כאומר: "אם הממשלה לא תיענה לדרישות שלנו כמו שהיא לא נענתה בשנה האחרונה, היא תיפול". גם בעיתון זה מתפרסם תצלום [רענן כהן] של מעצר ליף. גורן מציין בידיעתו כי לאחר חצות נעו המפגינים לעבר נתיבי איילון.
בשער "ישראל היום" תצלום קטן [אבי כהן] של המפגינים בנתיבי איילון. בכך עוסקת גם כותרת הדיווח, שממוקם בפינה השמאלית התחתונה של השער: "פעילי המחאה חסמו את איילון". לפי כותרת המשנה, "מאות מפגינים התפרעו אמש בתל-אביב".
הידיעה המלאה, מאת אבי כהן ויהודה שלזינגר, מתפרסמת בעומק העיתון באופן יחסי, בעמ' 13. הכותרת שלה כוללת את תגובת משטרת ישראל ("פרובוקציה"). בידיעה עצמה מדווח על כ-2,000 מפגינים שיצאו אמש מכיכר הבימה לעבר בניין העירייה. "כאשר הצליחה המשטרה לתחום את המפגינים ברחוב אבן-גבירול בשטח שבין רחוב צייטלין לבניין העירייה והחלה לבצע מעצרים, התנפלו המפגינים על השוטרים ומנעו מהם לקחת את העצורים. בסופו של דבר הצליחה המשטרה לעצור יותר מ-20 מפגינים", מדווח ב"ישראל היום" (הבוקר, באתרי האינטרנט, מדווח על למעלה מ-80 עצורים).
הידיעה של "ישראל היום" כוללת תגובות ארוכות מטעם נציגי משטרת ישראל. בחירה זו תואמת את הנטייה העקבית של העיתון להעניק לשלטון, לממסד ולנציגיו הרשמיים פתחון פה נרחב מעל עמודיו. אפילו תצלום חלון סניף בנק הפועלים שנופץ כולל ב"ישראל היום" מסר מרגיע לאזרחים. מבעד לחלון המנופץ לא נראים מפגינים אלימים, אלא איש ביטחון עומד שלוב ידיים. הסדר שב על כנו.
אגב, גם בעיתון זה מתפרסם תצלום [רוני שיצר] של מעצר דפני ליף, מה שהופך את "ידיעות אחרונות" לעיתון היחיד הבוקר שלא מפרסם תצלום של האירוע הפוטוגני. אולי גם בהפגנה ההיא נקלעו למצוקת צילום. אולי קראו במערכת העיתון את הטור של קשתי, על הניצוץ שיצית את המחאה מחדש, והעדיפו לא לקחת את הסיכון.
ככלל, יש לקחת בעירבון מוגבל את ההבדלים הבוקר בין העיתונים בסיקורי ההפגנה אמש. האירועים התנהלו בשעה מאוחרת, ולא הסתיימו בעת הורדת העיתונים לדפוס. אפשר שבשל כך השתרבבו לכמה מהעיתונים תצלומים ומשפטים שביום אחר, במהדורה שנערכת באופן מסודר ובלי לחץ, היו נגנזים. בימים הבאים תובהר טוב יותר עמדת כל עיתון לגבי המחאה. אם לסמוך על נסיון השבועות האחרונים, רק "הארץ" ימשיך לסקר אותה באופן אוהד.
מס שפתיים
"דו"ח: 'ישראל עדיין מובילה בשיעורי העוני בעולם המפותח'", נכתב בכותרת ידיעה מאת צבי זרחיה המתפרסמת בעמ' 6 של "דה-מרקר", לאחר כמה עמודים המוקדשים לסיקור המחאה החברתית. מתחת לידיעה זו מדווח זרחיה כי ח"כ יואל חסון מנסה לקדם, כהצעת חוק פרטית, הטלת מס של 2% על בעלי הכנסות גבוהות. ועדת הכספים, מזכיר זרחיה, לא אישרה את ההמלצה של ועדת טרכטנברג להטיל מס זה.
"יש בלבול אדיר בדיון הציבורי בין מס על מישהו שמרוויח 20 ו-30 אלף שקל בחודש לבין מיסוי על עשירים באמת, שמרוויחים כמה מיליונים בשנה", אומר עומר מואב בראיון ל"כלכליסט" [הדס שפר]. "[...] כמעט כל המס בישראל משולם על-ידי שני-שלושת העשירונים העליונים. הקבוצה הזאת – וצריך לזכור שמדובר באלה שמרוויחים 20 אלף שקל בחודש, שזה לא עשיר, אבל זה עשירון עליון – משלמת נטל מס אדיר".
בתשובה לשאלה על הטלת מס על העשירים מאוד אומר מואב: "אני בעד, אבל זה מס שפתיים בעיקר. כמה אנשים מרוויחים מעל מיליון שקל בשנה? אז ייקחו להם כמה אחוזים מההכנסה – זה כסף קטן".
בכוונה, לא בכוונה
הכותרות הראשיות של "הארץ", "מעריב" ו"ישראל היום" עוסקות בירי רקטות מעזה לישראל. גם הכותרת על כך בשער "ידיעות אחרונות" בולטת מאוד. המספרים בכל עיתון שונים. "הארץ" מדווח על 20 רקטות שנחתו ביישובי הדרום, "ישראל היום" מדווח על 30 רקטות, "מעריב" מדווח על 35 ו"ידיעות אחרונות" על למעלה מ-60.
"בניגוד להערכות המוקדמות (גם שלנו), סוף-השבוע לא הביא רגיעה לגבול הרצועה", מודים עמוס הראל ואבי יששכרוף בעמוד השער של "הארץ". לפי השניים, חמאס הודיע ביום חמישי כי הוא מקבל את הפסקת האש, אך ארגונים אחרים המשיכו בירי ("בישראל מתקשים להעריך אם הדבר נבע מחוסר מוטיבציה או מקשיי יכולת מצד החמאס"). ישראל תקפה את המטה האזרחי של הארגון בעזה ("צעד חריג למדי") וכמה חוליות רקטות שניסו לשגר. חמאס השיב ב"הרעשה כבדה יחסית". למרות ההסלמה, הראל ויששכרוף טוענים כי "נראה שקיים סיכוי סביר שבכל זאת יושג שקט, גם אם מרחק הבלימה ארוך מכפי שניתן היה לשער".
ב"ידיעות אחרונות" משרטט הפרשן אלכס פישמן רצף אירועים מעט שונה. הוא מתחיל בתקיפת מטוסי חיל האוויר הישראלי בעזה ב-1 ביוני. לדבריו, מי שנתן את ההוראה לתקיפה זו "צריך היה להביא בחשבון שהתקיפה הזו תפתח עוד סיבוב של אש מן הרצועה, והפעם בניצוחו של חמאס – אחרי שנה שבה הארגון לא השתתף בירי לעבר ישראל".
התקיפה ב-1 ביוני, מזכירה האינפוגרפיקה הצמודה, באה בעקבות הרג החייל נתנאל מושיאשווילי באותו היום מאש עזתים סמוך למעבר כיסופים. לפי פישמן, ייתכן מאוד שההחלטה לתקוף אז היתה נכונה, אבל אין לקבל את ההסברים כאילו חמאס משגר טילים "מסיבות פנימיות או חיצוניות". מושיאשווילי, מזכיר פישמן, נהרג מידי הג'יהאד-האסלאמי, לא חמאס. ישראל פגעה בתגובה ביעדים של חמאס כ"איתות כי עליו לקחת אחריות על כל המתרחש בתחומי הרצועה". חמאס הגיב בשיגור רקטות כדי לאותת בחזרה כי אין הוא מוכן עוד לשלם את המחיר על מעשים של ארגונים אחרים.
תוספת אחרת של פישמן לתיאור פינג-פונג האיתותים הקטלני בין עזה לישראל נוגעת לפגיעה באזרחים. לפי טורו, ירי כוחות צה"ל פגע אתמול בכמה אזרחים ברצועת עזה. "זו לא היתה הכוונה", מבהיר פישמן, "בישראל לא ידעו ככל הנראה שהאזור שהותקף היה מאוכלס באנשים". לפי האינפוגרפקיה הצמודה, פגיעה זו הובילה את חמאס להגיב במטחי רקטות נוספים.
מתן צורי, יוסי יהושוע ומתי סיבר מדווחים ב"ידיעות אחרונות" על פציעתו של ולדימיר וסילצקי, תושב נתיבות, שפעל על-פי ההוראות, רץ לעבר ה"מיגונית" עם הישמע אזעקה, אך לא הספיק להגיע ונפצע מרסיס שפגע בצווארו. "הייתי ממש בפתח", הוא אומר בשיחה עם כתבי העיתון. בידיעה נפרדת מדווח צורי על שגרת תושבי הדרום, הישנים בחדרים הממוגנים.
תחת הכותרת "אף אחד לא רוצה בהסלמה הזאת" מדווח רוני שקד ב"ידיעות אחרונות" על הפגיעות בעזה. בכותרת המשנה מוזכר כי לפי דיווחי הפלסטינים, בסוף-השבוע האחרון נהרגו חמישה בני-אדם, ובהם ילד, ו-61 נפצעו. בידיעה עצמה מצוין כי הילד היה בן 12, אך לא מוזכר שמו.
בכותרת המשנה לראשית של "הארץ" מוזכר כי הפלסטינים דיווחו על מותו של ילד בן ארבע מירי צה"ל, אך בצה"ל מכחישים קשר למותו. בגוף הידיעה, מאת יניר יגנה, גילי כהן, אבי יששכרוף וברק רביד, מוזכר שמו של הילד שמותו שנוי במחלוקת – מותז סוואפ. בהמשך מדווח, על סמך מקור פלסטיני, כי מתחילת ההסלמה האחרונה נהרגו בעזה 16 איש, ובהם חמישה ילדים ונערים, אחד מהם פעוט בן שנתיים. "לטענת צה"ל, הפעוט נהרג מקסאם שנפל על ביתו ולא מאש צה"ל", נכתב. ב"הארץ" אין ידיעה נפרדת על פציעתו של תושב נתיבות. למעשה, אירוע זה בקושי מוזכר בידיעה על חילופי האש בסוף-השבוע האחרון.
ב"ישראל היום", לעומת זאת, מוקדשת ידיעה [גדי גולן] לוולדימיר ויסילצקי, שנפצע מירי עזתים על המפעל שבו עבד. על ההרוגים בעזה, חמושים ואזרחים, בקושי מדווח. כל שנכתב על כך בידיעה מאת גדי גולן, לילך שובל, שלמה צזנה ואלי לאון הוא משפט אחד: "בצד הפלסטיני נהרגו עד כה 14 בני-אדם, ומתוכם שניים אתמול".
לצד הידיעה על פציעת ויסילצקי, מופיעות תוצאות המדור "משעל עם". הפעם התעניין יורי ילון אצל תושבי ירושלים באשר לדעתם בסוגיה "האם על ישראל להבליג או לתקוף בעוצמה בעזה". ארבעה מבין החמישה שהשיבו תומכים בתקיפה ("חייבים" אומר אחד; "חייבים", אומרת שנייה; "חייבים", אומר שלישי; "אסור להבליג", אומר רביעי). המשיב החמישי לא מצוטט כאומר "יש להבליג", אלא רק "המצב לא ישתנה. [...] זה לא מזיז להם".
לו היה ילון עוצר ברחוב את הפרשן הבכיר של העיתון, דן מרגלית, היה מקבל ממנו תשובה דומה לזו של מרבית המשתתפים במדור. "במאמר שבעתיד עלול לשמש ציון דרך בכתיבת ההיסטוריה של המלחמה בטרור הפלסטיני קראה שלשום מערכת 'הארץ' להגיב על ההתגרות הפלסטינית בחוסר מעש, לנצור את האש", הוא כותב. "[...] באיזה סיבוב נפסק הטרור ללא תגובה ישראלית? אין תקדים כזה. אמירה ללא ביסוס".
"מעריב" מביא סיקור מאוזן יותר. לצד ידיעה כללית [אחיקם משה דוד, חנן גרינברג, ליאור אבני ואורי בינדר] על נפילת הרקטות בשטח ישראל, מודפסות בכפולה הפותחת של העיתון שתי ידיעות. ליאור אבני מדווח על פציעתו של ויסילצקי. "ייקח לי זמן לחזור לעצמי", הוא אומר, "אבל אשתי ושתי הבנות שלי איתי וגם הרבה חברים מהמפעל. אני רוצה שיידעו שקשה לעבוד ככה. קשה לעבוד כשמרחף עליך איום כזה".
מתחת לידיעה זו מדווחים רימון מרג'ייה ואחיקם משה דוד על הרוגים בעזה. לפי דיווחם, בסוף-השבוע נהרגו בעזה חמישה בני-אדם, ובהם ילד בן שש. ב"מעריב", לכל הרוג יש שם: מועתז עלי אשואף, בן שש, נהרג מהפגזה שפגעה במגרש ספורט בחאן-יונס. המאם אבו-קדוס, בן 20, נהרג מפגיעה ישירה בעת שרכב על אופנוע בצפון הרצועה. עשרה תושבים אחרים נפצעו מפעולה זו, כאשר חלק מקיר בניין קרס מעוצמת הפגיעה באבו-קדוס. אתמול נהרגו אוסאמה מחמוד עלי, בן 42, וחאלד נאסר בורעי, בן 25. באשר לאחרון מצוין כי היה "פעיל בוועדות ההתנגדות העממיות".
התשובה להפרטה: תחרותיות
בעיתון "דה-מרקר" מראיין איתן אבריאל את יעקב פרנקל, לשעבר נגיד בנק ישראל וכיום יו"ר ג'י.פי מורגן אינטרנשיונל. אבריאל שואל את פרנקל על מצבה של יוון ועל העתיד הצפוי למערכת הפיננסית העולמית. אבריאל גם מבקש ממנו עצות לקביעת התקציב בישראל. התשובה שהוא מקבל על אחת השאלות היא "תחרותיות. תחרותיות. תחרותיות".
בראיון לא מוזכר כי פרנקל היה בעבר סגן יו"ר AIG העולמית, גם בסוף שנת 2008, אז קרסה החברה וקיבלה מהממשל האמריקאי סיוע של עשרות רבות של מיליארדי דולרים כדי שלא תפשוט את הרגל. "מה דעתך על ועידת הנשיא?", שואל אבריאל את פרנקל. "זה משהו מדהים", משיב הנגיד לשעבר. גם בשנת 2008, חודשים אחדים לפני שהחברה שבה עבד כסגן יו"ר קרסה, השתתף פרנקל בוועידת הנשיא. "ארה"ב אינה במיתון", צוטט אז פרנקל בכותרת הידיעה של "דה-מרקר".
בשולי החדשות
קמיע סמית ויניב קובוביץ מדווחים ב"הארץ" כי תערוכת אמנות שהוצגה בגלריה החנות בתל-אביב פורקה בעקבות ניסיון להצית את המקום.
דניאל ראוכוורגר מדווח באותו עיתון כי מאות אמנים, אוצרים ופעילים חברתיים דורשים להחרים את אירועי "לילה לבן" בתל-אביב, כמחאה על מדיניות ראש העירייה כלפי המחאה החברתית. "ל'הארץ' נודע כי כמה גלריות הביעו תמיכתן בחרם ובכוונתן להישאר סגורות במשך האירוע", נכתב.
טובה צימוקי מדווחת ב"ידיעות אחרונות" על יוזמה של חברי-הכנסת יריב לוין ואורי מקלב להקמת מאגר מידע של נהגים בעלי עבר של עבירות תנועה, "שיאפשר למעסיקים לדעת אם האיש שבא לבקש אצלם עבודה כנהג אוטובוס או כנהג הסעה עלול לסכן את הנוסעים".
עדיין לא התפרסם בעיתון "ישראל היום" גילוי נאות באשר לתרומת בעל העיתון למסע הבחירות של מיט רומני. כותרת ידיעה הבוקר בעיתון זה קוראת "סקר חדש: 48% תומכים ברומני, 43% באובמה".
עיתון "ידיעות אחרונות" מפרסם בראש עמ' 26 של קונטרס החדשות מודעה ל"אירוע הקיץ הגדול שעורכת קוקה-קולה", הנחזית לידיעה, מאת שי ספיר. בידיעה מדווח על פרטי האירוע, על האפשרות להירשם אליו באתר האינטרנט של קוקה-קולה, על הפעילויות הצפויות והאמנים שישתתפו בו. לסיום מובא ציטוט מפי סמנכ"ל השיווק של חברת קוקה-קולה ישראל, אלון זמיר, שאומר: "כבכל שנה, גם השנה חיפשנו דרך לחדש ולרגש את בני הנוער. בחרנו להעצים את פעילות סאמר-לאב, שאותה התחלנו בשנה שעברה, ולאפשר לבני הנוער חוויית קיץ אולטימטיבית ובלתי נשכחת שבה יוכלו להגשים חלומות".
ענייני תקשורת
עומרי מניב מדווח ב"מעריב" על שיתוף פעולה בין החוג לתקשורת של האוניברסיטה העברית בירושלים לבין בית-הספר לתקשורת של זכיינית ערוץ 2 רשת. "מבחינת האוניברסיטה, הנתמכת על-ידי המדינה, מדובר בהפרטה חלקית של הלימודים האקדמיים. ברשת, לעומת זאת, מעוניינים בתו התקן האיכותי של האוניברסיטה", מסביר מניב.
עופר אדרת מדווח ב"הארץ" כי העיתון הגרמני "בילד" שבר שיא גינס כשהפיץ גיליון חגיגי לכבוד 60 שנה לקיומו ב-41 מיליון עותקים.