"חג פסח שמח וכשר לכל עם ישראל" ו"שבת שלום", כך חתם אבי לוזון את הטור שכתב ל"מעריב" ביום שישי שעבר. זה היה טור מפתיע ותמוה בעיתון שנחשב ללוחמני ביותר כלפי יו"ר ההתאחדות לכדורגל.

בשנים האחרונות הופיעו בספורט "מעריב" שלל פרסומים לא מחמיאים על לוזון. לפני כארבע שנים כתב אייל לוי כי לוזון קילל שופט במשחק נוער. באותה תקופה פירסם ניר איסקוב כי לבנו של לוזון, ייטב, מאמן הנוער של מכבי פתח-תקווה, אין תעודת מאמן מוסמך. בתגובה לפרסומים איים יו"ר ההתאחדות על הכתב כי אם יעז לכתוב על שושלת לוזון, הוא "ימחק" אותו במועדון ויאסור על כניסתו אליו.

ב-2008 הגיש אביעד פוהורילס, כתב "מעריב", תביעת לשון הרע נגד עמוס לוזון, אחיו של אבי לוזון, המשמש נשיא מכבי פתח-תקווה, לאחר שזה התבטא נגדו בחריפות ברדיו. זה נגמר בהסכם פשרה שבמסגרתו שילם לוזון לפוהורילס 32 אלף שקל ופירסם התנצלות ב"מעריב". לפני כשלושה חודשים היה nrg הראשון שפירסם את דבר חקירתו של אבי לוזון במשטרה בחשד לשיבוצי שופטים והטיית משחקים. מלבד הפרסומים החדשותיים נוהגים פרשני הבית – אבי רצון ("לוזון פגע רע לכדורגל"), פוהורילס, אייל לוי וא. טבק – לתקוף את יו"ר ההתאחדות ואת התנהלותו בכל הזדמנות.

הטור ב"מעריב"

אף על פי שלוזון הוא יעד קבוע לנשכנים הקבועים בשאר העיתונים (עמיר פלג ומליניאק ב"ידיעות אחרונות", שלמה שרף ב"ישראל היום" ואלון עידן ב"הארץ"), "מעריב" נחשב למסוכן במיוחד לתדמיתו הציבורית. עד כדי כך שבהתאחדות מידרו לפני כשנה את "מעריב" מהידיעה על פגישתו של לוזון עם אלי גוטמן, שבה הוצע לו לאמן את הנבחרת.

היה מוזר, אם כן, לקרוא את טור היחצנות שקיבל לוזון ב"מעריב", שבו פרש את הישגיו בראשות ההתאחדות בדרך "לכדורגל ישראלי טוב יותר". זה טור מהסוג שמפרסם כלי תקשורת מלחך פנכה. מישהו ב"מעריב" החליט על פליק-פלאק לאחור והפך את לוזון המושמץ לאחד מיקירי מדור הספורט.

טור הייחצון העצמי של לוזון לא עבר חלק בעיתון עצמו. ביום ראשון, יומיים לאחר הפרסום, כתב פוהורילס בעיתון הבית שלו: "ביום שישי פתחתי את עמודי הספורט ב'מעריב' כדי לקרוא את הטור של אבי רצון. כבר בפסקה הראשונה, אחרי שלא מצאתי את השם מילאן, הבנתי שטעיתי בכתובת. לא רצון היה חתום שם, אלא אבי לוזון. זכרתי שלוזון סיים לא מזמן את תפקידו בבנק דיסקונט, אבל הייתי משוכנע שהוא קיבל מצנח זהב נאה והוא לא ממהר לחפש משרה כפובליציסט ב'מעריב'". פוהורילס "החמיא" ללוזון על "מוסר כפול", וסיים בציטוט של הנשיא לשעבר, יצחק נבון: "טובה לחמור נעירתו, כמו לבולבול שירתו". אי-אפשר שלא להתרשם גם מהביקורת החריפה שביצבצה בין השורות נגד החלטת המערכת.

יו"ר התאחדות הכדורגל אבי לוזון, מרץ 2009 (צילום: משה שי)

בא יום ראשון שאחרי מהומת המכות שנתנו בכירי מכבי פתח-תקווה לעלי חטיב, וטרף את הקלפים מחדש. "מעריב" היה העיתון החריף ביותר נגד הקבוצה, שאבי לוזון נחשב לפטרונה. "להוריד אותם ליגה", דרשו בכותרת השער לצד התצלום החזק ביותר שפורסם באותו יום בעיתונים: איש מכבי פתח-תקווה בועט בשחקן הפועל חיפה השרוע על הקרקע.

לא בכדי אבי לוזון הוא אחד העסקנים השנואים ביותר על התקשורת. ממנה בני משפחה ומקורבים אליו לתפקידים בהתאחדות, מקלל שופטים, מעורב מעל לראשו בעסקנות ומצליח לזקוף לחובתו פרסומים שליליים גם בנושאים שאינם קשורים לתחום עיסוקו (לאחרונה הוגש נגדו כתב אישום על נסיעה במהירות מופרזת). קרבתו למכבי פתח-תקווה תרמה ללא ספק לגובה הלהבות שהדליקה התקרית המכוערת משבת.

מדוע, אם כן, העניקו ב"מעריב" טור פרסומת עצמית דווקא ללוזון? האם בשם האיזון הקדוש? האם מדובר בהנחתה מלמעלה במטרה להרגיע את היו"ר? האם ב"מעריב" החליטו להתבטל בפני לוזון בציפייה לקבל כמה סקופים מההתאחדות? ומי בכלל יצא נשכר מטור היחצנות, שלא תרם כמעט דבר לקוראים, למעט זה שחתום עליו? נותר רק לקוות שב"מעריב" לא התחילו במהלך של יישור קו עם אחד המוסדות היותר שערורייתיים בספורט הישראלי.

גלעד שליט ביציע

יום חמישי (29.3.12), 21:30, ערוץ 10, מכבי תל-אביב מול פנאתינייקוס במשחק הרביעי על הכרטיס לפיינל-פור. חצי מדינה צופה במותחן. הרייטינג נושק ל-20%. רק קומץ משוגעים חזו במקביל בערוץ הספורט במשחק המכריע בכדורעף נשים על אליפות המדינה.

כפר-סבא זכתה לבסוף בתואר, במשחק שהסתיים בערך בזמן מחצית המשחק ביד-אליהו. כמה אתרים פירסמו דיווח ישיר ממשחק כדורעף הנשים? אפס. כמה אתרים דיווחו מיד עם סיום משחק כדורעף הנשים? אפס. רק בסיום משחק הכדורסל החלו הכתבות להתפרסם באתרי ערוץ הספורט, ב-nrg וב-ynet. בוואלה הדגישו דווקא את משחק הגברים בכדורעף, שנערך אף הוא באותו ערב, רק מפני שביציע ישב גלעד שליט. גמר הנשים זכה בסוף אותה ידיעה בת שתי שורות לקוניות.

ב-one התעלמו לחלוטין. רק למחרת, כ-12 שעות לאחר האירוע, הואילו לפרסם כמה מלים. אתר הספורט הכי מהיר בישראל? תלוי באיזה ענף.

אלה היו עוד 100 מלה על ענף זניח וספורט נשים בתקשורת האינטרנט.

אגב: העיתונים יצאו בסדר גמור עם כדורעף הנשים, מלבד "הארץ", שאצלו התרגלנו להרבה יותר מאשר כיתוב לתמונה קטנה.

4 קטנות

לא עצם עין. ליאב נחמני, שדר הקווים של צ'רלטון, נכח בלב המהומה בסיום המשחק בשבת בפתח-תקווה, משם תיאר את תקיפת שחקן הפועל חיפה. הוא עשה זאת בלי להתחמק ובלי לגמגם, ולא כנהוג באירועים אלימים שבהם העדים טוענים שלא ראו בדיוק מה קרה כדי לא להסתבך. וכך שידר נחמני: "אחד מאנשי מכבי פתח-תקווה, עכשיו הוא מכסה את הראש שלו במעיל שחור ועולה במעלה היציע, הוא זה שנתן בעיטה לראשו של עלי חטיב. ראיתי זאת במו עיני, ומיד לאחר מכן ברח משם ועכשיו הוא נמלט בעצם עם מעיל שחור לראשו ומנסה לחמוק מהאצטדיון". נחמני הפך את עצמו לחלק מהסיפור והצדיק את תפקידו, כמו גם עורך המשדר והשדרן. מה שלא עשו אנשי ערוץ 1 במהומה הגדולה בסיום הדרבי בבלומפילד לפני חודשיים.

בעולם של אסייג. ידיעה ב-one בחתימתה של אופירה אסייג נפתחה ביום ראשון באלו המלים: "במקום לעסוק בתחתית הבוערת של ליגת-העל, נאלץ עולם הספורט לעסוק היום שוב באירועים האלימים המלווים את העונה הזו". זה משפט מפתח: הוא מלמד כי אסייג אינה מבינה שאירועים האלימים בהחלט שייכים לתחתית הבוערת, שלהטה בשבת; הוא מדגים כיצד ב-one מתייחסים לליגת-העל בכדורגל כאילו מדובר ב"עולם הספורט" כולו; והוא מעיד על חוסר המודעות העצמית: אף אחד לא אילץ את עולם הספורט לכלום חוץ מתקשורת הספורט.

אם one, שמגדיר את עצמו "הבית של הספורט בישראל", היה רוצה לשנות את סדר היום, הוא היה יכול לפתוח בכותרת הראשית עם ידיעה ממשחקי ליגת הכדורסל או עם נצחונו של ג'וקוביץ' בטורניר מיאמי. במצב כזה, "עולם הספורט" היה עוסק באמת בספורט ולא באירועים אלימים מהסוג שאתר one ממהר לנפח ולהבליט תוך ארשת צדקנית של צער מעושה.

מה עם עוד רוטציה? יורם ארבל ישדר בערוץ 1 את המשחק המרכזי בפעם השלישית ברציפות, דיווחו ביום שישי ב"מעריב", כך שכבר לא מדובר בסתם רוטציה עם השדרן עמית הורסקי. ומה עם קצת רוטציה בעמדת הפרשן דני נוימן? אפשר לפחות לשלוח את שני השדרים לאותו משחק. הורסקי יהיה השדרן, יורם ארבל הפרשן. נוימן כבר אישר לא פעם את הפרשנויות של ארבל בשידוריהם המשותפים, מה שהופך את השדרן הוותיק לפרשן לא פחות טוב ממנו, לפחות במושגים של רוממה.

מסר חד. ארגון העיתונאים שלח מכתב ליו"ר איגוד הכדוריד, ובו דרש את התערבותו בפרשת תקיפתו של דין אלמס, לשעבר כתב הכדוריד של one, על-ידי שחקני מכבי ראשון-לציון. בארגון דורשים למצות את הדין עם השחקנים ומנהלי הקבוצה – "ובכך להוציא מסר חד וברור כי אין מקום לאירועים שכאלה בכלל בספורט, ובוודאי שלא כלפי עיתונאי המבקש למלא את תפקידו".

התיקונים

"הארץ" הגזים ואפילו הצחיק בכותרת שלו בעמוד השער למהומה הגדולה בשבת: "שחקן ערבי מהפועל חיפה הוכה בקטטה". כאילו ערביותו של עלי חטיב היא הסיבה לכך שהוכה. בידיעה במדור הספורט של העיתון לא היה לכך שום ביסוס, וגם ביתר כלי התקשורת אין מחלוקת על כך שחטיב הוכה מפני שהיה מעורב בבלגן. המהומה היתה חמורה דיה גם בלי להעמיס עליה גוון לאומני מיותר.

בוקה ומבולקה בטבלת ליגת-העל בכדורסל באתר ערוץ הספורט. הפועל ירושלים זינקה למקום הראשון עם 33 נקודות, כשהרחק מאחוריה משתרכת מכבי תל-אביב עם 38. גם טבלת הפלייאוף התחתון הסתבכה לה בצורה דרמטית. נראה שלטבלאות באתר ערוץ הספורט חוקים משלהן.

לתגובות: yegerm9@walla.co.il