"ידיעות אחרונות" היום

"או שיש כאן פרשת שחיתות בממדים ובדרגים תנ"כיים, או שיש כאן בדיה שטנית, תוצר של מוח מטורף. האפשרות השלישית לא טובה בהרבה: שכמה מהאנשים קיבלו כספי שוחד וחלק לא קיבלו", כתב נחום ברנע על פרשת הולילנד כשזו נחשפה לפני כשנתיים. "גם אם עשירית ממה שמתואר נכון, מדובר בפרשה קשה של חיבור בין הון לשלטון", כתבה באותו יום ב"ידיעות אחרונות" טובה צימוקי, כתבת המשפט הוותיקה של העיתון.

פרשת הולילנד, כידוע, לא גוועה בנפיחה, אלא התגלגלה לכדי כתבי אישום חמורים. אתמול החלו העדויות במשפט. ב"הארץ" וב"ישראל היום", שהובילו את הסיקור העיתונאי שהתאמץ לחשוף את החשדות לשחיתות של ראש הממשלה אהוד אולמרט, המשפט מקבל את תשומת הלב העיתונאית ההולמת. ב"הארץ" זו מטפסת עד לכותרת הראשית.

"עד המדינה: ידעתי שצריך לשחד נציגי ציבור", נכתב בכותרת הראשית של "הארץ". "שלב ההוכחות בתיק הולילנד נפתח בעדות נגד ראש הממשלה לשעבר אולמרט", נכתב בכותרת המשנה. "בשבוע הבא: הכרעת הדין בפרשות ראשונטורס, טלנסקי ומרכז-ההשקעות". עפרה אידלמן וניר חסון חתומים על הדיווח מאולם 606 בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב. "קשה להפריז בחשיבות המעמד", נכתב בידיעה. "העד, ששמו נאסר לפרסום, חשף בעדותו במשטרה ב-2009 שלוש פרשות שוחד בסדר גודל חסר תקדים, ששולם על-ידי יזמי נדל"ן תמורת אישור תוכניות בנייה חריגות. בכך הביא לראשונה להגשת כתב אישום בקבלת שוחד נגד ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט". בהמשך הידיעה תמצית מעדותו של עד המדינה ובסופה תגובת היחצן של אולמרט.

"בלי אולמרט הולילנד לא היה קיים", נכתב בכותרת על שער "ישראל היום". "עד המדינה בפרשה: 'רק שוחד איפשר ליזם להגדיל את הפרויקט לממדים האלה'", נכתב בכותרת המשנה. גם כותרת הכפולה הפותחת, המוקדשת לסיקור פתיחת המשפט, מוכתרת במלים "בלי אולמרט אין הולילנד". הדברים שאמר עד המדינה הם "מסמרי שיער למרות שאיש לא הופתע", כותב דן מרגלית בטור נלווה. צבי הראל מביא תמצית מן העדות.

ב"מעריב" אין התייחסות למשפט הולילנד על השער, אולם תשומת הלב שמוקדשת לו בכפולה הפותחת מציעה כי הסיבה לכך היא עממיות מוגזמת: רוב החלק בשער המוקדש להפניות אל קונטרס החדשות תפוס על-ידי תצלום של כדורגלנים חוגגים ניצחון בתחרות היורו הפופולרית שהסתיימה אתמול. "עד המדינה הפתיע: חד, ברור ובטוח", נכתב בכותרת הידיעה של נועם שרביט בעמ' 2. ההפתעה באה בשל מצבו הבריאותי הרעוע של העד, ובשל עברו הבעייתי (אחרי הכל, איך שלא יהיה, מדובר בנוכל). "עדותו היתה חותכת", נכתב בכותרת המשנה.

שרביט אף מוסיף כי התביעה ויתרה על הצגת יומני העד כראיה, ובכך היא "מצהירה למעשה כי בידיה ראיות אובייקטיביות חיצוניות אחרות שדי בהן כדי לתמוך בעדותו". ידיעה נוספת של שרביט, התופסת את עמ' 3, מוכתרת בכותרת "השבוע הגורלי של אהוד אולמרט", וכמו ב"ישראל היום" וב"הארץ", היא קושרת בין הדיווח על משפט הולילנד לבין משפטי אולמרט האחרים המתקרבים לכדי גמר.

"אולמרט ישב מול עד המדינה זועף", מדווחים ב"הארץ". "פה ושם סינן בשקט תגובות לדברי התביעה או העד, ולעתים הגדיל לעשות ופנה ללחוש על אוזני כתבים תוך כדי הדיון במשפט". אם לשפוט על-פי הסיקור היום ב"ידיעות אחרונות", הכתבים שעל אוזנם לחש אולמרט מקבלים משכורת ממשפחת מוזס. פתיחת המשפט שהעיתונים הגדירו כ"פרשת השחיתות הגדולה במדינה" אינה זוכה להיות מדווחת על שער העיתון הזה, שרובו תפוס בתמונה של כדורגלן, גדולה כמעט פי שניים מזו שעל שער "מעריב". הכפולה הפותחת מוקדשת ליצחק שמיר, ראש הממשלה לשעבר שנפטר שלשום וש"ידיעות אחרונות" תמיד כל-כך העריץ וכיבד. עמ' 4 מוקדש להמשך המאבק הפוליטי סביב סוגיית הגיוס. גם עמ' 6.

הדיווח על מה שהוא או פרשת שחיתות בממדים ובדרגים תנ"כיים או בדיה שטנית ותוצר של מוח מטורף, או פרשה קשה של חיבור בין הון לשלטון או לפחות פרשה שבמסגרתה אנשי ציבור בכירים קיבלו שוחד, מופיע בעמ' 8 וכותרותיו מוקדשות לניגוח עד המדינה והפרקליטות: העד הוא פגר, הפרקליטות מתבססת על ראיות מזויפות – הדהוד מדויק של מסרי הדוברים של אולמרט.

"מעדיף להיות במיטה עם בלוני חמצן", נכתב בכותרת עצמה. "משפט 'הולילנד' נפתח: אחרי 6 שעות הודיע עד המדינה – 'אני עייף'", נכתב בכותרת הגג. "בפתח משפט 'הולילנד' הודיעה הפרקליטות: לא מגישים את יומני עד המדינה כראיה – כי לא ניתן להוכיח בוודאות את האותנטיות שלהם". המשך דברי הפרקליטות, שלפיהם ביססו את כתב האישום רק על האשמות המופיעות ביומנים ונתמכות בראיות אובייקטיביות חיצוניות, נשמט.

העוינות של הכותרות מודגשת למקרא הידיעה עצמה, של יורם ירקוני, המשתדלת להביא את הדברים כהווייתם. כלומר, בערך. בעוד שב"הארץ" העד דיבר "דיבור כבד ואטי", ובעוד שב"מעריב" הוא התקשה לדבר אבל היה "חד, ברור ובטוח", ובעוד שב"ישראל היום" הוא דיבר בנימה "מונוטונית, שבלונית, שגרתית", ב"ידיעות אחרונות" "קולו עבה, נמוך, צרוד ובלתי ברור". כלומר, רק כתב "ידיעות אחרונות" התקשה לשמוע את עדותו של עד המדינה. ממילא, בשל מיקומו באולם בית-המשפט, העד לא היה יכול לרכון וללחוש באוזנו של הכתב.

שותפתו ויריבתו של אולמרט להנהגת קדימה, ציפי לבני, פגר פוליטי בהגדרה, מככבת כאייטם המרכזי במדור הכנסת במוסף היומי של "ידיעות אחרונות", תחת הכותרת המעודדת "מפליגה קדימה". "דקה אחרי שחזרה ארצה מהודו, התפנתה ציפי לבני למשימה הבאה: ביקור במאהל הפראיירים וניסיון לקדם את הפילוג של קדימה. בכיר במפלגה: 'ציפי לא שוכחת ולא סולחת'". גם "ידיעות אחרונות" לא שוכח.

סנקציות

"יעקב וינרוט פורש מוועדת פלסנר: 'סנקציות על החרדים – הרסניות'", נכתב בכותרת ידיעה של יאיר אטינגר על שער "הארץ". "המשבר מחריף: נציג החרדים פרש מוועדת פלסנר. בכיר בקדימה: נתניהו נלחץ", נכתב ברצועה צרה על שער "מעריב". גם על שער "ידיעות אחרונות" נכתב "ועדת פלסנר: נציג החרדים פרש". ב"ישראל היום" זו כותרת ראשית: "מחלוקת הגיוס: הקרב על 'סנקציות אישיות'". הנה כי כן, גיוס לכולם, גם לעיתונאים ב"ישראל היום" המכריזים על יום קרב.

"צה"ל לא רוצה חטיבה חרדית", נכתב בכותרת ידיעה בעמ' 6 של "ידיעות אחרונות", תחת כותרת הגג "איפה משבצים אלפי בני ישיבות". "באכ"א מתנגדים להקמת מסגרת קרבית נפרדת שתקלוט את האברכים שצפויים לקבל צו גיוס: 'חטיבה כזו נוגדת את עקרון צבא העם'. במקביל מציעים המפקדים להנהיג מסלול הסדר אחיד: שנתיים במדים ועוד שנת לימודים".

ילדים זרים

"החל גירוש ילדי העובדים הזרים", נכתב בכותרת על שער "הארץ", מתחת לכותרת הגג "עם פתיחת החופש הגדול" ולצד תצלום – התמונה המרכזית בשער – של "הפגנת ילדי זרים, אתמול בתל-אביב". "גירוש הילדים מתחיל", נכתב בכותרת על שער "מעריב", לצד תצלום של ילדה.

עוד כותרת ראשית

"שליחו של נתניהו ביקר בחשאי בקהיר", נכתב בכותרת הראשית של "מעריב". "ערב השבעתו של מורסי לנשיאות, הגיע עו"ד יצחק מולכו לסבב פגישות עם גורמי ביטחון מצריים. על הפרק: המשך שיתוף הפעולה הצבאי והכלכלי", נכתב בכותרת המשנה. ההתרגשות שהידיעה (של אלי ברדנשטיין) עוררה במערכת "מעריב" לא לגמרי ברורה, אלא אם כן מבינים אותה על רקע נבואות הזעם והחורבן והאו-טו-טו מלחמה שניתכו עלינו מ"מעריב" ו"ישראל היום" עם בחירתו של נשיא מצרים.

החברה האזרחית

ב"ידיעות אחרונות" ממשיכים לעסוק במלחמה נגד שתיית אלכוהול, והפעם: הידיעה הראשית במוסף "ממון" מלינה על מחירו הזול של הוודקה. הכיתוב על שער העיתון, "שערוריית מחיר הוודקה", מסריח מפאניקה, לא מאלכוהול. "שני הצעירים שהשתכרו וטבעו למוות מעלים את השאלה: למה בקבוק וודקה זול יותר מבקבוק יין או משישיית בירות?", נכתב בכותרת המשנה על שער "ממון" ("התשובה: שיטת מס עקומה שלא לוקחת בחשבון את אחוזי האלכוהול", היא ממשיכה).

מעבר לניסוח השגוי בצורה אומללה ומקאברית (המנוחים כבר אינם מעלים שאלות), גם התוכן מרושל, בצורה אופיינית לצהובון הרואה בכל דבר "תופעה", אבל אינו מסוגל לטפל בתופעה אמיתית בלי לפרק אותה לחלקים נטולי הקשר. אם כן, נמצא הפתרון לבעיית שתיית האלכוהול המופרזת בקרב בני נוער: יש להעלות את המס על הוודקה. איך לא חשבו על זה קודם. הרי הפתרון היה מונח לפנינו כל הזמן: מי משתכר מבירה?

ב"הארץ" מדווחים כי בבאר-שבע לא מחכים לשינויים במדיניות המס של ישראל: "תושב באר-שבע שישתכר בציבור – ייקנס ויועמד לדין", נכתב בכותרת ידיעה של יניר יגנה על שער העיתון. בידיעה עצמה הנוסח מדויק יותר: "כל תושב באר-שבע שייתפס שותה אלכוהול בפארקים ובמקומות ציבוריים יקבל קנס כספי ועיריית באר-שבע תגיש נגדו כתב אישום לבית-המשפט". וביתר דיוק: השתייה תהיה אסורה בכל מקום ציבורי, בין השעות תשע בערב לשש בבוקר, ועל קטינים היא תהיה אסורה במשך כל שעות היממה. לפי יגנה, חוק כזה כבר קיים, והחידוש בחוק העירוני "הוא הקנס וכתב האישום".

לצד הכותרת של יגנה, כותרת המפנה לכתבה של דניאל שמיל ב"דה-מרקר": "שנה לרפורמה: הנסיעות באוטובוס עלו ב-2.1% בלבד" (הכוונה למספר הנסיעות, לא למחירן). "מאהלי מחאה חדשים בכיכר רבין ובבאר-שבע", נכתב בכותרת ידיעה של רועי ארד בעמ' 4 של העיתון.

ענייני כלכלה

"התחרות בסלולר גוברת: ויסמן ורמי לוי מצטרפים למלחמת המחירים", נכתב בכותרת הראשית של "דה-מרקר". "חברות הליסינג מונעות את הוזלת המשפחתיות", נכתב בזו של "כלכליסט", ציטוט של סמנכ"ל רשות המסים.

מוסף "עסקים" של "מעריב" ממשיך במלחמתו נגד המדינה: "המדינה הרסה את שוק ההון" היא הכותרת הראשית של המוסף, ציטוט של אליעזר פישמן. פישמן ודנקנר הם שניים מבעלי ההון והעסקים הגדולים בישראל, שניהם שקועים בצרות כלכליות ושווי נכסיהם צולל, שניהם היו מעדיפים לפעול בעולם ללא רגולציה ("מדינה"), לשניהם עיתון יומי ("גלובס" ו"מעריב").

"מדד הבנקים זינק ב-4.5% ומשך את הבורסה למעלה", נכתב בכותרת סקירת המסחר של "דה-מרקר".

ענייני תקשורת

מקומו של תושב נתיבות יעקב ישראל איפרגן לא נפקד מדפי "מעריב". הילולת ה"רנטגן", מרבותיו של ר' נוחי דנקנר, מדווחת – שוב – בליווי תמונה, והפעם: הרנטגן לוחץ את ידו של מפקד משטרת מחוז תל-אביב, ש"לקח 'פסק זמן' מהפגנות המחאה בתל-אביב".

"אני מאמינה בכל לבי שכתיבה היא לא רק הרגעים האלה שבהם נדמה לך שאתה כותב", נכתב בפינת הציטוט של מוסף "גלריה" ("הלן דנמור ל'אינדיפנדנט'").