"הרשעה בתקשורת זה לא דבר שלילי בהכרח", כך אמר אתמול (רביעי) יובל יועז, כתב "ידיעות אחרונות". כדוגמה לכך הביא את מקרה חיים רמון. לדעת יועז, רק דיווח על פרשה כזו בתקשורת, דיווח היוצר "הרשעה חברתית", עשוי להביא לקריאה ציבורית תקיפה שתיאלץ איש ציבור לעזוב את תפקידו עוד בטרם הורשע פלילית.
יועז לא נכלל בצוות הדוברים הרשמי של הפאנל בנושא "הרשעה בתקשורת" שנערך בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל-אביב, אך ביקש את רשות הדיבור ממקום מושבו בקהל, לאחר שהאזין לדבריהם של עו"ד רחל תורן ויועץ התקשורת רונן צור, שקבלו על התנהלותם של עיתונאים ועורכים בסיקור הליכים פליליים וקראו לחוקק חוקים שיגבילו את חופש פעולתם.
הפגנה נגד עסקת הטיעון עם משה קצב. 30 ביוני, תל-אביב (צילום: מאיה לוין)
עו"ד תורן, המייצגת בין היתר את חנן גולדבלט ואת הנאשמים בפרשת האונס בעין-גדי, טענה כי בשני המקרים התקשורת אכן הרשיעה את הנאשמים, וציינה שבמקרה השני כבר נקבע בבית-המשפט כי ההרשעה הציבורית היתה שגויה. על מקרה גולדבלט סירבה תורן להרחיב את הדיבור והסתפקה בטענה כי "התקשורת בהחלט מילאה כאן תפקיד קריטי מרשיע".
תורן הזכירה כי פרשה זו החלה בתחקיר עיתונאי והוסיפה כי "יש לתחקירים עיתונאיים יתרון וחיסרון. היתרון הוא שהם מביאים לעתים לחשיפת עבירות ומביאים מתלוננים נוספים. לעתים הם גורמים לאנשים שקוראים את זה גם לנכס לעצמם כל מיני דברים שלא בטוח שבאמת קרו, וגם קצת לתרום, לפעמים, לשיבוש הזיכרון או להטמעת פרטים שלא היו בו מלכתחילה". לדברי תורן, התקשורת משתמשת בכוח ההרשעתי שלה ללא גבולות, ומשום כך יש לשים לה סייגים באמצעות חוקים ותקנות.
החרה החזיק אחריה צור, המייעץ בין היתר למשה טלנסקי ומשה קצב. צור טען כי מבחינה תקשורתית, "אנחנו נמצאים כרגע בתקופה של השתוללות רבתי". לפי צור, את האשם בהשתוללות אין להטיל בעיתונאים ובעורכים, כיוון שהם פועלים במערכת שנמצאת בתחרות מסחרית קשה. "תחרות בכל תחום היא הרסנית אם אין עליה אכיפה, ובתקשורת אין אכיפה", אמר צור וקרא לאכיפה מוגברת. "מתי עיתונאי נענש בפעם האחרונה כי הוא פירסם ידיעה לא בסדר?", שאל צור, ולא הזכיר כי יובל יועז, כתב "ידיעות אחרונות" שנכח בקהל, נחקר לפני כמה שבועות תחת אזהרה בעקבות הפרה לכאורה של צו איסור הפרסום בעניין חקירת ראש הממשלה.
נשיאת מועצת העיתונות, השופטת בדימוס דליה דורנר, העבירה ביקורת על הגורמים הניצבים משני צדי המתרס: "לעיתונות נכנסים יחצנים שתפקידם להציג את הקליינטים שלהם על הצד הטוב, ובמשחק הזה גם המשטרה לא טומנת ידה בצלחת, וכיוון שיותר גרוע להרשיע אדם, אז בוודאי שהדברים האלה לא ראויים". דורנר הסכימה כי העיתונות מפירה את חוק הסוביודיצה באופן קבוע וביודעין, אך קראה להימנע מחקיקת כל חוק נוסף המגביל את חופש העיתונות, כיוון שחקיקה כזו, לדבריה, ממילא אינה אפקטיבית, והשלכותיה אף עשויות להוות סכנה לדמוקרטיה.
"אני בעד ריסון עצמי", אמרה דורנר, והוסיפה כי את כללי האתיקה של מועצת העיתונות, כללים שהתנהלות על-פיהם תבטיח עיתונות טובה, יש לקיים באופן וולונטרי, ולא בכפייה. היא קראה לנוכחים להגיש תלונות למועצת העיתונות בכל פעם שהם נתקלים בפעילות עיתונאית העוברת על הכללים.