במרכז בקשה שהוגשה לאחרונה לוועדת הבחירות המרכזית עומדת הטענה כי תנועת הליכוד וראש הממשלה בנימין נתניהו רימו והטעו את הוועדה כשהציגו מצג שווא לגבי היעדר קשר בין נתניהו לעיתון "ישראל היום".
בשנת 2015, לקראת הבחירות האחרונות לכנסת, פנה עו"ד שחר בן-מאיר לוועדת הבחירות המרכזית בבקשה שתכריז על "ישראל היום" כלי תעמולה עבור ראש הממשלה בנימין נתניהו ותורה לעיתון לחדול מלפרסם תעמולה למענו. יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת, השופט סלים ג'ובראן, דחה את עתירתו של עו"ד בן-מאיר בטענה כי לא הוכחה זיקה חזקה דיה בין ראש הממשלה לעיתון.
כעת, כשנתיים וחצי לאחר דחיית הבקשה, ולאור פרטים חדשים שהתבררו מאז על הקשר בין נתניהו ל"ישראל היום", פונה מחדש עו"ד בן-מאיר לוועדת הבחירות המרכזית ומבקש לבטל את ההכרעה שניתנה בבקשתו. כפי שהצהיר לאחרונה בראיון ל"העין השביעית", לדעת עו"ד בן-מאיר יש מקום לבטל את ההחלטה הקודמת בעניין "ישראל היום" משום שנתניהו הציג "ראיית מירמה" בפני הוועדה ובכך הטעה את השופט ג'ובראן.
עמוס רגב, עורך "ישראל היום", מחוץ למטה יחידת להב 433 של המשטרה, לשם זומן כדי לתת עדות בפרשת "תיק 2000". לוד, 17.1.17 (צילום: רועי אלומה)
בפעם הקודמת שפנה עו"ד בן-מאיר לוועדה, כשנדרשו נתניהו והליכוד להתמודד עם טענתו כי "ישראל היום" משמש בפועל כלי תעמולה עבור המפלגה והעומד בראשה, הם הכחישו כל קשר בינם ל"ישראל היום". "לתנועת הליכוד וליו"ר תנועת הליכוד וראש הממשלה מר בנימין נתניהו אין ולא היה כל קשר של שליטה או קשר ארגוני כלשהו, מכל מין וסוג שהוא, עם 'ישראל היום' או עם מערכת העיתון או עם עיתונאים הכותבים בו, שהיה בו או שיש בו כדי להשפיע על שיקולי העריכה של העיתון או על תכניו או על הקמתו, היווסדו או על ניהולו השוטף", טענו בתגובה שהעבירו לוועדת הבחירות המרכזית. עמדה זו אף נתמכה בתצהיר מאת שלמה פילבר, אז מנהל המטה של נתניהו וכיום המנכ"ל המושעה של משרד התקשורת, החשוד בפלילים.
בשנת 2015, כשיו"ר ועדת הבחירות השופט ג'ובראן החליט לדחות את בקשת עו"ד בן-מאיר, הוא הסתמך בין היתר על ההכחשה של נתניהו והליכוד. "אזכיר את הכחשתם (שגובתה בתצהיר) של הליכוד וראש הממשלה מחד, וישראל היום, מאידך, על כל זיקה בין ראש הממשלה לעיתון, מעבר לקשרי הידידות בין ראש הממשלה לשלדון אדלסון", כתב השופט ג'ובראן בהחלטתו. "תצהירים אלה לא הופרכו – לא בראיות ולא בדרכים אחרות".
אלא שלפי עו"ד בן-מאיר, "מתברר כי הצהרה זו בפני כב' יו"ר ועדת הבחירות לא אמת היא, וכי כב' יו"ר ועדת הבחירות הוטעה בתצהיר שאינו אמת ואשר עליו ביסס, בין היתר את החלטתו". עו"ד בן-מאיר הגיע למסקנה זו בהסתמך על המידע שקיבל רביב דרוקר ממשרד ראש הממשלה על תדירות השיחות בין נתניהו לעורך "ישראל היום" עמוס רגב ולמייסד העיתון שלדון אדלסון, וכן על סמך הצהרתו של נתניהו בסמוך למועד פרסום המידע על השיחות.
"האישון": ראיון עם עו"ד שחר בן-מאיר
עו"ד בן-מאיר מזכיר כי לאורך כל ההליך המשפטי המסועף שניהל ראש הממשלה מול דרוקר וחדשות ערוץ 10 הטענה שלו היתה חד-משמעית: השיחות שקיים עם רגב ואדלסון היו שיחות פרטיות לחלוטין ובנושאים פרטיים, בלא כל קשר לעבודתו המיניסטריאלית. עוד טען נתניהו כי לא שוחח עמם על עיתון "ישראל היום" אלא על תחומי עניין משותפים כגון "מדינאות, היסטוריה צבאית, ספרות וארכיאולוגיה".
עם זאת, זמן קצר לפני שמשרד ראש הממשלה העביר לדרוקר את המידע המפורט על השיחות עם רגב ואדלסון, פרסם נתניהו בעמוד הפייסבוק שלו גרסה שונה. "מעת לעת, בדרך כלל בשעות הלילה ולאחר סיום יום עבודתי, גם אני משוחח עם אנשי תקשורת", כתב נתניהו. "אני מציג בפניהם את העשייה הגדולה שאנחנו מובילים למען מדינת ישראל ואזרחי ישראל - ומציע להם להביא את הדברים לפרסום".
"לעובדה כי נמסרה בבית המשפט גרסה אחת, ואילו כעת נמסרת גרסה אחרת, ישנה חשיבות גם לבקשה זו", מדגיש עו"ד בן-מאיר, "שכן הדבר לכל הפחות מעיד כי 'יש דברים בגו' וכי מסירת גרסאות סותרות אלו מעידה על כך שיש לראש הממשלה מה להסתיר ביחס לשיחותיו עם ה"ה רגב ואדלסון".
עו"ד בן-מאיר לא מסתפק בכך ומציג בפני ועדת הבחירות המרכזית ממצאי בדיקה שערך על סמך הנתונים שהשיג דרוקר. מניתוח שביצע למועדי השיחות בין נתניהו לרגב ואדלסון עולה כי בתחילת 2012 ניהל נתניהו כשלוש שיחות בחודש עם רגב, אולם במחצית השנייה של השנה עלתה התדירות והגיעה עד ל-18 שיחות באוקטובר, 10 שיחות בדצמבר ו-15 שיחות בינואר. בהמשך 2013 שבה וירדה תדירות השיחות: במרץ ניהל נתניהו שלוש שיחות עם רגב ובאפריל שיחה אחת בלבד. עו"ד בן-מאיר מציין כי העלייה החריגה בשיחות באה במקביל להחלטה להקדים את הבחירות, שהתקבלה באוקטובר 2012, ולעריכת הבחירות לכנסת, בסוף חודש ינואר 2013. זאת ועוד, זינוק דומה בתדירות השיחות מצא עו"ד בן-מאיר בשנת 2015, בסמוך למועד הבחירות האחרונות לכנסת. עד אוקטובר 2014 ניהל נתניהו כחמש שיחות בחודש עם רגב, אולם בנובמבר קיים שמונה שיחות ובינואר 24 שיחות בחודש.
התפלגות שיחות בנימין נתניהו עם עמוס רגב ושלדון אדלסון, לפי חודשים (מקור: עו"ד שחר בן-מאיר)
"נתונים אלו מצביעים לדעת העותר בבירור, על קשר מהותי ומשמעותי שבין המשיב מס' 1 ראש הממשלה ומי שהיה מועמד מטעם סיעת הליכוד בשתי מערכות הבחירות לכנסת ה-19 וה-20 לבין 'ישראל היום'", כותב עו"ד בן-מאיר. "העובדה כי תדירות 'השיחות הפרטיות שבין החברים' על נושאים 'שאינם קשורים לעבודתו המיניסטריאלית' עולה באופן משמעותי - פי כמה וכמה מאשר בתקופות רגילות - דווקא בתקופת הבחירות מצביעה בבירור על קיומו של אותו קשר משמעותי".
קשר נוסף מצא עו"ד בן-מאיר בין תדירות השיחות בין נתניהו לאדלסון לבין אירועים הקשורים להוצאתו לאור של "ישראל היום". כך, לדוגמה, בחודשים מאי ויוני 2014 גברה במידה רבה תדירות השיחות בין נתניהו למייסד העיתון ומממנו, וזאת במקביל לדיונים שנערכו בכנסת על "חוק ישראל היום".
"שוב רואים אנו מדברים אלו", כותב עו"ד בן-מאיר, "כי 'הקשר' שבין ראש הממשלה והשיחות שהוא ערך עם ה"ה רגב ואדלסון לא יכולים כלל להיחשב כ'שיחות פרטיות בין חברים', אשר 'אינן קשורות כלל לתפקידו המיניסטריאלי' של ראש הממשלה, אלא אלו באופן ברור וחד משמעי, נוכח תדירות השיחות והקשר שלהם לאירועים פוליטיים משמעותיים, שיחות תיאום בין כלי התעמולה לבין מי שזוכה לקבל ממנו את התעמולה על בסיס יום יומי כמעט. [...] ישנו קשר משמעותי בין עלייה משמעותית בתדירות השיחות לבין אירועים פוליטיים משמעותיים ובעיקר תקופות בחירות – בהן מטבע הדברים – יש צורך מוגבר מאוד בתעמולת בחירות".
עו"ד בן-מאיר עומד גם על כך שבמועדים מסוימים התקיימו באותו היום כמה וכמה שיחות בין נתניהו ורגב, פעמים רבות בשעות הערב המאוחרות, לקראת מועד ירידת "ישראל היום" לדפוס. כך, לדוגמה, ב-28.10.2012 התקיימו שלוש שיחות בין השניים, מתוכן שתי שיחות לאחר השעה 2230; ב-30.10.2014 התקיימו שלוש שיחות, כולן לאחר השעה 20:00 בערב; ב-25.1.2015 התקיימו ארבע שיחות, הראשונה התחילה בשעה 22:35 והאחרונה התחילה בשעה 23:56; וב-31.1.2015 התקיימו חמש שיחות, שלוש מתוכן לאחר השעה 23:00.
בניין מערכת "ישראל היום" בתל-אביב (צילום: "העין השביעית")
"לא ניתן אלא לתמוה הכיצד ומדוע ראש הממשלה, אשר בוודאי בתקופת הבחירות עסוק אף באופן משמעותי מאשר בימים רגילים, הן בתפקידו כראש ממשלה והן בניהול מערכת בחירות, מוצא לנכון להתקשר למר רגב שלוש פעמים בערב אחד לאחר השעה 23:00", כותב עו"ד בן-מאיר לוועדת הבחירות המרכזית. "האם באמת ניתן לקבל את התשובה (כפי שנמסרה לבית המשפט המחוזי בעתירת דרוקר) כי אלו שיחות פרטיות בין חברים על נושאי היסטוריה, תרבות וארכיאולוגיה? וכי חברים נוהגים לשוחח שלוש פעמים שונות בין השעות 23:25 עד ל-23:51 כפי שנעשה במקרה זה בתאריך 31.1.2015 אשר הוא כמובן 'במקרה' מועד משמעותי של בחירות בו נדרשת התעמולה לפעול במלוא המרץ?".
התשובה שמספק עו"ד בן-מאיר לשאלות אלו היא שלילית, ולפיכך הוא מבקש מוועדת הבחירות לבטל את החלטתה הקודמת. "קיומו של כלי תעמולה המשרת רק מועמד אחד, ראש הממשלה, הוא בפירוש בגדר פגיעה בעקרון השוויון, ועל כן ישנה חשיבות לדיון בבקשה זו. שכן בהתאם לראיות החדשות שמבוקשת הגשתן לשם ביטול ההחלטה הקודמת, עולה כי קיימת אף זיקה משמעותית בין ראש הממשלה לבין 'ישראל היום', בניגוד גמור למה שהוצהר ונמסר ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית, כב' השופט ג'ובראן".
עם זאת, עו"ד בן-מאיר מדגיש כי אין הוא מבקש כל סעד נוסף, לא הכרזה על "ישראל היום" ככלי תעמולה עבור נתניהו ולא מתן צו לעיתון המורה לו להפסיק לפרסם תעמולה למען ראש הממשלה. כל בקשתו היא לבטל את ההחלטה שקבעה כי אין די הוכחות לכך שהעיתון הוא בפועל כלי תעמולה של ראש הממשלה, וזאת, בין היתר, משום שלדבריו נתניהו והעיתון משתמשים בהחלטה זו "כאילו ניתן הכשר שיפוטי לקביעה כי 'ישראל היום' אינו תעמולה".
תב"כ 16/20