"בעוד חודשיים, כשייפול עיתון בישראל, אז תבינו עד כמה הדיון הזה לא התחיל בכלל". נבואת זעם זו, מפי ד"ר צבי רייך, נעלה הערב את הדיון המסכם בכנס אילת השלישי לעיתונות, הדיון על מעמד העיתונאי. ואמנם, בשיחה שבה נטלו חלק כמה בכירים בעולם התקשורת הישראלי, וביניהם מו"ל "הארץ" עמוס שוקן, העורך הראשי של "מעריב" יואב צור, מנכ"ל חברת החדשות של ערוץ 2 אבי וייס ומנכ"ל חברת החדשות של ערוץ 10 ראודור בנזימן – הוקדשו דקות ארוכות לנושאים מגוונים כגון קביעת בחינות הסמכה לעיתונאים, אפליה נגד ערבים, נשים וקבוצות אחרות באוכלוסייה, והתהייה אם ישנו משהו העונה לשם "עיתונות אובייקטיבית". אפילו מספר המזרחים והדתיים המכהנים בבית-המשפט העליון עלה במהלך הדיון שהנחה נסים משעל. מעמדו של העיתונאי, לעומת זאת, ובעיקר האיום המרכזי בתקופתנו על מעמדו, נדחק לשוליים.

איש מהמשתתפים לא התייחס באופן ישיר לתוצאות המחקר שהציגה בפתיחת הדיון מנכ"ל הארגון אג'נדה ענת סרגוסטי, ולפיהן 37% מהעיתונאים בישראל טוענים כי נאסר עליהם להתאגד במקום עבודתם ושליש מודים שהתוכן שהם מפיקים מושפע גם משיקולים לא מקצועיים. רק עמוס שוקן התייחס לזעקה שביקש להשמיע ד"ר רייך, על עצם הסכנה לעתיד המקצוע. הדיון במידת ההשפעה של המו"לים על העיתונאים, טען רייך, מאבד מהרלבנטיות שלו בהתחשב בכך שכמה מכלי התקשורת בישראל, גם כאלה שנציגיהם נכחו על הבמה, בסכנת סגירה.

"העיתונות צריכה להמציא את עצמה עכשיו מחדש באופן שנותן לה מודל רווחי", אמר רייך. שוקן הודה כי תעשיות חדשות שנטלו מהעיתונות מקורות הכנסה משמעותיים, והפכו אותה לפחות רלבנטית, הביאו למצב שבו "העיתונות בעולם ובישראל ניצבת בפני אתגר קיומי מאוד משמעותי". הוא אף הזהיר מפני ההשפעות השליליות של צמצומי כוח האדם במערכות החדשות. "זה חייב לפגוע במוצר העיתונאי", פסק מו"ל "הארץ", ודימה הידרדרות זו ל"ספירלה של מוות".

מימין: מו"ל "הארץ" עמוס שוקן, מנכ"ל חדשות ערוץ 2 אבי וייס ועורך "מעריב" יואב צור (צילום: "העין השביעית")

מימין: מו"ל "הארץ" עמוס שוקן, מנכ"ל חדשות ערוץ 2 אבי וייס ועורך "מעריב" יואב צור (צילום: "העין השביעית")

כשבכל זאת נדרשו יתר העיתונאים הבכירים למעמד העיתונאי, הם תיארו תמונה פסטורלית. ראשי המערכות קבעו כי עיתונאים מתחילים מקבלים שכר הוגן וכי יש אופקים מקצועיים מבטיחים למתמידים ולמצטיינים, והכחישו התערבות כלשהי מצד בעלי הבית בתכנים (צור אמר על מו"ל "מעריב", עופר נמרודי, כי אף שאינו מתערב, כמעט, בעבודת המערכת, הרי ש"בתור בעל בית שאכל די מרורים מהעיתון הזה, מגיע לו קצת נחת, ואני מנסה להביא לו").

יוסי בר-מוחא, יו"ר הכנס, שהוזמן במפתיע לעלות לבמה ולהצטרף לצוות המשתתפים בדיון המסכם (למרבה המזל הוצב על הבמה מבעוד מועד כיסא אחד מיותר), ניצל את ההזדמנות כדי לקרוא ל"חקיקה קשה מאוד" נגד "טוקבקיסטים מוגי לב". הוא גם תקף את עורך "מעריב" לשעבר, דורון גלעזר, על כך שקרא בזמנו לעיתונאי "מעריב" להתאגד בו בזמן ש"זרק את אלה שלא באג'נדה שלו, והביא כאלה מהאג'נדה", כהגדרתו.

"אין ארוחות חינם"

דווקא בדיון שנערך מוקדם יותר היום, על סוף עידן החינם באינטרנט, נדון בהרחבה יחסית האיום שמודל העיתונות המקוונת מטיל על המקצוע כולו. איתן לוין, עיתונאי לשעבר ב"ידיעות אחרונות" ויועץ תקשורת בהווה, טען כי "בעידן החינם, העיתונאי הקלאסי הולך ונמחק. באינטרנט של היום, העיתונאי במודל שאנחנו מכירים מיותר לגמרי".

דורון אביגד, עורך האתר "גלובס", אמר שבמערכת שהוא אחראי עליה נעשה מאמץ מודע להנחיל לעיתונאים הוותיקים מהעיתון המודפס את הרגלי העבודה החדשים, המחייבים אותם להעביר ידיעות גם לאתר האינטרנט. "אנחנו עובדים קשה מאוד ב'גלובס' כבר כמה שנים כדי לחנך את העיתונאים מחדש, להפוך אותם למה שנקרא עיתונאים חדשים".

ארנון גל, עורך אתר nrg, הודה כי המודל הנוכחי של האתר, המתבסס באופן כמעט בלעדי על תוכני העיתון המודפס, הוא "לא מודל נכון", המזיק הן לאתר ובעיקר לעיתון. יחד עם זאת, טען גל כי באופן עקרוני שילוב בין מערכת עיתון מודפס למערכת מקוונת של אותו כלי תקשורת "יכול להיות חיבור מעצים וסינרגטי לשני הצדדים". לדבריו, העבודה הכפולה של העיתונאים – למהדורה המודפסת ולמקוונת – היא מקור כוח מול המתחרים, והיא בעלת "היגיון כלכלי ועיתונאי". גל אמנם הזכיר כי "מעריב" אינו משלם פעמיים לעיתונאי המספק ידיעות לשתי המערכות, אך טען כי באתר שעליו הוא אחראי "אין עובדים המשתכרים פחות משכר מינימום", וכי משכורתו של עורך באתר שווה ואף גבוהה מזו של עורך מקביל בדסק החדשות של העיתון המודפס.

עורך האתר "גלובס" דורון אביגד (מימין) וסמנכ"ל תוכן של מיקרוסופט אילן יצחייק (צילום: "העין השביעית")

עורך האתר "גלובס" דורון אביגד (מימין) וסמנכ"ל תוכן של מיקרוסופט אילן יצחייק (צילום: "העין השביעית")

אילן יצחייק, סמנכ"ל תוכן במיקרוסופט ישראל, התייחס אף הוא למציאות שבה עיתונאים נשחקים ותוצרתם מידרדרת כתוצאה מעבודה כפולה. "אם אגודת העיתונאים היתה דואגת לזה במקום לכנס את כולנו באילת", אמר, "אולי היה יותר טוב".

על קביעה אחת בדיון הסכימו כל הנזכרים לעיל – המודל החינמי כאן כדי להישאר. "אנחנו עכשיו בנקודה שבה אנחנו הכי רחוקים אי-פעם מסגירת האתר לתשלום", אמר אביגד. "למעשה אנחנו היום במצב הרבה יותר גרוע מאשר היינו פעם, כי היום יש מתחרה שלישי באתרי הכלכלה ["כלכליסט"], שפשוט בא בגישה של 'בוא נדמם כמה שצריך', ולכן כרגע, לפחות בנישה הכלכלית, המצב הוא ברגרסיה חמורה של חינם לנצח בכל הפלטפורמות האפשריות".

היחיד שהציג עמדה מנוגדת היה נציג האקדמיה ד"ר נעם למלשטריך-לטר, שאמר: "אין ארוחות חינם. גם היום כולנו משלמים מחיר יקר עבור הגלישה ומה שנקרא במרכאות אינטרנט חינם". לדבריו, בשנים האחרונות עמלות חברות שונות על יצירת מאגר מידע עצום המסתמך על הרגלי הגלישה של כל אחד ואחד ממשתמשי האינטרנט, והפרופיל הדיגיטלי של הגולשים יאפשר בעתיד שיווק תוכן ממוקד ביותר. "בתוך כמה שנים", חזה, "התוכן יחפש אותנו, וכשאנחנו נתחיל לקבל תכנים שיתאימו לאינטרס שלנו, אנחנו נהיה גם מוכנים לשלם בשביל התכנים האלה".

לפחות בכל הנוגע למחירן של ארוחות חינם צדק למלשטריך-לטר. כותרת הדיון, "סוף עידן החינם באינטרנט?", קיבלה גוון אירוני לאור עלות הגלישה מתוך אולמות הכנס – 70 שקל ליום.

"פה הבניין שורץ בשמאלנים"

דיון אחר, שפתח את יומו השלישי של הכנס, הבטיח לענות על שאלה: "האם העיתונות הישראלית שמאלנית?". יו"ר הכנס, שהבטיח אתמול כי אם הדיון לא יהיה מאוזן הוא יעלה לבמה ויכה במי שצריך, לא עלה ולא היכה. הצורך בכך פחת משום שרזי ברקאי, אחד העיתונאים הנחשבים לשמאלנים, שהיה אמור לקחת חלק בדיון, היה עסוק באותו הזמן בשידור תוכנית הבוקר הקבועה שלו בגלי-צה"ל, מהאולפן המאולתר שהוקם במבואת מרכז הכנסים.

התשובה לשאלה שבכותרת הדיון התחלקה לשניים – כן ולא. שר המדע דניאל הרשקוביץ (הבית-היהודי) וראש עיריית אריאל רון נחמן טענו כי העיתונות שמאלנית. עורך "הארץ" דב אלפון ועורך החדשות באתר "וואלה", רועי כ"ץ, טענו ההפך.

"אחרי הכל, נעם סולברג לא הוצג בין המועמדים הסופיים ליועץ המשפטי רק בגלל התקשורת", אמר הרשקוביץ. "כמו שאמר ירון לונדון, אם הוא מתנחל ודתי, אני יודע מראש מה השקפת עולמו". נחמן התלונן על כך שבכנס לא שותפו עיתונאים מערוץ 7, ותיאר את האופן שבו נכנס לפני שנים לתפקיד משנה למנכ"ל רשות השידור, יחד עם טומי לפיד, כאילו היו השניים מדבירים הבאים לנקות את הארגון מבעלי דעות מנוגדות לשלהם: "נכנסתי לבניין הטלוויזיה ברוממה, טומי החזיק אותי ביד ואמר לי, 'אל תפחד'. אמרתי לו, 'ממה לפחד?'. הוא אומר לי, 'אנחנו עכשיו הולכים כמו לכבוש את הבסטיליה. פה הבניין שורץ בשמאלנים'. אמרנו, 'צריך לעשות ניקיון'".

ראש עיריית אריאל רון נחמן (מימין) ועורך "הארץ" דב אלפון (צילומים: "העין השביעית")

ראש עיריית אריאל רון נחמן (מימין) ועורך "הארץ" דב אלפון (צילומים: "העין השביעית")

מנגד טען אלפון כי "'הארץ' נתפס כשמאלני פשוט כי התקשורת ימנית". לדבריו, בישראל יש "תחנות טלוויזיה מבוססות רייטינג, כלומר מבוססות על דעת הקהל, תחנת רדיו מובילה שהיא של הצבא ועיתונות פרטית ששני שלישים ממנה גם הם מבוססי קהל ומחפשים לשקף את טעמו. לפיכך זה ברור כהגדרה שהתקשורת ימנית [...] זה לא כל-כך משנה אם 'הארץ' הוא ימני או שמאלני, 'הארץ' הוא עיתון, שאר התקשורת היא ימנית".

עורך "הארץ", שכניסתו לתפקיד לוותה בביקורות על הובלת שינויים משמעותיים בעיתון, שחלקם נעשו לפי סקרים וקבוצות מיקוד בניסיון למצוא חן בעיני קהל רחב יותר, הסביר כי להבדיל מכלי התקשורת האחרים בישראל, הוא אינו נותן לציבור קוראיו את מבוקשם. "לו רציתי להיות נחמד לקוראים שלי הם היו מבטלים את המנוי", אמר, "כי מי שקורא 'הארץ' בדרך כלל אוהב ביקורת, והכי הוא שונא שמתחנפים אליו. הוא מצפה שירגיזו אותו. 'הארץ' זה עיתון שאתה עושה עליו מנוי אם אתה רוצה לחטוף קריזה בבוקר".

הגישה מלאת העזוז הזו איפיינה את הרוח ששרתה על הדוברים בדיונים השונים. בניגוד לכנס בשנה שעברה, שנערך בצלו של משבר כלכלי גדול ומאיים, עמד הכנס הנוכחי בסימן האופטימיות של מי שעיתוניהם מבשרים להם על סימני התאוששות במשק ועל קצו של המשבר. כך אפשר להסביר אולי את הבחירה להניח על סף דלתם של העיתונאים השוהים במלון הכנס את עיתון "הארץ" דווקא, אף שלא עשו עליו מנוי, ולהסתכן בכך שיחטפו קריזה על הבוקר. כמובן שאלה מביניהם שקיבלו את העצה שהעניק מו"ל "הארץ" עמוס שוקן בכנס בשנה שעברה, שלפיה עיתונאים בני שלושים המתקשים לפרנס את משפחתם צריכים פשוט לעזוב את המקצוע, לא היו שם כדי לעלעל בגיליון שהוצע להם.