התוכנית ה-107 של "קול העין" – התוכנית הלפני-אחרונה שתשודר במסגרת שידורי קול-הקמפוס – נפתחת בציטוט מפיו של שר התקשורת של מדינת ישראל, איוב קרא: "אני חושב שזה איום ונורא. אי-אפשר להסביר את זה. אני הייתי חיוור אתמול, שחשכו עיני מכל המצב הזה, ואני מקווה שאנחנו נעצור את זה בכל דרך". קרא אמר את הדברים בראיון לערוץ 20, באייטם שהוקדש למימון ציבורי צנוע שמועבר לטלוויזיה-החברתית – עמותה קטנה המייצרת תכני וידיאו ומשדרת אותם באתר האינטרנט שלה ובערוץ הקהילתי בכבלים. קדמה לכך ידיעה חדשותית שפורסמה ב"ישראל היום".

מנחי "קול העין", איתמר ב"ז ונמרוד הלברטל, משוחחים על כך עם אהוד שם-טוב, המייסד, המנכ"ל והעורך הראשי של הטלוויזיה-החברתית. "זאת לא הפעם הראשונה שמנסים לעשות לנו את זה", אומר שם-טוב. לדבריו, כמו בפעם הקודמת, גם כעת יש סיבה לעיתוי שבו פורסמו הכתבות נגד הטלוויזיה-החברתית: התכנסותה של ועדת התמיכות של מועצת הכבלים והלוויין, שמתקצבת את גופי השידור שמשדרים בערוץ הקהילתי, שהטלוויזיה-החברתית היא אחד מהם.

איוב קרא, 2015 (צילום: נתי שוחט)

איוב קרא, 2015 (צילום: נתי שוחט)

"בסיבוב הקודם, בשנה שעברה, ניסו לבטל את המענק שהיינו אמורים לקבל ממשרד התקשורת בתור גוף קהילתי שמשדר בערוץ 98, וגם רצו לבטל את תקני השירות הלאומי שלנו", אומר שם-טוב. "האיומים חדרו לוועדת התמיכות, שלא רצתה לתת לנו את המענק. הם פתאום החליטו שהם רוצים לצפות בכל התכנים ששידרנו – צפו, בדקו, ואחרי תכתובת עם עורך-הדין שייצג אותנו, הצבנו אולטימטום שלפיו אם הכסף לא מועבר אלינו אחרי מועד מסוים, אנחנו פשוט עותרים לבג"ץ. הם לא ענו לנו, ויומיים לפני המועד הכסף פשוט הגיע אל הבנק".

הטענה שהועלתה נגד הטלוויזיה-החברתית בדיווחים של "ישראל היום" ושל ערוץ 20 היא שאין לתקצב את העמותה משום שהיא תומכת בחרם על ישראל. "אנחנו לא מעודדים שום חרם", אומר על כך שם-טוב, "אנחנו חושפים דעות ואמירות שהתקשורת המרכזית בדרך כלל לא ששה לדבר עליהן, ואנחנו עושים את זה כחלק מבנק המחשבות והדעות שצריך להיות מוצג כדי שאנשים יידעו את הדברים ויוכלו לגבש את העמדות והדעות שלהם".

יכול להיות שגוף תקשורת שרוצה לשמור על קו עצמאי, במיוחד אם יש לו מקורות הכנסה עצמאיים כמו שיש לכם, צריך באופן עקרוני לוותר על מימון ממשלתי – וכך גם לא להיכנס למשחק של הניסיון לשלוט בתכנים שלו?

"היתה לנו בהתחלה התלבטות בעניין הזה, אבל צריך להבין איך המנגנון עובד. זה כמו להגיד לסינמטק 'אל תקבל תקציב מהמדינה אם אתה רוצה להראות סרטים שהמדינה לא אוהבת'. המנגנון הדמוקרטי אמור לעבוד כשהמדינה מתקצבת גופים שפועלים לטובת הציבור גם אם התכנים שלהם הם לא לטובת המדיניות של הממשלה".

שיטת זילברשטיין

המרואיין הבא הוא העיתונאי אסף אוני, שמספר על פרשה שמסעירה בימים אלה את תושבי אוסטריה. טל זילברשטיין, יועץ פוליטי, נעצר לאחרונה בישראל במסגרת חקירת פרשת שוחד והלבנת הון לכאורה שבמרכזה עומד המיליארדר בני שטיינמץ, שנעצר גם הוא. כלי התקשורת בישראל, באופן טבעי, התמקדו בשטיינמץ – אך באוסטריה זכתה הפרשה לכינוי "פרשת טל זילברשטיין". אוני, שעובד מברלין, כתב על כך לאחרונה לעיתון "גלובס".

טל זילברשטיין בבית-משפט השלום בראשון-לציון, 14.8.17 (צילום: פלאש 90)

טל זילברשטיין בבית-משפט השלום בראשון-לציון, 14.8.17 (צילום: פלאש 90)

"בשנים האחרונות זילברשטיין היה יועץ של ראש ממשלת אוקראינה לשעבר יוליה טימושנקו, הוא ייעץ לראש ממשלת רומניה לשעבר והריץ בהצלחה את הקנצלר לשעבר של אוסטריה, אלפרד גוזנבאואר", מספר אוני. "הוא הועסק גם על-ידי כריסטיאן קרן, הקנצלר הנוכחי של אוסטריה, שמנסה גם להיות הקנצלר הבא, בחוזה של 400 אלף יורו לשנה. ברגע שזילברשטיין נעצר בישראל, המפלגה הסוציאל-דמוקרטית, שהיא המפלגה של קרן, הודיעה שהוא מפוטר – אבל זה לא הספיק, והיא עומדת עכשיו במוקד של ביקורת מאוד חריפה מצד המפלגות היריבות שלה ומצד התקשורת, על עצם ההעסקה של זילברשטיין".

לדברי אוני, באוסטריה העפילה "פרשת טל זילברשטיין" לראש סדר היום הפוליטי, ומדי יום מתפרסמות בכלי התקשורת עשרות ידיעות בנושא. "זילברשטיין נחשב, לא יודע אם בצדק או שלא בצדק, לאבי הקמפיין הנגטיבי באוסטריה. ב-2006 הוא הריץ את גוזנבאואר, שנבחר וכיהן כקנצלר בשנים 2007–2008, בקמפיין השמצות נגד המועמד שרץ נגדו, וולפגנג שיסל".

בכתבה שפרסמת ב"גלובס" אתה מזכיר את מה שהאוסטרים מכנים עכשיו "שיטת זילברשטיין", קמפיין הכפשה באמצעות מדיה חברתית. איך נראה הקמפיין הזה?

"אני חושב שמה שהם מכנים 'שיטת זילברשטיין' הוא ההקמה של כמה בלוגים שמופעלים על-ידי אנשים אנונימיים, שמבקרים את סבסטיאן קורץ – המועמד היריב של כריסטיאן קרן. הם מבקרים אותו על הגיל שלו – הוא מאוד צעיר, בן שלושים – ועל חשדות, כל מיני תיאוריות קונספירציה כאלה ואחרות. מה שעוד נכתב זה שקנו מילות מפתח בגוגל, 'סבסטיאן קורץ' למשל, כדי לקדם את הבלוגים האלה. ברוח התקופה מאשימים את הבלוגים האלה, ואת הפוסטים ברשתות החברתיות, בהפצת 'פייק ניוז'".

מורשת ראש הממשלה

התוכנית נחתמת בשיחה עם עו"ד אלעד מן, היועץ המשפטי של עמותת הצלחה ויו"ר עמותת "העין השביעית", שמעדכן את המאזינים בהתפתחויות בנוגע למערכת היחסים של ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, עם ערוץ 20. מן מספר על מכתב ששלח באותו יום עו"ד שחר בן-מאיר ליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט וליועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה שלומית ברנע-פרגו בעקבות הראיונות שהעניק נתניהו לערוץ.

"ראש הממשלה ביודעין מסייע לערוץ 20 לבצע מעשה הפרה אשר נאסר במפורש בחוק", כתב בן-מאיר, ומן מסביר: "הטענה המרכזית במכתב שהוציא עו"ד בן-מאיר מתייחסת לזה שערוץ 20 נמצא כרגע בסיטואציה של הפרת רישיון כשהוא משדר תוכן חדשותי. [...] יכול להיות שכשראש הממשלה מתראיין לערוץ, הוא עוזר לו להפר את תנאי הרישיון שלו. זו טענה מעניינת, שהיועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה תצטרך להתמודד איתה".

בנימין נתניהו מתראיין לשמעון ריקלין בערוץ 20, 23.8.17 (צילום מסך)

בנימין נתניהו מתראיין לשמעון ריקלין בערוץ 20, 23.8.17 (צילום מסך)

לדברי מן, הגישה הבלעדית שנתניהו מעניק לערוץ 20 עשויה שלא לעמוד בדרישות הדין. "כשראש הממשלה מתראיין לא כאישיות פוליטית, אלא כרשות מינהלית, הוא לא יכול לעשות כל מה שהוא רוצה – הוא חייב בכל מיני חובות של שוויון והגינות. נשאלת השאלה האם הוא יכול להפלות בין כלי התקשורת, בין כאלה שהוא נותן להם ראיונות ובין כאלה שהוא לא נותן להם ראיונות", הוא אומר.

"בעניין הזה כדאי להביא פסיקה שנתן בית-המשפט העליון ב-1994, במקרה של דובר צה"ל. הוא קבע, לגבי דובר צה"ל וקציני צבא, שאי-אפשר להעדיף כלי תקשורת שיותר נוחים לך, צריך לנהוג בכלי התקשורת באופן שוויוני. ולכן, כשראש הממשלה בא ואומר 'אני מתראיין רק למי שנוח לי', מתעוררת השאלה האם מכוח המשפט המינהלי הוא מפר חובה שיש לו כלפי שאר כלי התקשורת".

בוא נסתכל על זה רגע בעיניים עיתונאיות, ולא בעיניים משפטיות-מינהליות. מגיע עיתונאי או עורך בערוץ 20. הוא הצליח להשיג ראיון בלעדי עם ראש הממשלה. אפשר להגיד לו "קח את ההישג הזה וזרוק אותו לפח, אסור לך לראיין אותו"? זו תהיה פגיעה בחופש הביטוי ובחופש העיתונות שלו.

"כל רגולציה פוגעת בחופש הביטוי והעיתונות – אבל בתקשורת משודרת יש אינסוף רגולציה. לא כל דבר אפשר לשדר במהדורת חדשות או בערוץ מסחרי שמשדר מתוקף רישיון, וככה גם בערוץ 20. אם לערוץ 20 יש רישיון שמתיר לו לשדר תכנים מסוג מסוים בלבד, אז עם כל הכבוד להישג העיתונאי – החוק והרגולציה קודמים".

"קול העין" היא תוכנית משותפת ל"העין השביעית" ולקול-הקמפוס (106FM), רדיו הסטודנטים של בית-הספר לתקשורת של המסלול האקדמי, המכללה למינהל. התוכנית משודרת בקול-הקמפוס מדי שבוע בימי חמישי בשעה 12:00, וזמינה להאזנה באתר התחנה ובאתר "העין השביעית". ניתן גם להתחבר לפיד ה-RSS של "קול העין" באתר icast. עורכת מוזיקלית: חן ליטבק.