התיק הראשון בסכסוך המשפטי המסועף בין המועצה האזורית באר-טוביה למקומון "המקור" הסתיים לפני ימים אחדים בהפסד של המועצה. בית-המשפט דחה את התביעה שהגישה נגד המקומון, קבע כי הכתבה שפורסמה בו לא כללה כל לשון הרע נגד המועצה וחייב אותה בתשלום הוצאות. בנוסף נקבע בפסק הדין כי ראש המועצה, דרור שור, לא דייק בעדותו.

"המקור", שעורך העיתונאי אליאור עמר, הוא שבועון המופץ חינם מדי סוף שבוע בכמה אלפי עותקים, בין היתר בשטח המועצה באר-טוביה. בשנתיים האחרונות הגישו המועצה והיועץ המשפטי שלה שלוש תביעות דיבה נגד המקומון בדרישה לקבל פיצוי כולל בסך 600 אלף שקל. במקביל הגיש העיתון תביעת דיבה משלו נגד מזכיר המועצה.

התביעה הראשונה, מפברואר 2015, הוגשה על-ידי המועצה באמצעות עו"ד תום נוימן, בעקבות כתבה שפרסם עמר על הסכם המתגבש בין המועצה המקומית בני-עי"ש למועצה האזורית באר-טוביה, הסכם שלדבריו מפלה לרעה את קריית-מלאכי. בבאר-טוביה הכחישו את קיומם של הסכם או משא-ומתן להסכם בין המועצות, וטענו כי הכל פרי דמיונו של עמר.

"הפרסום רצוף ציון 'עובדות' שקריות, גיבוב בדיות, אימוץ כזבים, והכל מתוך מטרה ברורה לפרסם כתבה עיתונאית בכל מחיר – אף אם המחיר הינו פגיעה קשה בשמה הטוב של המועצה", נטען בכתב התביעה. עמר ו"המקור" טענו להגנתם, באמצעות עו"ד יהל סגל, כי הפרסום היה פרסום עיתונאי לגיטימי שלא הוציא את דיבת המועצה. "התובעת ככל הנראה לא הפנימה כי החוק במדינת ישראל מכיר בזכותה של עיתונות חופשית לפרסם כתבות ביקורתיות כלפי רשויות מוניציפליות", נטען.

שער המקומון "המקור" מהשבוע האחרון

השופט יהודה ליבליין מבית-משפט השלום באשדוד קיבל את טענת הנתבעים, תוך מתיחת ביקורת על המועצה. "עיינתי בכתבה ושבתי ועיינתי בה, אך גם לאחר העיון הנוסף לא מצאתי על מה יצא קצפה של המועצה", כתב השופט ליבליין בפסק הדין. "אינני מוצא בכתבה ביטוי כלשהו המהווה לשון הרע כלפי המועצה. מנגד, בכתבה ישנה ביקורת, שגם אם יהיה מי שיראה בה ביקורת חריפה, היא מופנית כלפי עיריית קריית-מלאכי והעומד בראשה, ולא כלפי המועצה (התובעת)".

בהמשך מוסיף השופט ליבליין כי "גם בחינה פרטנית של הביטויים/אמירות, שבהם רואה המועצה משום לשון הרע כלפיה מובילה למסקנה זהה". לדבריו, אין כל פסול בכותרת הכתבה, בכותרת המשנה או בחלקים מגוף הכתבה שלגביהם נטען כי הם מהווים לשון הרע. "כאשר אני בוחן את הכתבה במשקפיים אובייקטיביים, אזי המסקנה היא ברורה וחד-משמעית, האמור בה איננו מהווה לשון הרע, אלא ביקורת לגיטימית על פעילותן של עיריית קריית-מלאכי ושל המועצה האזורית באר-טוביה, ובהתאם חוסה תחת חופש הביטוי".

בבואו לבחון את אחת הטענות שהעלתה המועצה נגד המקומון מציין השופט ליבליין כי הצהרתו של ראש המועצה דרור שור כי "הכתבה היא בדיה מוחלטת שאין לה כל אחיזה במציאות" אינה מדויקת. "הדברים שאמר מר שור בעדותו והדברים שנכתבו בסיכומי המועצה, ולפיהם אין גרעין של אמת בכתבה, הם בלשון המעטה לא מדויקים", פוסק השופט.

במקומון אמנם לא פנו לקבלת תגובה טרם פרסום הכתבה, ועל כן השופט ליבליין קובע כי ראוי היה שיעשו כן, אולם משום שהוצגו בפניו ראיות שלפיהן קבע כי הכתבה מבוססת על אדני אמת, הרי שממילא הדיון בהגנת תום הלב מיותר.

בסופו של דבר פסק השופט ליבליין על דחיית התביעה והטיל על המועצה לשלם לעיתון ולעורכו הוצאות משפט ושכר טרחת עורך-דין בסכום של 7,500 שקל לכל אחד מהנתבעים, ובסך הכל 22,500 שקל.

62989-02-15

לקריאת פסק הדין

להורדת הקובץ (PDF, 5.05MB)