כתבי האישום בפרשת ישראל-ביתנו, שהוגשו החודש לבית-המשפט, מונים שורה של גופים ואנשים הקשורים להתנהלות המושחתת של סגנית שר הפנים לשעבר פאינה קירשנבאום ומקורביה. חלקם עומדים כעת לדין, אחרים נקלעו לפרשה בעל כורחם ואינם חשודים בביצוע עבירה כלשהי. אחד הגופים הללו הוא אתר החדשות ynet מקבוצת "ידיעות אחרונות".

לצד היותו אחד מאתרי החדשות הפופולריים בישראל, ynet הוביל בשנים האחרונות את תופעת הפרסום הסמוי, כלומר מכירה של תוכן מערכתי לגופים חיצוניים. לצד מכירת כתבות לגופים מסחריים, בקבוצת "ידיעות אחרונות" נוהגים גם לפרסם תעמולה סמויה – כתבות שמממנים גורמים ממשלתיים לשם הפצת מסרים מטעמם. עסקה אחת כזו, לטענת פרקליטות המדינה ומשטרת ישראל, מומנה באמצעות כספי שוחד שקיבלה פאינה קירשנבאום.

העסקה עם ynet היא הסתעפות של "פרשת איילים", אחת מתתי-הפרשות שמרכיבות את פרשת השחיתות הגדולה במפלגת ישראל-ביתנו. עמותת איילים, העוסקת בהקמה וניהול של כפרי סטודנטים בפריפריה, קיבלה לפני שנים אחדות חמישה מיליון שקלים מתקציב המדינה במסגרת כספים שהקצתה הממשלה הקודמת לשימושם של אנשי ישראל-ביתנו ("כספים קואליציוניים"). על-פי כתב האישום שהוגש נגד קירשנבאום, בתמורה לתקצוב הנדיב התבקשה העמותה להעביר לישראל-ביתנו שוחד בסך מאות אלפי שקלים, ולעשות זאת ב"דרכים יצירתיות", כלומר בסתר.

רונן צור (צילום מסך מתוך התוכנית "תיק תקשורת")

רונן צור (צילום מסך מתוך התוכנית "תיק תקשורת")

מנכ"ל איילים לשעבר, מתן דהן, עומד כעת לדין במסגרת הפרשה. יחד איתו עומדים לדין גם סגנו לשעבר דני גליקסברג וסטיבן לוי, לוביסט ממשרד אימפקט שייצג את העמותה וסייע לה לגייס תקציבים מגופים ממשלתיים. השלושה נאשמים בביצוע שורה של עבירות שבראשן נתינת שוחד לקירשנבאום ולדוד (דאוד) גודובסקי, שכיהן כ"מנהל אגף הארגון" של ישראל-ביתנו. על-פי האישומים, הצדדים סיכמו שעמותת איילים תממן פרויקטים "אשר כלפי חוץ ניתן להציגם ככאלה שעולים בקנה אחד עם מטרותיה [של העמותה], אך למעשה נועדו לשרת את האינטרסים של המפלגה בכלל ושל נאשמת 1 [קירשנבאום] בפרט". שם הקוד שניתן להתקשרויות הללו היה "פרויקטים משותפים".

לפי כתב האישום, המנכ"ל והלוביסט של עמותת איילים אכן מצאו כמה דרכים יצירתיות להעברת כספי השוחד: אחת מאותן דרכים היתה עסקה שבמסגרתה מימנה העמותה לקירשנבאום את שירותיהם של היחצן הבכיר רונן צור והיועץ האסטרטגי עובד יחזקאל, שכיהן כמזכיר הממשלה תחת אהוד אולמרט.

כתב האישום מפרט את הדרך שבה הסוו המעורבים את העברת הכספים לשני היועצים: מתן דהן יצר קשר עם אלישבע מזי"א, מנכ"לית העמותה הירושלמית רוח-חדשה, ועם מיכאל וולה, מנהל יחידת הצעירים בעיריית תל-אביב. דהן וגודובסקי סיפרו למזי"א ולוולה כי קירשנבאום מעוניינת לשתף עימם פעולה ב"פרויקט נרחב של ישראל-ביתנו בנושא צעירים" שבמסגרתו היא תפעל כדי להעביר לשני הגופים מיליון וחצי שקל לשם "קידום מטרותיהם".

אחד התנאים לשיתוף הפעולה היה שעמותת רוח-חדשה תשלם ריטיינר חודשי למשרד יחסי-הציבור של רונן צור, שיעביר חלק מהסכום לעובד יחזקאל. "דהן סיכם עם מזי"א כי מבחינה פורמלית התשלומים לצור-תקשורת ייצאו מהרוח החדשה, אך למעשה העמותה [איילים] תעביר לרוח-חדשה תשלומים נגדיים", נכתב בכתב האישום. ולסיכום, על-פי כתב האישום: קירשנבאום דאגה להלבין את השימוש בכספי שוחד לשכירתם של צור ויחזקאל על-ידי העברה של הכסף דרך שתי עמותות שונות.

מהחקירה עלה כי העסקה יצאה לפועל: משרדו של צור קיבל סכום של 141,600 שקל מהעמותה הירושלמית עבור שירותים שניתנו לקירשנבאום ולישראל-ביתנו. כמסוכם, עמותת איילים החזירה לרוח-חדשה את מלוא הסכום. בנובמבר 2014, זמן קצר לפני חשיפת הפרשה, הורתה מנכ"לית רוח-חדשה להפסיק את ההתקשרות התמוהה.

"שיתוף הפעולה" עם ynet

סמוך לתחילת העסקתם הסיבובית של צור ויחזקאל, גורסים במשטרה ובפרקליטות, החלו קירשנבאום, גודובסקי ושני היועצים לבנות קמפיין ל"שיפור התדמית לקראת מיקום ברשימת ישראל-ביתנו לכנסת הבאה" (וזאת אף שרשימת המפלגה נקבעת בהליך שבו שולט בפועל יושב-הראש שלה, שר הביטחון אביגדור ליברמן). על רקע זה הוחלט שקירשנבאום תיזום כנס מיוחד שייערך בכנסת, ובו ידונו פוליטיקאים ואישי ציבור בתופעה שבאותה העת העסיקה את הציבור והתקשורת: ירידה מהארץ על רקע יוקר המחיה. בנקודה זו נכנס לתמונה אתר ynet, אז בעריכתו של ערן טיפנברון.

לפי האישומים, מנהל אגף הארגון של ישראל-ביתנו ביקש מעמותת איילים לשלם כ-76 אלף שקל לאתר ynet עבור סיקור הכנס שיזמה פאינה קירשנבאום. סכום זה, נכתב בכתב האישום, הוא חלק מכספי השוחד שלקחה קירשנבאום

לפי כתב האישום, לקראת מועד קיום הכנס הציע אחד מעובדי משרדו של רונן צור, ניסן זאבי, "לתגבר את הסיקור התקשורתי" של האירוע. לשם כך הוצע למנהל אגף הארגון של ישראל-ביתנו, דאוד גודובסקי, לקיים עם ynet "שיתוף פעולה" – שם הקוד לעסקאות שבמסגרתן קבוצת "ידיעות אחרונות" מוכרת תכנים לגופים חיצוניים. לפי כתב האישום, גודובסקי ביקש מעמותת איילים לממן את ההתקשרות – שהסתכמה ב-76,700 שקל – והעמותה נענתה ושילמה ל-ynet כמבוקש. סכום זה, נכתב בכתב האישום, הוא חלק מכספי השוחד שלקחו קירשנבאום וגודובסקי.

בשנים האחרונות, כשכלי התקשורת מקבוצת "ידיעות אחרונות" מפרסמים תוכן שיווקי, הם נוהגים לצרף הערה שלפיה התכנים הממומנים מתפרסמים "בשיתוף" הגוף ששילם עבורם. במקרה של ההתקשרות סביב הכנס של קירשנבאום לא נמצא הסבר שכזה, אך התכנים שעבורם שולם הכסף בכל זאת התפרסמו ב-ynet.

ב-24 ביוני 2014, יום לפני הכנס, התפרסם באתר מאמר מיוחד בחתימתה של קירשנבאום. "היום, לצערי, להתחיל חיים במדינה חדשה ואחרת הפך לדבר שמתגאים בו, בטח לא אות חרפה כמו שהיה מקובל בעבר", כתבה במאמרה, שבו יצאה נגד ישראלים שעוזבים את הארץ ושולחים למשפחתם מדי חודש, במעטפה, "צ'ק שמן". בתחתית הרשימה צוין בהדגשה כי קירשנבאום יזמה כנס שנועד להיאבק בתופעת הירידה מהארץ. "אל תוותרו כל-כך מהר על המדינה שלכם", נוזפת הכותרת שניתנה למאמרה של הפוליטיקאית שלימים תועמד לדין באשמת ניהול מערכת ענפה לגלגול כספי שוחד והלבנת הון. באתר החדשות מקבוצת "ידיעות אחרונות" לא ציינו זאת, אך המאמר התפרסם כחלק מ"שיתוף הפעולה" שמוזכר בכתב האישום.

"אל תוותרו כל-כך מהר על המדינה שלכם". הפניה למאמרה של קירשנבאום בערוץ המעורבות של ynet (צילום מסך)

"אל תוותרו כל-כך מהר על המדינה שלכם". הפניה למאמרה של קירשנבאום בערוץ המעורבות של ynet (צילום מסך)

למחרת בבוקר הועבר הכנס של קירשנבאום בשידור ישיר לגולשי ynet. במקביל התפרסמה ב-ynet ידיעה חדשותית על האירוע: הכתבת הפרלמנטרית מורן אזולאי דיווחה בקצרה על הכנס במדור החדשות של האתר; עורכיה בחרו להדגיש בכותרת דווקא דברים שאמר ח"כ מנואל טרכטנברג ממפלגת העבודה. דבריה של קירשנבאום נקברו בגוף הידיעה. למחרת תוקן המצב: באופן חריג, ב-ynet פורסם מה שנראה כמו דיווח חדשותי נוסף על הכנס – אך הפעם ללא חתימה של כתב כלשהו.

הידיעה הבלתי חתומה שמה את קירשנבאום במרכז. דבריה צוטטו בהרחבה כבר בפתיחה: "בריחתו של הון אנושי פוגע במנועי הצמיחה של מדינת ישראל", טענה, וציינה כי היא מתכוונת להיאבק בתופעה בשיתוף עם "ארגונים צעירים" ששמותיהם לא ננקבו

הידיעה הבלתי חתומה על הכנס שמה את קירשנבאום במרכז. דבריה צוטטו בהרחבה כבר בפתיחה: "בריחתו של הון אנושי פוגע במנועי הצמיחה של מדינת ישראל", טענה סגנית השר, וציינה כי היא מתכוונת להיאבק בתופעה בשיתוף עם "ארגונים צעירים" ששמותיהם לא ננקבו. לצד הציטוט שובץ סרטון וידיאו מהכנס, שבפתחו נשאה קירשנבאום דברים כשלצדה הפעילה החברתית דפני ליף. הדיווח הבלתי חתום לא פורסם במדור החדשות של ynet, כי אם ב"ערוץ מעורבות", מדור שחלק ניכר מהתוכן בו ממומן על-ידי גופים חיצוניים. זהו גם המדור שבו פרסמה קירשנבאום את מאמרה.

אגב, המאמר הזה לא היה הראשון או האחרון שפרסמה הפוליטיקאית באתר מקבוצת "ידיעות אחרונות" – קדמו לו מאמרים על חינוך פיננסי וזהות יהודית. כמה חודשים אחרי הכנס פרסמה קירשנבאום עוד מאמר על הקשר שבין יוקר המחיה והגירה מישראל, ובו הטיפה לקוראים כי "חיינו כאן הם לא רק בחירה כלכלית רציונלית, אלא מושרשים בערכים ומסורת התקומה של העם היהודי".

דאוד גודובסקי (במרכז), מנהל אגף הארגון של מפלגת ישראל-ביתנו לשעבר, בבית-משפט השלום בראשון-לציון ביום שבו הותרה לפרסום פרשת השחיתות. 24.12.14 (צילום: פלאש 90)

דאוד גודובסקי (במרכז), מנהל אגף הארגון של מפלגת ישראל-ביתנו לשעבר, בבית-משפט השלום בראשון-לציון ביום שבו הותרה לפרסום פרשת השחיתות. 24.12.14 (צילום: פלאש 90)

לפי כתב האישום שהוגש נגד קירשנבאום וגודובסקי, השימוש בעמותת איילים לצורך רכישת תוכן שיקדם את סגנית השר נועד להסתיר את מקור הכסף, את העובדה שנשמר כדי לממן את צרכיהם של קירשנבאום וגודובסקי, ואת העובדה שניתן להם כשוחד. באתר ynet נוהגים בדרך כלל לציין לצד תוכן ממומן את זהותו של הגורם המממן. במקרה זה לא נעשה כך. בכך תרמה מערכת האתר להסתרת הקשר בין קירשנבאום והגוף שלכאורה שילם עבור הסיקור ששירת אותה.

לו היה נכתב בתחתית טורה של קירשנבאום כי הפרסום מומן על-ידי עמותת איילים – היו ודאי מתרוממות כמה גבות בתהייה מדוע עמותת סטודנטים מוצאת לנכון לממן יחסי-ציבור עבור פוליטיקאית בכירה. התשובה, כך עולה מכתב האישום, לא היתה מעוררת נחת אצל אף אחד מהצדדים.

פרשת "יזרוס"

ynet אינו כלי התקשורת היחיד שמוזכר בכתבי האישום שהוגשו במסגרת פרשת ישראל-ביתנו. על-פי כתב האישום שהוגש נגד אנשי עמותת איילים, לפני כשש שנים דרש מהם דאוד גודובסקי לשלם חלק מהשוחד באמצעות רכישת "שירותי שיווק" מ"יזרוס", אתר אינטרנט ישראלי בשפה הרוסית. "בתקופה הרלבנטית היו לקירשנבאום ולגודובסקי אינטרסים פוליטיים ואישיים ב'יזרוס', והם חפצו להיטיב עם האתר", נכתב בכתב האישום.

"יזרוס", אתר חדשות בוטה ואפוף סודיות, נהג לקדם את ענייניה של ישראל-ביתנו ונחשב לאתר הבית שלה. לפי כתב האישום שהוגש נגד קירשנבאום, חלק מכספי השוחד שלקחה – כ-392 אלף שקל – הועברו ל"יזרוס"

"יזרוס", אתר חדשות בוטה ואפוף סודיות, נהג לקדם את ענייניה של מפלגת ישראל-ביתנו ונחשב לאתר הבית שלה. לפי כתב האישום שהוגש נגד קירשנבאום, חלק מכספי השוחד שלקחה – כ-392 אלף שקל – הועברו ל"יזרוס" מידי המועצה האזורית מגילות ומהחברה המרכזית לפיתוח השומרון, המוחזקת על-ידי קבוצה של התנחלויות מהאזור. גם כאן, לפי כתב האישום, פעלה קירשנבאום כדי לטשטש את הקשר בינה ובין הכסף שהועבר לכלי התקשורת.

חודשים אחדים לאחר חשיפת פרשת ישראל-ביתנו, בספטמבר 2015, דווח כי קבוצת "ידיעות אחרונות" רכשה את "יזרוס". ל"ידיעות אחרונות" כבר היה אז כלי תקשורת פופולרי בשפה הרוסית, "וסטי", כך שעצם הרכישה של כלי תקשורת מגזרי נוסף – ועוד כזה שנקשר זמן קצר לפני כן בפרשת שחיתות פוליטית – הזמין הסברים. ובכל זאת, בניגוד לנהוג ברכישות ומיזוגים בענף התקשורת, ב"ידיעות אחרונות" לא פרסמו את דבר הרכישה ולא התייחסו לפרסומים בנושא.

כעבור שנתיים, במפתיע, פוזרה מערכת האתר ותכניו נמחקו מהרשת. גם במקרה זה לא טרחו בקבוצת "ידיעות אחרונות" להסביר מדוע, ופנייה עכשווית של "העין השביעית" בנושא זה לא נענתה. משפטיהם של נאשמי פרשת ישראל-ביתנו, שצפויים לחשוף לקרני השמש את אורחותיה הפנימיים של המפלגה, עשויים לספק גם הסברים נוספים לאופן שבו לכאורה רתמו אנשיה את התקשורת ומימשו באמצעותה את כספי השוחד.

מנכ"ל ynet: העמותה הזמינה את התוכן השיווקי

עורך ynet אמנון מרנדה בחר שלא להגיב לדברים. עורך "ידיעות אחרונות" רון ירון, שמכהן גם כ"עורך העל" של האתר, בחר גם הוא שלא למסור התייחסות. ערן טיפנברון, שכיהן כעורך הראשי של ynet בעת ההתקשרות עם עמותת איילים, מסר בתגובה: "לא היה לי כל מושג בזמן אמת על קשר כלשהו בין עמותת איילים ובין פאינה קירשנבאום. הכתבה שסיקרה את הכנס בכנסת היא ידיעה עיתונאית לגיטימית, וככל הידוע לי אין קשר בינה ובין הסכם כלשהו עם איילים".

מנכ"ל ynet, אבי בן-טל, מסר את התגובה הבאה: "התוכן השיווקי המדובר נערך עבור כנס של עמותת איילים ועל-פי הזמנת העמותה. מובן שלא ידענו את הפרטים המתוארים בפנייתך, הקשורים לבקשה לכאורה של פאינה קירשנבאום מעמותת איילים לבצע את הפרויקט. אשר לכתבה של מורן אזולאי, אין מדובר בחלק מהתוכן השיווקי, ולראיה – הכותרת בידיעה ניתנה בכלל לפרופ' מנואל טרכטנברג". כאמור, בקבוצת "ידיעות אחרונות" בחרו שלא להתייחס כלל לרכישת אתר "יזרוס".

רונן צור מסר בתגובה: "העבודה שביצענו תאמה את הגדרות ההסכם וגם בדיקת הגורמים המוסמכים הוכיחה זאת מעל לכל ספק". יועץ התקשורת של עובד יחזקאל, ליאור רוטברט, מסר בתגובה כי ליחזקאל "לא היו יד ורגל ברכש מדיה ב-ynet או בכל מקום אחר בשום צורה או דרך. עובדה שהפרקליטות סגרה את התיק בעניינו לפני מספר חודשים".

אלישבע מזי"א, מנכ"לית עמותת רוח-חדשה, מסרה בתגובה: "התיק בענייני נסגר בחודש נובמבר 2016, תוך הבהרה כי הראיות שעלו בחקירה הבהירו היעדר כל קשר פלילי. לעמותה [רוח-חדשה] לא הועברו שום כספים ממפלגת ישראל-ביתנו, והעמותה פעלה לאורך השנים וממשיכה לפעול גם כיום ללא דופי ובהתאם לחוקי המדינה".

* * *

לעיון בכתב האישום שהוגש נגד פאינה קירשנבאום ודאוד גודובסקי (ואחרים)

להורדת הקובץ (PDF, 5.61MB)

לעיון בכתב האישום שהוגש נגד מתן דהן, דני גליקסברג וסטיבן לוי (ואחרים)

להורדת הקובץ (PDF, 3.78MB)

לעיון בבקשה למתן צו שהוגשה נגד מתן דהן וסטיבן לוי

להורדת הקובץ (PDF, 4MB)